על השאלה הזו החליט איליה זורוב (פרופיל פייסבוק) לענות באמצעות איסוף נתונים והצעת ניתוח סטטיסטי עבורם. לפני שנתחיל, ברצוני לציין שכל מוות של חף מפשע הוא טרגדיה נוראית. איני בא לומר האם המבצע הצבאי של ישראל הוא ראוי או לא, האם ניתן היה למנוע אותו או לא, או מה "צריך לעשות". אבל כן חשוב לי לשתף בפוסט הזה שהנתונים הסטטיסטיים ממחישים שלמרות הטרגדיות, צה"ל עושה את מה שהוא אומר שהוא עושה – מנסה לפגוע במחבלים, ולא לפגוע בחפים מפשע (בהצלחה פחותה מכפי שהיינו רוצים, אבל זו סוגיה מורכבת שלא נכנס אליה כאן). אשמח לתגובות אינפורמטיביות על התוצאות (והמלצות על ניתוחים/נתונים חלופיים).
(תרשים באדיבות גלעד דיאמנט)
והנה מה שאיליה כתב (לאחר עריכה מסויימת מצידי) בסטטוס פייסבוק שלו: בזמן האחרון אני פוגש טענות רבות על כך שצהל תוקף פלסטינים ללא אבחנה מנתוני הערוץ אל ג'זירה אנו מקבלים תמונה שבה הרוב המוחלט של ההרוגים הם בגילאי חיול. עם זאת, טענת האקראיות אינה מסתדרת בכלל, במקרה זה, עם הנתונים הדמוגרפיים של עזה, ולכן עבדכם הנאמן החליט לבצע מספר חישובים פשוטים על מנת לבדוק את הטענות על חוסר אבחנה בין מעורבים לבלתי מעורבים. ראשית נבחן את גודלה של האוכלוסייה בעזה, המספר הזה עומד על כ-1,805,000 נפשות (הערכה מ-2010 ונתוני גידול). גודלם של אירגונים חמושים כאלה ואחרים ברצועה מוערך בכ-25,000 (על סמך נתוני החמאס). מכאן, כמות הבלתי מעורבים בעזה היא כ-1,780,000. ברגע כתיבת שורות אלו מספר ההרוגים הערבים בעזה הוא כ-572 בהתפלגות של 28% מעורבים ו-72% בלתי מעורבים, על פי מקורות זרים (מקורות ישראלים טוענים ליחס של 30% ל-70%) ולכן ,בחישוב פשוט ,ההסתברות להיהרג על ידי צהל אם הינך טרוריסט הינה 0.0064 ואם הינך בלתי מעורב ההסתברות שלך להיהרג על ידי צהל עומדת על 0.000247. לכן ההסתברות שלך להיהרג על ידי צהל ברצועה אם הינך מחבל היא פי 28.48 גדולה יותר מבלתי מעורב! נשאלת השאלה על ידי תמימים למינהם ,שלא יודעים מה זה הסתברות, "אז כיצד יש יותר אזרחים הרוגים "? התשובה היא מאוד פשוטה, רוב רובם של אנשי הרצועה הם בלתי מעורבים, מחבלים מהווים רק כ-1.39% מתושבי הרצועה. נעשה תרגיל מחשבתי קטן: נניח וצהל היה פוגע ללא הבחנה בעזה, בהתבסס על כך שיש רק 1.39% מחבלים באוכלוסיה היינו מקבלים שמתוך 572 הרוגים היינו אמורים לקבל רק 8 מחבלים הרוגים (במקום ה- 160 שנהרגו)! יחס הרוגים כזה ויחס הסתברויות שכזה מצביע על מאמצים ניכרים של צהל למקד את הירי במחבלים, ולשמור על חיי בלתי מעורבים. לצורך ההשוואה, רצוי לעיין בקישורים על יחס הרוגים /בלתי מעורבים בקונפליקטים דומים, השוואה רלוונטית למשל היא הקרב בפאלוג'ה (צבא מערבי בשטח אורבני שבו מחבלים מסתתרים בין האוכלוסיה, למרות ששם הרוב נמלט לפני הקרב, בהבדל מעזה) ותקיפות אוויריות אמריקאיות בפאקיסטן.
