מע”מ על פירות וירקות – מדוע אני מתנגד

(עידכון נוסף: באופן אירוני שאין כדוגמתו, לאחר העמקה בנושא החלטתי לשנות את דעתי.

פירסמתי פוסט המרחיב את דעתי המעודכנת בנושא “בעד מע”מ על ירקות ופירות – הרחבה (ארוכה) בנושא“)

עידכונים מאז שכתבתי את הפוסט הזה

למה כתבתי את הפוסט הזה

קשה לי לדבר ולדון בנושאים תקציביים. הסיבה לכך היא שאני לא יודע מספיק: אני לא כלכלן, או סוציולוג או פוליטיקאי. אין לי משהו המתקרב לנתונים הדרושים לקבל החלטה שקולה במה שכרוך בניהול מדינה ומהזווית הזו, מי אני שאדבר?
ואף על פי כן, ישנן החלטות ממשלתיות שמצליחות לעורר אצלי ספקנות רבה, אף מעבר לעננת אי-הידיעה שאופפת אותי (וכנראה את רובינו). הגזירה החדשה הצפויה להוסיף מע”מ על רכישת פירות וירקות היא גזירה כזו.

את הפוסט הנוכחי אני כותב כיוון שהנושא נראה לי חשוב, באופן אישי ובאופן כללי. הפוסט הוא למעשה תיעוד של המחקר הקטן שעשיתי בנושא כדי להבין, עבור עצמי, במה מדובר. ואני חולק אותו איתכם בתקווה לעזור למי שרוצה לדעת יותר, ובתקווה לקבל פידבק שיוכל ללמד אותי (ואת שאר הקוראים) יותר.

אני אתחיל מלהציג מספר זוויות ראיה שהופיעו בעיתונות, להציג מספר נתונים סטטיסטיים ולבסוף אנסה להוסיף כמה מילים מדעתי האישית. כל מי שמרגיש שיש לו מה להוסיף, מוזמן בחום להשאיר תגובה.

נתחיל מהגדרות – מהו המע”מ

כפי שמופיע בוויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/מס_ערך_מוסף

מע”מ, הוא מס המוטל על צריכה ומהווה חלק אינטגרלי ממערכות מיסוי במדינות רבות בעולם.

מע”מ המוחל בשיעור אחיד על הצריכה, הינו מס בעל מאפיינים רגרסיביים. שיעור הצריכה מההכנסה הולך ופוחת ככל שרמת ההכנסה עולה, כך שביחס להכנסה, שעור המע”מ המשולם גבוה יותר ככל שהכנסתו של משק הבית נמוכה יותר. או במילים אחרות: מע”מ אחיד קשה יותר לאוכלוסיות חלשות (השייכים לעשירונים התחתונים בהכנסתם).

בשביל הרקע – קצת נתונים מהלמ”ס – כמה כסף מוציאים אנשים על פירות וירקות? (או למה המע”מ המוצע הוא מס שווה לכל השכבות)

הנתונים הכי חדשים שמצאתי הם עבור שנת 2006, ב”לוח 2.2 .- הוצאה חודשית לתצרוכת בעשירונים של משקי בית, לפי הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית” הנה הלינק הישיר לקובץ PDF. זה לקוח מתוך סקר הוצאות משק הבית 2006 סיכומים כלליים (לינק לעמוד עם תוצאות נוספות מהסקר)

להל”ן נתונים המראים כמה שקלים מוציאים (לחודש?) על תצרוכת המזון, לפי עשירון. פירות וירקות מודגשים בירוק (גרפים בהמשך הפוסט):

d794d795d7a6d790d794-d797d795d793d7a9d799d7aa-d7a2d79c-d79ed796d795d79f-d79cd7a4d799-d7a2d7a9d799d7a8d795d79f

היות וקשה מתוך טבלה לקבל מושג על הפרופורציות של המספר, הכנסתי אותם לגליון אקסל ושרטטתי אותם האחד ליד השני, כדי שנקבל קצת יותר מושג (פרשנותי שלי מתחת לגרפים).

d792d7a8d7a4d799d79d-d7a9d79c-d794d795d7a6d790d795d7aa-d797d795d793d7a9d799d795d7aa-d79cd7a4d799-d7a2d7a9d799d7a8d795d79f

הגרף העליון (עמודות בצבע בורדו) מציג את כמות ההוצאות החודשיות פר עשירון באוכלוסיה. אפשר בגרף לראות שיש הבדלים משמעותיים בין כמות ההוצעות החודשיות של אנשים מעשירונים שונים. כשאנשים מהעשירון התחתון מוציאים לחודש כ- 7000 שקל בעוד אנשים מהעשירון העליון מוציאים למעלה מ- 19,000 שקל לחודש. בתוך התקציבים הללו, כמות הכסף שיוצאת על פירות וירקות היא יחסית זעומה (בין 320 ל- 420 שקל לחודש).

אך מה שהגרף השני (שמתחתיו – זה עם העמודות הצהובות) מראה לנו, הוא שההוצאה על פירות וירקות בין העשירונים היא כמעט זהה. אנשים במדינת ישראל, לא משנה באיזה עשירון תסתכלו, מוציאים כמעט אותו הדבר על פירות וירקות (בין 320 ל- 420 ש”ח לחודש). כשעבור 7 העשירונים הראשונים, אין כמעט הבדל בכמות ההוצאות על פירות וירקות, וכולם עומדים על מתחת ל- 350 שקל לחודש.

או אם לסכם את התוצאות (אפילו שבעלי הרקע הכלכלי מביניכם יודעים זאת כבר), העלאה של המע”מ היא בפועל להעביר מס שווה על כל האוכלוסיות בארץ (מועסקים או מובטלים, צעירים או זקנים, עשירים או עניים). המס יהיה בערך של:

330 * 0.155  = (בערך) 50 ש”ח לחודש

(וזה לפני שנתניהו יעלה את המע”מ להיות 16.5% כפי שהוא מתכנן לעשות)

כלומר, מס על המע”מ יהיה מס רגרסיבי קלאסי.

(החלק הזה של הפוסט עודכן ב- 17.5.09)

בתגובות היו אנשים שטענו שאנשים מעשירונים תחתונים אוכלים יותר ירקות ופירות מאשר בעשירונים גבוהים (בגלל שיש להם פחות כסף להוציא על מזון תעשייתי יקר, ולכן הם יוציאו אותו על פירות וירקות), לעומתם היו אנשים שאמרו שאנשים משכבות חלשות יוציאו פחות כסף על פירות וירקות (היות ויש להם פחות מודעות ואמצעים, אז הם יוציאו את מירב כספם על מוצרים בפיקוח כמו לחם לבן וחלב, ופחות על פירות וירקות). ברצוני לומר שלמרות שבשני הטיעונים יש הגיון, הרי שללא נתונים אנחנו מתקשים לקחת את הדיון הלאה. אני מסכים ששני הטיעונים יכולים להסביר (בדיעבד או להתימר לנסות לספק חיזוי) על מה יהיה מידת הצריכה של ירקות ופירות באוכלוסיות החלשות, עם זאת – מבחן המציאות (או לפחות, מבחן הנתונים שבאפשרותינו לאסוף) הוא הקובע.

