יצאנו לבדוק מה גברים רוצים וגילינו שאנחנו לא יודעות כלום. אמרתם שנשים מסובכות?

בינואר 2014, התלמידות מור גבע, טלי אורנבך, אורטל שנפס, החליטו לבדוק במסגרת פרוייקט המחקר שלהן לקורס מבוא לסטטיסטיקה למדעי המחשב, מה סטודנטים זכרים באוניברסיטת תל אביב מחפשים בבחורות. הנתונים שנאספו הם מעניינים ביותר והניתוח הסטטיסטי נעשה עם מחשבה, תחת הסייג שהוא ברמה של קורס מבוא, עם כל ההשלכות מכך – לא מדובר במחקר מדעי שעבר ביקורת עמיתים, אז כל מסקנה שמופיע בפוסט זה יש לקחת בערבון מוגבל ולהפעיל חשיבה ספקנית (אף יותר מהרגיל!).
לצורך ההתאמה למדיום, הרשיתי לעצמי לקצץ חלקים מסויימים מהעבודה (אך לא ביצעתי/שיפרתי את המחקר עצמו. כך שאם יש שאלות – מקומן הוא בתגובות). ניתן להוריד את העבודה המלאה מקישור זה.
אם יש לכם שאלות של סקרנות, הצעות לשיפור, ומחמאות לתלמידות (ורצוי שיהיו!) אתם מוזמנים לכתוב אותם בתגובות.
וללא מילים נוספות – אני גאה להציג בפניכם את תמצית תוצאות המחקר:

תמצית המחקר

מחקר זה נכתב כתגובה למחקר אחר שנעשה בפקולטה לפני מספר שנים, המבקש להבין את רצונותיהן של סטודנטיות באונ' ת"א בבן-זוג. במחקרנו ניסינו לאמוד את רצונותיהם של סטודנטים גברים מאונ' ת"א – הן במבט כולל על האלמנטים החשובים לסטודנט במראה הבחורה, והן במבט על רצונות הסטודנט כתלות בפרמטרים שונים אודותיו, כמו גילו ותחום לימודיו. המחקר מבוסס על סקר שערכנו באונ', שכלל 238 נסקרים. מסקנותינו העיקריות:

• מחצית מהגברים מעניקים חשיבות לרמת הניסיון המיני של הבחורה, ומגבילים אותה ברמה מסויימת.
• אין קורלציה בין סוג הקשר שמחפש הסטודנט (ארוך טווח או מזדמן), לבין היותו "חסוד" או לא (מבחינת החשיבות שמעניק לרמת הניסיון המיני של הבחורה).
• החזה והישבן חשובים במידה שווה.
• הסטנדרטים למראה לא משתנים עם הגיל, אך משתנים מפקולטה לפקולטה. [הערת המתרגל: מסקנה זו היא בערבון מוגבל מאד]   

מבוא

מהיותנו יצורים חיים ומתרבים, הקשר בין גבר לאישה הוא הכרחי והעיסוק בו מתקיים על בסיס קבוע. נראה שההתעסקות הגברית בשאלה מה נשים מחפשות, היא מתמדת, שכן הסרט What Women Want נחל הצלחה. אותה סיבה, כנראה, הביאה לכתיבת פרויקט בנושא "מה נשים רוצות?" (פליקס קליחמן, ליעד שקל, יולי 2008 אונ' ת"א). נושא יותר מעניין, אם תשאלו אותנו, הוא דווקא "מה גברים רוצים?". כך נוכל לספק מידע שימושי לסטודנטיות באוניברסיטה לגבי ההסתכלות הגברית עליהן, ולאפשר להן לשחות בקלות רבה יותר בעולם הרווקות.

לקחנו את השאלה הכללית "מה גברים רוצים?" והקטנו אותה למימדים שנוכל לחקור, "מה סטודנטים באוניברסיטת תל אביב רוצים?".  על סמך חיי היום-יום, הגברים בסביבתנו וכתבות שמסתובבות ברחבי הרשת, מצאנו לנכון להתמקד בעיקר בקריטריונים שקשורים למראה. ברצוננו למצא את הדברים החשובים לגבר באישה שהוא מחפש, לבדוק האם מדובר במסקנות גורפות לכל הגברים או שמא תלויות פקולטה, כפי שהוצע בפרויקט הנגדי שבדק את רצונות הסטודנטיות באוניברסיטת תל אביב וכדי להוסיף מעט פלפל, בחרנו לבדוק מה חשוב יותר – ישבן או חזה?