- http://en.wikipedia.org/wiki/First_Battle_of_Fallujah
- http://en.wikipedia.org/wiki/Civilian_casualty_ratio#Iraq_War
- http://en.wikipedia.org/wiki/Demographics_of_the_Palestinian_territories
- http://www.israellycool.com/2014/07/20/analysis-of-gazans-killed-so-far-in-operation-protective-edge/
הערה נוספת (של טל גלילי): המדד הסטטיסטי שחושב כאן מכונה יחס-הסיכויים (Odds Ratio). הוא משמש בהקשרים של מחקרים רפואיים ואפידמיולוגיים. ערכים גדולים מ- 1 מעידים על קשר משמעותי בין "גורם החשיפה" לבין "התוצאה". במקרה הזה, בין האם מישהו הוא מחבל או לא, לבין האם סביר יותר שהוא ימות סביב ההתקפה. משתמשים במדד הזה פעמים רבות בהקשר של מחקרי מקרה-ביקורת, למרות שאפשר גם להשתמש בו ב"מחקרי חתך" (כפי שמבוצע במקרה שלפנינו – pun not intended).
הערה נוספת (של שי לעדן, פורסם כאן):
הטענה שפוגעים ללא אבחנה היא טענה מטופשת ומקוממת ואכן חסרת ביסוס, כמו שהפוסט הזה מראה.
אם כבר טענה רלוונטית יכולה להיות שצה"ל לא נמנע מספיק מהרג אזרחים בזמן שהוא פוגע בלוחמים. לדוגמא לכוון ללוחם אבל להתעלם מהאזרחים באיזור שיפגעו מסביר מדוע לוחמים נפגעים הרבה יותר מחלקם היחסי באוכלוסיה אבל מדוע גם הרבה מאוד אזרחים נפגעים.
פלוס יש בהערכות צה"ל הנחה סמויה שאם אדם בגיל חיול זה אומר שהוא לוחם. היא בעייתית כי אצלהם אין גיוס חובה ולא כול אדם בגיל המתאים יהיה לוחם. הנחה שנרמזת גם בפוסט הזה, למרות הנתון על זה שמחבלים מהווים 1.39% מתושבי הרצועה, בגלל ההדגשה על כך שמרבית ההרוגים הם בגיל חיול.
גם בהקשר אותה הנחה סמויה ההערכות של צה"ל על 30% לא מעורבים פשוט לא סבירות בעליל. נכון לעכשיו* מדובר על 620 הרוגים מתוכם 419 גברים בגיל "המתאים". כלומר אפילו אם היינו מניחים שכל גבר בגיל המתאים הוא מחבל, מה שבהכרח לא נכון, עדיין היה מדובר על יותר אזרחים הרוגים משצה"ל מודה בהם לפי הסטטוס הזה.
בתכלס אני בעיקר סומכת על הערכות של בצלם, למרות שמדובר רק בתחקיר ראשוני.
http://www.btselem.org/…/20140722_preliminary_data_on
לפי זה מבין 505 הרוגים שנבדקו 281 היו גברים בגילאים הרלוונטים, מתוכם רק 102 היו מעורבים בלחימה.
בהקשר זה אציין שהגדרת "מעורב בלחימה" של בצלם מבוססת על זו של הצלב האדום וכוללת גם אנשים שמעורבים בלחימה מתמשכת, כגון פעילי הזרוע הצבאית בחמאס, גם אם לא עסקו בלחימה ברגע הפגיעה בהם.
פלוס ההערכות של גורמים שאינם מעורבים ישירות (כלומר לא חמאס ולא צה""ל) אומרות שאזרחים מהווים בין 70% ל80% מההרוגים. מעבר לזאת של בצלם שהבאתי פה.
