מי כותב על הכתבים? על הכשל בהסבר מחקרים מדעיים לציבור הרחב

בקומיקס אינטרנטי כלשהו פורסמה בזמנו הקריקטורה הבאה שמתארת את המעגל שעובר מחקר מדעי, מרגע פירסומו ועד שהוא משפיע על הציבור הרחב. בזמנו חשבתי שהקריקטורה הזו מצחיקה. עכשיו אני כבר לא חושב כך:

scientific news cycle

הסיפור שמתואר בקריקטורה היא בדיוק מה שקרה לאחרונה לגבי הקשר שבין עוצמת התאורה בחדר השינה לבין הסיכוי לסרטן השד אצל נשים.
הכתבה פורסמה בעיתון מדעי. במקביל הייתה הודעה לעיתונות על תוצאות המחקר בבלוג של מערך ההסברה של אוניברסיטת חיפה (עובדים עם וורדפרס, כל הכבוד). וזה הסתיים (אני מקווה) בכתבה שפורסמה בווינט. הבעיה היא שתיאור המאמר, שפורסם בווינט, שגוי. כתבתי על זה כמה מילים בבלוג הסטטיסטיקה שלי (וגם בטוויטר/פייסבוק). אם לסכם במשפט: המאמר בווינט מתחיל במילים “כדאי להחשיך את חדר השינה”. משפט שהוא פשוט לא נכון. המחקר שפורסם הוא:

  1. מחקר של בדיקת קשר ולא סיבתיות
  2. מצא שמידת הקשר היא של 1.248
  3. המשמעות של “מידת הקשר” הזו היא של חסם עליון על רמת הסיכון (כלומר, סביר שמידת הקשר האמיתית היא קטנה יותר – דהיינו, שגם אם יש סיבתיות, אז מידת ההשפעה היא נמוכה יותר מ- 1.248)
  4. ומעל כל אלו, כותב המאמר מדווח על מידת קשר של 1.4 – כשבמחקר המקורי שפורסם כתוב במפורש שהתוצאה הזו איננה מובהקת סטטיסטית. (כלומר, תאורה יכולה הייתה באותה המידה גם להגן מסרטן השד…)

כשכתבתי זאת, האנשים שהגיבו אלי השיבו לי “מה, זה מפתיע אותך שכותבים טעויות/שטויות על מחקר מדעי בעיתונות?”
והתשובה היא שכן, זה קצת מפתיע אותי. איכשהו, בתמימותי, חשבתי שתיאור של מחקר בעיתון אולי לא יצליח לתאר את כל המורכבות, אבל יש מרחק בין זה לבין לכתוב על תוצאה מסויימת שהיא קיימת, כשבמאמר המקורי נכתב במפורש שהיא לא קיימת.

ומה המשמעות של זה? המשמעות היא שיש לנו אוכלוסיה שלמה של אנשים שלא מבינים מה המדענים אומרים להם. בין השאר כי הכתבים בעיתונות לא מבינים מה המדענים אומרים להם. מה שאומר שהאוכלוסיה הזו לא תדע לקבל החלטות על בסיס המידע המדעי שנאסף.

אני לא מצליח לחשוב על שום תשובה לבעיה הזו מלבד חינוך. שיהיה חינוך מדעי שילמד מהוא מחקר מדעי כמותי (נו, איך קוראים למקצוע הזה, אה כן – סטטיסטיקה!)

כבר כתבתי על זה בזמנו, בשנת 2009 ולפני כן ב- 2007, בפוסטים:

כנראה שנוסיף את זה לרשימת המטלות שלי לאחרי שאסיים את התואר השני שלי בביוסטטיסטיקה.

אם יש לכם דעות מעניינות להוסיף, התגובות לרשותכם.

3 תגובות בנושא “מי כותב על הכתבים? על הכשל בהסבר מחקרים מדעיים לציבור הרחב”

  1. ראיה מספר 641# :
    תישנו עם בעל החיים שלכם במיטה ותמותו בייסורים.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4019137,00.html

    אה, רגע, כרגיל, בגוף הכתבה:
    זה נכון *בעיקר* אם אתם תינוקות, מטופלים בכימותרפיה, לוקחים תרופות סטרואידיות, חולי איידס וכו’

    ועוד פנינה – ההמלצה היומית מפרופ’ צ’ומל (אין לי מושג מי זה…) – “אפשר לתת לחתלתול או לכלבלב ללקק אותך, אך מומלץ לא לאפשר להם ללקק אותך בפה. אם זה קורה, לא כדאי להתנשק עם בן או בת הזוג”.

    note to self:
    רעיון לכותרת הבאה בטמקא:
    “החזקת בעל חיים בדירה מעלה ב 40% את הסיכוי לגירושים”
    באותיות מודגשות מתחת לכותרת:
    “כ 96% מהזוגות דיווחו על ירידה במספר הנשיקות כגורם העיקרי לגירושים”

  2. למה אתה נטפל דווקא לסטטיסטיקה?
    הבעיה פה היא לא בחינוך לסטטיסטיקה, הבעיה פה היא דרך הפעולה והמטרות של אמצעי התקשורת.
    לא עוד זכות הציבור לדעת, לא עוד פרסומים לפתח ביתו של האדם מן הישוב, אלא תאוות רייטינג ופרסום.
    המטרה היא לא לספר לך את האמת, המטרה היא למכור את העיתון.

    אגיד עוד – אינני בטוח שהתופעה נובעת מרוע, אלא ייתכן ואף נובעת מעצלות של הכתב או התחקירן להגיע למסקנות הנכונות אלא לעצור ברגע שהמידע שלו יכול לעניין מישהו.

    איך שלא יהיה, סטטיסטיקה זו הבעיה הכי קטנה שלנו פשוט מכיוון שגם ככה אף אחד לא מאמין לזה.

השאר תגובה