כיצד להסביר הנדסה גנטית לילדים (טוב נו, מתבגרים…)

לכבוד פסטיבל הקומיקס והאנימציה (הנה האנימציות של הזוכים), נירמו (ראשי תיבת של ניר מולד, לאחר שמסירים את ה"לד"), שיסה שיחרר (איך אומרים unleashed בעברית?) לאוויר העולם בעולם את "גוגי ומגוגי: הנדסה גנטית". הסרטון מציע 10 דקות של דיאלוג בין שני מתבגרים המתדיינים על הנדסה גנטית ועל שלל המשמעויות המיותרות (ואולי לא כל כך) שנגזרות ממנה: כגון "מיליון בין-לאדנים משוכפלים", "קצירת איברים מנשר גמדי", ועוד.

אם משום מה אתם גם רוצים לקרוא את מה שנירמו כותב, יש לו בלוג, שבו אפשר להתעדכן על דברים נהדרים כמו מתי יהיה מופע הסטנדאפ הבא שלו (או האם ההופעה המתוכננת במקרה התבטלה)

להמשיך לקרוא כיצד להסביר הנדסה גנטית לילדים (טוב נו, מתבגרים…)

אתמול הוכרז – האנושות הצליחה לתכנת את התא המלאכותי הראשון

אתמול, ב-20.05.2010 הצליחו מדענים (בראשם קריג וונטר) ליצור את התא המלאכותי הראשון.
זו אחת החדשות המשמעותיות יותר שהתפרסמו בזמן האחרון! (בניגוד, לדוגמא, לקורלציה הלא-בהכרח-סיבתית בין קרינה סלולרית לסרטן מוח)
אני בטוח שהידיעה הזו היא מטעמים לתאולוגים ופילוסופים של הדת. אבל מי שבאמת צריך להתעניין בזה (לדעתי) הם המתכנתים.

תכנות גנטי

המשמעות של יצירת תא סינטתי היא בכך שהיא מראה שאפשר "לתכנת תא". רק במקום שהתוכנה תעבור תירגום (קומפילציה) לשפה בינארית (של אפסים ואחדים), היא תצטרך לעבור פרשנות לרביעיות (A,T,C,G).
על תכנות גנטי (או ביו-האקינג) מדברים אוהבי טכנולוגיה כבר זמן רב, אבל ההכרזה הזו של קריג היא ההוכחה הראשונה לכך שניתן לעשות זאת (צעד קטן למדען, צעד גדול לאופטימיזם האנושי)
רוצים לדעת יותר? הנה מספר מקורות:
הכתבה בנושא ב- YNET.
המאמר בנושא מהאתר סינגולרטי-אהב (ותודה לסרג'יו על הלינק)
אופן-ווט-וור – תכנות ביולוגי בקוד פתוח 🙂
והנה שני סרטונים עם קריג

ראיון עם קריג:

קריג המכריז על פריצת הדרך (ב-TED ):

ביולוגיה בקוד-פתוח (שעת הרצאה על ידי אנדרו הסל)

"מחשוב וביולוגיה מאד דומים" אומר אנדרו הסל. אבל אנדרו לא עצר בהפרחת משפט כללי לאוויר, הוא הקים קואופרטיב ביוטכנולוגיה ומטרתו היא ליישם את תרבות ה"קוד הפתוח" בתחום שיתוף הידע הביולוגי שלנו.

סקרנים לעוד, הנה הרצאה בת שעה של האיש המשובח הזה עבור "אוניברסיטת הסינגולריות" :

הדור הבא של תרופות כנגד זיהומים אלימים (5 דקות של הרצאה)

קארי מוליס, זכה ב- 1990 בפרס נובל בכימיה על המצאת שיטה לשיכפול גדיל של DNA.
לפני שנה חבר שלו נפטר מזיהום של בקטריה אלימה. כנראה שהאובדן הוביל אותו למצוא עניין רב בנושא של אימונולוגיה, ותוך כדי ההתעניינות הוא גילה משהו די מדהים. הוא גילה שישנה מולקולה שברגע שמלבישים אותה על משהו (נאמר, בקטריה שאיננו אוהבים), היא אוטומאטית מעוררת תגובה חיסונית לאותו המשהו.
בסרטון, קארי מראה תרשים הישרדות של עכברים אשר קיבלו הרעלת אנטרקס. ואז הראה כמה מהם שרדו לאחר מספר ימים. בין העכברים הייתה קבוצה שלא קיבלה אף טיפול, קבוצה שקיבלה טיפולים מקובלים, וקבוצה שקיבלה את הטיפול שלו.
כל העכברים שקיבלו את הטיפול שלו נשארו בחיים, כל השאר – מתו!

כיצד גילו את ה- RNAi (ה-ר.נ.א "המפריע") – קליפ מהנה לצפיה

נתקלתי בסרטון מקסים המסביר מה זה RNAi. בתימצות: מדובר במנגנון הגנה של תאים כנגד ווירוסים. המנגנון יודע לזהות RNA שניראה כאילו הוא וויראלי – ולהשמיד אותו.
הסרטון שלפנינו מציג את כל המנגנון של שיכפול ד.נ.א ל- ר.נ.א, בתאים, בצורה מאד ידידותית ומהנה לצפיה (באמצעות טירות וטבחים ופיראטים). תהנו: (5:42 דקות)