יחס של 3 ל1 או אפילו 4 ל1 הוא כבר יחס דומה להערכות בלינקים לויקיפדיה שמצורפים לפוסט. כלומר לא ניתן להסיק על מאמצים חסרי תקדים של צהל לשמור על חיי בלתי מעורבים ולא על ירי חסר אבחנה באוכלוסיה.
*אלו שיש מידע בנוגע אליהם, עוד לא מעודכן עם כל ההרוגים
http://mekomit.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99%D7
עידכון: ישנו פולמוס המשך סביב הסוגיה, אתם מוזמנים לקרוא אותה כאן.
שלום ! תודה לכל מי שרשם ביקורת ! אצטרך להיות יותר ברור בפעם הבאה . על מנת לקבוע האם המתקפה הינה חוקית ,על פי הדין הבינלאומי ,צריכים להתקיים 2 סעיפים : הראשון הינו עקרון ההבחנה בין מטרה אזרחית לצבאית והשני הינו עיקרון המידתיות . מדד יחס ההסתברויות שהצאתי פה נועד לענות על השאלה של ההבחנה ( מי המטרה ? פעיל טרור או אזרח אקראי ? ) לגבי שאלת המידתיות ישנן 2 גישות בעולם : הראשונה זה לבחון כל מקרה לגופו ( השיטה המועדפת על ידח בצלם למשל) ,אך שיטה זו אינה יכולה לענות על השאלה של מה המדיניות המקובלת אצל התוקף ( יש יותר מדי אקראיות במקרה בודד ) . הגישה השנייה הינה בדיקת מדד ה civiluan casualty ratio ,נתתי קישור בויקיפדיה . היא מאפשרת לנתח את המערכה במבט על בהתבסס על השוואה למערכות בעלות מאפיינים דומים ולבחון האם נפגעו יותר מדי אזרחים . בברכה
כפי שנאמר למעלה, כל מה שהנתוח מפריך זו טענת איש קש כאילו צה"ל תוקף אקראית לחלוטין כל עזתי בסיכוי שווה.
מעניין לעשות ניתוח דומה על החמאס. עד כה במבצע צוק איתן הרג החמאס 33 ישראלים מתוכם 30 (ז"א יותר מ-90%) הם חיילים וכל ה-33 (100%) הם גברים בגיל לחימה. כלומר עפ"י הגיון חלק מהטוענים בפייסבוק, הראינו ש "חמאס הוא ארגון הטרור המוסרי בעולם!"
(וברצינות, אני מקווה שאף אחד לא ישתמש בכך כדי לטעון ברצינות שחמאס אינו תוקף אזרחים ואינו מבצע פשעי מלחמה ובאותו אופן אין להסיק זאת על צה"ל.)
שלום אורן וגיל
אני מקבל לחלוטין את הטענות/ביקורות שלכם על היכולת להסיק מסקנות מהניתוח הנוכחי.
ואף על פי כן:
1) יש לי לפחות חברה אחת שטענה בפני שצה"ל מנסה לבצע רצח עם. כך שאני מבין שבעינכם מדובר בטיעון-קש מגוחך, אבל היות ופגשתי מישהו שטענה אותו – רציתי לראות אם יש לנו נתונים מספיקים כדי להפריך אותו (ודווקא נראה שכן).
2) אני גם מסכים שהנתונים לא מאפשרים לענות על השאלות שבאמת מעניינות אותנו. בין אם זה שאלות כמותיות (האם צה"ל מצליח לפגוע באזרחים פחות מאשר צבאות אחרים, או האם הוא פוגע באזרחים יותר ממה שהוא היה מסוגל להימנע ממנו), שאלות אסטרטגיות (מה המשמעות של הרג אזרחים כעת, לעומת הרג עתידי שלהם – בצד של הישראלים והעזתים), ועד שאלות מוסריות (באיזה מצב הרג של חפים מפשע מצדיק את הפעולה).
ומבחינתי ראוי להציף את כל השאלות, וזו דרכן של שאלות קש – להציף את השאלות המעניינות באמת.
