גוגל באז – סיכום מה שנכתב על זה ברשת (ולאן לדעתי זה הולך)

גוגל השיקו אתגוגל-באז“. מטרתי במאמר זה היא לסכם את שלל המאמרים שמצאתי ברשת על השירות החדש ולגבש הסבר על מה קורה פה ולאן זה (לדעתי) הולך.

סיכום בפיסקה: גוגל ביצעו מהלך מבריק, שנותן להם סיכוי להיות המובילים בשוק העתידי של חיפוש ופירסום מקוון. וכעת אני אסביר מדוע.

*  *  *  *

(בקצרה) מה זה גוגל-באזז: זהו שירות המאפשר למשתמשי ג’ימייל לבצע עידכוני סטטוס ל”חבריהם” (מתוך אנשי הקשר של ג’ימייל). לכלול בעידכוני הסטטוס הרבה סוגים של מידע (טקסט, תמונות, אודיו, סרטים, מיקום). הסטטוסים יכולים להישאב ממקורות קיימים (נאמר, הטוויטר או הבלוג שלכם) והחברים שעוקבים אחריכם יכולים להגיב לסטטוסים ולהמליץ עליהם לחברים אחרים. אפשר להשתמש בשירות מהמחשב או מהסלולרי.
עידכון (טיפ): באפשרותכם ליצור באז חדש על ידי משלוח אימייל אל: [email protected] (תודה לניב קלדרון על הטיפ)

הנה סרטון (קצר) המדגים את הנאמר:

עוד המלצונת: הדס אדלר יצרה סרטון (בעברית) המסביר כיצד להשתמש בגוגל באז. וגם גאדג’ט גורו פירסם אחלה פוסט המסביר על השימוש בגוגלבאז.

הדברים הרעים שחושבים ברשת על גוגל באז

חיפוש זריז בבלוגוספירה הישראלית העלה שלל מאמרים. הרבה מהפוסטים היו שליליים. בלוגרים חוששים מעודף רעש, מפלישה לאימייל שלהם ומאובדן נוסף של פרטיות:

  • יובל דרור כתב ב “גוגל מציגה: אתם מטומטמים” – “ההשקה של באז היא עבורי אירוע מכונן כיוון שהיא ממחישה בצורה חדה כתער עד כמה הראש שלי מתפוצץ מרעש דיגיטלי, חסר פשר, חסר משמעות, חסר תוחלת, חסר סדר.” (זאת במקביל לפוסט הומוריסטי עם רעיונות לרשתות חברתיות חדשות שגוגל יקימו, כגון: גוגל פגז, גוגל נאנז, גוגל מופז, גוגל דאז, גוגל ארגז, גוגל שימפאנז וכן הלאה והלאה)
  • ניב קלדרון כתב ב “גוגל באזז- חוויית משתמש ומחשבות” – “[בבאזז]…כל דבר שקורה בהווה מגיע לנו למייל שהוא סוג של המעוז האחרון של התקשורת הקונבנציונלית, הבאזז מכניס את העולם החברתי החדש למעוז “מדורת השבט” האחרון [(האימייל)]”
  • רויטל סלומון כתבה ב”יאללה, תן גז, גוגל באז” – “כל מה שתעשו, כל נאד שתתקעו ברשת או באתר גוגל כלשהו, יפורסם לרשימת עוקבים בלתי הגיונית בעליל, שגוגל ייצרה במיוחד בשבילכם, על פי מאפיינים לא ברורים ומטרידים.”
  • אורלי בראון כתבה ב”הרשת רוחשת. הבאז, הגוגל והבלבול” – “אז מה הפחיד אותי בבאזז? שפתאום המקום הכי פרטי שלי והכי חשוב לי הופך להיות סוג של פלטפורמה חברתית, שאני אפסיק לזכור איפה רשמתי מה ואיזה תגובות (כבר קורה), שאני לא אהיה בטוחה מה מופיע ומה לא ובקיצור בלבול…”
  • הבלוגר דור (וגם אחרים) כתבו פוסט על כיצד לכבות את הבאז (לוחצים על הלינק קטן בתחתית ה- Gmail שאומר “כבו את הבאז” או “turn off buzz”).