נתונים ודרכי ניתוח

במהלך 8 ימים אספנו נתונים ברחבי האוניברסיטה, באמצעות סקר אותו היה ניתן למלא דרך שתי פלטפורמות-

1. מענה במקום על טופס ממוחשב שיצרנו ב-google drive, אותו מילאו באמצעות מחשב או סמארטפון. במקרה והנסקר לא יכל לענות (מיהר לשיעור\אוטובוס\רכבת) שלחנו לו את הטופס באימייל והוא ענה עליו.
2. מענה במקום באמצעות טופס מודפס.

עקרונות האיסוף:

• בכל יום סקרו 2 בנות אחרות מבין השלוש. ביום אחד מבין השמונה סקרנו שלושתינו. במהלך הסיקור פנינו לגברים העוברים ושבים בבקשה לענות על השאלון, ונציין שאף חלו מספר מקרים בודדים שפנו אלינו.
• במקרה והגיעה קבוצת חברים, נתנו רק לאחד מהם למלא את הסקר, מתוך הנחה שלחברים הנמצאים יחד יש מאפיינים משותפים.
• סקרנו בשערים שונים באוניברסיטה כדי לא ליצור דגש על איזור מסויים במחקר שלנו וגם כדי לא לבחור נסקרים מקבוצה מסויימת- השערים באוניברסיטה הם נייטרליים, כל הסטודנטים מגיעים אליהם, ולכן כדי לתת סיכוי שווה לכל הבנים באוניברסיטה לענות על השאלון, סקרנו בכל השערים.
• את הסקר ביצענו בכל יום מימות השבוע ובשעות שונות, כדי לתת סיכוי שווה כמה שניתן לכלל הסטודנטים, ולא רק לאלו המגיעים\הולכים בשעה מסויימת, או ביום מסויים בעוד שלסטודנטים אחרים.
• במהלך איסוף הנתונים ספרנו את מספר האנשים שסירבו לענות על השאלון- מתוך 238 הנסקרים, רק 3 סירבו. סירוב נספר כאשר הסטודנט הסכים לשתף פעולה אך לאחר שראה את השאלון סירב לענות עליו. 

תוצאות

בחלק זה נפרט את תוצאות המחקר שהתקבלו על בסיס הסקר. נתחיל מאפיון כללי של המדגם, לאחר מכן נעבור לניתוחים סביב שאלות הפרויקט. נדבר על מאפיינים בולטים שעלו מכלל המדגם, אבחנות ממוקדות פקולטה, ונסיים בצורה ממוקדת בשאלת חשיבות החזה והישבן.

נציין כי בכל הניתוחים הנחנו כי תוצאות המדגם התקבלו באופן בלתי תלוי זו בזו. כמו כן, כאשר הניתוח כלל קבוצות במדגם הכוללות פחות מ-30 סטודנטים, השתמשנו בקירוב t-student. כאשר קבוצות המדגם כללו מעל 30 סטודנטים, השתמשנו בקירוב הנורמלי.

אוכלוסיית המדגם

בצורה גסה ניתן לאפיין את רוב המדגם כסטונדטים לתואר ראשון, בני 25 שאינם נשואים, ומתוגררים באזור תל אביב. להלן מספר תמציות בסיסיות של הנתונים:

• גיל – טווח הגילאים הוא 16-43, הבינרבעוני 23-27. ממוצע הגילאים הוא 25.1 עם סטיית תקן 3.924.
• עיר מגורים – נרשמו כ-46 ישובים מרחבי הארץ, 33 מתוכם מיוצגים לכל היותר ע"י 3 סטודנטים. 13 הערים הבולטות יותר מיוצגות כל אחת ע"י 4-9 קולות, ות"א ספציפית ע"י 100 סטודנטים. סה"כ האחוזים המשמעותיים הם 42% סטודנטים מת"א, ו- 9% נוספים מהמדגם שלא ציינו עיר.
• דת – 80% חילוניים, 16% מסורתיים ו- 3% (8 סטודנטים) דתיים.
• תואר – כ- 80% לומרים לתואר ראשון, 13% לתואר שני, 4% דוקטורט ו- 3% ציינו "אחר". מבחינת התפלגות הפקולטות התקבלו היחסים הבאים:

נשים לב שקיים שעבודה סוציאלית אינה מיוצגת במדגם, ככל הנראה הסיבה לכך היא האחוז המאוד נמוך של גברים הלומדים בתחום זה.

