עצות קטנות לקראת התינוקת הראשונה שלכם (חלק 1) – השלבים שלפני הלידה

סייג חשוב:

הפוסט שלפניכם מתבסס על ההתנסות של אישתי ושלי סביב הלידה של בתנו מאיה. חשוב להדגיש שאיננו אנשי מקצוע רפואיים או פסיכולוגים או כל דבר אחר שקשור בילדים. כל מה שכתוב בפוסט הוא בגדר שיתוף התנסות, ואין פה אמירה מה עליכם לעשות או לא לעשות. אתם אחראיים לחלוטין על שימוש מושכל במה שנכתב, בלבדוק כל דבר שאתה שוקלים ליישם למול אנשי מקצוע ולקבל את ההחלטות מולם ולא על סמך הכתב. אין לקרוא את הכתבה בתור ספר הוראות או הנחיות, אלא בגדר שיתוף שמטרתו להביא את תשומת ליבכם לדברים שראוי לתת עליהם את הדעת, ששווה לשקול, ולקבל החלטות לגביהם לפי הבנתכם בשיתוף עם איש מקצוע אחראי ומתאים. משיקולים של נוחות כתיבה, אני לא מסייג כל משפט בפוסט ב”זו דעתי בלבד, וכל מקרה הוא לגופו, והאחריות עליכם לברר זאת בעצמכם”, אבל כך היה ראוי לכתוב את הפוסט הזה, אז תדמיינו שזה מה שכתוב ליד כל משפט בערך (אבל אם אכתוב זאת ליד כל משפט, זה רק יעריך את הפוסט בהרבה, אז אני כותב זאת בהתחלה). שוב – שימוש במה שכתוב פה, כולו, מוטלת על קורא הכתבה. יש בכתוב מטה שיתוף חוויות ורשמים כלליים בלבד של אנשים שחוו זאת בפעם הראשונה בחייהם וכל לידה והורות מכילה רכיבים שונים ומגוונים שלא נחשפנו אליהם בחוויה שלנו, הינכם אחראיים לקבל התייעצות רפואית מאיש מקצוע מתאים בכל החלטה שהיא. בקיצור – כל האחריות הריגשית והמשפטית עליכם. בהנחה שזה מובן ומקובל עליכם, אתם מוזמנים להמשיך לקרוא הלאה 🙂

רקע

לפני 8 שבועות, נולדה לנו בת מקסימה בשם מאיה. מאיה נולדה בשבוע 37 במשקל של 1.975 ק”ג (כשתינוקות בד”כ נולדים במשקל של מעל 3 קילו). בחודשים האחרונים למדנו שהורות זה תהליך מתמשך של למידה. אין ספק שנדע ונלמד עוד המון דברים בהמשך, אבל אישתי דבורה ואני חשבנו שזו הזדמנות טובה להעלות כעת על הכתב את התובנות שאספנו בחודשים האחרונים. 

רוב התובנות רלוונטיות לכל מי שמתכנן להיות הורה, וחלקן בעיקר חשובות למקרה שיוולד לכם תינוק בתת משקל. נחלק את הפוסט הזה לעצות של לפני הלידה, הלידה, ושל אחרי הלידה. את הטיפים אני מדגיש באמצעות טקסט מודגש וקו תחתון.

אם יש לכם טיפים או המלצות להוסיף לפוסט, אתם מוזמנים לעשות זאת בתגובות.

בעודי כותב את הפוסט הזה עם אישתי, גילינו שיש לנו המון מה לומר. אז הפוסט הזה יתמקד רק בנושא של לפני הלידה. אנו מקווים לכתוב פוסטים נוספים על הלידה עצמה ועל אחרי הלידה בהמשך.

לפני הלידה

ראשית, לגבי כניסה להריון. יאמרו לכם את זה, אבל כדאי שתשמעו את זה שוב ושוב – זה לא שתחליטו לקיים יחסי מין ומיד אחרי זה תכנסו להריון ותיוולד תינוקת. יכול להיות שיקח לכם כמה חודשים טובים עד אשר תהיה הפרייה מוצלחת. וגם אחרי כניסה להריון, יש סבירות לא מבוטלת (ויש דיון על מהו הסיכוי הזה, אבל נסכים שהוא גבוה מ- 10%, ויש טענות מחקריות שמדובר בין 15% ל- 30%), שתהיה הפלה טיבעית מוקדמת. במקרה שלנו, דבורה נכנסה להריון בפעם הראשונה שניסינו, ועברה הפלה טבעית לאחר 6 שבועות. החוויה הזו היא קשה באופן שמי שלא חווה אותה יתקשה מאד להבין. העצה הכי טובה שיש לנו להציע (וזה כמובן אישי לכל אדם), זה תמתינו עד ל-3 חודשים לפני שאתם מספרים למישהו שאתם בהריון (אולי למעט ההורים והאחים). תעשו זאת לפי הבנתכם, אבל תקחו בחשבון שלספר למישהו שאתם בהריון, ואז לספר לו על שעברתם הפלה זה תהליך שיהיה כואב גם לכם וגם להם. עבורכם זה יכאב בגלל שתצטרכו כל פעם מחדש לספר את אותו הדבר, וזה מאד קשה. ולמי שסיפרתם מראש שאתם בהריון זה יהיה קשה, כי הם כבר יפתחו ציפייה וקשר עם התינוק בבטן, ולהודיע על ההפלה רק יהיה להם קשה. בזמנו חשבתי שאפשר לספר למי שאני בכל מקרה אספר לו אם תתבצע הפלה, אך בדיעבד עדיף, מנסיוננו ובמקרה שלנו, שלא לספר דבר (לצערנו סיפרנו להרבה אנשים, ולמדנו על בשרנו את ההשלכות של זה). אבל זה לשיקולכם.