הקונטקסט

אבל במקביל למחשבות הכפירה בשירות החדש של גוגל, הבלוגרים גם מביאים את ההקשר הרחב יותר של התופעה. גל מור שואל “האם GOOGLE BUZZ יהרוג את טוויטר?” (ובעצם, גם פייסבוק), ניב מדבר על אותו הדבר בפוסט שלו ועל כך גם מדברים מורן בר ויניב פלדמן בפוסט “ה-Buzz של גוגל מאיים להשתלט על הזירה החברתית“. אבל בעיני שני הפוסטים הכי חשובים הגיע דווקא מהבלוגוספירה העולמית. הראשון הוא הפוסט של טקקרנצ’ “Google Acquires Aardvark For $50 million” והשני הוא “Google Buzz: “Are You at Work? How About a $.99 Big Mac From McDonald’s, Three Blocks Away?””

איך כל הפוסטים הללו (ואחרים) משתלבים יחד?

באופן הבא: באמצעות שיחרור הגוגל-באז, גוגל ביצעה מהלך אסטרטגי מרכזי שיאפשר לה להפוך את בסיס משתמשי הג’ימייל שלה ממשתמשים נפרדים לרשת חברתית. כבר כעת יש לגוגל את המידע, אבל על ידי יצירת הגוגל-באז, גוגל מעניקה לעצמה את הלגיטימציה להשתמש במידע על הקשרים החברתיים בין המשתמשים בג’ימייל, עבור השירותים האחרים שלה. המידע החברתי על המשתמשים (בשילוב עם שלל פיט’צרים נוספים של גוגל באז) יאפשר לגוגל להרחיב את עצמה מחברת פירסום שהוא מבוסס “תוצאות חיפוש” או “מבוסס תוכן”, לחברת פירסום שיכולה להציע פירסום “מבוסס מיקום” והכי חשוב “פירסום מבוסס שאלות” ו-“פירסום מבוסס אנשים”.

הנה ההסבר: חייבים לזכור שגוגל היא חברת פירסום. הכסף שמניע את גוגל מגיע מפירסום (גוגל-אדוורדז) בתוצאות החיפוש של אנשים במנוע החיפוש “גוגל”. כך גוגל מציעה “פירסום מבוסס תוצאות חיפוש“. אבל גוגל הבינה שאם הם יישארו רק במנוע החיפוש שלהם, הם ייעלמו.

זה למה גוגל הרחיבה את הפירסומות שלה לתוך רשת השותפים של גוגל (כך בלוגים, כמו בלוג החומוס לדוגמא, מקבלים כסף דרך גוגל-אדסנס). גוגל אדסנס נותנת ליוצרי התוכן להציב אצלם פרסומות ולמפרסמים היא מאפשרת לעשות “פירסום מבוסס תוכן“. אבל זה לא מספיק.
בשלב הקרוב, גוגל רוצה לתת לנו “פירסום מבוסס מיקום“. לגוגל יש את גוגל-מפות (שירות המפות של גוגל), גוגל אנדרואיד (מערכת הפעלה, קוד-פתוח, לטלפונים סלולרים) וגוגל-פון (מכשיר סלולרי בחסות גוגל). אז מה חסר להם? לדעת את המיקום שלנו כרגע. ואיך הם מתכננים לעשות את זה? באמצעות הגוגל-באז. הגוגל באז מאפשר לאנשים ליצור הודעות סטטוסים מהמכשירים הסלולריים שלהם, ביחד עם תיוג (אוטומאטי) של המיקום שלהם בזמן יצירת הסטטוס. זה מאפשר, לדוגמא, לראות את הסטטוסים (של ה”חברים” שלנו) שנמצאים סביב מקום כלשהו. כדי לראות מה זה אומר, צפו בסרטון הבא:

אבל מה שזה בעצם אומר, הוא שגוגל תוכל להציע למפרסמים “פירסום מבוסס מיקום”. כלומר, ליצור פרסומת (דרך גוגל אדוורדז), שתעלה כל פעם שמישהו מגיע לאיזור מסויים (והרי גוגל יודעים זאת, כיוון שהם אמרו להם היכן הם נמצאים דרך גוגל-באז).