• סטאטוס – 66% רווקים, 28% במערכת יחסים, 5% נשואים, 1% הגדירו עצמם "במצב עדין".
• סוג הקשר שמחפש – רוב מוחלט של 72% ציינו שמחפשים קשר ארוך טווח, 14% לא קריטי למצוא, 10% קשר מזדמן ו-9% ציינו "אחר". 

ניתוחים סטטיסטיים

אל תדברי על אריק – האם גברים יעדיפו בחורה ללא ניסיון מיני מופרז?
"ניסיון מיני מופרז" הוא קריטריון אינדיווידואלי, כל אחד מגדיר לעצמו מה הוא מופרז, אך נוכל לציין באופן וודאי כי מי שבחר ב"לא משנה" או לא הגביל את כמות הפרטנרים ("מעל 10 פרטנרים"), לא משנה מה הגדרתו ל"ניסיון מיני מופרז", הוא לא נמנה עם הגברים שמעדיפים בחורה ללא ניסיון מיני מופרז. לשם נוחות הכתיבה, נגדיר את הסטודנטים שמעדיפים ניסיון מיני שאינו מופרז כ"חסודים". להלן תמצות הנתונים שהתקבלו מהמדגם, על החסם העליון של מספר הפרטנרים המיניים לבחורה:

נבנה רווחי סמך ברמה של 95% עבור כל רמת ניסיון מיני המאפשרת את הקירוב הנורמלי (כלומר שבחרו בה לפחות 30 סטודנטים), כאשר נאחד את הרמות "יותר מ10 פרטנרים" ו- "לא משנה" (השקול לכך שאין חסם עליון). נבנה כל ר"ס באופן הבא:

נחשב את פרופורציית הסטודנטים  שבחרו ברמה זו מתוך סך כל סטודנטים שענו על קריטריון זה – 235 סטודנטים. נשתמש בקירוב הנורמלי, תוך בחירה בגישה השמרנית עבור סטיית התקן:

 רווחי הסמך שהתקבלו:

מכאן שניתן להסיק כי בערך מחצית מהסטודנטים אינם "חסודים", והמחצית השנייה מעניקה משמעות לניסיון המיני של הבחורה, ומתפלגת בתוכה על בסיס רמות שונות של מתירנות.

בהמשך לכך, נבחן באמצעות מבחן חי-בריבוע האם יש קשר בין סוג הקשר שהסטודנט מחפש, לבין היותו "חסוד" או לא.

השערת האפס תהיה שלא קיים קשר בין פרמטרים אלה, והאלטרנטיבה היא שקיים קשר כלשהו. נסכם את הנתונים בטבלה, כאשר Obs מייצג את מספר הסטודנטים שנצפו מהמדגם, ו- Exp מחושב באופן הבא:

 

ניתן לראות בבירור שהערכים הנצפים תואמים באופן מושלם לערכים המצופים. מכאן שסטטיסטי המבחן , המבוסס על ההפרשים בין ערכים אלו יהיה שווה ל- 0.  כלומר באופן המובהק ביותר לא ניתן לדחות את השערת האפס – אין קשר בין סוג הקשר שמחפש הסטודנט לבין היותו "חסוד" או לא.

זה לא הגיל, זה התרגיל – האם קיים קשר בין הגיל לרמת הדרישות מבת הזוג?

ניקח קריטריון שנבדק בפרויקט המקביל לגבי נשים ונבדוק אותו לגבי גברים – האם גובה הסטנדרטים שנדרשים מבת הזוג משתנה עם עליה בגיל. המסקנה לגבי נשים הייתה שהדרישות לא עולות עם הגיל (ואף שהן יורדות).

נתאר את הקשר באמצעות מודל רגרסיה, כאשר המשתנה המסביר יהיה גיל הנסקרים (X), והמשתנה המוסבר יהיה תמצית לייצוג דרישות הסטנדרטים מבת הזוג (Y). נגדיר את תמצית זו כממוצע של כלל הקריטריונים לגבי מראה ואינטיליגנציה עליהם נשאל הסודנט בסקר – אינטיליגנציה, מראה כללי, יופי פנים, רגליים וכדומה. כלומר עבור  הדירוגים של סטודנטים ל-17 הקריטריונים, נבחר את –  להיות התמצית לרמת דרישותיו. כמו כן, נקצץ את 5% התצפיות הקיצוניות ביותר (על מנת להימנע ממקרים של בחירה ב-1 או ב-5 בכלל הדירוגים בסקר) – סה"כ הורדה של כ-10 תצפיות.