אי לכך, אני מצרף כאן פירות של הוצאות הירקות והפירות של העשירונים השונים לפי תת סעיף צריכה (רק ירקות, רק פירות, פירות יבשים, וכן הלאה). הנתונים לקוחים מהסקר על הוצאות משק הבית 2006 (אשר ממנו לקחנו את הנתונים הקודמים גם כן).

d79ed795d7a6d7a8d799-d799d7a8d7a7d795d7aa-d795d7a4d799d7a8d795d7aa-d79cd7a4d799-d7aad7aa-d79ed795d7a6d7a8d799d79d-d7a4d7a8-d7a2d7a9

מה שאנו יכולים לראות בתמונה היא טבלת נתונים ומתחתיה גרף. בגרף יש לנו בציר ה- X את עשרת העשירונים לפי יכולת הכנסה ובציר ה-Y אנו רואים כמה כל עשירון כזה מוציא על פירות וירקות. הקווים הצבעוניים מציגים פירות של ההוצאות (פר עשירון) לפי סוג מוצר הצריכה. כך לדוגמא, הקו העליון ביותר (הצהוב) מציג את כמות הכסף שמוציאים העשירונים השונים על ירקות טריים. הקו שמתחתיו (הטורקיז) מציג את כמות הכסף שמוציאים (פר עשירון) על פירות טריים, וכן הלאה.

רצוי לזכור לגבי הגרף הזה כמה דברים:

  1. הנתונים הללו מתייחסים לשנת 2006. ייתכן ולשנים יש פה השפעה, וראוי (אילו היה לנו את המוטיבציה והזמן) לבדוק זאת.
  2. הנתונים לא מציגים את מידת אי הוודאות שיש לנו לגבי כל אחד מהנתונים. היות והלמס נותנים לנו את הנתון הזה, אני יכול לומר שמידת אי הוודאות על פני העשירונים היא יחסית דומה, אך בין מוצרי הצריכה השונים היא שונה. לצורך הדיון שלנו נבחר לפשט את הבעיה ולקחת את התוצאות כמות שהן.
  3. הנתונים לא מציגים לנו מהי כמות המוצרים שהאנשים רכשו אלא רק כמה הם הוציאו עליהם. כך לדוגמא, אם אני רואה שהעשירון התחתון הוציא 140 ש”ח על ירקות טריים בעוד שהעשירון העליון הוציא 145, הרי שאם העניים יותר רכשו את הירקות בשוק והעשירים יותר רכשו את הירקות בסופר-מרקט, הרי שברור לי מכך שהעניים רוכשים יותר ירקות מאשר העשירים.

תיאור תוצאות (עיקריות) הגרף – ומסקנותי מהנתונים:

  • האוכלוסיות הכי חלשות (עשירון ראשון) מוציאות יותר כסף על ירקות טריים מאשר שאר העשירונים עד החל מהעשירון השמיני. היות ואפשר להניח שהעשירון התחתון קונה בשוק והעשירונים העליונים רוכשים (לפחות חלק מהזמן) בסופר-מרקט, הרי שקל מכך להסיק ששכבות חלשות רוכשות יותר ירקות מאשר השכבות החזקות.
  • ששת העשירונים הראשונים רוכשים פירות באותה כמות של כסף (פחות או יותר), וארבעת העשירונים העליונים מוציאים יותר כסף על פירות. היות ולא ברור כיצד אלו ואלו רוכשים בסופר לעומת בשוק, לא ניתן להסיק בקלות מי רוכש יותר פירות.

לסיכום – שכבות חלשות מסתמכות מאד על ירקות ופירות בתזונה שלהם. המשך הדיון בנושא בתגובות…

הזווית הפוליטית של הסיפור (ספין פוליטי)

יש הטוענים שהוספת המע”מ על פירות וירקות היא “עז גדולה”. דהיינו ספין פוליטי שמטרתו להכניס סעיף מפלצתי שלאחר מכן כשיוציאו אותו מתקציב המדינה הרי שמגבשי התקציב יוכלו לומר “התפשרנו”.
כך טוען שר הרווחה הרצוג בידיעה שהופיע בנענע: “שר הרווחה מאמין שהסעיף שהוא מכנה “העז הגדולה” הוכנס לתקציב לקראת המשא ומתן שיערך בכנסת, והוא “מניח שהסעיף יוסר בסופו של דבר מתקציב המדינה””
האם באמת מדובר רק בספין? ימים יגיעו – צפויה, כך נכתב, ישיבה ממשלתית על הנושא ביום רביעי הבא.

הזווית הבריאותית (רווחי הטווח הקצר למול תחלואי הטווח הארוך)

ווינט בריאות מפרסמים את הקטע הבא: “מס על ירקות ופירות – החלטה תמוהה והרסנית. בעוד שברוב מדינות העולם המערבי דנים בהטלת מיסים על מוצרים עתירי סוכר וקלוריות, בישראל מתכוונים להטיל מע”מ על פירות וירקות, מה שיגרום לירידה משמעותית בצריכה. מומחים מתחום הבריאות המומים מהצעד שעלול להכניס את ישראל למיטה חולה”
המומחים הבאים חושבים שהטלת המע”מ תוביל לעלייה בכמות התחלואה באוכלוסיה של המדינה. מדובר, לדעת רובם, בחשיבה לרווח כספי לטווח הקצר על חשבון הבריאות של תושבי המדינה לטווח ארוך (באופן שלא ישתלם כלכלית):

  • ח”כ ד”ר רחל אדטו (קדימה)
  • פרופ’ מנפרד גרין, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה
  • האיגוד לרפואת ילדים
  • ד”ר ניבה שפירא מעמותת הדיאטנים והתזונאים

בנימה אישית אוסיף על זה שהסיבה לכך שמעלים מיסים על סגריות (מלבד הרווח הכספי) היא במטרה להוריד את הצריכה של הסגריות באוכלוסיה (זאת בהתבסס על מחקרים שנעשו במדינות שונות אשר הראו את הקשר הנ”ל). על כן, אם נסיק מתחום הסגריות לתחום הפירות והירקות (מי היה מדמיין שזה יקרה), הרי שנקבל שהחשש שהמיסוי יוביל לירידה בצריכת הירקות והפירות (בעיקר בשכבות החלשות), נשמעת הגיונית.

טיעון נגד: עשוי להיות שמיסוי “קטן” לא משנה את הרגלי הצריכה יותר מידי.

תשובתי לכך היא שזו שאלה אמפירית (מהו אחוז המיסוי שמשפיע על אחוזי הצריכה, עבור תחומי צריכה שונים). ואני שואל את עצמי האם מדינת ישראל תהיה מוכנה לקחת אחריות ולבצע מחקר שיבדוק את ההשלכות של שינוי כזה במדיניות הפנים, ובעיקר האם תהיה לאחר מכן ממשלה שתסכים ליישם את הממצאים, במקרה ויתגלה שאכן הוספת המע”מ יוצרת שינוי בהרגלי הצריכה. אני חושש שהתשובות לאלו היא שלילית – מה שמוביל אותי לדאגה…

הזווית הכלכלתי (כמה מרוויחים, ועל חשבון מי?)