ניתוח כמו שהפצתי הוא ראוי, לכל הפחות, כדי להמחיש על מה הוא לא משיב (וזו גם הסיבה שצירפתי לפוסט את הביקורת של חברתי שי לעדן).
בברכה,
טל
טל, אני מסכים איתך שיש כאלו שמאשימים את ישראל ברצח עם אבל די ברור שאין להם ממש מושג מה זה רצח עם והם לא מתכוונים שצה"ל מנסה להרוג את כל הפלשתינאים בצורה שיטתית. זו יותר אמירה של תיסכול או שנאה שבאה למחות על ההרג הרב של אזרחים.
גיל, כל העולם טוען שצה"ל תוקף בצורה אקראית (בלתי-מבחינה) בעזה (באנגלית indiscriminate, ולא random).
ואז יש גם כאלה שלוקחים את הטיעון הזה ועוד מגדילים ואומרים שצה"ל מבצע רצח-עם.
הטיעון פה איננו מנסה לדבר על מה היחס "הנכון" ברור שאין דבר כזה. וקל וחומר הוא לא אפילו מתקרב ללטעון שזה בסדר להפציץ רחוב בהנתן איזה יחס כלשהו…
טל, יש הבדל בין לא מבחין לאקראי לגמרי. העולם לא חושב שישראל סתם תוקפת אזרחים אלא שהיא תוקפת אנשי חמאס בלי להתחשב באזרחים מסביב וזה הבדל גדול. כלומר, ברגע שמאתרים איש חמאס מועמד לחיסול אז עושים הכל לחסל אותו בלי לנסות למזער פגיעות של אחרים. לכן השאלה המרכזית היא לא אם יש יותר הרוגי חמאס אלא כמה הרוגים נלווים נחשבים ליותר מדי.
היי גיל. אני כמובן מסכים עם מה שאתה אומר.
עם זאת, למרות שהעולם לא חושב שישראל סתם תוקפת אזרחים, כן הזדמן לי לשמוע לפחות אדם אחד טוען זאת בפני. אי לכך, אני רואה טעם אפילו באנליזה המוגבלת שהצגתי.
בברכה,
טל
הבעייה המרכזית בטיעון היא שהוא תוקף טענה שלא שמעתי שאף אחד מעלה והיא שצה"ל תוקף בצורה אקראית בעזה בלי קשר לקיומם או אי קיומם של אנשי חמאס. אם צה"ל אכן היה מפציץ בצורה אקראית את עזה כמו שהחמאס עושה לישראל אז אכן הנתונים פה סותרים את הטענה הזו, כי ברור לכל שצה"ל כן מנסה לתקוף אנשי חמאס. השאלה המרכזית היא היא מה נחשב פגיעה בלתי נסבלת באזרחים וזו שאלה ערכית ולא סטטיסטית. אין במספרים הללו (שבפוסט) להראות שצה"ל עושה הרבה כדי לא לפגוע באזרחים או שהפגיעה בהם הגיונית. לפי המספרים פה, כל עוד נהרג איש חמאס אחד על פחות מ71 אזרחים הרוגים אז יש כביכול הצדקה להרג כזה כי הפרופורציות יהיו גדולות יותר עבור אנשי חמאס. כמובן שבמציאות זה טיעון מופרך. זה כמו לומר שזה בסדר להפציץ רחוב שלהם שידוע שיש בו שלושה אנשי חמאס גם אם 200 אזרחים יהרגו.
יוסי,לשמחתנו ,המדגם של הרוגים מפעולות התקפיות של חמאס הינו זניח ולא ניתן להסיק ממנו שום דבר
שלום איליה,
מה שאתה כותב לא נכון. המדגם שיש לנו הוא של 1.5 מליון איש. ועבורו יש לנו אומד די ברור של הפרופורציה. לא רק זה, אלא שטעות התקן של האומד הזה היא מאד קטנה (תכונה מעניינת של אומדים לפרופורציות הן שככל שהמספר האמיתי הוא רחוק מהמספר 0.5, כך האומד לפרופורציה נהייה יותר מדוייק).