נבצע מבחן השערות ברמת מובהקות של 5% על שיפוע הקו – b, כאשר הנחת האפס היא שאין קשר בין הפרמטרים.

קיבלנו שערך מובהקות התוצאה גדול מ-5%  , ולכן לא ניתן לדחות את השערת האפס. עם זאת, מעניין לראות כי שיפוע הגרף שהתקבל הינו שלילי, ומובהקות התוצאה יחסית בעלת ערך נמוך – כלומר עבור רמות בטחון נמוכות יותר כן יכולנו להסיק על קשר שלילי בין הגיל לרמת הדרישות.

 

 

דבר אליי במספרים– חשיבות מראה בת הזוג בפקולטות השונות

נבצע סדרת מבחני t בלתי מזווגים, בין כל זוג פקולטות במדגם. נגדיר תמצית נתונים עבור מדידת הסטנדרטים של מראה עבור פקולטה – הממוצע של ממוצעי קטגוריות המראה של הסטודנטים הלומדים בפקולטה. כלומר עבור  הממוצעים של n סטודנטים מהפקולטה, נבחר את –  להיות התמצית לניתוח. הבחירה בתמצית זו נובעת מכך שטווח דירוג קטגוריות המראה הוא צר יחסית (בין 1 ל- 5), כאשר רצוננו הוא למדוד באופן רגיש את הנתונים, ולהתחשב בערכים קיצוניים.

תמציות הנתונים:

נניח כי ממוצעי דירוג הקטגוריות השונות מתפלגים נורמלית. סטטיסטי המבחן יהיה הפרש התמציות של שתי הפקולטות במבחן, כאשר התפלגותו היא תחת שונויות לא ידועות ולאו דווקא שוות. נשתמש בתיקון Welch לקביעת דרגות החופש. (נעשו באמצעות הפונקציה pairwise.t.test של תוכנת R, בהתאם להנחות והכלים שקבענו למבחן)

תוצאות המבחנים:  [הערת המתרגל: לא בוצעו פה תיקנון להשוואות מרובות, היות והנושא לא נלמד בקורס. יש לקחת את תוצאות הניתוח הבא בערבון מוגבל ביותר!]

• ניתן לזהות 5 מבחנים בהם הופרכה השערת האפס (מסומנים בצהוב) – כלומר 5 זוגות של פקולטות עבורן קיים הבדל בחשיבות מראה בת הזוג.
• בפקולטות לניהול ולהנדסה קיימים סטנדרטים גבוהים יותר לגבי מראה בת הזוג, מאשר בפקולטות למדעים מדוייקים ולמדעי החברה. כמו כן, בפקולטה למדעים מדוייקים סטנדרטים נמוכים יותר מאשר בפקולטה למשפטים.

שאלת השאלות – חזה או ישבן?

בהתחלה הנחנו כי בקרב הגברים שנשאל, חשיבות החזה תהיה שווה לחשיבות הישבן.  ננתח את הממצאים בעזרת נתונים סטטיסטיים. נבנה מבחן השערות t מזווג על עדיפות הישבן והחזה שכל נסקר בחר, ברמת מובהקות של 5%. וקיבלנו ש-t לא נמצא באזור הדחייה, לכן לא ניתן לדחות את השערת האפס – נראה כי לחזה ולישבן חשיבות זהה!

מסקנות ודיון

ראשית נתייחס למסקנות שהועלו מן המחקר הנעשה על אוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, עם דגש על הפער בין הצפוי למצוי. המבחנים הסטטיסטים נוסחו עם נקודת מוצא ניטרלית, כאשר ציפינו לקבל נטייה מסויימת שלא התממשה. בבדיקת הקשר בין גיל לרמת הציפיות מבת הזוג שערנו למצוא מקדם מתאם חיובי, ובסוגיית האיבר המיני המועדף הערכנו שתמצא העדפה כלשהי. כאמור, בשאלות המחקר המדוברות ציפינו לכיווניות מסוימת, אך גילינו התפלגות ללא נטייה משמעותית. במילים אחרות – לא נמצא קשר בין גיל הסטודנט לירידה בסטנדרטים, וכן שני האיברים המיניים, החזה והישבן, נמצאו כחשובים באותה מידה.