עד כאן זה מה שכולם דיברו עליו. אבל יש עוד מרכיב אחד בסיפור, שהוא חשוב לא פחות (ואף יותר) מהקודמים: “חיפוש מבוסס שאלות“. הדור הבא של חיפוש (ואני אומר את זה כמשתמש, לא ברמת התיאוריה) הוא חיפוש מבוסס שאלות (שאנשים אמיתיים עונים עליהם). כבר ישנו אתר אינטרנט (עם 90,000 משתמשים) שמאפשר זאת – קוראים לשירות הזה Vark.com (אדווארק או ווארק בקיצור). מדובר במנוע חיפוש שמאפשר לכם לשאול שאלה (האתר מתייג לאיזה נושאים השאלה קשורה) ואז האתר ימצא עבורכם מישהו (ברשת החברים המורחבת שלכם) שיענה לכם על השאלה (תודה לאייל סלע על שגילה לי את האתר הזה לפני כמה חודשים). ואת השירות הזה (כך פורסם היום) גוגל קנו!

השירות של אדווארק נשען על רשת חברתית של אנשים. כדי לאפשר לגוגל להכניס את (200 מליון) משתמשי הג’ימייל שלה לתוך אדווארק, היא קודם הייתה חייבת להפוך את ג’ימייל ל”רשת חברתית פתוחה” (דהיינו כזו שבה יש הצהרה רישמית שלנו, עם וויתור על פרטיות, על מיהם החברים שלנו). מרגע שגוגל פתחו את גוגל-באז, הדרך בשבילם פתוחה (לאחר שהאבק ישקע ואנשים יתרגלו לממשק והכל), לשלב לתוך הגוגל-באז את אדווארק. המשמעות של זה היא תוספת של (עד כ-) 200 מליון משתמשי ג’ימייל למנוע החיפוש, מבוסס אנשים, הגדול ביותר שנוצר אי פעם. מה שיאפשר לגוגל לשלב את הפירסומות שלה בתוך מנוע חיפוש מבוסס שאלות. זה מדהים!

והדבר הכי מדהים (שבערך כולם מבינים), זה שמרגע שגוגל שולטים ב”רשת חברתית” (דהיינו גוגל-באז), הם יוכלו להציע למפרסמים “פירסום מבוסס אנשים“. במשמעות של – פרסם רק לאנשים מעל גיל X, זכרים, בעלי סוג פרופיל חברים כזה וכזה, בעלי הרגלי עבודה כאלה וכאלה, וכו’ וכו’.

לאן זה מוביל את כולנו – עולם (כמעט) נטול פרטיות (למול גוגל, או חברה אחרת שתשיג אותה בסיבוב). הרבה יותר נגישות למידע ולאנשים. הרבה יותר צורך בניהול מידע, ניהול זמן, תיעדוף מטרות ומציאת פרופורציות בחיים.

כמו שעלה בשיחה שלי עם אחייני אוריאל (שבין שאר מעלותיו הוא חוקר תרבות מבריק), בספר 1984 פחדנו שהממשלה תהפוך לאח הגדול. ופתאום מצאנו את עצמנו בעולם שבו חברות מסחריות, ואנחנו (כהמון) נהפכנו לאח-הגדול של עצמנו…

עידכון: ושלא יהיה צל של ספק, גוגל מאנדקס שיחות Google Buzz

הנה סרטון קלאסי (Epic 2015) שמדגים חזון עתידי (וקצת מפחיד) של כמות הכוח שגוגל הולכת לצבור בשנים הקרובות (ישנם עוד לפחות שלושה סרטונים בעלי אופי דומה. אולי נפרסם את כולם ביחד מתישהו…):

והערות קטנות לסיום:

חדירה: אני חושב שהגוגל-באז מציג את קונספט הסטטוסים לאנשים שאינם משתמשים בטוויטר או בפייסבוק.

תחרות: אני חושב שהגוגל-באז יכול (תאורתית) למחוק את טוויטר. והוא יהווה תחרות לפייסבוק (שבדיוק משיקה שירות אימייל משל עצמה שיתחרה בג’ימייל). בעיקר בהתחשב שלגוגל יש את גוגל-חבר-חבר (שמחברת את הרשת החברתית של גוגל בתוך אתרי אינטרנט ובלוגים אחרים), ו- API לגוגל-באז.