אחרי ההפלה הטבעית, לקח לנו בערך 4 חודשים להכנס שוב להריון. בשלב הזה, המתח היה גבוה, בגלל מה שעברנו בפעם הקודמת. כל מה שאפשר לומר, זה תנסו לזכור שרוב הסיכויים שאם תכנסו להריון לאחר הפלה בחצי שנה הראשונה, אז שהלידה תעבור בשלום. אי אפשר לקבל וודאות בתהליך ההריון או הלידה או ההורות, צריך לזרום עם זה. תבינו את זה ותנסו לתרגל זאת בכל דרך אפשרית.

תמצאו רופא נשים שאתם מרגישים איתו בנוח ושקרוב למקום מגורייכם עד כמה שניתן. זה נהפך להיות יותר ויותר חשוב, ככך שמתקדמים בתהליך.

תהיו אחראיים על ההיבטים הרפואיים של תהליך ההריון והלידה שלכם! תוודאו שאתם יודעים בדיוק איזה תרופות ותוספים ובדיקות צריך לעשות בכל שלב. לדוגמא, לפחות חודש (ורצוי 3 חודשים) לפני הכניסה להריון, מומלץ על האישה להתחיל לקחת תוספים של חומצה פולית כל יום. זה קריטי לפני הכניסה להריון, ופחות עוזר אם מתחילים לקחת אותו רק אחרי הכניסה להריון. אם האישה לוקחת תרופות כלשהן, חשוב לשאול את רופא הנשים האם התרופה מתאימה להריון, או שכדאי לעבור לסוג אחר של תרופה או מינון. כדאי בנוסף לדבר עם הרופא המומחה שנתן את התרופה. לדוגמא, אישתי לקחה חוסמי-בטא לטיפול במגרנות מסוג של סלודרלין. זו תרופה שהיה רצוי להוריד במינון שלה בתחילת ההריון, היות והיא חשודה בגרימה לתינוק שנולדת להיות יותר קטנה (מה שקרה במקרה שלנו, ברמה שדרשה התערבות רפואית. ולא ברור עד כמה זה הושפע מהתרופה או לא). רופא הנשים שלנו פחות הדגיש שכדאי להוריד מינון, בעוד שבדיעבד, הניורולוג שהלכנו אליו בהמשך ההריון הדגיש שעדיף כן להוריד מינון. אחרי כמה שבועות הריון, נאמר לנו שמומלץ לקחת תוספי תזונה (במחיר מוזל דרך הקופה) לאישה.

בנוסף, רצוי שתטלפנו לשירות ייעוץ טלפוני של תרופות כמו “ייעוץ תרופתי (היחידה לפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה)” של אסף הרופא. שירות נוסף שאפשר לפנות אליו, זה “קול הבריאות” של משרד הבריאות. הם מציעים ייעוץ טלפוני ללא תשלום על איזה תרופות מתאימות להריון ולהנקה, ואיזה לא, על סמך המחקרים הכי עדכניים.

תוודאו שאתם יודעים איזה בדיקות וטיפולים (חיסונים) האישה צריכה לעשות בכל שלב. תבררו מתי צריך לעשות אולטראסאונד של העובר, מתי לעשות שיקוף עורפי, מתי לעשות הערכות משקל, וכן הלאה. תבררו את זה בהקדם ומראש, ותקבעו תורים מראש. קשה מאד לקבוע תורים מרגע לרגע בדברים האלה, אז תהיו אחראיים ומתוכננים. תעשו בדיקות גנטיות דרך הדם, וכן הלאה והלאה.

לגבי הנושא של דיקור מי שפיר ובדיקת צ’יפ גנטית. זה מורכב. אנחנו לא עשינו אותה בהתחלה, היות ובדיקת הדם והשקיפות העורפית הובילו לסיכון של 1 ל- 10,000 לתסמונת דאון. אז לא טרחנו לעשות יותר מזה. אבל בדיעבד (לדעתנו), טעינו בכך. כיום, כאשר לוקחים דיקור מי שפיר, יש אפשרות להוסיף לבדיקה צ’יפ גנטי (אם אתם בהריון ללא סיכון, בגיל צעיר, זה אמור לעלות משהו כמו 3500 שקל, אבל אני לא בטוח לגבי זה). הייתרון של צ’יפ גנטי זה שהוא מבצע בדיקה לעוד (נראה לי) 100 בעיות גנטיות אחרות. במקרה שלנו היינו בהריון בסיכון גבוה בגלל שהתינוקת הייתה באחוזון נמוך של המשקל לפי הערכות משקל וגם עם היקף ראש קטן של 3%. תת משקל (לא המצב עם הראש) זה סטטוס ש-10% מהאוכלוסיה (לפי הגדרה) נכנסים אליו. בדיעבד אילו היינו עושים את הבדיקה הזו, זה היה מאד מאד שווה עבורנו. תקחו זאת בחשבון מראש שיש סיכוי של (לפחות) 1 ל- 10, שהבדיקה הזו תהיה לכם חשובה לבריאות הנפשית שלכם בהמשך. ייתכן ועדיף לחכות עד לשלב מאוחר בהריון לבדיקה, אם יש בעיות, שתהיה בהפניית גנטיקאית (ואז זה חינם). מצד שני, הפסקת הריון (דבר נוראי שלא רוצים, אבל צריך, לדבר עליו), זה משהו שעדיף לעשות כמה שיותר מוקדם אם עולה הצורך (אפשר לעשות זאת בישראל אם יש סיכון של יותר מ- 30%, בערך, של מום קשה מאד ביילוד). אז תבררו עם הרופא שלכם לגבי הנושא הזה, ותלמדו ממנו מה סביר שיתאים עבורכם (שזה שילוב של מידת הדיוק העדכני של הבדיקה, עם עד כמה אתם חושבים שתרצו להגן על עצמכם מהמתח במקרה של סיבוכים בהמשך ההריון).

