ההשפעה של התרופות לגמילה מעישון על שיעורי עישון באוכלוסייה היא מזערית

רקע

הפוסט הזה הוא הודעה לעיתונות שנשלחה על מחקר שפורסם לאחרונה שהייתי שותף בכתיבתו (בהובלתה של לוחמת הצדק פרופ׳ לאה רוזן). המאמר המקורי מופיע בקישור הבא:

Beyond “Safe and Effective”: The urgent need for high-impact smoking cessation medications

ולהל״ן עיקר הממצאים.

ההשפעה של התרופות לגמילה מעישון על שיעורי עישון באוכלוסייה היא מזערית

מחקר משותף של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת הרווארד

המחקר מעריך: רק 0.3% מהאוכלוסייה בארה"ב הצליחה להיגמל מעישון בעקבות ניסיון  גמילה בסיוע תרופות

  • מהמחקר עולה כי שמונה מכל עשרה אנשים מעשנים שמשתמשים בתרופות לסיוע בגמילה צפויים לחזור לעשן תוך פחות משנה. גם מי שנותר לא מעשן לאחר שנה, נמצא בסיכון של 30% לחזור לעשן תוך מספר שנים.
  • תוצאות המחקר מראות שישנו צורך דחוף למציאת שיטות ותרופות חדשות לסיוע בגמילה מעישון.
  • יש ערך עליון בקידום מדיניות ציבורית למניעת התחלת עישון, כולל בהחרפה של המדיניות הציבורית למניעת התחלת עישון בישראל!

להמשיך לקרוא ההשפעה של התרופות לגמילה מעישון על שיעורי עישון באוכלוסייה היא מזערית

כל הכבוד לאיילת שקד על פתיחת לשכת הוצאה לפועל חדשה בקריית שמונה? התשובה בנתונים (שעוד לא נאספו…)

עידכון:

למען התיעוד, עיתון הארץ חושף ש:

השרה איילת שקד מחזקת אתכם. היא העלתה צילום של עצמה בטוויטר וכתבה: "מחזקים את הצפון! פתיחת לשכת הוצאה לפועל חדשה בקרית שמונה". "הלשכה היתה פתוחה כבר, רק עברה ממקום למקום"

(האתר הרישמי שלהם)

כך שמה שנאמר בהמשך הפוסט מתייחס לצורך הכללי בפתיחה של סניפי הוצאה לפועל. אבל בכל מקרה, נראה שגם ח"כ שקד וגם מתנגדיה עשו הרבה מהומה על לא הרבה.

הסטטוס

לאחרונה הופץ בפייסבוק צילום מסך של הציוץ הבא של חברת הכנסת איילת שקד (וגם בפייסבוק):

14100448_10153905275372057_3729328721404363111_n

התגובה הראשונית היא "זה אמיתי?". הרי זה מפתה לחשוב שאם פותחים לשכת הוצאה לפועל בעיר זה בטח אומר שלגופים גדולים כמו בנקים או משרדים אחרים יוכלו להתעמר יותר באזרח. תגובות לדוגמא שמצאתי בפייסבוק להודעה:

  • "שמישהו יגיד לי שאני הוזה…  לאישה הזאת יש אפס מודעות. זה כמה הממשלה מנותקת מאזרחיה!"
  • "אין ספק שהסתימות מככבת!! לפחות שתהיה חכמה ותעשה את עצמה מתבאסת. עד כמה אבלה היא יכולה להיות??"
  • "נשבעת, צחקתי. היא הזויה."
  • רכבת? מקומות תעסוקה? שדה תעופה? סופרמן? טוב שלא חנכה מכונות הימורים של מפעל הפיס.
  • לכי תעשי חמוצים! , את משקיעה גם בגוף שידע לקחת כסף מהטייקונים? או שבשבילם תחנכי גוף שידע לתת להם "תספורת" גדולה יותר. רק מהאזרח הקטן יודעים לקחת, תשקיעו בילדים הרעבים ולא במשרדים עבור המושחתים האלו.

