הסקר הגדול – אודות הוספת מע”מ על ירקות ופירות

**** תוצאות הסקר מופיעות כאן ****

כתבתי לאחרונה אודות ההצעה להוספת מע”מ על ירקות ופירות, וכעת אנו עוברים מדיונים ללקיחת עמדה.

לסקר שלפניכם יש מספר מטרות:

  1. שיהיה מעניין וקל למלא אותו (הסקר לוקח פחות מ- 2 דקות)
  2. לדעת כמה אנשים (ממבקרי הבלוג) הם בעד או נגד הוספת המע”מ על ירקות ופירות (ולמה)
  3. לאפשר לאנשים להשאיר פרטים – למקרה שנרצה לבצע משהו “מחוץ לאינטרנט” לגבי הנושא

אני מתחייב לפרסם את תוצאות הסקר לאחר שאנשים יתחילו למלא אותו (יהיה מגניב!).

וכעת לאחר (שבתקווה) מילאתם את הסקר, אחלוק איתכם את מטרתו האמיתית של הסקר –

מטרת הסקר היא לעודד אנשים (אותכם ואת חבריכם) לחשוב. לחשוב לא רק על נושא המע”מ (או שאר הסוגיות החברתיות שמקיפות אותנו), אלא על שאלה יותר פרקטית – כיצד את/ה יכולים להתארגן דרך האינטרנט ולהפוך את העולם למקום טוב יותר?

רוצים לעזור? תספרו לחבריכם על הפוסט הזה: במייל, בפייסבוק (יש קבוצה), בבלוג, או בשאר המקומות שאנשים נמצאים בהם. נעשה טוב ויהיה טוב…

16 תגובות בנושא “הסקר הגדול – אודות הוספת מע”מ על ירקות ופירות”

  1. אני לא עונה על דברים מנוסחים פרובוקטיבית

    (הסקר בלשון נקבה, אך מכוון לשני המינים)

    חבל שבנושא לא קשור איבדת עזרה ממקומות לא צפויים

  2. טל והאזרח דרור
    דו-שיח מעניין מתנהל ביניכם.והשאלה היא לאן זה מוביל?עוד תניעת מחאה?
    לעת עתה נראה שנושא המע”מ על פירות וירקות,קצת ירד מהפרק כי הוא לא עבר בועדות בכנסת(הכספים נדמה לי)וזה אכן עז.
    גם בנושא בקרקעות יש כבר התנגדות ציבורית די גדולה מכל הכיוונים,החל בקיבוצים והמושבים,דרך ארגוני הסביבה,והקשת המזרחית.אבל ידוע במקומותינו שצריך לעמוד על המשמר,כי אנשי האוצר די תכמנים,לדוגמא העלאת מחירי הדלק בן-לילה.
    בארצות אחרות,רשתות חברתיות,לאחרונה זה טוויטר,הוציאו את האנשים לרחובות ויכולות להיות רבות השפעה.השאלה היא איך כאן מננפים את זה?אם זה מה שברצונכם.
    אגב,מה זה “ויקי” שאתם מדברים עליו?
    בברכה,דרור ברקת

  3. 1. זה לא בדיוק סקר – כי רוב מי שמגיע לכאן צפוי להתננגד למהלך – זה לא פונה לאוכלוסיה בצורה נייטרלית

    2. 90% שמדובר בעז של האוצר – אנחנו ועוד אנשים נתנגד למיסוי הירקות – ובינתיים הם יעיברו עדר פרות בדמות הפרטת קרקעות המדינה

    3. כדי להתנגד בצורה אפקטיבית יש צורך בחזון חליפי – אם מתנגדים להצעות האוצר לא צריך רק להגיד שהן לא טובות -אלא להציע צעדים חלופיים שישיגו את אותן מטרות ציבוריות או לחלופין יציבו מטרות ציבוריות טובות יותר