הטיפ הבא, הוא תוודאו בקופת החולים שלכם מה ההיקף הביטוחי שלכם. אישתי דבורה הייתה במכבי מגן זהב, וזה כיסוי ביטוחי לא מקיף מספיק לתהליך ההריון. אנו מאד ממליצים לעבור למכבי שלי, וחובה לעשות זאת לפחות חצי שנה לפני הלידה! (רצוי אפילו לשקול לעשות זאת כ-8 חודשים לפני הכניסה המתוכננת להריון) במכבי זהב יש כיסוי ביטוחי של הדברים הרפואיים, אך לא של הטיפולים התומכים. אם תשלמו על מכבי שלי (או כללית פלטינום, אני חושב), אתם זכאים לאלפי שקלים תמיכה בליווי של דולה בלידה, ברכישת משאבת חלב, בבדיקת צ’יפ גנטי, ועוד שלל הטבות עד מכסה מסויימת. מהחישוב שעשינו, זה היה משתלם לנו לעשות, אך גילינו זאת רק 4 חודשים לפני הלידה. ויש תקופת הכשרה של 6 חודשים לפני שיש גישה להטבות הללו. אז תקפידו לטפל בזה בהקדם. הנה פירוט ההטבות במכבי שלי.

תלמדו בהקדם על מה העומס הפיזי שצפוי לעבור על האישה בתהליך ההריון והלידה. תדעו מראש שבהריון ה-3 חודשים הראשונים יכולים להיות מאתגרים מאד לאישה. יש עייפות עצומה, וחלק מהנשים חוות בחילות, כאבים, וכו’. צריך לקחת בחשבון זאת לגבי העומס בבית בין בני הזוג, ולפנות לכך משאבים מראש. ה-3 חודשים באמצע (הטרימסטר השני), הם יחסית נעימים, והטרימסטר השלישי הוא שוב קשה על האישה, בשל המשקל והגודל של הבטן, והחום, והתשישות.

אחרי שעברו 3 חודשים, והודעתם כבר לאנשים שקרובים אליכם שאתם בהריון, זה זמן טוב להתחיל לברר ולגלות את מי אתם מכירים שיכול לתרום לכם בגדים או דברי עזר. הורים שמחים להעביר את בגדי הילדים שלהם הלאה, ובימינו אין (לדעתנו) כמעט שום סיבה לקנות בגדי תינוקות (למעט מעט מאד בגדים בהתחלה, תלוי בסיטואציה). החברים הללו הם גם אלו שיעניקו לכם עצות רבות שיועילו לכם בהמשך הדרך.

במהלך הטרימסטר השני, זה זמן טוב להשקיע בלמצוא ולהכין רשימות מפורטות של מה תצטרכו שיהיה אתכם בבית חולים ובבית לאחר הלידה, ותקנו אותם מראש בהקדם. אינכם יכולים לדמיין כמה מעט אנרגיות יהיו לכם בטרימסטר השלישי ולאחר הלידה. הכנה מראש חוסכת המון המון תשישות תסכול ועוגמת נפש. אנחנו נכתוב חלק מהדברים הללו בהמשך, אבל הרשימה הזו ממש לא תהיה מספיקה לכם.

כבר בשלב מוקדם כדאי שתחשבו על דברים כמו איך אתם רוצים שהלידה תראה ושהחיים שלכם כבני זוג יראו כשהתינוק יגיע (בהנחה ואתם מביאים את הילד במסגרת זוגיות) תדברו על זה כמה שיותר. ולא רק לדבר על איך תחנכו את הילד, ובאיזה משחקים יהיה לו מותר או אסור לו לשחק. תדברו על מי משגיח על הילד באיזה שעות, מי יורד בהיקף השעות בעבודה, האם תקחו בייביסטר, באיזה שלב, ובאיזה היקף. כמה שיותר תיאום ציפיות מראש יחסכו מכם אתגרים רבים בהמשך.

אם אתם רוצים תמיכה של דולה במהלך ההריון, רצוי לפנות לדולה בערך 6 חודשים לפני תאריך הלידה המתוכנן. אנחנו חיכינו עם זה עד לחודשיים לפני הלידה, ובשלב הזה גילינו שקשה למצוא דולות פנויות. בעיקר, מסתבר שקשה למצוא דולות אם הלידה מתרחשת באוגוסט, אז תתכוננו בהתאם. שימו לב שדולה זה משהו יקר, שיכול לעלות בין 2000 ל- 4000 שח בקלות (תלוי בוותק, ובמיקום שלכם בארץ). במקרה שיש לכם מכבי שלי, יש כיסוי של רוב העלות של הדולה. אחרת, זה תלוי במצבכם הכלכלי בהאם יהיה לכם כסף לשלם על זה או לא.

אם זו הלידה הראשונה שלכם, תעשו קורס הכנה ללידה. זה לא חובה, ויש אנשים עם הרבה ידע מקריאה שמרגישים ביטחון מספיק, אבל עבורנו זה סייע מאד לשמוע את הדברים ממישהו, לשאול שאלות, ולראות הורים אחרים שנמצאים בערך בשלב שלנו. לדעתנו מאד מאד מומלץ ששני בני הזוג יגיעו לקורס. תגיעו לשם בזמן, עם אוכל בתיק (ירקות חתוכים, סנדוויצ’ים), ומכשירי כתיבה. אנחנו עשינו קורס שמוענק במחיר נמוך במסגרת קופת חולים מכבי (שהיה יכול להיות אפילו זול יותר, אילו היינו עוברים מראש למכבי שלי). אפשר לקרוא פרטים על כך כאן. קחו בחשבון שצריך להירשם לקורס כמה שבועות מראש, ושזה קורס שנמשך בערך חודש (4 מפגשים). הקורס רלוונטי למי שנמצאת בשבוע 28 והילך. רצוי להתחיל לתאם את ההרשמה לקורס לפחות חודש לפני כן.