ועוד ועוד…

אבל לעומתם היו אנשים בפייסבוק שכתבו:

  • לא הבנתי איפה הבעיה?
  • עם כל חוסר חיבתי לשקד, זה צעד חיובי. הוצאה לפועל היא הזרוע המבצעת של הרשות השופטת, והיא אכן חשובה מאד.
  • הוצאה לפועל זה לא רק גזל החלשים, כפי שמשתמע מהתגובות ברשת. יצא לי לתמוך בחברה גרושה שללא ההוצה לפועל לא היתה זוכה לראות אגורה מאבי ילדיה והיתה נזרקת מדירתה, פשוטו כמשמעו. אני רק יכולה לתאר לעצמי מה היה עובר עליה אם היא היתה גרה בפריפריה וצריכה לוותר על עוד ועוד ימי עבודה כדי להגיש עוד ועוד מסמכים במרחק של כמה שעות נסיעה. יש אנשים שהנגישות לרשות השופטת (כפי ששני ציין) עושה להם את כל ההבדל.
  • מה הבעיה בדיוק? ידוע שבפריפריה יותר קשה לשמור ולבצע אכיפה של חוקים, זרוע ביצועית בפריפריה באמת עשויה לחזק את שלטון החוק ולסייע לתושבים. אלא אם כן אתם אוהבים אנרכיה.
  • צריך לשפר את סדרי העבודה של ההוצאה לפועל כמערכת. אבל פתיחת לשכה היא שירות לציבור ולא פגיעה בו.

אז מי צודק? האם יש נתונים לגבי ההשפעה של מרכז הוצאה לפועל על תושבי האיזור? (תשובה: כן)

ובכן, מסתבר שרשות האכיפה והגבייה מפרסמת דו"חות שנתיים, ובדו"ח של שנת 2015, יש נספח עם הכותרת המעניינת "מקום מגורי הצדדים בתיקים" (עמוד 101). הנה עיקריו:

בשנת 2015 התבצע מחקר מקיף באשר למקום מגורי הצדדים בתיק: הזוכה, בא כוחו והחייב. לצורך בדיקה זו
בוצעו עיבודים מורכבים על נתוני שנת 2014 מאחר והבדיקה נעשתה בשנת 2015 והיה צורך בנתוני שנה קלנדרית שלמה. המחקר בוצע באגף לתכנון ומדיניות.

ממצאי המחקר:
המחקר בחן את שיעור ההתאמה בין הלשכה אליה משויכת כתובת מגוריהם של הצדדים בתיק (זוכה/ חייב/
ב"כ זוכה) כפי שהיא מופיעה בתיק לבין הלשכה שבפועל נפתח בה התיק. יובהר כי עבור ב"כ החייב לא נעשתה
בדיקה בשל העובדה כי בכ- 92% מתיקי החייבים אין ייצוג משפטי. לעומת זאת בתיקי זוכים יש ייצוג משפטי ב-93%
תיקים. הנתונים בפרק זה נכונים עבור נתוני פתיחת התיקים בשנת 2014.

והנה תרשים המציג את התוצאות לפי ישובים שונים:

hotzaha_la_poal

קודם צריך להבין מה הנתונים שמוצגים בגרף (ותודה רבה ליהונתן קלינגר על העזרה בהבנת הנקרא-המשפטי).

אם הייתה תביעה משפטית ומישהו זכה בה, אז הוא יצטרך ללכת להוצאה לפועל ולפתוח תיק. זה מה שמכונה בגרף "ב"כ זוכה". ואם מישהו הפסיד בתביעה ופתחו מולו תיק, אז הוא יצטרך ללכת להוצאה לפועל כדי לשלם או כדי לערער, ובגרף יקראו לו "חייב" (ההגדרות גם מופיעות כאן).

מה שקורה בהוצאה לפועל זה שברוב המקרים הזוכה עם עורך דין וברוב המקרים החייב בלי. רוב התיקים בהוצאה לפועל זה תיקים אוטומטיים. תחשוב על עורכי הדין של חברת תקשורת סלולרית – הם פותחים אלפי תיקים (חסר פה נתונים מדוייקים) ביום נגד אנשים שלא שילמו את החשבון שלהם. ואז האנשים שלא שילמו את החשבון לא מקבלים ייצוג כי אתה לא תשלם לעורך דין 5,000 שקל על חוב של 700.

זה אומר שאם באילת יש 92% זוכים, זה אומר (אם הבנתי נכון) ש- 92% מהאנשים שעורך הדין שלהם עבד באילת שזכו במשפט כלשהו ילכו לסניף באילת כדי לפתוח את התביעה בהוצאה לפועל. לעומתם, 21% מהחייבים שנמצאים באילת, פתחו להם את התיק באילת (מה שאומר של- 79% מהם פתחו את התיק בסניף אחר, והם יכלו ללכת לסניף באילת כדי להגיב).

