"ואני הייתי צוחק" – סרט בהשתתפותי (כ-12 דקות), על התעללות והתבגרות

אחייני <הכנס-סופרלטיבים-פה> אוריאל שכטר, היה בין האחראיים (בימוי, כתיבה, הפקה, עריכה וכל מה שעוד אפשר לחשוב) לסרט בשם "ואני הייתי צוחק". כאשר אני הייתי בין השחקנים הראשיים בסרט (הדמות הראשית, יוסף, משוחקת על ידי כשהוא אדם בוגר. ומשוחקת על ידי אחייני <הכניסו-עוד-סופרלטיבים-פה> יונתן)

כמה הערות לפני שתצפו בסרט:

  1. הסרט הזה הוא לא סרט הומוריסטי או כייפי, בניגוד לסרטים כמו (לדוגמא) היחידה לחקירות החומוס (בכיכובו של, בין השאר אחי האהוב שוקי).
  2. הסרט זכה בפרס השופטים בתחרות היצירה הצעירה של החינוך הממלכתי-דתי לשנת תשע"ב (2012).
  3. הסרט עוסק בכאב, התעללות של נערים בחלשים מהם, ועם ההשלמה שלנו כאנשים בוגרים עם שדי העבר שלנו. אלה לא נושאים מבדרים במיוחד, אבל כפי שאישתי הסבירה לי פעם – אומנות איננה קיימת בשביל לבדר (ולמרות שהיא יכולה לשמש לשם כך, הרי שזה לא המקרה).
  4. הערך הבידורי של הסרט הוא שתזכו לראות אותי (אתאיסט שכמותי) מעמיד פנים שאני דתי…

טקסט הטיזר לסרט הוא הבא:
"יוסף עומד להתחתן הלילה עם יעל. אבל לפני כן, הוא חוזר לביה"ס היסודי בו למד, כדי להפגש עם מה שעבר שם; אולי להפגש גם עם עצמו."

צפייה נעימה (ואם לא נעימה, אז לפחות "נוגעת בלב"). תגובותיכם תמיד (המממ, לרוב) נקראות בהנאה:

היחידה לחקירות חומוס – דיס-אוטופיה עם מרקם קטיפתי

היחידה לחקירות החומוס הוא סרטון של כ-10 דקות (בלבד), אשר מתאר עולם דיס-אוטופי (דהיינו, עולם מבאס) שבו הוציאו את החומוס מחוץ לחוק.
כמיטב המסורת של המחאה החברתית מהקיץ הקודם, סרטון החומוס נע מעבר לגבולות של ימין ושמאל, ומציע ביקורת חברתית כנגד יחסי ההון-שילטון במדינתנו.

על הסרט כתבו בלוגרים ואתרי חדשות, כולל האתר j14, על בני אדם וגו', ואף קפטן אינטרנט ועוד.

"סקאלת היקום 2" – בואו לתרגם מאנגלית לעברית ביחד (פרוייקט ממש מגניב)

עידכון משמח: הפרוייקט הוכתר כהצלחה. האפליקציה עלתה לאוויר ובתירגום שלנו לעברית. בקישור הבא תוכלו לראות את האפליקציה בעברית של סקאלת היקום (וגם דיון על מיקור-חברים).

שלום חברי האינטרנטיים, יש לי בשבילכם משימה! (ואחריה ההסבר של למה)

אני רוצה שתכנסו למסמך הזה כאן: מסמך תירגום. ובכל מקום שמופיע משפט (או מילה באנגלית) תתרגמו אותו לעברית. אל תשנו בשום צורה את הרווחים או הפסיקים. זה מסמך שצריך יהיה אחר כך להעביר לקובץ פלאש, אז הכרחי לשמור על המבנה שלו כמו שהוא. חלק מהדברים במסמך הם קלים לתירגום, וחלק צריכים מומחים ללשון-מדעית/פיזיקאלית…

עכשיו הנה ההסבר למה:

רקע: לפני כמה ימים חבר מהלימודים (הידוע בתור ליעד המחונן) שלח אלי קישור למשחק פלאש חינוכי בשם "The scale of the universe".
מדובר במשחק שמאפשר לנו להזיז בר-ניווט כדי לזוז בין רזולוציות שונות של היקום המוכר. בכל רזולוציה, אפשר לראות אובייקטים שונים באותו הגודל (החל ממיתר קוואנטי ועד הגודל המקסימאלי של היקום המוכר. ובדרך יש גם את העולם של world of warcraft, לאנשים שיצרו את זה יש חוש הומור). ניתן ללחוץ על כל אובייקט בדרך כדי לקבל עליו מידע (מה הגודל שלו, וקצת פרטים כלליים).

מדובר במשחק שממחיש באופן נפלא עד כמה העולם לפי הראיה במדעית (גם מבלי שנידרש לפסאבדו מדע ודרקונים קסומים), הוא מ-מ-ש מגניב.

אחרי שראיתי את הסרטון, יצרתי קשר באימייל עם מי שבנה את הסרטון ושאלתי אם הוא יסכים לתת לי (לנו 🙂 ) לתרגם את המסמך לעברית. הוא אמר שכן, ושאז אפשר יהיה להטמיע אותו באתרים אחרים. האם זה לא יוזמה מגניבה לחלוטין לילדי ישראל הקטנים (שעוד לא למדו איך לקרוא אנגלית מדעית?)

הנה פרומו של משחק הפלאש דרך סרטון יוטיוב:

להתראות במסמך 🙂

נ.ב: אני מתנצל לקוראי הנאמנים על שהם קיבלו אימיילים עם פוסטים ישנים ביומיים האחרונים – זה בגלל קריסה לא מתוכננת של האתר, ויוזמת חילוץ שדרשה כמה פליק פלאקים. אולי אני אכתוב על זה פוסט בקורס. נראה.
נ.נ.ב: אין לי שום בעיה עם דרקונים קסומים, אני לחלוטין בעדם.