עוד קורס ששווה לדעתנו לעשות זאת קורס החייאת תינוקות וילדים. זה לא מאד יקר (120 שח, 4 שעות), וזה היה חוויה מעניינת. המסקנות הכי גדולות שהיו לי מזה, הן: 1) אל תגיעו למצב שאתם צריכים עזרה. הרבה הרבה הרבה יותר קל לשמור על בטיחות בבית מאשר להתמודד עם תינוק שנחנק.  2) תשמרו את הטלפון של מגן דוד אדום בטלפון: 101 (אל תחייגו 100, זה למשטרה). רצוי גם להתקין את האפליקציית סמארטפון של מגן דוד אדום.

תכינו תוכנית הכנה ללידה. תהליך הלידה כולל הרבה מאד החלטות שיש להן המון המון משקל. לא מרגישים את זה כשחושבים על זה מראש, אבל מרגישים את זה כשמגיעים לרגע הלידה עצמו. החלטות כמו האם לקחת אפידורל או לא, האם לעשות מוניטור רציף או להשתדל שלא, האם לעשות לידה טיבעית בבריכה או בחדר לידה רגיל. וכן הלאה. פה יש קישור להורדה של קובץ של תוכנית הלידה שאנחנו תיכננו לעצמנו. בפועל הלידה הייתה מאד מאד שונה ממה שתיכננו, אבל תהליך החשיבה שעברנו בהכנת התוכנית סייע לנו מאד לקבל החלטות בזמן הלידה, כיוון שהבנו טוב יותר מה חשוב לנו, ההשלכות של זה, ובאופן כללי הגענו יותר מיודעים לתהליך.

בחירת בית חולים שבו מתקיימת הלידה זה החלטה חשובה (בהנחה ואינכם מתכננים לעשות לידה בבית, שזה נושא שלם בפני עצמו. אנחנו העדפנו ללדת בבית חולים). בתי חולים מציעים אפשרות לסיורים בחדרי לידה, תעשו זאת. במקרה שלנו, התלבטנו בין איכילוב לתל השומר. חשבנו שנלך על איכילוב כי הוא יותר קרוב אלינו לבית. בסוף יצא שהלכנו לבקר בתל השומר וכל כך התרשמנו מהמקום, שהחלטנו שהוא יהיה מקום מושלם. בסוף יצא שלא הספקנו לבקר באיכילוב, ובחרנו ללדת בתל השומר. עוזר להגיע לסיורים בבית החולים אחרי שדיברתם עם חברות/אמהות שילדו בבית חולים הזה, ואחרי שהייתם לפחות במפגש אחד של הקורס הכנה ללידה (שיתן לכם רעיונות לשאלות לשאול).

תשקיעו בזוגיות שלכם, באופן כללי, אבל בעיקר סביב ההריון. זה הזמן שלכם לצאת לסרטים או מסעדות. אחרי שיש תינוק, תאמינו לי ולכל מי שסביבכם, אתם לא תוכלו לעשות זאת בקלות.

לפני שמגיעים לשלב הלידה, מאד מומלץ לסדר את הבית שיהיה כמה שיותר מסודר ומאורגן ונקי. זה הזמן לזרוק דברים מיותרים, לשנות מיקום של רהיטים, זה כמו פסח רק פי שלוש. גם עדיף מראש לדאוג להשיג דברים. לדוגמא, אנחנו מצאנו שידת החתלה ממש מעולה באגורה, ושילמנו 350 שקל להובלה (במקום לקנות שידה חדשה בקרוב ל- 1000 שקל). גם מועיל שיש מייבש כביסה ולא רק מכונת כביסה, מיקרוגל, רומבה. גם טאבלט מאד מועיל. זה דברים שלא חייבים שיהיו, אבל אנחנו שמחים שדאגנו שיהיה לנו אותם מראש.

אוכל בבית. לפני שאתם מגיעים לשלב הלידה, תכינו מזון מראש ותקפיאו. אפשר להזמין פיצה בטייק-אווי, ולהקפיא (זה מופשר מאד טוב). אם חסר לכם ציוד מטבח נוח, זה הזמן להשיג אותו. אתם צריכים מקרר גדול, ואיכותי (רצוי חדש). רצוי שיהיה תנוק או טוסטר אובן גדול. אם חסרים לכם כלי בית או אבזרים מועלים, תשיגו אותם בהקדם. אתם לא רוצים להתמודד עם מכשירי בית מקולקלים כשיש לכם תינוק.

מזגן. תוודאו שיש לכם, בחדר השינה (!) מזגן טוב שעובד. אם אין לכם מספיק אוויר בחדר השינה, תשקלו להעביר את המיטה שלכם לסלון (זה מה שאנחנו עשינו). בטרימסטר השלישי, לנשים רבות נהיה מאד מאד מאד חם. אנחנו הפעלנו את המזגן שלנו בערך חודש וחצי לפני הלידה, כמעט ללא הפסקה.

תלמדו על הנושא של מוקד נשים להריון ומוניטור לעובר. בישראל, אם אישה בהריון, ומוטרדת ממצב העובר שלה, היא יכולה ללכת ללא טור למוקד נשים בהריון. שם היא מקבלת הסתכלות שכוללת לרוב בדיקות שתן לצורך בדיקת חלבון, מוניטור של אולטראסאונד של מצב העובר (המלצה שקיבלנו מאחות אחת: רצוי לעשות זאת בישיבה ולא בשכיבה. זה מאפשר לתינוק להיות יותר עירני. וגם כדאי להביא ענבים ו/או שוקולד). אפשר לקבל טיפול ללא תשלום במהלך השבוע בשעות היום, ובתשלום לא גבוה במהלך הסופ”ש או מאוחר בלילה. תבררו עם הרופא באיזה מצבים חשוב שתגיעו למוקד. לכל הפחות, חובה להגיע אם יש דימום, כאבים חזקים, אי תנועת עובר, וכו’. אבל תסתמכו על ההמלצות של הרופא שלכם (כתבתי זאת, ואני מדגיש זאת שוב, זה ממש חשוב).