אי לכך, מה שאתה כותב לא מדוייק.
אפשר לטעון לחוסר אמינות של החישוב בשל טיעונים אחרים, כגון חוסר ייציגות של המספרים הללו את הקונפליקטים שהיו בעבר או שיהיו בעתיד. אבל זה נושא אחר.
וכמו שעמית כתב (וגם שי לעדן), אני מסכים שהפרשנות שניתן לקבל מהנתונים הללו היא יחסית מאד מצומצמת (אך בכל זאת, בעיני, מעניינת).
טל
יש גם לשאול את השאלה האם ההסתברות של 0.000247 שיש לאזרח להיהרג בפעולה צבאית היא סבירה. לשם השוואה: בישראל כ-8 מיליון תושבים, בוא נניח שכרבע מליון הם חיילים מעורבים בלחימה (ואני מגזים כאן לגמרי). בלחימה נהרגו עד כה 2 אזרחים מתוך 7.75 מליון, וזה נותן הסתברות של 0.000000258 למוות של אזרח, כלומר ההסתברות של אזרח בעזה להיהרג על ידי צה"ל גבוהה פי בערך פי אלף (!) מההסתברות של אזרח בישראל לההירג בידי חמאס.
נכון שהסיכוי שלא אזרח בישראל נמוך יותר, זה בגלל ההגנה של כיפת ברזל. אילולי כיפת ברזל היו עד עכשיו מאות או אלפי הרוגים. אז הטיעון הוא דמגוגיה פשוטה ולא שייכת לענין.
כל מה שניתן להסיק ( ואני בטוח שהחמאס יסיקו ) הוא שהנשק ההתקפי שמופעל כלפי שטח ישראל בדמות ארטילריה ריאקטיבית אינו אפקטיבי לפגיעות פיסיות. יש להם רק הישגי תעמולה מסויימים בעניין
בבקשה תבססי את טענותיך על עומדן של כמות הנפגעים-בנפש ביחס לכמות הרקטות-ללא-כיפת-ברזל – גם אז תראה שלא מדובר במאות או באלפים. את מוזמנת לבסס את זה על הזמנים לפני כיפת ברזל. הינה לינק למסמך שמאגד מידע על קסאמים מ2001 עד 2007: http://www.terrorism-info.org.il/data/pdf/PDF_07_177_1.pdf
ובאם יש רדיוס פגיעה יותר גבוה (מה שלא נראה לי) בין הרקטות שנורו על שאר ישראל אפשר להתחשב בו. רצוי לזכור שהמערכת שמתריאה על הטילים הייתה קיימת גם לולא כיפת ברזל – ולכן רוב האזרחים מוצאים מחסה.
עד שלא תעשי זאת את עוסקת בדמגוגיה by denfinition.
נדב שלום ! אף אחד לא טען שבלתי מעורבים אינם מותקפים (מטעויות או סיבות אחרות ) הטענה היא שצה"ל צד אנשי חמאס ולא סתם פוגע במטרות ללא אבחנה. לגבי השמירה על בלתי מעורבים יש להשוות לקונפליקטים דומים.דוגמה מצויינת לכך זה המערכה האוירית בפקיסטן.תגלה שיחס האזרחים שנהרגו על כל מחבל הוא הרבה יותר גדול מאשר בעזה
מדובר בהטעייה סטטיסטית נבזית במיוחד. כתבתי תגובה מפורטת כאן:
http://www.galamit.com/blog/science/construct-validity-war
לגביי ההערה האחרונה של שי, לגביי נתוני בצלם. אוי ואבוי. זה המקום האחרון שיפרסם נתוני אמת. מאמר לדוגמה שמסביר איך הם בונים את המספרים שלהם:http://elderofziyon.blogspot.co.il/2014/07/how-btselem-counts-terrorists-as.html
ומאוד קל לבדוק את זה, יש פשוט לבצע ניתוח רטרואקטיבי שפורסם במבצעים קודמים. הלינק שהו, פתי מפנה למחקר כזה..