יהיה מעניין!

גוגל רוצה לקרוא ספרים סרוקים – וכולנו הולכים לעזור לה (או: על הרכישה של גוגל את ר-קפצ’ה)

הקדמה – מה זה קפצ’ה ור-קפצ’ה

קפצ’ה היא מבחן המאפשר להבחין בין מחשב למכונה (סוג של מבחן טיורינג לעניים). כשמדברים על קפצ’ה באינטרנט, לרוב מדברים על האותיות המחורבשות שרואים כשצריך להכנס לאיזשהו אתר. אתרי אינטרנט משתמשים בתמונות הללו כיוון שבני אדם יכולים (לרוב) לקרוא אותם, בעוד שמחשבים לא. דוגמא לשימוש נפוץ הוא בהרשמה לחשבון אימייל חדש – החברה שמספקת את השירות דורשת מאיתנו הגולשים למלא ק’פצה (לפתור את הכתוב בתמונה), כדי לזהות שמי שמבקש את חשבון האימייל הוא אדם אמיתי, ולא תוכנת מחשב שמנסה לפתוח מאות אלפי חשבונות אי-מייל במכה אחת (ואז להשתמש בהם בשביל לשלוח דואר ספאם).

דוגמא נוספת לחשיבות הקפצ’ה תוכלו לקבל מקומיקס ה- XKCD המשובח הבא (לחצו על התמונה להגדלה וקריאה):

suspicion

בחור מבריק אחד ששמו הוא לואיס וון האן, הקים בזמנו חברה בשם re-Captcha. הרעיון המבריק מאחורי המייזם שלו הוא לחבר בין שני צרכים משלימים:

  • אתרי אינטרנט צריכים מבחני קפצ’ה בשביל לזהות שגולש מסויים הוא אדם אמיתי ולא רובוט, ובמקביל –
  • מי שברשותו ספרים סרוקים היה רוצה שאנשים יקלידו לו אותם לתוך המחשב (כלומר – שאנשים יזהו מילים מקושקשת מתוך הספר הסרוק – היות ומחשבים לא יכולים לעשות זאת)

הפתרון: re-Captcha. מדובר בטכנולוגיה המאפשרת להשתיל באתר (המרשה לה), מערכת שנותנת לגולש מסויים מבחן לזיהוי מילה סרוקה. בעל האתר מקבל לגלות האם הגולש הוא אדם אמיתי או לא, והמערכת מקבלת לדעת על אותה המילה מהי הפרשנות שלה.

להל”ן סרטון של 12 דקות שמסביר את כל אשר כתבתי:

החדשות – גוגל רכשו את ר-קפצ’ה

היום גוגל פירסמו בבלוג שלהם הודעה על רכישת החברה ר-קפצ’ה (reCAPTCHA). טק-קרנצ’ כתבו שגוגל עשו נסיונות בלפתח את הטכנולוגיה בעצמם, אך כנראה שגוגל הגיע למסקנה שיותר הגיוני לרכוש את החברה מאשר להמציא את הגלגל מחדש.

המשמעות המיידית וההשלכות לעתיד

השירות ר-קפצ’ה כבר משמש כ- 100,000 אתרי אינטרנט. ועכשיו לאחר שגוגל רכשו אותם, אפשר לצפות לעוד אינספור אתרים שיתחיל להשתמש בשירות. המשמעות המיידית של זה תהיה שגוגל מקבלת מאות אלפי גולשים שיעזרו לה (בחינם) להקליד את הספרים שהיא סרקה לתוך השירות שלה גוגל-ספרים. המשמעות של זה תהיה שבעתיד הנראה לעין, עוד ועוד ספרים יהיו זמינים לחיפוש דרך השירות של גוגל-ספרים. בעתיד הבינוני אפשר אף לצפות שגוגל יוציאו שירות עבור כבדי-ראיה שבו גוגל תקריא להם ספרים (אני ממתין לשיתוף הפעולה הזה שיהיה בין גוגל לאמאזון).
עידכון: ווינט מספרים על כך שגוגל עומדת לאפשר לאנשים להדפיס ולקנות ספרים ישנים מהמאגר שלה (בהנחה שכמה סוגייות משפטיות יפתרו). או במילים אחרות: גוגל לוקחת ספרים שלא קיימים בפורמט דיגטלי, סורקת אותם, מתרגמת את התמונות הסרוקות לאותיות (ועכשיו, באמצעות reCAPTCHA, היא תוכל לעשות זאת באופן כמעט מושלם, כזה שאף מערכת OCR בעולם תוכל לעשות), ואז למכור את הספרים הללו בהדפסה מחודשת. מבריק…

