קטגוריה: עתידנות

כשהייתי ילד, אני עוד זוכר שהתחילו לשדר את "מסע בין כוכבים – הדור הבא". ואני זוכר כיצד אחד הדברים שהפרידו בין התוכנית החדשה לישנה היו ממשקי המשתמש שריצפו את כל חללית האנטרפרייז. מדובר היה באינספור מסכים שקופים שהיו חלק מהמסדרות, חלק מהמעלית, חלק מכל מקום שבו היה משטח. בתור ילד זה נראה לי מגניב.
בתור מבוגר (שעד לפני שנתיים עוד התלהב מהיכולת לחבר שני מסכים למחשב אחד) אני מבין שהיוצרים של מסע-בין-כוכבים אפילו לא גירדו את מה שצופן לנו העתיד.

הנה הדגמא יותר טובה:

הסרטון והיצגי נתונים אינטראקטיביים – הדבר שלא הדגימו בסרטון…

מרתק לעבור על הסרטון ולנסות לזהות כמה אלמנטים של אינטראקציה עם נתונים מופיעים בו. מעניין לשים לב שהאלמנטים המרכזיים שמצליחים להציג בסרטון הם של הצגת נתונים, שינוי נתונים מוצגים, וסוג השליטה בהיצג הנתונים (הסרטון מדגים את שלושתם). מעניין להבחין שהסרטון לא מדגים (כמעט בכלל) איתור של נתונים (מלבד החלק שבו רואים מישהו משתמשת במפה ברחוב, אבל לא רואים אותה מוצאת את המפה). זה מעניין מכיוון שזה ממחיש עד כמה הקונספט של איתור נתונים (או ליתר דיוק של מציאה וחיבור בין נתונים שונים – דהיינו linking ו- brushing) איננו קונספט קל להמחשה בסרטון כזה. רוב ההיצגים שהודגמו בסרטון היו של מעבר מהיצג אחד להיצג הבא (בצורות מאד אלגנטיות, אבל של מעבר). בעיני, זה מרתק.

(לינק תודה: תודה לאבא שלי ששלח לי את הסרטון)

לכבוד פסטיבל הקומיקס והאנימציה (הנה האנימציות של הזוכים), נירמו (ראשי תיבת של ניר מולד, לאחר שמסירים את ה"לד"), שיסה שיחרר (איך אומרים unleashed בעברית?) לאוויר העולם בעולם את "גוגי ומגוגי: הנדסה גנטית". הסרטון מציע 10 דקות של דיאלוג בין שני מתבגרים המתדיינים על הנדסה גנטית ועל שלל המשמעויות המיותרות (ואולי לא כל כך) שנגזרות ממנה: כגון "מיליון בין-לאדנים משוכפלים", "קצירת איברים מנשר גמדי", ועוד.

אם משום מה אתם גם רוצים לקרוא את מה שנירמו כותב, יש לו בלוג, שבו אפשר להתעדכן על דברים נהדרים כמו מתי יהיה מופע הסטנדאפ הבא שלו (או האם ההופעה המתוכננת במקרה התבטלה)

להמשיך לקרוא כיצד להסביר הנדסה גנטית לילדים (טוב נו, מתבגרים…)

DropBox (או: דרופ-בוקס) הוא שירות אינטרנטי שמאפשר לבחור תיקיה בתוך המחשב שלכם אשר תהיה משותפת בין מספר מחשבים שונים.

לדוגמא: במקרה שלי, יש לי מחשב בבית ומחשב בעבודה. ויש לי תיקיות עם קבצים השייכים לפרוייקטים שונים שאני עובד עליהם. לפעמים אני רוצה להיות מסוגל לעבוד על משהו בבית ואז להמשיך לעבוד עליו בעבודה (וההיפך). הדרך המסורתית לפתור זאת היא שכל פעם שאני מסיים לעבוד ליד מחשב אחד, אני אעביר את הקבצים באמצעות USB או אי-מייל אל המחשב השני. החיסרון הוא שזה לוקח זמן, התעסקות, וקל לשכוח או לשגות בתהליך (קבצים ישנים ימחקו חדשים, או ששוכחים את הדיסק און קי בבית, וכן הלאה). דרופבוקס פותר זאת לחלוטין. הנה סרטון (קצר) הממחיש את אשר תיארתי:
להמשיך לקרוא DropBox – לסנכרן תיקיה אחת בין מחשבים שונים, בקלות ובחינם

ניב ליליאן פירסם את "היכן שזקני השבט הולכים למות" פוסט נוגע ללב על זמן ושינוי.
בפוסט, ניב מתייחס לתופעה של אתרי אינטרנט וותיקים (עין הדג, רשימות, האייל הקורא) שאספו לתוכם תריסרי גולשים אשר הגיעו לבקר ושוחחו האחד עם השני, תופעה שבתקופה האחרונה מגיעה לסיומה.

אז עם מי נשארנו?
יש את אתרי הפורומים השונים (תפוז, כך אני שומע, עדיין פעיל). יש את ויקיפידיה העברית, אשר יש שיערערו על האם תרבות הדיון שם נעימה למבקר החדש, אך כך או אחרת היא חיה ונושמת(ראו את השיחה סביב מחיקת הערך "ענת קם". ולאחריו דף השיחה על כתיבת הערך ענת קם)

ומה עוד? ים של בלוגרים. מספר תגובות פה ושם, אבל ללא שיחה.

רגע, שכחנו עוד מישהו לא? רשתות חברתיות. טוויטר, פייסבוק וגוגל-באז.
ואיך תרבות הדיון שם?
בטוויטר – בעייתי (140 תווים למסר, זה נשמע מפתה – אבל בואו נודע על האמת, זה מקשה על דיון מעמיק…).
בגוגל באז – עוד לא ברור שתפס מספיק תשומת לב ציבורית (למרות שכאשר יש דיונים שם, הם לא רעים בכלל)
בפייסבוק – אני לא יודע, לא שמתי לב מתוך כמות ההזמנות לקבוצות ואירועים פיקטיביים שרק זיהמו לי את תיבת הדואר.

הטענה של ניב (אם הבנתי אותה נכון) היא שעם השנים קיבלנו עוד ועוד (ועוד!) אפשרויות לשוחח. אבל השיחה ברשת פוחתת. האם זה באמת קורא?
בשביל לענות ברצינות, צריך היה לאסוף נתונים ולנתחם.
אבל באינטואיציה – אני חושד שניב צודק.
ולמה זה קורה?
לדעתי – בגלל תשישות-רשת מצטברת של אנשים רבים, בשילוב עם "פרדוקס הבחירה".
להסבר מקיף על פרדוקס הבחירה, הנה הרצאתו המרתקת של בארי שוורץ בטד:

מה אתם חושבים על זה?
רוצים לפתח על זה כאן דיון? (ואם לא, אז בעצם, למה לא?)