לגבי הריון בסיכון גבוה. במקרה שלנו גילינו חודשיים לפני התאריך המתוכנן שהתינוקת שלנו הייתה בתת משקל ביחס לגילה. היא הייתה בסביבות האחוזון ה- 5%. יש הרבה מה לומר על זה, אבל נגיד כמה דברים. ראשית, הערכת משקל נמוכה לא אומרת שיש בעיה בתינוק, זה אומר שצריך לוודא שאין בעיה בתינוק (לדוגמא, שאין מצוקה עוברית, או בעיה גנטית, או בעיה מוחית, וכן הלאה). אם מגלים לכם התחלה של תת משקל (מה שגם מכונה IUGR או SGA), בהקדם (אם לא עשיתם זאת קודם לכן) תקבעו טור ליועצת גנטית, תלכו למוקד הריון לבדיקת מוניטור וכן הלאה. ואם יש צורך, תוודאו (בהנחה שזה נכון רפואית בהמלצת הרופא שלכם) שאתם עוברים לטיפול והשגחה תחת ההגדרה של הריון בסיכון גבוה. זה יסייע לכם שהמערכת תאפשר לכם לקבל לעשות בדיקות בהקדם, ולא לחכות לתורים שיקבעו לאחרי הלידה. אם אתם מתקרבים לשלב שבו ממליצים לכם לעשות זירוז לידה (כמו שהיה אצלנו) בין שבוע 36 ל- 38, חשוב שתקבלו ייעוץ מיותר מרופא אחד לגבי האם לבצע את זירוז הלידה או לא. יש על זה הרבה ספרות, ומחקרים, ודעות. זה לא החלטה פשוטה. במקרה שלנו, מאד עזר לנו המחקר הקליני (Induction versus expectant monitoring for intrauterine growth restriction at term: randomised equivalence trial (DIGITAT) שבדק את ההשפעות של זירוז לידה בין הטווח של 36 ל- 38 שבועות, והראה שאין משמעות קלינית לבריאות התינוק אם מחכים עד שבוע 38 תחת מעקב צמוד. אבל, זה מחקר עם שלל מגבלות, והשלכות שאני לא אדון בהם פה. אי לכך, אל תקבלו את ההחלטה הזו על סמך מחקר בודד, או על שיקול דעתכם ללא ייעוץ רפואי. תדברו על זה עם הרופא שלכם, ותשאלו כמה שיותר שאלות על ההשלכות של האופציות השונות. עוד דבר, אם עשית הערכת משקל באולטראסאונד שלא הראתה גדילה במשך שבועיים, שבגללה רוצים לבצע זירוז מיידי, לדעתי האישית שווה לשקול לבקש לבצע את הבדיקה שוב, למקרה שהיה טעות בהקלדה. או אפילו ללכת לרופא פרטי לבצע הערכת משקל, אם זו המדידה שמהווה גורם מכריע בשאלה האם לעשות זירוז לידה או לא (כמובן, הכל בליווי וייעוץ של הרופא שלכם. שוב – אתם אחראיים לחלוטין על קשר רציף עם איש מקצוע רפואי!). במקרה שלנו, הייתה טעות הקלדה של הערכת המשקל, שהראתה אי גדילה במשך שבועיים, שהובילה להמלצה של זירוז לידה כמעט מיידי. במזל (ונגיד, בין השאר, היות ואני לומד סטטיסטיקה אי אלו שנים), עליתי על כך שהרופאה ביצעה טעות הקלדה של המדידה שהיא ביצעה של התינוקת. מה שהוביל לכך שלאחר התיקון, התינוקת המשיכה לגדול בקצב קבוע (איטי, אבל המשיכה לגדול), מה שאיפשר לנו ללדת בשבוע 37 במקום 36 בלב שקט יותר. אז תפעילו הרבה שיקול דעת וחשיבה ביקורתית.

בטח יהיו לנו עוד דברים להוסיף לפוסט, ונעשה זאת בהמשך. אם יש לכם מחשבות/שאלות/הערות – תרגישו מוזמנים לשתף.

 

הוויקיפדים החדשים – משנים מבפנים

אחת לכמה זמן אני נתקל בחבר בפייסבוק או פוסט באיזה בלוג שמסביר מדוע וויקיפדיה העברית אינה מתפקדת כמו שצריך. בדרך כלל הדבר הזה מגיע סביב הנושא של הצבעות מחיקה אשר מתנהלות סביב ערך כלשהו. אני לחלוטין יכול להזדהות עם התיסכול שכרוך בהצבעות מחיקה (לדוגמא, ראו את הפוסט שלי משנת 2009 סביב הניסיון להוסיף ערך על עמותת הלה).

שוחחתי על כך היום עם חבר טוב ושאלתי אותו “אז מדוע שלא פשוט תצטרף לוויקיפדיה בעצמך, תתרום, ובהצבעות מחיקה תצביע להשאיר את הערכים החדשים?”. תשובתו הייתה שהוא יהיה לבד בכך, ושמי שכבר נמצא בוויקיפדיה יסתור את הצבעתו. כדי להתמודד עם החשש של להיות לבד, אני מציע לכל ממורמרי וויקיפדיה העברית להתאגד ביחד וליצור את “הוויקיפדים החדשים” (בהשראת הליכודניקים החדשים).

מה עלי לעשות כדי להצטרף לוויקיפדים החדשים?