בטווח הרחוק יותר, מדובר בהשקעה אסטרטגית מבריקה. גוגל לא רק זוכה לקבל תירגום של הספרים הסרוקים לטקסט שהמחשב יודע לזהות, היא גם מקבלת מאגר עצום וחסר תקדים של תירגום בין פיקסלים לאותיות. המידע הזה יאפשר לגוגל ליצור אלגוריתמים סטטיסטיים ל- OCR (זיהוי של אותיות מתוך פיקסלים של תמונה) ברמת דיוק שלדעתי האישית (והלא מקצועית) תהיה חסרת תחרות לכל אלגוריתם אחר שיהיה (עד אשר ימציאו בינה מלאכותית אמיתית).
ולמה להסתפק באנגלית? הרי גוגל יוכלו לקדם את הפרוייקט הזה לרשת האינטרנט בכל השפות המדוברות, ובכך ליצור אלגוריתמים סטטיסטיים לזיהוי אותיות ומילים (OCR) בכל שפה אנושית שאנשים המדברים אותה נמצאים ברשת.

החשש: מונופול

אז האם הרכישה הזו טובה לנו או לא? סביר להניח שכן. הכוח של גוגל באינטרנט יאפשר להם להפיץ עוד יותר את השימוש בר-קפצ’ה, מה שאומר שבמקום שאנשים “יבזבזו” את התשובות שלהם על קפצ’ות (מה שקורה ברוב השירותים הקיימים), הרי שיהיה גוף שיאסוף את התשובות שלהם ויעשה בהם שימוש טוב.

ההסתייגות היחידה שלי היא החשש שזה יאפשר לגוגל להיות מונופול בתחום ה- OCR. אני מקווה לראות עוד שחקנים גדולים (מישהו אמר מייקרוסופט?) עולים לבמה ומתחילים לאסוף את המידע הזה. והכי הייתי מקווה אילו איזשהו אירגון (מייקרוסופט, היש סיכוי?) שיעשה שירות מתחרה אבל שהוא יהיה בנוי כך שיפתח את המידע לציבור לחלוטין. כלומר, שכל אחד מאיתנו יוכל להוריד קובץ גדול עם תמונות של מילים, ותירגומם לטקסט שמחשב “מבין” את המשמעות שלו.

לסיום – כיצד להשתמש באנשים כדי לזהות לא רק טקסט, אלא גם תמונות (הרצאה של 50 דקות על כיצד להשתמש באנשים במקום מחשבים)

את ההרצאה הבאה ראיתי לפני יותר משנה, ומדובר באחת מההרצאות היותר מרתקות ופותחות אופקים – למי שיש את הזמן, מומלץ בחום:
להמשיך לקרוא גוגל רוצה לקרוא ספרים סרוקים – וכולנו הולכים לעזור לה (או: על הרכישה של גוגל את ר-קפצ’ה)

“גוגל אפשרויות חיפוש” – סרטון של 2 דקות על השידרוג החדש לממשק של גוגל

הסרטון מציג את הכלי החדש שגוגל השיקה (היום?) לחיתוך, פילוח ושיפור תוצאות החיפוש שלנו בגוגל. זה כולל אפשרויות כגון:

  • הגבלת תוצאות החיפוש לסרטונים, דיונים מפורומים וביקורות
  • הצגת תמונות או יותר טקסט, לצד תוצאות החיפוש
  • הצגת תוצאות מטווחי זמנים מסויימים
  • וכלים חדשים לוויזואליזציות התוצאות על ידי שימוש בקו-זמן ובמפת חשיבה של מילות חיפוש דומות.
    אגב,  כלי המפות חשיבה (“גלגל הפלא”) שגוגל הוסיפה, הוא שידרוג מעניין לתוסף ענן התגיות לפיירפוקס, עליו כתבתי לפני מספר ימים. יהיה מעניין לראות כיצד זה ישנה את הרגלי החיפוש שלנו כמשתמשים.