    4. טל- אני מאמין שהכיוון הוא ויקי+רשת חברתית (שינוי ירוק לדוגמה) או דבר דומה – כרגע יש הרבה אנשים שחולמים על שינוי – אבל הם עסוקים בכתיבת בלוגים – דבר שהוא נחמד אבל הוא לא מאפשר עבודה בצורה של צוותים, צבירת ידע ורעיונות וכו’ – כל אחד תקוע על האי שלו

    1. אהלן דרור, אתה מעלה נקודות קצרות אך מורכבות למענה, ניסיתי לכבד אותן במענה מורחב בתגבותי:

      1) הסקר שפירסמתי איננו מיועד להיות סקר “אובייקטיבי” או מייצג אוכלוסיה בשום צורה. מטרתו היא, אם כבר, לשקף את אוכלוסיית האנשים (סביבי) שהצהירו שהם מתנגדים למע”מ. ולראות בתוכם (בתוך תת הקבוצה הזו) – כיצד הם רואים את הסוגיה (ובעיקר – מהי מידת הנכונות שלהם לפעול בנושא). השאלות בסקר אינן מתיימרות להיות נייטרליות, אך היה לי רצון להשאיר מרחב לאנשים שבעד הוספת המע”מ כדי שהוא יוכלו לבטא את דעתם (ואולי לשנות את דעתי, דברים כאלה כבר קרו בעבר). בינתיים, זה לא קרה.

      2) לגבי נקודת ה”עז” – ראשית, זה שמשהו הוא עז לא אומר שהוא לא עלול להיות בעייתי ולעבור. שנית, הייתרון בהצעות “עז” כאלו הוא שהן מפלצתיות במידה כזו שקל לארגן אנשים סביבם. לא ברור שאפשר היה לאסוף אנשים שיתנגדו סביב דברים יותר מורכבים או שנויים במחלוקת (ראה את האנשים שניסו להתאגד ברשת סביב חוק הנכבה, שאני אגב מתנגד לו מכל וכל).
      נקודת העז דורשת יותר מחשבה, אבל איננה בהכרח פוסלת את חשיבות מה שמתרחש כאן.

      3) מה שאתה מדבר, לגבי תוכנית חלופית, נכון אם אנו משחקים את התפקיד של אופוזיציה. זה לא המחשק שבו אני משחק מהסיבה הפשוטה שאין לי את המשאבים לעשות כך. אין לי את הידע או הזמן לחפור בעומקו של תקציב המדינה רק בשביל לאתר את הפגמים שבו ולהציע לו תכוניות חלופית. זה לא תפקידי. תפקידי, במקרה שלנו, הוא לזהות בעיה עקרונית בתהליך החשיבה המדיני, ולנסות ליירט אותו על ידי אירגון אנשים סביב ההתנגדות לו (אירגון, השכלה, פעולה – אלו יהיו הצעדים במה שאני עושה כרגע).
      הנושא של מעמ הירקות ופירות הוא דבר נפלא לטווח הקצר בינוני – הוא מוסיף כסף לקופת המדינה. הוא פוגע בשכבות החלשות, אך ניתן להחזיר להם תקציב באפיקים אחרים. אפשר היה לשכנע אותי שמדובר בצעד כלכלי טוב. מלבד דבר אחד שמטריד אותי (מאד) והוא בריאות הציבור. אם יובל שטייניץ היה יוצא ואומר “בדקנו והחלטנו שזה לא יפגע בבריאות הציבור”, עוד הייתי אומר “וואלה, עשו פה חשיבה, אולי הם טועים – אבל מאיפה לי לדעת”. אך זה לא המקרה, מה שאנו רואים הוא מצב שבו זה בכלל לא בדיון הציבורי, ולמיטב ידיעתי, הם בכלל לא הכניסו את זה (כשאני אומר “זה” אני מתכוון לאפקט על בריאות הציבור) לתהליך קבלת ההחלטות שלהם.
      והסיבה שיהיה להם (לאנשי האוצר והתקציב) קל שלא להתייחס לממד הבריאותי הוא כיוון שמדובר בטווח רחוק – 5 שנים, 10 שנים. מי חושב כל כך רחוק בפוליטיקה ?
      אבל לאחר שזה יקרה, זה לא יהיה הפיך. יהיה מדובר כאן בנזק בריאותי מצטבר של 5 עד 10 שנים. אנחנו מדברים על חיי אדם שייפגעו (החל מאנשים שישמינו קצת, ועד אנשים שידרדרו לסכרת, דיכאון, מחלות לב ומוות). והפגיעות הללו יפגעו בנו כלכלית, יהוו עול על מערכת הבריאות ויהפכו אותה יקרה יותר (מה שיפגע כמובן בשכבות החלשות).
      אבל אף אחד ממקבלי ההחלטות כרגע לא יצטרך לתת על כך את הדין והחשבון. והיחידים שיצטרכו דרור – זה אנחנו, לפי מה שעשינו היום כשראינו את הסקנה הזו מתקרבת.