  1. צרו שם משתמש בוויקיפדיה העברית (בקישור שכאן).
  2. מלא את הטופס כאן, אשר מבקש בסך הכל שם מלא, אימייל, ואת הקישור לדף המשתמש שלך בוויקיפדיה.
  3. תקראו את הערך על וויקיפדיה העברית, ותוודאו עם עצמכם שאתם מבינים במה מדובר ומסכימים עם העקרונות שמנחים את האתר.
  4. תקראו את הערך על מדריך לכתיבת ערכים, כדי להבין כיצד יש להשתמש בוויקיפדיה באופן ראוי.

שימו לב, מטרת הוויקיפדים החדשים איננה לעשות טרולינג או להספים – אלא לעשות מאמץ תחת רצון כן לשפר את הוויקיפדיה העברית לטובת כולם. יש אנשים רבים שתורמים לוויקיפדיה מתוך רצון טוב, ומטרתנו צריכה להיות לשתף פעולה ולהצטרף למאמץ הכללי של שיפור המשאב הציבורי הנפלא הזה. מטרת ההתאגדות הספציפית הזו היא לספק “כר הגנה” לאנשים שמפחדים שיזרקו את העבודה שלהם לפח. אם מספיק אנשים יסכימו להירתם, אני מקווה שנוכל לשנות את הסטיגמה הזו של וויקיפדיה העברית ולתרום לוויקיפדיה וכך גם ולכולנו.

כיצד הוויקיפדים החדשים יעזרו להתמודד עם בעיית עודף המחקנות של וויקיפדיה העברית?

ברגעים אלו ממש יש שתי הצבעות מחיקה פעילות (אפשר לראות את הרשימה המעודכנת בקישור שכאן), כשבאחד ההצבעה נוטה להישארות ובשנייה למחיקה. כל מי שלא תרם לוויקיפדיה בעבר והיה רוצה להצטרף להצבעה מנוע מכך. בהצבעות המחיקה יכולים להשתתף רק משתמשים בעלי זכות הצבעה. זכות זו ניתנת רק למשתמש רשום בעל ותק של 30 ימים בוויקיפדיה שערך 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה. ישנם אנשים שטוענים שהם מוותרים על תרומה לוויקיפדיה בגלל שהם לא סומכים על כך שלא יימחקו להם את הערך שהם יצרו או את השיפור שהם הציעו.

כדי להציע חומת הגנה עתידית, אני מציע שברגע ש”יתפקדו” לוויקיפדים החדשים 100 אנשים, אני אשלח מייל לכולם והם יתחילו את התהליך של ביצוע 100 עריכות לשיפור וויקיפדיה העברית. 30 ימים לאחר שהמייל הזה יישלח, העורכים הללו יזכו לאפשרות להצביע בהצבעות מחיקה. מאותו רגע והילך, הם ישמשו חומת הגנה כנגד אנשים עם נטייה מחקנית. אם באמת יש תופעה משמעותית של מחקנים שגורמים להדרה של אנשים מתרומה לוויקיפדיה, אני מקווה ומצפה לראות שיפור משמעותי בתרומה לאתר בחודשים שלאחר מכן. אם זה באמת מה שייתרחש – הידד. אם לא, אז נצטרך לחשוב על מה שקרה ולנסות לתכנן טוב יותר להמשך.

אם הנושא קרוב ללבכם – אל תתלונו ותשאירו את העבודה לאחרים, תצטרפו ליוזמה ותנסו לתקן את מה שמציק לכם.

איך להעביר אתר וורדפרס מ- http ל- https

בעקבות פריצה שחוויתי לאחרונה של הראוטר שלי (אגב, תעדכנו את סיסמת הראוטר שלכם בהקדם!), החלטתי להעביר חלק מהאתרים שלי מהדומיין http ל- https. המשמעות המעשית היא שהשימוש באתר מאובטח יותר, וגם שמקבלים בגוגל קצת יותר שיפור לדירוג האתר. מסתבר שלעשות את זה בוורדפרס דורש כמה צעדים (ויש דרכים שונות לעשות זאת, אני מציע רק אחת מני רבות):

  1. שהאתר שלכם יעבוד דרך cloudflare
  2. ב- cloudflare לוודא בלשונית Crypto שתחת החלק של SSL ההגדרה היא Flexible
  3. להתקין את הפלאגין CloudFlare Flexible SSL
  4. אם אתם משתמשים ב wp-super-cache ו/או autoptimize – תרעננו את המטמון (ואם אתם לא, תתחילו להשתמש בהם, אתם רוצים ביצועים טובים של האתר)
  5. גילשו לאתר שלכם עם https ותוודאו שהוא עובד כמו שצריך.
  6. אם הכל עובד כמו שצריך, תכנסו ל cloudflare ותוסיפו כלל שיעביר את האתר שלכם ל https כברירת מחדל (יש הנחיות לזה כאן)
  7. תגבו את בסיס הנתונים (אני אוהב להשתמש ב WP-DBManager לשם כך)
  8. תתקינו את התוסף Better Search Replace ואז תעבור ותחליפו את הקישורים הפנימיים באתר שלכם מ http ל- https, לדוגמא על ידי כתיבת:  https://www.talgalili שיהפוך להיות https://www.talgalili. וגם יכול להיות שזו הזדמנות טובה לטפל בקישורים עם ובלי www. זה קצת פחות אידיאלי כי זה הופך גם את כתובת הבסיס של האתר שלכם בתוך וורדפרס ל https. מצד שני, זה מעדכן לכם בלי הרבה מאמץ את כל הקישורים הפנימיים (וחוסך את העבודה הידנית הזו אחר כך). תוודאו שאינכם עושים כלל כללי כמו http ל- https, כי אז זה עלול לשבור לכם הרבה קישורים החוצה (לאתרים שקישרתם אליהם שאינם תומכים ב https!)
  9. תבדקו האם אין לכם widget text שבתוכו יש קריאה ל http במקום https (לדוגמא, בקריאה ל badge של feedburner או לפרסומות גוגל ישנות)
  10. תכנסו לגוגל אנליטקס ותעדכנו את האתר שלכם. ניתן לעשות זאת ב
    admin – property settings – default URL – https://
    וללחוץ על save
  11. תכנסו ל google webmaster tools ותצרו פרופיל חדש עבור האתר. (לדוגמא: https://www.talgalili.com/)
    אז תוודאו שאתם מוסיפים את ה sitemap.xml. וגם תעשו תחת Crawl את Fetch as google. לאחר מכן תבחרו submit to index (ותסמנו לגלוש באתר ובמה שהוא מקשר אליו).
    זה אמור לעזור לגוגל להבין את מה שקרה באתר שלכם בהקדם.
  12. תוודאו שאין לכם קריאות ל http שצריך לתקן בתוך קבצי העיצוב עצמו (זה בעיקר קורה בעיצובים ישנים יותר). אולי גם ב htaccess ו/או ב- sitemap.xml וגם robots.txt