מעניין איזה שיטות SEO נוספות יפסיקו לעבוד בקרוב….

צפיה מהנה:

תודה ליגאל חמיש על הלינק.

ענן תגיות לחיפוש – שדרגו את החיפוש שלכם בגוגל, יאהו וטוויטר (תוסף פיירפוקס)

(פוסט זה מוקדש למרים שוויב – השאלה שלה היא שהובילה לפוסט הזה)

טוויטר הוא מנוע חיפוש: כבר הזכרתי בעבר את הרעיון לפיו טוויטר הוא בעצם מנוע חיפוש. מנוע שמחפש בתוך “זרם התודעה” של קהל קהל המשתמשים של טוויטר (המטווטרים, או “המצייצים”). יהיו שיטענו שהקהל הזה איננו משקף את שאר האוכלוסיה, ובמקרה הטוב מייצג תת פלח של אנשים שהם  early adopters  (איך מתרגמים את זה? “משקימי אימוץ”?!) של טכנולוגיות חדשות (כמו טוויטר). במקרה הרע, הטוויטים משקפים קהל של נרקיסיסטים שאין להם חברים (צפו בסרטון אם לא זיהתם את הבדיחה). כך או אחרת, לפעמים מעניין אותי לדעת מהם הדעות של האנשים הללו. ומסתבר שלא רק אותי – מחיפוש זריז בגוגל-מגמות אחר הצירוף “twitter search”, אפשר לראות שאנחנו כרגע באמצע של זינוק מעריכי בכמות החיפושים בגוגל אחר צירוף המילים “twitter search” (משמע: יותר ויותר אנשים מתחילים להתעניין ברעיון הזה)

twitter-search-trend-in-google

דוגמא לחיפוש: שיעניין אותי לבצע בטוויטר הוא אחר הצירוף star trek. שהרי היום יצא הסרט החדש, ואני רוצה לדעת מהם הדעות של האנשים על הסרט והאם שווה לצפות (כלומר, ברור שאני אראה את הסרט, השאלה היא עם איזה ציפיות אני הולך להגיע). לאחר שביצעתי את החיפוש אני מגלה הרבה דעות של אנשים, אבל הייתי רוצה דרך כלשהי לסכם את מה שהאנשים חושבים. הדרך ההגיונית לעשות זאת הייתה אילו יכולתי לראות ענן תגיות עבור המילים שמופיעות בסטטוסים של אנשים.

תוסף פיירפוקס שאתם רוצים לנסות: ובדיוק בשביל לזהות מגמות של מילים בתוך חיפושים שלי בטוויטר, חיפשתי וגילתי את תוסף הפיירפוקס המעולה “Search Cloudlet for Google, Yahoo and Twitter“. מרגע שמתקינים אותו, אפשר לראות בתוצאות החיפוש שלכם (בגוגל, יאהו וטוויטר) ענן תגיות שמופיע מעל לתוצאות החיפוש. במקרה של טוויטר, הענן גם מופיע כשאתם נכנסים לדף האישי שלכם בטוויטר ומאפשר לראות את הענן של התגובות של אנשים אליכם, המסרים האישיים והטוויטים שלכם.

במקרה ואתם רוצים להשתמש בשירות על טוויטר, מומלץ להגדיל את מספר תוצאות החיפוש המופיעות בדף הראשי ל- 50 (על ידי לחיצה על ה- prefrences ליד תיבת החיפוש).