זוהי כנראה הנקודה הכי חלשה שלי בפוסט. היות ואני לא יודע. אני לא מבין במלואם את ההיבטים הכלכליים של ההחלטה על הוספת המעמ. אם יש למי מכם תובנות להעניק, ראו עצמכם מוזמנים. עם זאת, הנה מספר מקורות:

בהארץ נכתב ש: “ההחלטה להטיל מע”מ על פירות וירקות לראשונה בתולדות המדינה תפגע בעיקר בבעלי הכנסה נמוכה, אך באוצר מצביעים על הרווחים: 1.8 מיליארד שקל בשנה”

מי ייפגע מהמס? העשירונים התחתונים: “בעשירונים התחתונים מהווה ההוצאה לירקות ופירות כ-20% מההוצאה הכוללת למזון. בשכבות אלה תגדל ההוצאה למזון ב-4%-5%. מנתוני הלמ”ס עולה כי ההוצאה הממוצעת לכל השכבות מביטול הפטור תסתכם בכ-55 שקל לחודש. ”

ומי ירוויח מהמס? זוהי שאלה טובה. בכתבה נאמר ש: “מי עשוי להרוויח מהמע”מ החדש על הפירות והירקות? ראשית, הירקנים ובעלי הבסטות בשווקים. הם יגבו מהצרכנים את המע”מ החדש במלואו, אך ספק רב אם המס הזה גם ימצא את דרכו אל קופות רשות המסים. אלא שגם הם מתייחסים לכך בביטול. ירקן שבבעלותו שתי חנויות במרכז תל אביב אמר אתמול: “אני לא מתרגש כי כולם מבינים שאת המס הזה בלתי אפשר לגבות. אף אחד לא יצליח לחייב כל בסטיונר בשוק לשים קופה רושמת. כולם ימכרו מתחת לשולחן”. ”

טיעון נגד: יהיו שיטענו שהיות ומטרת הפטור מהמע”מ על פירות וירקות הוא כדי לסייע לאוכלוסיות החלשות, הרי שאפשר להחזיר להם את הסכום שנגבה מהם באופן ישיר, ובכך להיטיב באופן ממוקד רק עם שכבות אוכלוסיה שהממשל רוצה להיטיב להן.

תשובתי לכך היא שלא ברור שלאוכלוסיות החלשות יהיה לובי שיאפשר להם לקבל את ההטבות הדרושות. בנוסף, וזה מתקשר לסוגיה הקודמת שהעליתי (השפעה על בריאות האוכלוסיה באמצעות מתן תמריץ שלילי לרכישה של פירות וירקות), אני חושש שמבחינה פסיכולוגית, אם תגבה ממישהו 50 שקל מס על פירות וירקות, ואז תחזיר לו אותם באופן עקיף, הרי שעדיין תיצור תמריץ פסיכולוגי למעט ברכישת הפירות והירקות. אם יש מי מכם שהעמיקו בכהנמן וטברסקי, ומוכנים להתייחס לטיעון הזה, אשמח מאד, היות ואלו חקרו את נושאי ה”רציונאליות” בקבלת החלטות של צרכנים. הנה סיפור לדוגמא המדגים את הרעיון: נאמר שהיום בצהריים אנו אמורים ללכת לרכוש כרטיס להופעה בעלות של 200 ש”ח. בעודנו הולכים לדוכן הכרטיסים, גילינו שאיבדנו את השטר של 200 הש”ח. האם נוציא אז כרטיס אשראי לרכישת הכרטיס (או שטר אחר של 200 ש”ח) התשובה לרובינו תהיה כן. לעומת זאת, נאמר שלאחר שרכשנו את הכרטיס, כמה דקות מאוחר יותר גילינו שאיבדנו את הכרטיס ברחוב, האם אז נחזור לדוכן הכרטיסים לרכוש כרטיס נוסף בעוד 200 ש”ח ? התשובה (שעולה מניסויים) היא שבמקרה כזה הסיכוי נמוך יותר שנרכוש את הכרטיס בשנית. זאת למרות שבשתי הסיטואציות שהרגע תיארתי, המצב שלנו הוא כביכול זהה – אך עדיין, האפשרות בה נבחר היא שונה.

טיעון נגד 2: החזרת המס תסייע למנוע רמאויות בשוק. זאת משום שכרגע אנשים שמוכרים בגדים יכולים לטעון לפקחים שהם מוכרים ירקות, ואז לא יבואו אליהם כדי לגבות מע”מ.

תשובתי לכך: אני לא יודע. לא ברור לי כיצד הטלת מע”מ בשוק יכולה להיכפות, והאם באמת למדיניות תהיה השפעה. זו שאלה שהייתי שמח לשמוע תשובות יותר מלומדות משלי.

הזווית מהשוק – מה אנשי השוק אומרים ?

הם צועקים ומתלוננים, כפי שאפשר לראות בשתי כתבות הווידיאו הבאות:

האחת מערוץ 2

והאחת מערוץ ווינט

לסיכום – מה דעתכם ? (ופייסבוק)

לסיכום, העלאת מע”מ על פירות וירקות הוא מס רגרסיבי שמעמיס יותר על השכבות החלשות מאשר החזקות. מדובר בתמריץ שלילי לרכישה של מוצרי פירות וירקות מה שעלול להוביל לירידה בצריכתן ופגיעה בבריאות הציבור לטווח הארוך על חשבון רווח לקופת המדינה בטווח הקצר. ייתכן והמיסוי השווה יקל על גבייה כללית מהשווקים, אך זה לא ברור. ההכנסותו בפירוש יועילו למשק, אך לא ברור שלא היה עדיף לקחת אותם מהאוכלוסיות החזקות יותר לדוגמא על ידי העלאת המיסוי ממוצרי צריכה השייכים לעשירונים העליונים יותר. דבר אחד ברור, לשכבות החלשות יש פחות משאבים, לפני ואחרי, להיאבק על תמיכת הממשלה בהן. דוגמאות כמו ההתנהגות של ממשלתנו כלפי ניצולי השואה היא דוגמא טובה (ועצובה) לכך.

אם אתם מסכימים ומקבלים את מה שכתבתי, אתם מוזמנים להוסיף את עצמכם לקבוצת הפייסבוק שפתחתי בנושא: מע”מ על פירות וירקות? אני נגד

ובכל מקרה, אשמח לקרוא למטה את תגובתכם לפוסט…

34 תגובות בנושא “מע”מ על פירות וירקות – מדוע אני מתנגד”

  1. @מישהו – זה הגיוני לומר שעשירונים עליונים יכולים להרשות לעצמם לאכול בחוץ, ובמקומות יקרים, יותר מבעלי השכבות התחתונות. אבל אין לך מידע על היקף התופעה, או על המידה שבה זה משפיע על נתוני הסקר.
    שהרי גם עניים הולכים למסעדות פועלים. ויש אנשים עניים שהאמא שלהם מאכילה אותם, והיא שייכת לעשירון טיפה יותר גבוה – אז איך מאזנים את כל החריגות הללו ?
    זו שאלה טובה, אך לצורך הדיון – אני מוכן לקבל את ההפשטה שהסקר מייצג (פחות או יותר) מצב אמיתי.
    אם היינו רוצים לחפור בחוסר הדיוקים של נתוני הלמס יעלו לנו עוד הרבה מאד סוגיות…

  2. העשירונים העליונים אוכלים יותר בחוץ.
    האם פירות וירקות שנקנים על ידי מסעדות ודוכני מיצים טבעיים נכללים בסטטיסטיקה שהבאת?
    אם לא, זה משבש את כל התמונה…

  3. פשוט ניסחת יותר בקיצור את מה שהתכוונתי
    אני בעד תמיכה בחלשים , ואפילו בעד עידוד צריכת פירות וירקות טריים , אני פשוט רוצה שזה יעשה יותר יעיעל
    תודה

  4. יופי של פוסט.
    למרות שאני לא מסכים עם המסקנה העיקרית שלו:

    העלאת המע”מ על פירות וירקות אכן דופקת את החלשים, אבל למרות זאת היא מתבקשת. צריך להעלות את תשלומי ההעברה במקביל, כדי שהפגיעה תהיה רק בשכבות המבוססות.

    אין סיבה טובה לפטור ממע”מ דווקא על פירות וירקות ולא על מוצרים אחרים – בסיסיים יותר. אם אתה בעד פטור זה עליך גם לפעול להחלת פטור ממעמ על לחם/ביצים/קמח/תחבורה ציבורית/אקונומיקה/וכולי. וגם פטור ממעמ באיזורים בהם גרים אנשים עם הכנסות נמוכות: לדוגמא אופקים/ירכא/ביתשאן.