מבחינת מתודלוגיה סטטיסטית, המחקר הזה מראה שיש קשר חיובי (וקורלציה אינה בהכרח מעידה על סיבתיות!) בין איפה שאנשים זוכים גרים לבין איפה שהם יפנו להוצאה לפועל כדי לגבות את התשלום שלהם האם פתחו את תיק ההוצאה לפועל בישוב של מי שנדרש לתביעה לבין האם הוא הצליח לזכות בתביעה. גם יש הסבר סביר לגבי המצב שכן  אם זכית ואתה רוצה לגבות, הגיוני שתלך לסניף שקרוב לביתך כדי לבצע את הגביה. מצד שני, זה שיש יחסית אחוז נמוך של התאמה אצל החייבים, אומר שמי שלרוב פותח נגדם את התיק נמצא בעיר אחרת.

האם המחקר הזה מספיק או שהיה אפשר לעשות עוד עם הנתונים כדי לדעת מה ייטיב עם האזרח? (ת: בהחלט!)

הנה מה שהיה אפשר לבדוק עבור הדו"ח הבא של רשות האכיפה והגבייה:

ניתן היה לבדוק מה היה מועד פתיחת הסניפים במקומות שונים, ולהסתכל קצת לפני וקצת אחרי פתיחת הסניפים את המצב בערים שבהם הן נפתחו.

  • לראות מה היה מספר (או אחוז, ביחס לגודל האוכלוסיה) של התביעות של האזרחים בישובים הללו ("שיוך כתובת החייב") בעקבות פתיחת הסניף. כך שאם לדוגמא היינו רואים שלאחר פתיחת סניף הרבה יותר אנשים מגישים תביעות (שסביר שזה מה שנראה, לפי הנתונים), הצעד הבא זה לשאול האם הקיום של סניף הוצאה לפועל גורר יותר תביעות שמייטיבות עם "האזרח הקטן". לדוגמא, לבצע תת פילוח לפי מהי מהות התביעה, מי תובע נגד מי וכדומה. על פניו, הגיוני שחברות גדולות תמיד יוכלו לבצע פתיחת תביעה בהוצאה לפועל הקרובה לאחד הסניפים שלהם, כך שקיומו של סניף בישוב פחות מרכזי תעזור כנראה לתובעים קטנים לפתוח את תביעתם (לדוגמא, אנשים שקיבלו צ'ק שלא כובד ופנו להוצאה לפועל לקבל את כספם)
  • אפשר היה לבדוק מה היה מצב החייבים לפני ואחרי פתיחת הסניף, והאם אחרי הסניף יותר נתבעים שהפסידו מצליחים להגיע ולהגן על חפותם (מה שאולי אם הסניף היה רחוק הם לא היו עושים). זו למעשה התוצאה שהקורלציה במחקר הקיים מרמזת עליו, אבל היה עדיף להסתמך על בדיקת נתונים של לפני-אחרי (תחת ההנחה שמדובר פה בניסוי-אקראי-טיבעי שמאפשר הסקה סיבתית סבירה, היות ועל פניו אין קשר בין מועד פתיחת הסניף לבין מידת ההצלחה בתביעות של ההוצאה לפועל באותו הישוב).
    תוצאה כזו הייתה מעידה על החשיבות והערך בסניף חדש.

לסיכום

האם איילת שקד עשתה טובה שפתחה את הסניף? לא ברור. יש עדויות של קשר בין קיומו של סניף לבין זה שאנשים שגרים באיזור ישתמשו בו בשביל לפתוח תביעות. אין נתונים ברורים על ההשפעה של קיום סניף לכמות התביעות החדשות (ולמי מרוויח מהן), או על הקשר בין קיום סניף ליכולת של אזרחים להגן על עצמם למול ההוצאה לפועל.