סוגיות שעלולות לצוץ בעקבות המעבר:

  1. תקחו בחשבון שהלייקים שיש לכם בפייסבוק יתאפסו בעקבות המעבר הזה. מצד שני, לטווח הרחוק, זה שווה את זה.
  2. הקישורים לפוסטים שלכם יתעדכנו. אם אתם משתמשים במשהו כמו feedburner – הוא יחשוב כאילו כל הפוסטים הישנים שלכם הם חדשים (ולדוגמא, ישלח אותם מחדש במייל).

 

גניבה של פלאפון אנדרואיד – מה לעשות *לפני* ומה לעשות אחרי.

(פוסט אורח של חברי אייל סלע)

גניבה של הפלאפון – מה לעשות *לפני* ומה לעשות אחרי.
[שורה תחתונה: תפעילו עכשיו במכשיר את אפשרויות הניהול מרחוק]

לאחרונה יצא לי להתעסק עם גניבה של שני מכשירים, הינה כמה טיפים שיכולים לסייע (1) אולי באיתור שלו ו(2) בהגנה על המידע לאחר גניבה.

=========== לפני גניבה =================

– עכשיו, לפני שקרה משהו, צריך להפעיל אפליקציה לאיתור/ניהול של הפלאפון (אי אפשר לעשות את זה מרחוק ולכן המכשיר צריך להיות אצלכם). לכו ל-settings ואז security , ושם לחצו על Android Device Manager ותאשרו אותו. [ההגדרות האלו עשוית להשתנות ממכשיר למכשיר, אז תעשו גוגל על איך להפיעל את זה בדיוק].

– תבדקו פה שזה עבד. כנסו לקישור הזה ממחשב רגיל:
https://www.google.com/android/devicemanager?u=0
תעשו לוג-אין לחשבון המייל, ותבדקו אם מתקבל מידע על מיקום המכשיר שלכם, ואם אתם יכולים לגרום לו לצלצל על ידי לחיצה על Ring.
כדאי גם לשמור את הקישור הזה במועדפים במחשב, כדי שתיהיה גישה מהירה אליו אם המכשיר נעלם.

========== אחרי גניבה =====================

– ראשית, להכנס לקישור לאיתור הפאלפון שנתתי למעלה. אם המכשיר דולק אז אולי אפשר יהיה לאתר את המיקום הפיזי שלו.

– עכשיו צריך לשקול מה לעשות. אפשר לנעול אותו (אם לא היה לכם קוד), ואפשר גם למחוק אותו. הדברים האלו יעבדו אם המכשיר הופעל וחובר לאינטרנט (גם אם הוציאו לו את ה-SIM, ורק התחברו ל-wifi או שהכניסו SIM אחר). החסרון במקרה כזה הוא שאם המכשיר הגיע למישהו לגיטימי שינסה למצוא איש קשר במכשיר כדי להחזיר אותו – הוא לא יכול לעשות את זה. לדעתי עדיין שווה לנעול או למחוק , כי אם המכשיר דולק אז תוכלו פשוט להתקשר אליו – וככה אין סכנה שהמידע יגיע לאדם אחר (לפחות, המידע שניתן למחוק. יש מידע שכנראה אי אפשר למחוק מרחוק). וגם, אם רק אבדתם אותו ויש סיכוי למצוא – אז צריך לשקול אם למחוק אותו או לא… אני נוטה לכיוון מחיקה.

– לשנות סיסמאות לאפליקציות שהיו בלוג-אין על המכשיר, בעיקר ג’ימייל ודרופבוקס.

– אפשר לשלוח מייל ל whatsapp לכתובת הזו – [email protected] ולבקש שינתקו את האפליקציה, כדי שהגנב לא ימשיך לקבל את ההודעות שלכם. (עוד מידע על זה כאן:
http://www.whatsapp.com/faq/en/general/24460358 )

– להודיע לחברת הסלולר שהמכשיר נגנב. הם יכולים לבטל את המספר או להעביר אותו לסים חדש שתקנו. כנראה שיכולים גם להשבית את המכשיר מרחוק במצבים מסויימים, אני לא מכיר את התהליך.

– יש כנראה דרך להתקין מרחוק אפליקציה לאיתר המכשיר, פה יש פרטים, לא יודע אם זה עובד (בפרק Remote control and track your smartphone with Android Lost):
http://trendblog.net/how-to-track-your-lost-android-phone-without-tracking-app/

– קחו בחשבון שאם המכשיר לא היה נעול, אז למי שגנב אותו יש גישה לקבצים שלכם (ואם הוא לא היה מוצפן, ומי שגנב אותו קצת מתוחכם, הוא יכול עדיין לקבל גישה לקבצים). אז אולי יש עוד פעולות שתרצו לעשות (למשל להודיע לבנק, במקרה והיו מסמכים רגישים שיכולים לאפשר הונאה – כמו צילומי תעודת זהות וכדומה).

אם פיספתי משהו – תכתבו ואוסיף.