    צריך לעשות סדר במעמ, ולהחיל אותו גם על פירות וירקות וגם על אילת. את המאבק להקטנת אי השוויון בהכנסות צריך למקד בחזיתות אחרות.

    מאקרוסקופ

  5. דרומי מהסוף להתחלה בהערותיך הנכונות ) :
    בהעלאת מדרגת המס התכוונתי כדוגמה , עניים לא משלמים מס הכנסה בארץ,
    ישנם מספר גישות בעולם לעניין. איני מומחה מספיק בשביל לבחור מה עדיף אבל שילוב של קצבת ילדים מוגדלת ואולי פיתרון של פנקסי מזון וכד’ יכול לפתור את הבעייה. פיתרון כולל דרוש על ידי אנשים מיודעים יותר ממני
    אין לי פתרון מושלם אבל כפי שציינתי רוב הכסף בסכום ובאחוז מגיע לעשירונים המבוססים וזה לא ממש יעיל. נכון ש 50 ש”ח בעשירון התחתון שווים לו יותר אבל כמנגנון הטבה זה עדיין מאוד לא יעיל.
    ההתיחסות ל3 העשירונים התחתונים כמעמד נמוך הנה הנורמה בכלכלה, 50 מהאוכלוסיה עניים זה לעג לרש. עני זה עני , לא מי שצריך להחליט איפה מה עושים בחופש. עני הוא מי שאין לו אופצייה לחופש..
    (פשטני אני יודע , אנא לא להתנפל עליי כי אני מפשט וישיר הכוונה שאין דרך רצינית להגיד שחצי מהאוכלוסייה עני במדינה מערכית כמו שלנו. מצטער, לכו לסיבוב באפריקה או עזה להבין מה זה עני )

    ולמאיר:
    אנחנו תמיד מתערבים לך בצלחת (מס על משקאות אלכוהולים ), בראות (עישון , מס סיגריות , מישהו יזכיר גראס ?), במיטה (הדתיים) ובבריאות (אל תשאל ).
    כל העמדת פנים אחרת הנה צביעות, לא מזמן דנו בחוכמה של הקצבת מיים לירקות ייצוא ממדינה מדברית…אז אתה מדבר על מע”מ כהתערבות 🙂

    בקרוב א

  6. 1טל :
    בהמשל לתגובתך,
    1. המס עצמו אינו רגרסיבי , יש לו אפקט רגרסיבי , קטנוני במקצת אך מדויק מבחינת הניתוח. (הראשון הנו נטייה מובנית בכלי והשני הנו אפקט של כלי שאינו מונחה לכיוון מסויים על האוכלוסייה) זו היתה נקודה שולית על מנת שנדבר במינוח מדויק כלכלית.
    2. מטרתנו להעביר את ההשפעה השלילית של המיסוי מ! מ! מהשכבות החלשות לשכבות המבוססות יותר. למעט קיצונים בצד הימני של המפה הכלכלית זהו קונצנזוס של אנשים שפויים (וכן, קראתי לעצמי שפוי הרגע … לאחר שתתאושש מהצחוק ותחזור לנשום אתה מוזמן להמשיך לקרוא ).
    וכן יש השפעות סמויות למיסוי ויישומו , זהו חומר למס’ ספרים לפחות. בכללות יש לנסות לפשט את היישום והמורכבות על מנת להקטין את האי יעילות במערכת. יש לנסות למקד תשלומי העברה לקהל היעד ולנסות להוריד את הבירוקרטיה … זה הבסיס.
    במקרה זה המנגנון קיים, מע”מ יפעל לפי דוחות וכמויות המכירה שמדווחות למס הכנסה (מעלימים יעלימו משניהם הרי ).
    3. שוק הכרמל הנו שליש ירקות ופירות והשאר בגדים, אתה חושב שדוחני הבגדים משלמים מע”מ ?
    אני במקרה יודע שלא… וזו רק הדוגמה הקרובה ביותר לבית.
    4. לגבי הטיעון הכללי של עידוד צריכת ירקות ופירות על ידי מע”מ, מע”מ פשוט מבחינת יישום אינו יעיל וקולע למטרה.
    אני לא אומר שלביטולו לא תהייה ההשפעה הזאת רק שהמחיר הכלכלי אינו נותן Good bang for the buck/
    לקיחת רבע מהתמלוגים שיתקבלו והעברתם לחקלאים ישירות יוריד את מחירי הפירות והירקות הרצויים במידה גדולה יותר. (פסיפלורה מישהו אמר ? )
    היעד רצוי אבל מבחינה כלכלית השימוש במע”מ אינו יעיל ומסובך מידי, למה פיצוחים נחשבים פרי ? בוטנים כן ועוגת בוטנים ? תמרים כן וסילאן לא ?
    הכלי בעייתי ואינו יעיל למטרה . רוב הפירות והירקות הישראלים מיוצרים על ידי קבוצה קטנה של יצרנים הניתנים לאיתור קל, תנו להם עידוד ישיר, כך כדאיות הייצור תגדל ומחירי התוצרת ירדו (אני לא חושב שצריך לעודד פירות מיובאים … )
    אתם צוגקים בדאגה , אבל בכלכלה תחשבו תמיד על מה המחיר האלטרנטיבי , האם התוצאה אינה ניתנת להשגה במחיר זול יותר על ידי שימוש בכלי אחר.
    האוצר אומר שיקבל 1.8 מליארד מהמע”מ , שחברי הכנסת יתנו זאת בהעברה של 600 נליון ש”ח לסיבסוד חקלאים מניבית על ידי סובסידיות או זכות במס הכנסה על תפוקה חקלאית… יש פתרונות.
    אולי נקודות זכות לפי תכולה ויטאמינית וערך תזונאי של תפוקה ? That will be a first.
    הכסף הזה של כולנו וצריך להשתמש בו בצורה מושכלת וחכמה, לא הייתם צובעים את כל הבית בגלל כתם בחדר אחד, הפטור הנו גורף ובעייתי….

  7. מהצצה בנתוני ההוצאה על מזון ללא פירות וירקות (בניקוי ארוחות מחוץ לבית) עולה שבמקרה זה היחס בין העשירונים דומה לזה של הפירות והירקות לכן כדאי לבטל את המע”מ באופן גורף על המזון בכדי למנוע עיוותים וחוסר צדק. אגב, על פירות וירקות מוטל גם היום מע”מ. מע”מ בשיעור אפס. כלומר מס אחיד שכפי שעולה מהפוסט הזה איננו צודק.

    לעומת זאת, ההוצאה על סיגריות, טבק וצורכי עישון, היא כפולה בעשירון התחתון מזו שבעליון.

    ורק אומר שדין עגבניה לא כדין פסיפלורה.

  8. הגבתי פה לשלל התגובות של האנשים. תסלחו לי על האורך.

    @נתאי – כך גם לי נראה…

    @שוקי – לגבי האם פירות וירקות הם מקור המזון העיקרי של השכבות החלשות או לאו, זה לא ברור מהנתונים שהצגתי. בשל כך עדכנתי את הנתונים (בהתאם לתת פילוח של רכישות שמופיעות בקובץ) על מנת להדגיש שאכן ירקות (יותר מפירות) הם מוצר מזון מרכזי של השכבות החלשות. (ואני מסכים ששוני בהרגלי הצריכה הוא משמעותי)
    לגבי זה שהנתונים שמשרד האוצר מציג הם כוזבים, אני לא בטוח. תזכור ש- 55 שקל לחודש ישתנה בין עשירונים שונים. כמות האנשים שיש לנו בעשירונים השונים משתנה, והנתונים שלנו מאד מאד חלקיים – לא הייתי מסתמך על הנתונים שבידינו במטרה להפריך את ההצהרות של גורם רישמי בממשלה (כן הייתי מבקש לקבל את הנתונים המקוריים והתחשיב שבוצע עליהם במטרה להגיע למסקנה אליה הגיעו).