      4) לגבי הרעיון של עבודה שיתופית.
      אני מאמין גדול במערכות ויקי רשתות חברתיות ושיתופי פעולה מקוונים. אבל האלוהים נמצא בפרטים. אני לא מאמין שמה שחסר במה שאני עושה כרגע זה וויקי או רשת חברתית, אחרת הייתי מקים כזו (ושנינו יודעים שזה לא סיפור גדול).
      האתגר איננו טכנולוגי, אלא פסיכולוגי – איך מובילים אנשים לצאת מהאדישות שלהם ולהתגבש לפעולה. זהו שם המשחק.
      אם אני אקים עכשיו ויקי ואומר לאנשים “בואו נפעל”. זה לא יעבוד. זה יעבוד רק באנשים שרגילים לממשקים כמו וויקי, ורגילים לחשוב באופן לא-פאסיבי של פעולה ברשת. זה לא מה שאני רואה כרגע אצל ההמון שסביבנו.
      כך שמה שאני עושה, ואני לא אכנס לפירוט הצעדים שלי עכשיו (למרות שבסוף הסיפור, אני מבטיח לכתוב פוסט מסכם), לדעתי הוא מה שיוביל לתוצאות.
      אם אתה חושב אחרת, אתה מוזמן לבצע ולהראות לי איך לעשות זאת – אני מאד אשמח ללמוד.

      והערה אחרונה לגבי בלוגים – יש סיבה טובה למה האנשים שכותבים בבלוגים עושים זאת, ולא מתעסקים בפורומים או דומיו. יש לדעתי משהו מאד חשוב בתחושת הבעלות על חלקת האדמה הווירטואליות שלך.
      הבלוג איננו הופך אנשים לבדלנים (לדעתי), אלא הוא מאפשר לאנשים בדלנים דרך להתחבר אל העולם באופן שיוצא מעצמם. אבל שוב – זו רק דעתי.

      ל”עז” יש ייתרון שחוקי תקציב אחרים אין – הוא מפלצתי, הוא מזעזע, וקל לאגד סביבו אנשים.
      המשמעות של זה היא שאם באמת מדובר ב”עז”, הרי שזה מספק לאנשים כמוני תירוץ לארגן הרבה אנשים להתנגדות בעז. ואז, לאחר שהעז טיפול, זה לא ש

      1. הי טל

        תודה על התשובה הארוכה, יש הרבה מה לכתוב על כל הנקודות ואין הרבה זמן.

        2-
        יש טרייד-אוף בין כמות האנשים שניתן לאסוף סביב מאבק לעומת חשיבות המאבק –

        להפעתי ההתנגדות מול הפרטת הקרקעות צוברת תאוצה – כ 900 אנשים בפייס בוק לדוגמה. זה לא נושא שקל להסביר אותו – ולכם אני שמח שהדיון סביבו מתגבר.