כך שעל פניו, איילת קיבלה החלטה סבירה תחת הנתונים שעמדו לרשותה (בהנחה שאלו היו הנתונים), ועל כך כל הכבוד – ובוודאי שלא ראוי לגנות אותה (בטח שלא בצורה שאנשים מרשים לעצמם בפייסבוק). אבל מצד שני יש לומר שעדיף היה אילו לפני השקעת המשאבים היו מבצעים מחקר מעמיק יותר כדי להבין את ההיבטים השונים של קיומו של סניף על תושבי האיזור (המלצה "תעשו מחקר רציני" היא כזו שאפשר לתת לגבי הרבה החלטות שמתבצעות באופן כללי). או כמו שהמליץ חבר בפייסבוק:

האם זה לא ברור מאליו שאזרח יפנה לסניף הקרוב למקום מגוריו כדי לפתוח תיק? אם כך הדבר, נותר רק להחליט מהי צפיפות אידיאלית של מרכזי שירות כאלו לאזרחים, שמאזנת בין העלות של מרכז כזה לבין המרחק/זמן הנסיעה החציוני/מקסימלי שהוא צריך לנסוע

אשמח למחשבות, מידע רלוונטי, ותגובות 🙂

זיהוי סדר באקראיות (מתוך הספר "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה")

חשיבה חדה

בפוסט זה ובפוסט נוסף בעתיד אביא מקטעים מתוך "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה
" – ספר חדש מאת גלעד דיאמנט, כותב הבלוג חשיבה חדה. ישנו קשר טיבעי בין תוכן המאמר שלפניכם לתמה הכללית של בלוג זה. הספר ממנו שאוב המאמר מהווה מבוא מקיף לתחום החשיבה הביקורתית והספקנות המדעית, ומסכם שנים של תחקירים, תובנות ו"התנסויות בשטח". הספר יצא במימון הקוראים בגיוס הדסטארט, והוא נמכר בינתיים רק דרך האינטרנט. פרטים נוספים, המלצות ואפשרות רכישה – באתר הספר.

זיהוי סדר באקראיות

המוח שלנו עסוק כל העת בניסיון לפרש ולהסביר מה מתרחש סביבנו, מאיזו סיבה, לאיזו מטרה ואיך הדברים עשויים להיות קשורים אלינו. המוח שלנו מזהה תבניות ובונה סיפורים.

לבעלי היכולת לזהות תבניות בזריזות קיים יתרון אבולוציוני ברור. זיהוי מהיר של נמר בסבך העשב המתנועע יכול להבדיל בין חיים למוות. כמוהו גם הבחנה בין הורים לשאינם הורים; קישור בין צליל מסוים לאירוע שעלול לבוא בעקבותיו, כמו למשל רעש של עץ קורס; זיהוי קשרי סיבה ותוצאה, כמו למשל תוצאה של הכנסת יד לאש; זיהוי מקבצים של אירועים, כמו ריכוז של מקורות מזון או תכיפות של כאבים שעלולים להעיד על בעיה, ועוד.

לפעמים הזיהוי שגוי. שגיאה מסוג–1 היא זיהוי יתר, כלומר זיהוי תבנית במקום שבו היא אינה נמצאת בפועל, למשל זיהוי נמר בעוד שבמציאות מדובר רק בעשב מתנועע. שגיאה מסוג–2 הוא זיהוי חסר, כלומר אי זיהוי תבנית במקום שבו היא נמצאת בפועל, למשל זיהוי עשב בעוד שבמציאות נע לעברנו נמר. די ברור לאיזה כיוון "עדיף" למוח שלנו לטעות — זיהוי יתר כמובן. Better safe than sorry.

נטייתו של המוח שלנו לזהות תבניות ומשמעות היא כה חזקה, עד שלעתים אנחנו מוצאים סדר ומשמעות גם במקומות שבהם הם אינם בנמצא. היות שנטייה זו אינה מודעת, הדבר מוביל אותנו לא פעם למסקנות שגויות ולאמונה בתופעות שכלל אינן קיימות.

"השכל האנושי, מעצם טבעו, נוטה להניח קיומם של יותר סדר וחוקיות בעולם מאשר בנמצא"

– פרנסיס בייקון, Novum Organum, 1620

להמשיך לקרוא זיהוי סדר באקראיות (מתוך הספר "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה")

האם צה"ל תוקף אזרחים וטרוריסטים פלסטינים באותה המידה? (במבצע "צוק איתן")

על השאלה הזו החליט איליה זורוב (פרופיל פייסבוק) לענות באמצעות איסוף נתונים והצעת ניתוח סטטיסטי עבורם. לפני שנתחיל, ברצוני לציין שכל מוות של חף מפשע הוא טרגדיה נוראית. איני בא לומר האם המבצע הצבאי של ישראל הוא ראוי או לא, האם ניתן היה למנוע אותו או לא, או מה "צריך לעשות". אבל כן חשוב לי לשתף בפוסט הזה שהנתונים הסטטיסטיים ממחישים שלמרות הטרגדיות, צה"ל עושה את מה שהוא אומר שהוא עושה – מנסה לפגוע במחבלים, ולא לפגוע בחפים מפשע (בהצלחה פחותה מכפי שהיינו רוצים, אבל זו סוגיה מורכבת שלא נכנס אליה כאן). אשמח לתגובות אינפורמטיביות על התוצאות (והמלצות על ניתוחים/נתונים חלופיים).

מספר ההרוגים הפלסטינים מבין המעורבים והבלתי מוערבים

(תרשים באדיבות גלעד דיאמנט)
להמשיך לקרוא האם צה"ל תוקף אזרחים וטרוריסטים פלסטינים באותה המידה? (במבצע "צוק איתן")

מה סטודנטים באונ' ת"א רוצים בבחורה?

יצאנו לבדוק מה גברים רוצים וגילינו שאנחנו לא יודעות כלום. אמרתם שנשים מסובכות?

בינואר 2014, התלמידות מור גבע, טלי אורנבך, אורטל שנפס, החליטו לבדוק במסגרת פרוייקט המחקר שלהן לקורס מבוא לסטטיסטיקה למדעי המחשב, מה סטודנטים זכרים באוניברסיטת תל אביב מחפשים בבחורות. הנתונים שנאספו הם מעניינים ביותר והניתוח הסטטיסטי נעשה עם מחשבה, תחת הסייג שהוא ברמה של קורס מבוא, עם כל ההשלכות מכך – לא מדובר במחקר מדעי שעבר ביקורת עמיתים, אז כל מסקנה שמופיע בפוסט זה יש לקחת בערבון מוגבל ולהפעיל חשיבה ספקנית (אף יותר מהרגיל!).
לצורך ההתאמה למדיום, הרשיתי לעצמי לקצץ חלקים מסויימים מהעבודה (אך לא ביצעתי/שיפרתי את המחקר עצמו. כך שאם יש שאלות – מקומן הוא בתגובות). ניתן להוריד את העבודה המלאה מקישור זה.
אם יש לכם שאלות של סקרנות, הצעות לשיפור, ו
מחמאות לתלמידות (ורצוי שיהיו!) אתם מוזמנים לכתוב אותם בתגובות.
וללא מילים נוספות – אני גאה להציג בפניכם את תמצית תוצאות המחקר:

מה לדעתכן מחפש הסטודנט הזה בבחורות?
מה לדעתכן מחפש הסטודנט הזה בבחורות?

תמצית המחקר

מחקר זה נכתב כתגובה למחקר אחר שנעשה בפקולטה לפני מספר שנים, המבקש להבין את רצונותיהן של סטודנטיות באונ' ת"א בבן-זוג. במחקרנו ניסינו לאמוד את רצונותיהם של סטודנטים גברים מאונ' ת"א – הן במבט כולל על האלמנטים החשובים לסטודנט במראה הבחורה, והן במבט על רצונות הסטודנט כתלות בפרמטרים שונים אודותיו, כמו גילו ותחום לימודיו. המחקר מבוסס על סקר שערכנו באונ', שכלל 238 נסקרים. מסקנותינו העיקריות:

  • מחצית מהגברים מעניקים חשיבות לרמת הניסיון המיני של הבחורה, ומגבילים אותה ברמה מסויימת.
  • אין קורלציה בין סוג הקשר שמחפש הסטודנט (ארוך טווח או מזדמן), לבין היותו "חסוד" או לא (מבחינת החשיבות שמעניק לרמת הניסיון המיני של הבחורה).
  • החזה והישבן חשובים במידה שווה.
  • הסטנדרטים למראה לא משתנים עם הגיל, אך משתנים מפקולטה לפקולטה. [הערת המתרגל: מסקנה זו היא בערבון מוגבל מאד]   

להמשיך לקרוא מה סטודנטים באונ' ת"א רוצים בבחורה?