    @יעל – לגבי הנקודה הראשונה אנו מסכימים. לגבי הנקודה השניה – לא. אולי אנשים ירכשו מלפפונים באותה מידה, אבל לגבי פירות/ירקות יקרים יותר – הם עלולים להסס. ובכל מקרה, תמריץ כלכלי עלול לעבוד – עד כמה גרוע זה ישפיע, אנחנו לא יכולים לדעת בלי נתונים אמפיריים.

    @דרומי – תודה על ההרחבה 🙂

    @אוריאל – נעבור נקודה נקודה.
    לגבי נקודה 1 – באופן תאורתי, גם אם נניח שלוקחים מהעניים מס של 50 ש”ח, ואז מחזירים להם אותו בצורת הטבה (מה שכמובן לא יקרה בדיוק) – הרי שעדיין מתקיים האפקט הפסיכולוגי של תמריץ שלילי לרכישת ירקות ופירות.
    באופן מעשי, אני חושש שהמדינה שלנו לא תמיד מצטיינת בלתת לשכבות החלשות (ניצולי השואה זו דוגמא מובהקת לכך). כך שאם האפשרות היא לקחת מהחלשים ואז להחזיר להם, או לא לקחת מהם מלכתחילה – אני אעדיף את אופציה ב’.
    לגבי נקודה 2 – עידכנתי את הפוסט עם נתונים נוסף מקובץ הנתונים. יכול להיות שאתה לא מאמין לגבי האוכלוסיות הממש חלשות שהם צורכים בעיקר ירקות. אך בפועל, אם נסתכל על הנתונים – הם מדגימים שבפירוש יש שימוש רב יותר בירקות אצל האוכלוסיות החלשות. אני לא אומר שזה לא המקרה, אבל היות וזה לא מה שהנתונים מראים (לפחות לא ברזולוציה שעומדת לרשותינו), הרי שאני חושב שיש טעם להניח (לצורך הדיון) שהשכבות החלשות כן מסתמכות הרבה על ירקות ופירות בתזונה שלהם…

    לגבי אכיפת מע”מ בשווקים – אני מסכים איתך שזו בעיה. למרות שאני חושב שזו פחות בעיה מאשר לאכוף זכויות עובדים. בשמירה על זכויות עובדים, המדינה לא מרוויחה כסף (ישיר). בעוד שבגביית מע”מ, המדינה כן מרוויחה כסף ישיר – כך שאני משוכנע שנקבל שם יותר פקחים.
    בעיה אחרת שקשורה באכיפה, היא מי ישלם את הכסף. והתשובה לכך היא שכנראה גם הצרכנים וגם הממשלה, והסוחרים (לפחות אלו שבשוק) יפסידו הכי פחות (ואולי אף ירוויחו). מדוע אני חושב כך? הלכתי השבוע לשוק ושאלתי את אחד המוכרים הידידותיים בנושא והוא הסביר לי:
    את המע”מ הסוחר בשוק מקבל מהלקוח בכל מקרה. כשהוא מבצע רכישה של מזון הוא משלם את המע”מ רק על המוצרים שהוא הצליח למכור. כך שאם הוא רכש 100 קילו ירקות ומכר רק 50 קילו, הוא ישלם מע”מ רק על ה- 50 קילו. המשמעות של זה היא שכל עוד הסוחרים יוכלו לומר לממשלה “מכרנו רק 40 קילו, השאר נזרק לפח” ולמכור יותר מכך, כך יצא מצב שהסוחרים ירוויחו מע”מ מהלקוחות, ולא יידרשו לשלם אותו למדינה…
    לגבי הנקודות שהעלית על פגיעה בחקלאים – לא העמקתי בזה, אך זה נשמע הגיוני.

    לגבי השיטות האחרות למיסוי מוצרים שאינם בריאים או מיסוי בסופר-מרקט בלבד – זה מעניין, שאלה טובה מה מהם יעזור ומה לא.

    לגבי הסיכום שלך – אני חושב שזה לא בעייתי לומר שהמע”מ יפגע באוכלוסיות החלשות. אני מקווה שהמס לא יוטל אבל לך נדע.
    תודה על הפירגון 🙂

    @JIK
    1) טענתי שהמס רגרסיבי ולא נייטרלי כיוון שהאוכלוסיות החלשות יותר נסמכות יותר על ירקות ופירות.
    2) אתה מניח שמטרתנו להעביר את ההכנסות מהמיסוי לשכבות החלשות – אני ממש לא בטוח שזו המטרה של המיסוי 🙁
    מעבר לזה הטיעון שלך תקף באופן עקרוני ופשטני. אני שואל את עצמי האם בפועל יש פה עוד בעיות מסתתרות ביישום שאנו לא עדים להם.
    3) אני לא בטוח שהבנתי אותך כאן – איזה רמאויות של העלמת מס מתאפשרות בזכות הפטור של מעמ על ירקות ופירות?
    4) בוא נגיב פה נקודה נקודה.
    הוספת מס על מוצר צריכה “בריא” (קרי, פירות וירקות) – הוא בפועל תמריץ שלילי לרכישה. האם זה יעיל או לא? השאלה ביחס למה. ביחס לחינוך? אני מאמין שזו שיטה יותר טובה מחינוך. מדוע? תראה את מערכת החינוך הכללית שלנו בכל מקרה, את הכישלון שלנו בהקניית ערכים של תזונה, הימנעות מסיגריות והימנעות משמש. רק היום שמעתי ברדיו בן של הנשיא (המנוח) לאגודה למלחמה בסרטן, שמספר כיצד אנשי האוצר איתם הוא דיבר לא היו מוכנים להשקיע במאמצי חינוך אוכלוסיה (להרגלים שמונעים מסרטן), בגלל שהרווחים מהם (מבחינת אפקט על מערכות הבריאות) יתקבלו רק תוך כ-3 שנים מרגע שהתוכניות ייושמו. כשזו המדינה שבה אנו חיים, הייתי רוצה סיבה מאד טובה לנענע את הסירה הזו, ולא לבצע שינוי שאחריו נצטרך לבצע עוד שינוי הסברתי (שלא ברור שיהיה מי שיעשה אותו).
    לגבי ההשוואה בין ערכים תזונתיים של מוצרי צריכה שונים וכן הלאה – אני מסכים איתך שמדובר כאן ב”עידוד צריכה” גס ולא מדוייק. אבל בהינתן האלטרנטיבות שהצאת, אני לא רואה ייתרון בשינוי המצב הקיים.
    לגבי הטבה אצל היצרנים ולא הצרכנים – אני לא מבין כיצד זה יסייע (אלא אם זה יגיע לצרכנים, ואז למה היינו צריכים להיטיב עם היצרנים ?!).
    לגבי צ’יפס למול פסטה – הבאתי שילוב של תת מזון אחד עם אופן הכנה – אני ממשיך לנקודה הבאה 🙂 .
    לגבי הנקודה שמדובר בהנחה מלאה לתחום באופן שמקל יותר על העשירים – אני חושב שזה לא מתקבל מהנתונים שאני מביא בפוסט (ואם יש לך נתונים אחרים, או פרשנות שיטתית אחרת – אשמח לקבל אותה). כי ממה שאני מבין, אם השכבות החלשות עניות יותר מעשירים ורוכשים יותר ירקות/פירות – הרי שנראה לי שההטבה בהיעדר המע”מ רק מסייעת להם. ברור שהיא גם מסייעת לעשירים, אבל הערך של ההטבה לעניים רב יותר.