הליקנ שהבאת במפורש לא נכון ומעוות את מה שבצלם עושים. אם כל מה שבצלם היו עושים זה להשתמך על טענות בני משפחה אז כמעט ולא היו לוחמים. בפועל הם בהחלט מדווחים על מעורבים בלחימה.
הם כן שואלים גם בני משפחה, אבל הם עושים הרבה מעבר לזה.
למעשה זה מה שבצלם כן עושים:
יש להם שני פעילים שנמצאים בעזה כל הזמן ואוספים נתונים בזמן הלחימה ואחריה. יש רשימה שמית מלאה, צילומים של תעודות פטירה, ראיונות עם עדים ובני משפחה (לפחות שתי עדויות על כל הרוג), תיעוד של פרסומי החמאס ולוויות ברצועה, מעקב אחרי העיתונות הפלסטינית, בדיקה של הגורמים שמימנו את הלוויות אחרי המבצע, השוואה של קואורדינטות GPS של מיקום הגופה עם אתרי הלחימה, ולבסוף, הצלבת הנתונים עם כל המידע שנאגר בסוכנויות הידיעות וארגונים אחרים. כל אלה גלויים ופתוחים לעיון הציבור.
בנוסף המאמר מביא את טענות צה"ל כאילו הן עובדה. למרות שבניגוד לבצלם הם כלל לא מספקים נתונים אינדוידואלים על אנשים אלא רק מוסרים טענות כלליות.
כך שאין איך לבדוק את זה, כי אין נתונים להשוות אליהם. במחקרים שכן בדקו דברים לא היו סתירות ממשיות לנתוני בצלם, לפחות לא מאז עופרת יצוקה שהם שינו את שיטת הקטלוג שלהם כך שתהיה בהתאם לזו של הצלב האדום.
יש קפיצה גדולה בין השאלה שבכותרת – 'האם צה"ל תוקף אזרחים וטרוריסטים פלסטינים באותה המידה?' לבין הטענה בגוף הפוסט, כאילו 'יחס הרוגים כזה ויחס הסתברויות שכזה מצביע על מאמצים ניכרים של צהל למקד את הירי במחבלים, ולשמור על חיי בלתי מעורבים'.
הטענה הראשונה היא ככל הנראה, על פי הנתונים, לא נכונה. כלומר, צה"ל לא תוקף אזרחים וטרוריסטים באותה מידה. אלא שזו טענת איש קש – לא זכור לי שמישהו טען אותה אי פעם.
הקפיצה לטענה השנייה – לפיה צה"ל אף פעם לא תוקף בלתי מעורבים – היא חסרת בסיס.
בואו נניח רגע התנהגות של צה"ל – שאני לא טוען שצה"ל נוקט בה – לפיה באופן כללי צה"ל ממקד את ההתקפות שלו במחבלים, ורק לפעמים, כשאחד הטייסים מרגיש עצבני, הוא מוריד בית אזרחי על יושביו, סתם ככה כדי להירגע. התנהגות כזו – שהיא בלתי מוסרית בעליל, אני מקווה שנסכים – תואמת את התשובה המצופה לשאלה שבכותרת (שכן צה"ל תוקף יותר טרוריסטים מאזרחים), תואמת את הנתונים הסטטיסטיים שהובאו, ולא תואמת, כמובן, את הטענה שבגוף הפוסט (שכן ברור שאין כאן מאמצים לשמור על חיי בלתי מעורבים).
היי נדב.
אני מסכים עם כל מה שאתה כותב. מסיבה זו עשיתי מאמץ לחדד את השאלה שהסטטיסטיקה כאן כן עונה עליה, כמו גם להביא את הביקורת של שי על הניתוח (אשר גורסת שהבדיקה שמוצגת כאן איננה מספיקה).
מה שרק לא ברור לי זה איפה כתבתי בפוסט שצה"ל אף פעם לא תוקף בלתי מעורבים?!