ומה אנשים אמרו על סטאר-טרק ? (אתם שואלים)

שהוא גדול, נהדר ועוד, ראו בתמונה המצורפת:

star-trek-twitter-search

לסיום ראוי לציין שהתוסף הזה גם מציג ענן מילים לתוצאות חיפוש בגוגל. עם אפשרויות מעניינות לשיפור החיפוש (על ידי לחיצה על מילה בענן כדי להוסיף או להסיר אותה מהחיפוש. הצד הימני של המילה מוסיף אותה והלחיצה על הצד השמאלי של המילה יסיר אותה – שחקו עם זה ותגלו), וגם אפשרות לראות ענן תגיות של אתרי-אינטרנט שמופיעים לתוצאות החיפוש ועוד כמה צ’ופרים. התוסף שווה התעניינות…

חיבור בין גוגל קונקט לוורדפרס (פלאגין)

(פוסט זה מוקדש לעומר פרצ’יק ששאל איך)

תזכורת למי שלא יודע מה זה שגוגל-חבר-חבר (Google Connect):

הרגע גיליתי שגוגל קונקט שיחררו פלאגין שמאפשר לבלוגרי וורדפרס להציע למשתמשים שלהם להתחבר למערכת התגובות דרך המערכת של גוגל-קונקט. (זאת בהמשך להרחבת ה- API שלהם)
מדובר עוד בשירות לא בשל, אך שווה לתת עליו את העין.

עידכון (28.3.09): הבלוגר יוסט שיחרר פלאגין וורדפרס שמקל על התקנת המערכת (הוא מאפשר להגדיר אותו דרך ממשק הוורדפרס במקום ברמת הקוד). ניתן להוריד אותו מכאן.

צעדי התקנה:

 

  1. תצטרפו לגוגל פרנד קונקט (אם עוד לא עשיתם זאת) כאן. (ותעלו את כל הקבצים שצריך, ההוראות שם)
  2. כנסו למערכת וכשתכנסו להגדרות של settings, אז יהיה לכם את ה- ID שלכם כתוב ב URL
  3. תורידו את הפלאגין
  4. תעלו את הפלאגין לתקיית הפלאגינים שלכם.
  5. תכנסו ל settings => friendconnect – ותכניסו את מספר ה- ID שלכם.
  6. זהו

כפי שכתוב באתר של יוסט, הייתרון העיקרי של הפלאגין יהיה עבור אתרים שמגבילים את התגובות למשתמשים רשומים בלבד. כך המשתמשים יוכלו להירשם בזריזות באמצעות סיסמאת הגוגל שלהם (ואנחנו הבלוגרים חוסכמים מעצמנו הרבה ספאם). 

להסברים נוספים, כנסו לאתר של יוסט.


אם אתם רוצים לנסות, הנה הצעדים (הצעדים באנגלית ):
1)
תורידו את הקובץ, לגירסאות עתידיות תלכו ללינק הבא להורדת הקובץ: http://code.google.com/p/google-friend-connect-plugins/downloads/list
2) תוציאו ממנו את התיקיה src ותשנו את השם שלה ל – fc_plugin.
3) תפתחו את הקובץ fc_plugin.php ותבצעו שני שינויים:
3.1) הראשון הוא למצוא את השורה google.friendconnect.container.setParentUrl() ולוודא שהקישור שיש שם הוא לאיפה שהכנסתם את קבצי ה canvas.html שלכם. (אצלי זה בשורש, אז פשוט הכנסתי / )
3.2) תמצאו את הפונקציה fc_get_site_id – ותכניסו שם את ה- ID של האתר שלכם. (אני מצאתי אותו על ידי התחברות למערכת של גוגל קונקט, ובבחירת האתר שלי, אפשר לראות את ה- ID ב- URL –
לינק)
4) תעלו את התיקיה לתקיית ה plugins של הבלוג שלכם ותפעילו את התוסף.

ייתרונות: בלחיצת כפתור, משתמשים יכולים להתחבר לאתר שלכם, לקבל משתמש, ולהשאיר תגובות מזוהות.
חסרונות: המערכת עולה יחסית לאט. כבלוגר, האימייל של המשתמשים שאני רואה הוא: [email protected] (שלחתי מייל לעצמי לקישור הזה, אני לא יודע לאן הוא הגיע). אני מניח שה- [email protected] הוא האימייל האמיתי של המשתמש, אבל זה נראה לי הסתבכות שאיננה מובנת (אולי בעתיד נבין)

התוצאה הסופית נראית כך: