להנגיש את האינטרנט ל-5 ביליון איש‎: יוזמה חדשה של פייסבוק, נוקיה, קוואלקום וחברות נוספות בעולם

היום הוכרז על הקמת שותפות גלובלית של חברות שהתאגדו ע"מ לפעול להנגשת האינטרנט ל – 5 ביליון איש
היוזמה נקראת
internet.org

החברות המייסדות של ההתאגדות הן :
Facebook, Qualcomm, Ericsson, MediaTek, Nokia, Opera, , Samsung

החברות יפעלו יחדיו בשלושה מישורים:

1. נגישות כלכלית – הקלה והפחתת ההוצאות
2. שימוש יעיל במידע
3. פיתוח מודלים חדשים עבור שילוב עסקים ברשת

השקת המיזם נעשתה היום ופרטים נוספים נמצאים ב: internet.org

מוזיקה בקוד פתוח – על המקהלה הוירטואלית של אריק ויטאקר

הוידיאו הויראלי של אריק ויטאקר (שאני מתפתה לכנות אותו ההאקר הלבן) כבר זכה ללמעלה מ- 2 מליון צפיות. בוידיאו שלו, הוא המנצח על מקהלה, מקהלה של 185 קולות מ- 12 ארצות, כולם שרים יצירה שהוא הלחין ושיחרר לציבור. הנה 6 הדקות המדוברות:

על הוידיאו הזה שמעתי דרך הרצאת הטד (שכבר נשלחה אלי דרך כמה חברים שונים) שבו אריק מספר על היצירה של הוידיאו הזה, על איך שהכל התחיל מילדה אחת ששלחה לו קטע של עצמה שרה, ואיך שזה הפיח בו את התשוקה לשלב את קולותיהם של אנשים רבים, שונים, מרחבי העולם, דרך האינטרנט.

הקטעים המוזיקאליים הללו הם יפהיפיים, אך זו לא הסיבה שאני כותב עליהם היום. הסיבה היא כי הוידיאו הזה הוא המחשה של סוג של שיתוף פעולה, בתחום המוזיקה, שלא ניתן היה לעשות לפני כן (תחת תקציב סביר). תופעה שנדמה לי ראוי לכנות אותה "מוזיקה בקוד פתוח". הסיבה שאני חושב שהשם הזה הוא מתאים נובע מהצורה של התופעה – הרבה אנשים, כל אחד תורם במקצת את חלקו, למען יצירה של פרוייקט אחד גדול. כל זמר תורם את קולו (הקוד שלו), וביחד הם נרקמים לכדי פרוייקט שגדול מכל אחד בפני עצמו. כמו ויקיפדיה, לינוקס וכן הלאה.

ידוע זה מכבר שעולם המוזיקה הושפע רבות מכניסתו של האינטרנט. ההשפעה הכנראה ידועה ביותר היא שיתוף הקבצים אשר מטילות אימה על מוזיקאים (טוב נו, בעיקר את חברות הפקת המוזיקה) מהשאלה כיצד הם יתפרנסו כעת, כשאנשים לא צריכים יותר לקנות את חתיכת הפלסטיק שהם יוצרים כדי לשמוע מוזיקה. השפעות אחרות היו הכניסה של אינספור "אמני כורסא" שפתאום יכלו לשתף את אומנותם ולהיהפך למפורסמים בין לילה, פשוט כי הם נגעו במסה קריטית של אנשים שלחצו "שתף" (באופן דומה להשפעה של בלוגרים על עולם העיתונות, כנראה).

והנה מגיע אריק ויטאקר עם בשורה חדשה, עם הדוגמא המאלפת של הדרך שבה האינטרנט יכול לאפשר לעשות משהו שמעולם לא שמענו עליו לפני כן.
אגב, בהיבט השיווקי של הפרוייקט הזה, יש אלמנט פנטסטי והוא שכל אחד מהמשתתפים בסרטון הזה יקפיד לשתף אותו עם כל חבריו (משהו שלא בהכרח קורה עם מתכנתים או אנשים שכותבים ערכים בויקיפדיה). זוהי כנראה הדרך הכי מוצלחת שנתקלתי בה כדי ליצור סרטון ויראלי – ליצור סרטון שמספר גדול (אשר מגיע מאוכלוסיות מאד נבדלות) לקחו בו חלק, והם בעלי אינטרס אישי בהפצתו.

הפרוייקט הזה, בעיני, הוא רעיון שראוי לשתף אותו הלאה…

האם המהפכה במצרים התחילה באינטרנט? (הרצאת טד טוענת שכן, 10 דקות)

לפי דעתו של ווהיל גוהנים, התשובה היא כן!
בימים האחרונים העלו TED הרצאה של 10 דקות שבה הוא מספר על המהפכה במצרים מזווית הראיה שלו. עם משפטים מעוררי השראה כגון: "No one was a hero because everyone was a hero" וגם – "The power of the people is stronger then the people in power". ראוי בעיני לצפיה:

בהקשר הזה אני אזכיר שב-2007 כתבתי את "תסריט להתאגדות חברתית דרך האינטרנט", ואני נפעם לגלות עד כמה המציאות הצליחה להתעלות על דמיונותי הפרועים. האם באמת האינטרנט היה הגורם המהותי במהפכה, עוד יקח זמן כדי לגלות. אבל לבינתיים, יש הרבה קסם בלחלום שכן…

יום מזכוכית – כיצד מסכים ומחשבים יעטפו את חיינו (תוך 10 שנים?) – 5:30 דקות

כשהייתי ילד, אני עוד זוכר שהתחילו לשדר את "מסע בין כוכבים – הדור הבא". ואני זוכר כיצד אחד הדברים שהפרידו בין התוכנית החדשה לישנה היו ממשקי המשתמש שריצפו את כל חללית האנטרפרייז. מדובר היה באינספור מסכים שקופים שהיו חלק מהמסדרות, חלק מהמעלית, חלק מכל מקום שבו היה משטח. בתור ילד זה נראה לי מגניב.
בתור מבוגר (שעד לפני שנתיים עוד התלהב מהיכולת לחבר שני מסכים למחשב אחד) אני מבין שהיוצרים של מסע-בין-כוכבים אפילו לא גירדו את מה שצופן לנו העתיד.

הנה הדגמא יותר טובה:

הסרטון והיצגי נתונים אינטראקטיביים – הדבר שלא הדגימו בסרטון…

מרתק לעבור על הסרטון ולנסות לזהות כמה אלמנטים של אינטראקציה עם נתונים מופיעים בו. מעניין לשים לב שהאלמנטים המרכזיים שמצליחים להציג בסרטון הם של הצגת נתונים, שינוי נתונים מוצגים, וסוג השליטה בהיצג הנתונים (הסרטון מדגים את שלושתם). מעניין להבחין שהסרטון לא מדגים (כמעט בכלל) איתור של נתונים (מלבד החלק שבו רואים מישהו משתמשת במפה ברחוב, אבל לא רואים אותה מוצאת את המפה). זה מעניין מכיוון שזה ממחיש עד כמה הקונספט של איתור נתונים (או ליתר דיוק של מציאה וחיבור בין נתונים שונים – דהיינו linking ו- brushing) איננו קונספט קל להמחשה בסרטון כזה. רוב ההיצגים שהודגמו בסרטון היו של מעבר מהיצג אחד להיצג הבא (בצורות מאד אלגנטיות, אבל של מעבר). בעיני, זה מרתק.

(לינק תודה: תודה לאבא שלי ששלח לי את הסרטון)

לחיות "לנצח" – ראיון עם טל גלילי (רגע, זה אני!) בתוכנית הבוקר של ערוץ 10

ביום ראשון האחרון (11.04.2010), זכיתי להתראיין בתוכנית הבוקר של ערוץ 10 (בעקבות הכתבה שפורסמה בהארץ על טרנסהומניזם) לאייטם של 7 דקות (במקור אמרו לי שזה יהיה 5, אני מוחמא).

אני מזהיר אתכם שראיונות מסוג זה אינן מתאפיינות בעמקות דיונית (אופיה של הטלויזיה המשודרת. ולמי שלא קרא, אני ממליץ על הסקר "לבדר את עצמנו למוות" בשביל הרחבה על תרבות ה"ועכשיו…. זה!").

מה שכן, למזלי, זכיתי לקבל שאלות טובות (דהיינו, שאלות שידעתי איך לענות עליהן), אשר איפשרו להעביר מסרים בעלי ערך. שאלות כמו:

  • "אתה מעריך שתחיה לנצח?"
  • "1000 שנה של מיסים?!"
  • "איך אנחנו נחיה לנצח?"
  • "זה הגיע מעולם המדע בדיוני?"
  • "עיצבנו את כדור הארץ גם ככה. נמלא את הארץ בזקנים ויהיה פיצוץ אוכלוסין, למה שלא פשוט תיתן לנו הזקנים למות?"
  • "להאריך בלא טיבעי, יגרום לעולם להתפוצץ"
  • "אז איך זה יקרה בפועל?"
  • "טרנסהומניזם – אתם תנועה רוחנית? אתה קבוצות דיון? מה אתם עושים בעניין?"
  • "יש משהו אמיתי שאתה עושה כדי להאריך את חייך?"
  • "אתה – במסגרת הרעיון – מפתח משהו?"
  • "זה לא רעיון הזוי?"
  • "האם תצפה לנצח בתוכנית הבוקר?" (פה התלוצצתי, לא התכוונתי ברצינות כשאמרתי כן!)

הראיון התחיל במשפט: "ממשהו לא בריא אנו עוברים אולי למשהו קצת מיסטי"
והסתיים במשפט המפוחד: "1000 שנה… נישמע לי ארוך מידי!"
שקיבל את המענה המרגיע: "לא יקרה, לא להיבהל!"

אז כנראה שלא "שיכנעתי" אף אחד באולפן, אבל אם הועבר אפילו שמץ מהרעיון לציבור הרחב, דייני.

והנה הראיון המוקלט:
(אם תוכלו להצביע בעד הסרטון, להפיץ בין חבריכם, לשמור כמועדף – זה יהיה מאד נחמד 🙂 )

להרחבה (שהיא כן מעמיקה) בנושא, אני מזמין אתכם לאתר "סינגולריות | הארכת-חיים" – מגאזין מקוון בנושא, על ידי וחברים אחרים.

תודה רבה מגיעה ל: נדב, נעם, רז, איליה, סרג'יו, שני, פינקי, ליאור ושאר הטרנסהומניסטים המקסימים שעזרו לי במייל בהכנתי לראיון – בלעדיכם זה היה יוצא הרבה פחות מוצלח. וכמובן, תודה לאסף מעיתון הארץ על שיזם וקידם את כתיבת המאמר על הנושא בעיתון, תודה מקרב לב!