    לגבי הסוגיה של חוסר יעילות במיסים ברמות שונות – זו נקודה, אבל היא הייתה מתקבלת על ידי אם הוספת המעמ לפירות וירקות והיה חלק ממגמה כללית של תיקון חוקי המיסוי, לא נראה לי שזה המצב.

    לגבי העלאת המיסוי על מוצרי ג’נק פוד – אני מסכים. 🙂

    ואם להגיב לסיכום תגובתך: אני מסכים שכלי המע”מ לא אידיאלי. אבל לא ברור שהאלטרנטיבה עדיפה (ואף נראה לי שהיא גרועה יותר). ואני מסכים איתך לגבי מדרגות מס (אפילו שאתה זה שתסבול מהם 😉 )
    לגבי הקטנה בצריכה – אתה לא מאמין, ואני כן. עכשיו מה שנותר זה ניסוי מדעי עם נתונים אמפיריים לתמוך באחד משנינו – אתה רואה את מדינת ישראל עושה את זה? אם לא – אז תסכים איתי שיש פה סכנה רצינית בחוסר יכולת לקחת אחריות על החלטה שגויה.

    @מאיר-כוכב – אני חושב שהתגובה של דרומי בנושא מקור המיסוי מגיבה היטב לדבריך…

  9. JIK – העלאה של מדרגת המס התחתונה לא תסייע לעניים, אלא רק למעמד הבינוני-נמוך (וגם זה בקושי). מדרגת המס הנמוכה היא בגובה של 4,600 שקל – זה יוצא איפשהו באמצע העשירון הרביעי. כלומר, כמעט חצי מהישראלים לא משלמים מס הכנסה (אגב, יש לציין שמדרגת המס הנמוכה בישראל היא גבוהה יחסית, ומדרגת המס הגבוהה – נמוכה יחסית)

    ב. השאלה היא איך אתה מגדיר ‘מס רגרסיבי’. ההגדרה שאני למדתי היא מס שלוקח אחוז גדול יותר של ההכנסה ממעוטי ההכנסה, ומע”מ עונה על ההגדרה הזו.

    ג. החלוקה לשלושה עשירונים נמוכים ושבעה גבוהים, שעליה אתה מ לא ברורה לי – קשה להגדיר את מי שנמצא מתחת לחציון כ’מעמדות גבוהים’.

    ד. הכי חשוב: אתה מניח שהדרך הכי טובה לעזור לעניים היא חלוקת כסף מזומן. עובדתית, מחקרים מראים שזו לא דרך טובה כ”כ, ממגוון סיבות. לשיטות עקיפות – כמו הורדת המע”מ על מוצרים שהעניים קונים – יש יתרון, וגם לשירותים אוניברסליים שמגיעים גם לעניים (לא במקום, אלא בנוסף להעברות ישירות).

  10. בקשר לתגובה הקודמת: הפשטת המס לא תיצור מס אופטימאלי אבל זה מונע מלוביסטים לעוות את שיטת המס עד אין-סוף. בהונג-קונג אאל”ט כל חוקי המס מסתכמים בפחות מ 200 עמודים.

    בנוסף אני מעדיף להוציא את הממשלה מהצלחת שלי ומעדיף לא לקבל ממנה הוראות מה לאכול ומה לא, אפילו בדרך של מיסים וסובסידיות.

  11. אריאל : לגבי הטיעון שלך על מיסים.
    הטיעון בעד מס אחיד על כולם הנו פשטות הגבייה אבל זה הטיעון היחיד.
    הטיעון כנגד ובעד מס פרוגרסיבי מתמצא בטיעון “עדיף להיות אדם עמיד בחברה עשירה מאשר אדם עשיר בחברה ענייה”.
    ככל שחלוקת ההכנסות בחברה יותר מאוזנת נוצרת חברה יותר יעילה, ככל שאנשים עם יכולות יותר טובות יכולים לעלות בצורה חלקה בהכנסותיהם ולהבטיח לדור הבא נקודת התחלה יותר טובה מרוויחה החברה יותר ככלל.
    אני מעדיף לשלם מס שולי יותר גבוהה מהמזכירה במשרד ושהמנכ”ל שלי ישלם יותר מס שולי ממני מכיוון שאותו כסף יועבר לשירותים בצורה יותר יעילה.
    הנזק לי מתשלום עןד 100 ש”ח במיסים קטן בהרבה מהנזק לשרת העובד במשכורת מינימום. שיהנה.
    מיסים הנם דבר לא יעיל, מס שטוח קוסם מכייוון שהוא נראה כנטל שווה על כולם, אבל 100 ש”ח מהכנסה של 3000 ש”ח הנם הרבה יותר מ 500 ש”ח מהכנסה של 10,000 ש”ח. עובדות החיים!
    אני יודע, הייתי בשני המדרגים , (אגב לרקורד יותר כיף בגבוה יותר ) ולכן אני כמקבל משכורת יפה בעד מס פרוגרסיבי ותשלומי העברה לחלשים ושירותי בריאות וחינוך !!!! טובים בהרבה (חינוך בייחוד מכייוון שהוא מאפשר לדור הבא לעלות ברמת ההכנסה ).

  12. היי טל,
    יש לי כמה הערות לפוסט, בעוונותי עברתי אי אלו קורסי כלכלה.. (הייתי צריך לשעשע את עצמי במהלך התואר )
    מספר הערות :
    1. המע”מ עצמו , במקרה של פירות וירקות, יהיה מס ניטרלי – הוא מנוכה בצורה שווה מכל האוכלוסיה. אמנם ההשפעה יותר גדולה על השכבות החלשות אבל הוא עצמו אינו רגרסיבי .
    2. אם נניח שמטרתנו להעביר באמצעות מערכת המיסוי הכנסה לשכבות החלשות הרי שעל כל שקל שעובר לשלושת העשירונים התחתונים מועברים 7 שקלים לעשירונים החזקים . דהיינו על על פגיעה של 150 ש”ח בעשירונים התחתונים מקבל האוצר 350 ש”ח מהחזקים. כהקלה לשכבות החלשות הפטור על המע”מ מפירות וירקות הנו מכשיר מאוד לא יעיל. עדיף להעביר את הכסף לערוץ יותר ישיר. נסו העלאת מדרגת המס הראשונה ב100 ש”ח וכד’. משהו שיתמקד בשכבות החלשות.
    3. בנוסף כמות הכסף שהאוצר מאבד כתוצאה מרמאויות הנה מאוד גדולה, תמיד יהיו מעלימי מס אבל הפרצה הזאת זועקת לסגירה (וזה כנראה ההסבר להבדל בין הערכת האוצר בתקבולים לפעולת הכפל, האוצר מעריך שהוא ישיג עוד כ 700 מליון ש”ח מהרמאויות ) גבייה תעשה באותה צורה שגובים מס הכנסה , חלק ירמו אבל ללא הפרצה יהיה הרבה יותר קשה לרמות.
    ולכן המסקנה הנה שהאוצר חושב שעל כל 150 ש”ח שיגבו מהשכבות החלשות ייגבה האוצר 350 ש”ח מע”מ על מכירה לשכבות החזקות ועוד כ 300 ש”ח מגביית כסף שמועלם כיום, לא רע.
    4. לגבי ההערות לגבי עידוד הצריכה של פירות וירקות. השימוש במיסים לעודד צריכה שכזאת הנו תמוה ולא יעיל, לדוגמה : מה הערך התזונתי של מלפפון ? מה הערך התזונתי היחסי של גרעיני חמניה מומלחים ? למה לא יעודדו פלפל אדום יותר ?
    תנו עידוד למגדלים , הסבירו והעבירו הנחות במס הכנסה ליצרנים, זה יוריד את המחירים ביתר יעילות מאשר מע”מ שהנו מס שקשה לשלוט לו (בקיצור תנו הטבה במקור ליצרני התנובה ולא בנקודת המכירה הסופית ).
    עם כל הכבוד לרצון לעודד תזונה טובה יותר ( וחשבונותי יעידו שאני מוציא על עצמי יותר מ 350 ש”ח על פירות וירקות לחודש ) הרי שעידוד צריכת תפוחי אדמה לעומת לחם הנו תמוה ולא נכון. צ’יפסים יותר בריאים מפסטה ? ממתי ?
    יש לעודד צריכת פירות וירקות בריאים, אבל הנחה כוללת על כל התחום בצורה שמקלה יותר על העשירים ? לא יעיל.
    באופן עקרוני ככל שמערכת המיסוי יותר מסובכת היא פחות יעילה , במקור היו שיעורי מע”מ שונים להרבה תחומים, ירדנו בהליך ארוך ל 2 שערים : הכל , ו 0 על פירות וירקות. אני בעד הצימצום לאחד אחיד להכל תוך כדי מציאת פיתרון אחר לעידוד צריכה בריאה.
    אגב אם אתם רציניים לעידוד צריכה בריאה אציע מס מוגדל על ג’אנק פוד , חטיפים ומשקאות ממותקים….. העלו נא את מחיר הצ’יטוס ב ש”ח והשקיעו את הכסף בבריאות וחינוך (rtu : http://www.channel4.com/life/microsites/J/jamies_school_dinners/campaign/index.html (

