השפעת סדר האירוח במפגשי גומלין בכדורגל על זהות המנצחת

בניגוד לדעה הרווחת, לא ניתן לקבוע שסדר האירוח במפגשי גומלין בליגת האלופות מקנה יתרון למארחת המשחק השני.

בסמסטר ב' של 2014, התלמידים אורי פריילכמן, אריאל בוקאי, יותם חרובי ונעמה לסט, החליטו לבדוק במסגרת פרוייקט המחקר שלהם לקורס מבוא לסטטיסטיקה לסטטיסטיקאים אודות ההשפעה של סדר אירוח על המשחק השני במסגרת ליגת האלופות. הנתונים נאספו באופן יסודי, הניתוח הסטטיסטי נעשה היטב, תחת הסייג שהוא ברמה של קורס מבוא, עם כל ההשלכות מכך – לא מדובר במחקר מדעי שעבר ביקורת עמיתים, אז כל מסקנה שמופיע בפוסט זה יש לקחת בערבון מוגבל ולהפעיל חשיבה ספקנית (אף יותר מהרגיל!).
לצורך ההתאמה למדיום, הרשיתי לעצמי לקצץ חלקים מסויימים מהעבודה (אך לא ביצעתי/שיפרתי את המחקר עצמו. כך שאם יש שאלות – מקומן הוא בתגובות).
אם יש לכם שאלות של סקרנות, הצעות לשיפור, ו
מחמאות לתלמידים (ורצוי שיהיו!) אתם מוזמנים לכתוב אותם בתגובות.
וללא מילים נוספות – אני גאה להציג בפניכם את תוצאות המחקר:

תמצית המחקר

ליגת האלופות של אירופה, טורניר הכדורגל היוקרתי ביותר למועדונים, נערך מדי שנה על ידי אופ"א (UEFA), ארגון הגג של התאחדויות הכדורגל האירופאיות. חלק משלבי התחרות נערכים במתכונת המכונה מפגשי גומלין (knockout ties). לפי מתכונת זו, נפגשות שתי קבוצות לזוג משחקים. המנצחת היא זו אשר הבקיעה יותר שערים בסיכום שני המשחקים. כדי לקיים תחרות הוגנת, מארחת כל קבוצה משחק אחד.

במחקר הבא נציג שתי שאלות מחקר. שאלת המחקר הראשונה תתייחס למדגם כולו ותבדוק האם יש לסדר האירוח השפעה על זהות המנצחת במפגשי גומלין. שאלת המחקר השנייה תעסוק רק באותם מפגשים בהם הסתיים המשחק הראשון מבין השניים בתיקו אפס. כאן נרצה לדעת האם סיכוייה של המארחת השנייה לנצח גבוהים מאלה של המארחת ראשונה.

לצורך המחקר אספנו נתונים אודות כל 394 מפגשי הגומלין שהתקיימו בין השנים 1970 – 2012, בהם נקבע סדר האירוח על ידי הגרלה. גילינו כי 53% מהמפגשים הסתיימו בניצחונה של המארחת השנייה, אך לא היה בממצא זה כדי לקבוע כי אירוח המשחק השני מקנה יתרון. לעומת זאת, מצאנו כי 69% מהמפגשים בהם הייתה תוצאת המשחק הראשון תיקו אפס, הסתיימו בניצחונה של המארחת השנייה.

לסיכום, לא ניתן לקבוע באופן כללי, שסדר האירוח משפיע על זהות המנצחת במפגשי גומלין, עם זאת, ניתן לקבוע כי אם המשחק הראשון מסתיים בתיקו אפס, סיכויי המארחת השנייה לנצח גבוהים מאלה של המארחת הראשונה.

להמשיך לקרוא השפעת סדר האירוח במפגשי גומלין בכדורגל על זהות המנצחת

מה סטודנטים באונ' ת"א רוצים בבחורה?

יצאנו לבדוק מה גברים רוצים וגילינו שאנחנו לא יודעות כלום. אמרתם שנשים מסובכות?

בינואר 2014, התלמידות מור גבע, טלי אורנבך, אורטל שנפס, החליטו לבדוק במסגרת פרוייקט המחקר שלהן לקורס מבוא לסטטיסטיקה למדעי המחשב, מה סטודנטים זכרים באוניברסיטת תל אביב מחפשים בבחורות. הנתונים שנאספו הם מעניינים ביותר והניתוח הסטטיסטי נעשה עם מחשבה, תחת הסייג שהוא ברמה של קורס מבוא, עם כל ההשלכות מכך – לא מדובר במחקר מדעי שעבר ביקורת עמיתים, אז כל מסקנה שמופיע בפוסט זה יש לקחת בערבון מוגבל ולהפעיל חשיבה ספקנית (אף יותר מהרגיל!).
לצורך ההתאמה למדיום, הרשיתי לעצמי לקצץ חלקים מסויימים מהעבודה (אך לא ביצעתי/שיפרתי את המחקר עצמו. כך שאם יש שאלות – מקומן הוא בתגובות). ניתן להוריד את העבודה המלאה מקישור זה.
אם יש לכם שאלות של סקרנות, הצעות לשיפור, ו
מחמאות לתלמידות (ורצוי שיהיו!) אתם מוזמנים לכתוב אותם בתגובות.
וללא מילים נוספות – אני גאה להציג בפניכם את תמצית תוצאות המחקר:

מה לדעתכן מחפש הסטודנט הזה בבחורות?
מה לדעתכן מחפש הסטודנט הזה בבחורות?

תמצית המחקר

מחקר זה נכתב כתגובה למחקר אחר שנעשה בפקולטה לפני מספר שנים, המבקש להבין את רצונותיהן של סטודנטיות באונ' ת"א בבן-זוג. במחקרנו ניסינו לאמוד את רצונותיהם של סטודנטים גברים מאונ' ת"א – הן במבט כולל על האלמנטים החשובים לסטודנט במראה הבחורה, והן במבט על רצונות הסטודנט כתלות בפרמטרים שונים אודותיו, כמו גילו ותחום לימודיו. המחקר מבוסס על סקר שערכנו באונ', שכלל 238 נסקרים. מסקנותינו העיקריות:

  • מחצית מהגברים מעניקים חשיבות לרמת הניסיון המיני של הבחורה, ומגבילים אותה ברמה מסויימת.
  • אין קורלציה בין סוג הקשר שמחפש הסטודנט (ארוך טווח או מזדמן), לבין היותו "חסוד" או לא (מבחינת החשיבות שמעניק לרמת הניסיון המיני של הבחורה).
  • החזה והישבן חשובים במידה שווה.
  • הסטנדרטים למראה לא משתנים עם הגיל, אך משתנים מפקולטה לפקולטה. [הערת המתרגל: מסקנה זו היא בערבון מוגבל מאד]   

להמשיך לקרוא מה סטודנטים באונ' ת"א רוצים בבחורה?