 

כיצד לפתוח אף סתום/מנוזל (עקב אלרגיה או צינון) בעזרת “סיר נטי” ומי מלח

(תנאי שימוש: כל המידע המופיע בפוסט זה הוא דעתי האישית בלבד. איני רופא או בעל הסמכה רפואית – והאחריות לכל שימוש במידע שאני מביא הן על אחריותכם הבלעדית בלבד. בכל מקרה של תהייה, שאלה או ספק, יש להיוועץ ברופא)

רקע

לפני שנה (גיל 33) האף שלי התחיל לנזול ולהיסתם באביב. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שזה קרה. לאחר כמה שבועות, נאלצתי להשלים עם זה שלא מדובר בצינון והלכתי לרופא אלרגולוג. הרופא עשה לי בדיקה בעזרת דקירת העור עם כמה אלרגנים ידועים, והסתבר שאני אלרגי לקרדית האבק, לדשא ולעץ זית.

הרופא הציע לי תרופה אנטיהיסטמינית חזקה כדי להקל על הסימפטומים. לקחתי אותה במשך שבועיים, במהלכם העיניים שלי התייבשו, והאף המשיך לנזול. לפני שעברתי לנסות טיפולים תרופתיים אחרים (הנה דוגמא לרשימה נחמדה של כאלה), החלטתי לנסות להשתמש ב”סיר נטי” (Neti Pot) – אשר פתר לי את הבעיה תוך יומיים.

מה זה ניקוי אף עם סיר נטי (בעזרת מי מלח)

ניקוי של חלל האף בעזרת מי-מלח (באנגלית: Nasal irrigation) היא פרקטיקה אישית להיגיינת חלל האף במטרה לשטוף נזלת (או שאריות אבק/אלרגנים) מהאף והסינוסים. מדובר בפרקטיקה מוכרת בעלת מידה מועטת של תופעות לוואי. את השטיפה ניתן לבצע באמצעות “סיר נטי”, אך גם בעזרת תרסיסים ו/או משאפים המיועדים לכך.

שטיפת חלל האף באמצעות מי-מלח אינו בהכרח פותר את מקור הנזלת (בין אם מדובר בווירוסים, חיידקים או אלרגנים), אבל הוא עשוי לספק הקלה (לעיתים אף משמעותית) של התסמינים (בקיצור: זה יכול לפתוח את האף במידת מה). הטענות הללו מגובות במספר מחקרים מדעיים ומטא-אנליזות (ראו רשימת מקורות נחמדה כאן)

תמונה של אישה המשתמשת בסיר נטי לניקוי חלל האף

אף מנוזל (או אף סתום)

איך משתמשים בסיר נטי?

חייבים להודות שבמבט ראשון שימוש בסיר נטי נראה מוזר, אבל לאחר מעט תירגול ושיפור הטכניקה – אפשר לבצע את הניקוי ללא קושי, ולקבל אף שנושם טוב יותר. יש סיכום טוב של הצעדים (באנגלית) כאן, הנה מה שאני מציע

1) עליכם להשיג סיר נטי. אפשר לקנות כאלה ב”חנויות לציוד יוגה” בישראל (תחפשו בגוגל, תחייגו לחנות, ותשאלו אם יש להם). זה לרוב עולה בסביבות ה- 100 שקל (אולי קצת פחות). דרך ebay אפשר לקנות את זה במחיר זול בהרבה (פחות מ- 10). אז זה תלוי בעד כמה זה דחוף לכם. בכל מקרה אני ממליץ על סיר מהסוג שמופיע בתמונה למעלה (כזה שנראה קצת כמו קרן/שופר – שהקצה שלו מזכיר איבר מין זכרי)

2) לאחר שהשגתם סיר נטי, יש לשטוף אותו היטב (רצוי עם מים רותחים וחומרי ניקוי עדינים).

3) יש למלא את סיר הנטי במים שהורתחו (אחרת יש סכנות לזיהומים בחלל האף), ובמעט מלח (אין המלצות מוחלטות על הכמות, אבל מדובר בערך בכפית אחת – תוכלו לנסות מינונים מעט שונים כדי לראות מה נעים לכם באף). יש לחכות עד שהמים שהורתחו התקררו מספיק (אני אוהב להשתמש בהם כשהם עוד חמימים).

4) יש לדחוף בעדינות את זרבובית סיר הנטי לנחיר הפתוח יותר, להטות את הראש קדימה והצידה, ולתת לנוזל מסיר הנטי לזרום דרך חלל הסינוסים ולצאת מהנחיר השני (שזה די קסם!). בזמן שזה קורה, חשוב להמשיך לנשום דרך הפה, ולא להטות את הראש אחורה (אחרת המים מגיעים אל הגרון). יש הרבה הדגמות יפות של התהליך, הנה כמה סרטוני יו-טיוב שיעזרו לכם (הם ממליצים לקנות מים מיוחדים או מלח מיוחד – אבל ממה שמצאתי ברשת, אין עדות לכך שזה קריטי – מלבד להרתיח את המים קודם, שזה כן קריטי):

 

אין המלצות מוחלטות של כמות השימוש האידיאלי. אבל פעם-פעמיים ביום זה בהחלט לא מזיק. כאמור, אם יש לכם ספק, שווה להיוועץ ברופא המשפחה שלכם (או רופא אף אוזן גרון, או אלרגולוג – מי שלא יהיה שיש לו ניסיון). אבל עד שיהיו מחקרים יותר שיטתיים (אגב, אחלה נושא למחקר – לחקור מינונים אידיאלים לשימוש בסיר-נטי), תצטרכו לנסות קצת עד שתמצאו מה שלדעתכם עובד עבורכם הכי טוב.

בהצלחה! 🙂

 

נ.ב: יש גם וואריאציות של שימוש בסיר הנטי לניקוי האף של ילדים קטנים. חברי יובל כתב על זה בפוסט: NETI POT IS OUR SAVIOR