בנוסף לשני המבחנים הללו, שאלנו סטודנטים על הניסיון המיני של בת הזוג המיוחלת, ביקשנו מהם לציין מהי כמות הפרטנרים המקסימלית שיהיו מוכנים שיהיו בעבר הבחורה, אם יש כמות כזו. מחצית מהסטודנטים בחרו להגביל את הניסיון המיני, ואילו מחציתם בחרו שלא להגבילו. המסקנה נותרה זהה גם כשביקשנו להפריד בין סטודנטים שמחפשים קשר ארוך טווח, לכאלה שמחפשים קשר מזדמן. הופתענו מתוצאות אלה, פעם אחת משום שציפינו לשיעור גבוה יותר של "חסודים" שיבחרו להגביל את הניסיון המיני, ופעם שנייה כיוון שציפינו ליותר מתירנות בקרב המחפשים קשר מזדמן. נציין שהגברים סביבנו שראו את תוצאות המבחן הראשון, ראו בהן שיעור גבוה של "חסודים", כלומר ציפו להרבה פחות. העולם בעיניי המתבונן המגדרי, אך בכל מקרה, לכל הדעות הנתון מפתיע.

נסיק מדברים אלה, שבמידה ונשלוף סטודנט אקראי מאוניברסיטת תל אביב וננסה לאפיין את העדפותיו והחשיבות אותה הוא מעניק למדדים שונים בבחורה, ככל הנראה לא נוכל לאפיין אותו באמצעות פרופיל חד משמעי. על כן, נשות אוניברסיטת תל אביב יכולות לצהול, שכן עבור כל אחת מהן קיים מישהו שהיא עונה על ציפיותיו. כמו שנאמר, לכל סיר יש מכסה.

בנוסף, אוכלוסיית המדגם שהתקבלה הינה הומוגנית יחסית – בעיקרה מורכבת מתושבי תל אביב, כבני 25, חילונים אשר לומדים לתואר ראשון ומחפשים קשר ארוך טווח. אף על פי כן נצפה פיזור תשובות מגוון. על כן, יתכן כי ניתן להשליך את ממצאי המחקר ע"ג אוכלוסיה רחבה והטרוגנית יותר.

נתייחס כעת למסקנות מחלוקת המדגם לפקולטות. מהשוואת חשיבות המראה בפקולטות השונות, בניגוד למבחנים הקודמים, נמצאו פערים. ראשית, על בסיס הפקולטה אליה סטודנט שייך, ניתן לאמוד כמה חשוב יהיה בעיניו מראה הבחורה. במילים אחרות, על בחורה להיות מודעת לכך שהיא נבחנת במראה ע"י סטודנטים מפקולטות שונות ובכל אחת ציפיות אחרות. בנוסף, המשך ישיר של הלימודים האקדמאים הוא לרוב פיתוח קריירה, כאשר לרוב סטודנטים מאותה הפקולטה ישתלבו באותו תחום עיסוק. מכאן שעל בסיס חשיבות המראה כתלות בפקולטה ניתן להשליך על חשיבות המראה כתלות בתחום עיסוק.

ברצוננו לסייג כי השאלון יועד לגברים 'סטרייטים' בלבד, אך בפועל סקרנו אוכלוסיה הכוללות אחוז לא מבוטל של בעלי נטיה מינית שונה, דבר שעלול להטות את תשובות הנסקר.

במידה ויערך מחקר דומה בעתיד, נמליץ לחוקרים לשאוף לייצוג גדול יותר של חתכי אוכלוסיה שונים. למשל, יתכן שייצוג גדול יותר לאוכלוסיית גיל מבוגרת יותר הייתה משנה את מסקנותינו לגבי הסטנדרטים של המראה. בנוסף, במסגרת הסקר נאסף מידע רב, על גביו ניתן לבצע ניתוחים נוספים כגון היחס לניתוחים פלסטיים, חשיבות הגובה, הפרשי גילאים וכו'.

לסיכום, הגענו למחקר עם סטיגמות לגבי רצונותיהם של גברים. בחיי היום-יום, בהם בחורה עם ניסיון מיני רחב זוכה לכינויי גנאי, ובהם יש התעסקות תמידית במראה, קל להישאב לדעות קדומות. אך אם נבחן את מסקנות מחקרינו, הרי שניתן לראות כי המציאות אופטימית יותר, או לפחות אוכלוסיית הסטודנטים פחות שטחית וסטיגמטית.

——————

ניתן להוריד את העבודה המלאה מקישור זה.
אם יש לכם שאלות של סקרנות, הצעות לשיפור, ומחמאות לתלמידות (ורצוי שיהיו!) אתם מוזמנים לכתוב אותם בתגובות.