    בקיצור אני מאמין בעידוד צריכת מזון בריא , אבל כלי המע”מ פשוט אינו הכלי המתאים. הגדלת הכנסת השכבות החלשות יותר יעילה בתשלומי העברה (קצבות ילדים, השלמת הכנסה וכד’ ) או במדרגות מס ולא במע”מ.

    לגבי ההקטנה בצריכה, אני לא מאמין בכך. למעט העשירון התחתון עצמו רובנו פשוט נאכל את השינוי ונוציא קצת יותר. פחות 2 לאפות לחודש לאכול בחוץ.
    פירות וירקות נחשבים בארץ כמוצר יסוד בסיסי (שלא כבצפון אירופה וחלקים בארה”ב שם קטשופ נחשב ירק 🙂 )

  13. פוסט מעניין מאוד טל.
    לדעתי סביר מאוד שזה באמת “עז גדולה” שאח”כ יורידו מהתקציב. אף על פי כן, אני חושב שאכן יש במע”מ על ירקות חלק מאוד הגיוני:
    1)באופן כללי העניים הם לא אלה שנפגעים ממסים. בגלל שככל שאתה עני יותר אתה אמור לקבל חלק גדול יותר מהתקציב(דמי אבטלה, קצבאות ילדים, ביטוח לאומי וכו’), ככל שלוקחים יותר מיסים, בטווח הקצר העניים הם אלו שמרוויחים.
    2) אני מאוד מסופק לגבי הההערכה שצריכת הירקות של אזרחים ישראלים לא משתנה לפי מעמדם הכלכלי. יכול להיות שבעניין צריכת הירקות אין הבדל בין אדם שמרוויח 7000 שקל לחודש לבין אדם שמרוויח 25000 שקל לחודש. אבל קשה לי להאמין שהאנשים הבאמת באמת עניים, אלה שבאמת חסר להם מה לאכול קונים את אותה כמות ירקות. זה דבר ידוע שהמוצרים הכי זולים הם פחמימות כמו: לחם, אורז פסטה ותפוחי אדמה. אני מסכים להתערב שאם חד הורית משדרות קונה פחות ירקות מאשר עורכי דין ורופאים מתל אביב.

    אז מה כן הבעיה עם המע”מ על פירות וירקות?
    1) האופצייה לאכוף פה היא מאוד בעייתית. בזמנו כשהתנדבתי בתו החברתי יצא לי לשמוע מאנשים שמבינים בעניין הפיקוח בארץ על איך הגיעו למצב שעושקים בו תנאי עובדים. אחת הסיבות העיקריות לכך היתה שבכל המדינה יש בערך 20 פקחים שהיו אחראים על כל המדינה והם היו הולכים בזוגות. קשה לי להבין איך יכול להיות שהמדינה תצליח לאכוף מע,מ על ירקות בשווקים.
    2)הפגיעה בחקלאים. למדינת ישראל יש יתרון לשמור על חקלאים שמפתחים את הפריפריה, מספקים תעסוקה ומוסיפים שטחים ירוקים למדינה. המס הזה יכול לפגוע בהם קשה בנוסף למשבר הכלכלי.
    3)האפקט הבריאותי. מע”מ על פירות וירקות יגרום לפחות קנייה שלהם מה שיגרום בסופו של דבר לפגיעה בבריאות: בעיקר של אנשים מהעשירונים הנמוכים-בינוניים(אם כי כנראה כמו שכבר אמרתי, לא בעשירונים הכי נמוכים).

    לדעתי יש כמה אפשרויות שאפשר לאמץ, אם כי לא ירדתי לסוף עומקו של הנושא:
    1) מע”מ על פירות וירקות רק ברשתות הגדולות ובסופרים. היתרון של זה הוא שזה לא יכריח אכיפה מסובכת בשווקים ויפגע פחות בשכבות החלשות שקונות(ומוכרות) בשווקים. החסרון הוא שלא ברור לי האם הרשתות הגדולות יוכלו לעמוד במשהו כזה, מה שיכול להוביל לסגירת סניפים, פיטורי עובדים וכו’. שווה בדיקה.
    2) מע”מ גבוה יותר על שתייה קלה מסוכרת(חוק שנמצא בדיון כרגע במסצ’וסטס).
    היתרונות:
    א. הפחתה של שתייה מסוכרת, שהיא אחד הגורמים העיקריים להשמנה ולבעיות בריאות.
    ב.המעמדים היותר נמוכים לא שותים קוקה קולה וספרייט כל יום. הפגיעה תהיה רק באנשים שכנראה איכשהו מסוגלים לספג עוד קצת מס.
    החסרונות:
    א. לא ברור איך זה ישפיע על עסקים קטנים שמתפרנסים במידה רבה מלמכור משקאות קלים. שוב: פיטורי עובדים וכו’.
    ב.סביר להניח שיהיה מאוד מאוד קשה להתגבר על הלובי החזק של החברות שמוכרות שתייה קלה.

    ולסיכום:
    א.בעייתי להגיד שמע”מ על ירקות ופירות “יפגע בעניים”.
    ב. סביר מאוד שהמס הזה בסופו של דבר לא יוטל.
    ג.מי שיפגעו הם כנראה לא אנשים מהמעמדים הכי הכי נמוכים.
    ד. צריך לחשוב טוב על הנזק הבריאותי שהמס הזה יגרום.
    ה.כל פעם כששומעים ביקורת על ביבי כדי לבדוק אותה כי בדרך כלל יש לה בסיס אמיתי ועוד הרבה ניפוחים מסביב.
    ו.בעסה שיש משבר כלכלי
    ז.אחלה פוסט.