"עולם הזמן" (In Time) – סרט עתידני על בעיות עכשוויות

הסרט החדש In Time (בזמן, או כפי שתורגם בארץ "עולם הזמן") יצא לאחרונה לאקרנים והטריילרים שלו שוטפים את דפי הפייסבוק. הנה אחד מהם:

הסרט הזה מחבר שתי סוגיות חשובות ומרתקות: הארכת חיים רדיקלית וחלוקת ההון בחברה המודרנית.
בסרט "עולם הזמן", זמן שווה כסף (או כמו שאחי שוקי אומר "זמן איז מאני"), אבל באופן יותר מוחשי מאשר אי פעם בעבר. הזיקנה, המחלות, כל אלו אינן מהווים יותר שיקול מכריע באיכות החיים שלנו (אתם מצליחים לדמיין זאת?) כל מה שמשנה זה כמה "הון" (="זמן") יש לך.

כבר כיום, כסף קונה איכות חיים (מזון איכותי, פחות לחץ קיומי של פרנסה, טיפול רפואי חדיש ועוד), במובן זה הסרט משקף ומקצין את המצב שקיים כיום. להבנתי, הסרט מזכיר לאנשים כמונו (טרנסהומניסטים, ואנשי בעלי תקווה לחיים ארוכים מאד), שסוגיות כמו צדק חברתי, אשר צף לתודעה סביב מחאת האוהלים, הוא חלק חשוב בהארכת חיים, לא פחות מאשר הטכנולוגיה הרפואית שתוביל אותנו לשם. וזה, בעיני, משהו ששווה לחשוב עליו…

Posted in ביזבוז זמן (אבל כיף), הארכת חיים, עתידנות

|

Tagged , , , , ,

|

Leave a comment

עידכון: ראיתי את הסרט. עשוי לא משהו (אחד מאותם מקרים שההתחלה מצויינת, אבל התסריטאים לא בדיוק ידעו לאן לקחת אותה…). חבל.

מוזיקה בקוד פתוח – על המקהלה הוירטואלית של אריק ויטאקר

הוידיאו הויראלי של אריק ויטאקר (שאני מתפתה לכנות אותו ההאקר הלבן) כבר זכה ללמעלה מ- 2 מליון צפיות. בוידיאו שלו, הוא המנצח על מקהלה, מקהלה של 185 קולות מ- 12 ארצות, כולם שרים יצירה שהוא הלחין ושיחרר לציבור. הנה 6 הדקות המדוברות:

על הוידיאו הזה שמעתי דרך הרצאת הטד (שכבר נשלחה אלי דרך כמה חברים שונים) שבו אריק מספר על היצירה של הוידיאו הזה, על איך שהכל התחיל מילדה אחת ששלחה לו קטע של עצמה שרה, ואיך שזה הפיח בו את התשוקה לשלב את קולותיהם של אנשים רבים, שונים, מרחבי העולם, דרך האינטרנט.

הקטעים המוזיקאליים הללו הם יפהיפיים, אך זו לא הסיבה שאני כותב עליהם היום. הסיבה היא כי הוידיאו הזה הוא המחשה של סוג של שיתוף פעולה, בתחום המוזיקה, שלא ניתן היה לעשות לפני כן (תחת תקציב סביר). תופעה שנדמה לי ראוי לכנות אותה "מוזיקה בקוד פתוח". הסיבה שאני חושב שהשם הזה הוא מתאים נובע מהצורה של התופעה – הרבה אנשים, כל אחד תורם במקצת את חלקו, למען יצירה של פרוייקט אחד גדול. כל זמר תורם את קולו (הקוד שלו), וביחד הם נרקמים לכדי פרוייקט שגדול מכל אחד בפני עצמו. כמו ויקיפדיה, לינוקס וכן הלאה.

ידוע זה מכבר שעולם המוזיקה הושפע רבות מכניסתו של האינטרנט. ההשפעה הכנראה ידועה ביותר היא שיתוף הקבצים אשר מטילות אימה על מוזיקאים (טוב נו, בעיקר את חברות הפקת המוזיקה) מהשאלה כיצד הם יתפרנסו כעת, כשאנשים לא צריכים יותר לקנות את חתיכת הפלסטיק שהם יוצרים כדי לשמוע מוזיקה. השפעות אחרות היו הכניסה של אינספור "אמני כורסא" שפתאום יכלו לשתף את אומנותם ולהיהפך למפורסמים בין לילה, פשוט כי הם נגעו במסה קריטית של אנשים שלחצו "שתף" (באופן דומה להשפעה של בלוגרים על עולם העיתונות, כנראה).

והנה מגיע אריק ויטאקר עם בשורה חדשה, עם הדוגמא המאלפת של הדרך שבה האינטרנט יכול לאפשר לעשות משהו שמעולם לא שמענו עליו לפני כן.
אגב, בהיבט השיווקי של הפרוייקט הזה, יש אלמנט פנטסטי והוא שכל אחד מהמשתתפים בסרטון הזה יקפיד לשתף אותו עם כל חבריו (משהו שלא בהכרח קורה עם מתכנתים או אנשים שכותבים ערכים בויקיפדיה). זוהי כנראה הדרך הכי מוצלחת שנתקלתי בה כדי ליצור סרטון ויראלי – ליצור סרטון שמספר גדול (אשר מגיע מאוכלוסיות מאד נבדלות) לקחו בו חלק, והם בעלי אינטרס אישי בהפצתו.

הפרוייקט הזה, בעיני, הוא רעיון שראוי לשתף אותו הלאה…