        זה לא שאלה של או או. צריך לשלב את 2 הדברים – לקיים מאבקים עממים ומתוקשרים, וגם לנסות לקיים מאבקים שבהתחלה נראים אבודים מראש. (הספר “מגדל פורח באוויר” )

        לא שלאבק במה שעלול להיות עז הוא לא חשוב – אבל חשוב להבין שהמטרה של ייצור עזים הוא בדיוק זה – להטות את תשומת הלב הציבורית – יש לזה חשיבות ביכולת שלנו לקרב עוד אנשים לפעילות – מצד שני המשאבים של כולנו מוגבלים – יש צורך בנסיונות לבניה של משהו לטווח ארוך.

        3- זה דווקא כן הפיך. לגבי בני אדם בודדים הנזק יהיה לא הפיך אבל זה כן נזק הפיך לגבי החברה כולה. דבר לא הפיך הוא לדגומה זיהום מי התהום – שאנחנו לא יודעים איך להפוך אותו, גם אם נרצה.

        לאף אחד מאיתנו אין המשאבים להיות אופוציזיה לבד. אבל מצד שני אין לנו גם את המשאבים לכתוב אנציקלופידה לבד. אבל במקום “לקטר” או להתנגד כל הזמן אנחנו יכולים להשתלב עם עוד אנשים, שיש להם חזון משותף פחות או יותר, ולנסות לכתוב תוכנית אב לניהול אחר של המדינה , זה יקח הרבה זמן, וזה יהיה מתסכל וכו’ – אבל זה יהיה טוב בהרבה מלנהל מלחמת מאסף מול הימין – שזה בערך מה שאנחנו עושים כעת.

        4. לויקי יש בעית ממשק קשה. וזה חתיכת אתגר להקים רשת חברתית או ויקי אפקטיבי – כזה שלא רק יוקם אלא גם ירכז תוכן מאנשים.

        לגבי רשת חברתית – צריך מאסה קריטית של מאות אנשים שיקימו רשת כזו – והשאלה – בשביל מה צריך רשת כזו ?

        לגבי ויקי -שאלה דומה – צריכה להיות לו מטרה מושכת שאנשים ירצו להיות חלק ממנה, זה תנאי הכרחי ובלתי מספיק.

        העובדה היא שויקי “באופן טבעי” (שמתפקד בעיקר כפורום), מושך הרבה פעילות של אנשים לא ממש טכנולוגים – יש להם משהו חשוב לדבר עליו ולשאול אחרים לגביו – ואין להם ממש אמצעי אחר – אז זה עובד שם.

        יש הרבה אנשים שהם רחוק מלהיות אדישים – הם מקימים מפלגות, מארגנים מפגשים, עצומות, הפגנות וכו’ – אבל רובם לא משתמשים בכלי האינרטנט כפי שאפשר היה להשתמש בהם. חלק בגלל שיש מחסור בטכנולוגיה טובה באמת לזה וחלק בגלל הסתגלות טכנולוגית.

        אחת הבעיות של האנשים האלה היא שכל אחד נמצא במקום משלו

        פורום זה דבר מתסכל מאוד – אתה מדבר משהו ואז השיחה מתדברת, הולכת לאיבוד וכו’ , ואתה מנהל את אותן שיחות שוב ושוב- הבלוג הוא יותר אינטמי ואתה יכול לנסח בו דברים במדוייק לפי דעתך – ובזה יתרונו. מצד שני החסרון של בלוג ושל פורום שקשה מאוד לארגן בהם פעילות משותפת. קל לקשקש בהם את השכל עד דק, אבל קשה בהרבה להניע לפעולה – כי הם דבר שמתמקד באגו של מישהו אחד ולא בשיתוף פעולה בין אנשים

        מצד שני הבעיה של ויקי הוא שהוא כלי קר מידי – או לפחות ככה הוא נחשב.

השאר תגובה