  14. לגבי מיסים ‘נייטרליים’: כל הרעיון שעומד מאחורי מדינת רווחה – שזה המנגנון שבשמו אנחנו ממסים, בגדול – הוא שהשוק החופשי הוא לא מנגנון מושלם, והוא לא מחלק את המשאבים בחברה באופן האידיאלי. לכן, המדינה צריכה להתערב ולבצע חלוקה מחדש של ההון, במידה מסויימת.
    כלומר, אם אנחנו חושבים שזה לא בסדר שאנשים יגוועו ברעב אם לא ימצאו עבודה – ולכן נותנים להם הבטחת הכנסה – זה יהיה מטופש למדי לממן את הבטחת ההכנסה הזו מתוך מסים שיוטלו על האנשים שמקבלים אותה.
    שנית, ההנחה היא שמי שיש לו יותר, יכול לתרום יותר. משפחה שהכנסתה 4,000 שקל צריכה כל גרוש כדי לשרוד – ולכן לא ממסים אותה בכלל. משפחה שהכנסתה 20,000 שקל יכולה להפריש קצת, ולכן ממסים אותה מעט. משפחה שהכנסתה 200,000 שקל יכולה להפריש כבר הרבה יותר, ולכן אפשר למסות אותה הרבה.

  15. שתי הערות:

    קודם כל – מע”מ, אלא אם הוא על מוצרי יוקרה, הוא מס רגרסיבי כיוון שהעניים מוציאים חלק גדול יותר מההכנסה שלהם בהשוואה לעשירים.

    שנית – הגדלת המע”מ על על הירקות לא יוריד בהכרח את כמות הירקות שאנשים קונים כיוון שירקות הם לא מוצר מותרות. אין איזשהו מוצר אלטרנטיבי לירקות שעכשיו הצרכנים יראו שהוא זול יותר ויקנו אותו וזה לא כמו סיגרות שבהן המעשן יכול לראות ששווה לו מבחינה כספית להפסיק לעשן. אף אחד לא יחליט לא לקנות עוד מלפפון בגלל שזה עולה טיפה יותר.

  16. עבודה יפה. חוץ מזה – ואני באמת מתפלא עליך טל – שמהנתונים שלך עולה ממצא מפתיע (נגיד שמפתיע): משרד האוצר מציג נתונים כוזבים.

    אם ההוצאה הנוספת למשק בית כתוצאה מהטלת מע”מ על ירקות היא 55 ש”ח ובישראל יש כ-2 מיליון משקי בית, זה אומר שההכנסה למדינה תהיה כ-1.1 מיליארד ולא 1.8 מיליארד.

    עניין נוסף: מספר הנפשות למשק בית בעשירון העליון נמוך משמעותית מאשר בעשירון התחתון, ודפוסי הקנייה שלהם שונים – שוק לעומת סופר, גידולי חממה לעומת גידולי שדה, פירות אקזוטיים מול מלפפונים וכו’. מה שלא משתקף בניתוח שלך הוא שהירקות והפירות הם מקור המזון העיקרי של השכבות החלשות.

  17. זה די ברור שמטרת המס היא לדפוק את העניים. עני ועשיר צורכים כמות דומה של פירות וירקות, ומשלמים מס דומה. להכנסתו של העשיר זה לא משמעותי, לעני זה מאד משמעותי.
    זה סוג של מס גולגולת. כמו זה שרצת תאצ’ר להטיל בבריטניה.
    וורן באפט פעם סיפר שהוא עבר במשרד שלו ושאל אנשים, מהמזכירה ומחלק הדאר ועד למעלה כמה אחוז מס כל אחד משלם, וכמובן הוא גילה שהוא משלם את המס הכי נמוך מכולם.
    גזילת כבשת הרש נמשכת, הרשע חוגג.

  18. @הלת’ – תודה 🙂
    @מאיר – אני אשמח לעוד תימוכן לטענה שעדיף מס שטוח. הקשבתי לסרטון ששלחת אליו (מעניין). אם לסכם הוא אומר “מס מורכב זה מסובך מידי, בואו נפשט את זה ונקח מכולם את אותו הדבר”. אני חושב שהגישה הזו מובילה בקלות ללשפוך את התינוק עם המים. מיסוי באופן עקרוני זה משהו שיש לו חסרונות. מצד שני, נראה לי שלפתור את הסוגיה ב “זה מסובך מידי לחשב – בואו פשוט נעשה משהו פשטני” – יוביל למשהו שהוא מאד מאד רחוק מאופטימאלי….

  19. אני נגד מע”ם על פרות וירקות בדיוק כמו שאני נגד מע”מ בכלל. אבל אם הממשלה מטילה מס, את הנטל צריכים לשאת שווה בשווה כל הענפים במשק, העדפה של ענף א’ על ענף ב’ גורמת נזקים ושחיתות.

    הנה דברים שאמר פורבס בקשר למס הכנסה בארה”ב, אבל הם גם תקפים במידה מסויימת בארץ:

  20. תודה על פוסט מצוין וחשוב.
    הטלת מס על פירות וירקות משתלבת במדיניות תזונתית קצרת ראות של ממשלות ישראל לדורותיהן. כחלק ממדיניות זו, מוצרים מזיקים כקמח לבן (בצורת לחם אחיד), דגנים כמעט חסרי ערך תזונתי (אורז לבן, למשל) וסוכר זוכים לסבסוד,. זאת בעוד שייצורם של קמח מלא ואורז מלא הוא זול יותר בשל העיבוד הפחות, ואילו ערכם התזונתי גבוה בהרבה.
    וכך מוצרים בריאים ומזינים, שאמורים להיות זולים יותר, הופכים להיות למוצרי מותרות המגיעים לשולחנם של האמידים, ואילו השכבות החלשות נאלצות לאכול מוצרים מזיקים או חסרי ערך – אותן שכבות שלא יכולות לממן טיפולים בריאותיים נרחבים. ואז – או שהשלטון נאלץ להוציא הרבה יותר על טיפולים בריאותיים שנגרמו בשל תזונה לקויה (מחלות לב, מחלות כלי דם, סוגים רבים של סרטן, סכרת ועוד), או שאנשים נותרים ללא טיפול, על מצבם הכלכלי.

  21. @ענבל – תודה על הפירגון. זה מחקר קטן, אך עדיף על כלום. אני מקווה לקבל תגובות מעניינות בנושא (והפצת הפוסט היא תמיד מבורכת) 🙂

    @ אריאל – מיסים נייטרלים היא סוגיה עקרונית שלא העמקתי בה. הסיבות שלך לתמוך במיסים נייטרלים הם סיבות עקרוניות/מוסריות (כולם צריכים לסחוב את אותו הנטל) או סיבות פרקטיות (פרקטית, עדיף שכולם ישלמו אותו הדבר) ?

  22. הערה אחת לעת־עתה. לפי ויקיפדיה, אליה הפנית, מע”מ הינו מס נייטרלי. ז”א מס שלא תלוי בגובה ההכנסה או בכל דרך אחרת במשלם המס. כולם משלמים שיעור אחיד.
    נכון הוא שכאשר משיתים מס אחיד כלשהו מי שיש לו פחות ישלם אחוז גדול יותר מההכנסה שלו כמס.
    אם זאת אינני מבין את הצידוק המוסרי בשמו פועל מס פרוגרסיבי. מדוע מי שמרוויח יותר יאלץ לשלם יותר מס ויותר “ביטוח לאומי” ויותר ביטוח בריאות (במיוחד ביטוח בריאות שסביר להניח שהוא דווקא צורך עוד פחות מאדם עני)?
    בלי להתייחס לנושא מיסוי הפירות והירקות, אני בעד מיסי גולגולת – מיסים נייטרלים.

  23. מעולה מעולה מעולה.
    מסכימה עם כל מילה, אין לי מה להוסיף. אני הדיוטה כמוך בדיוק, אך נראה לי שערכת מחקר מכובד ומקיף.
    איך אני אומרת?
    בחרתם ביבי? מגיע לכם ביבי

השאר תגובה