“ואני הייתי צוחק” – סרט בהשתתפותי (כ-12 דקות), על התעללות והתבגרות

אחייני <הכנס-סופרלטיבים-פה> אוריאל שכטר, היה בין האחראיים (בימוי, כתיבה, הפקה, עריכה וכל מה שעוד אפשר לחשוב) לסרט בשם “ואני הייתי צוחק”. כאשר אני הייתי בין השחקנים הראשיים בסרט (הדמות הראשית, יוסף, משוחקת על ידי כשהוא אדם בוגר. ומשוחקת על ידי אחייני <הכניסו-עוד-סופרלטיבים-פה> יונתן)

כמה הערות לפני שתצפו בסרט:

  1. הסרט הזה הוא לא סרט הומוריסטי או כייפי, בניגוד לסרטים כמו (לדוגמא) היחידה לחקירות החומוס (בכיכובו של, בין השאר אחי האהוב שוקי).
  2. הסרט זכה בפרס השופטים בתחרות היצירה הצעירה של החינוך הממלכתי-דתי לשנת תשע”ב (2012).
  3. הסרט עוסק בכאב, התעללות של נערים בחלשים מהם, ועם ההשלמה שלנו כאנשים בוגרים עם שדי העבר שלנו. אלה לא נושאים מבדרים במיוחד, אבל כפי שאישתי הסבירה לי פעם – אומנות איננה קיימת בשביל לבדר (ולמרות שהיא יכולה לשמש לשם כך, הרי שזה לא המקרה).
  4. הערך הבידורי של הסרט הוא שתזכו לראות אותי (אתאיסט שכמותי) מעמיד פנים שאני דתי…

טקסט הטיזר לסרט הוא הבא:
“יוסף עומד להתחתן הלילה עם יעל. אבל לפני כן, הוא חוזר לביה”ס היסודי בו למד, כדי להפגש עם מה שעבר שם; אולי להפגש גם עם עצמו.”

צפייה נעימה (ואם לא נעימה, אז לפחות “נוגעת בלב”). תגובותיכם תמיד (המממ, לרוב) נקראות בהנאה:

מעוף הדרקונים – ביוטיוב

אני מפסיק את שידורינו הרגילים להודעה שהרגע נתגלתה לי. הסרט “מעוף הדרקונים” מופיע ביוטיוב. סרט שזכור לי עד היום משנותי כילד, ואחת ההתקלויות הראשונות שלי בעולם ה”מבוכים ודרקונים” שמאז ירשו אותו אינספור עולמות פנטזיה ומשחקים.
לפני הטמעת הסרט אני מצרף את סקירתם של ניר וזיו קיטרו (שנמצא דרך גוגל פה), תהנו:

“מעוף הדרקונים”
שנה: 1982

לפני שנים רבות כשהייתי קטן וחביב (כן, הייתה תקופה בא לא הילכתי אימים על האנושות כולה) הטלוויזיה הישראלית הייתה משדרת סרטים טובים. לא סתם טובים אלא ממש טובים. רצועת הסרטים הייתה ביום שלישי אחרי הצוהריים. אחד הסרטים היותר מפורסמים ששודרו במתכונת זו הוא הסרט “מעוף הדרקונים”. הסרט היה הצלחה כזו גדולה שהוא שודר עוד פעמים רבות מאוד מאז אלא שלצערי בנקודה מסוימת איזה גאון אחד שעבד בטלוויזיה החינוכית החליט שהסרט הוא אנטישמי.

למה? כי לדמות של המכשף הרע יש אף גדול! כן, זו הסיבה. מטומטמת להחריד, לאנשים רבים בעולמנו יש אף גדול, לערן למשל יש אף ענק. יש לי רק שאלה אחת לאותו טמבל: אם זה סרט אנטישמי אז איך זה שהמכשף הטוב הוא בעל אף עוד יותר גדול? ובנוסף מדובר בסרט מאולפני וורנר-בראדרס, מה עושה את כל התירוץ הזה קלוש מאוד, מדובר בחברה גדולה ורצינית. אבל לצערי יש אנשים טיפשים…

אז, לאחר שפרקתי את תסכולי – “למה לנו לראות את הסרט”, אתם שואלים? ובכן כי מדובר באחת מקלאסיקות הפנטזיה היותר קסומות שקיימות ולשמחתי חברת וורנר מוציאה את הסרט בהוצאה מחודשת בימים אלו ממש, מדליק לא?

מעוף הדרקונים מבוסס בחלקו על ספר שנכתב ע”י סופר צעיר ושמו פיטר דיקנסון. דיקנסון היה חולה דרקונים והוציא ספר או יותר נכון אנציקלופדיה על דרקונים. ספר זה הוא הבסיס לסרט המופלא הזה.

הסרט מתחיל בסצנה בה אנו מגלים את העולם הקסום והמופלא של “מעוף הדרקונים” . עולם, כך אנו מגלים, שאינו אלא עולמנו שלנו אך לפני שנים רבות. בתקופה בה אנו נכנסים לסרט הקסם מתחיל לשקוע והטכנולוגיה עולה. אמנם לא מדובר עדיין בחלליות או אפילו מכונית אבל בני האדם מסתמכים על טכנולוגיה יותר ויותר.

בתקופה זו שבה הקסם נחלש חיים ארבעה אחים- קרולינוס, לו-טאג’ל, סולאריוס ואומאדן – אחים אלו אינם סתם אחים כי אם המכשפים האחרונים והחזקים ביותר הקיימים בתבל וכל אחד מהם מייצג אספקט אחר של קסם.
האח הבכור, קרולינוס, מבחין בהיחלשות הקסם ומזמן את אחיו למועצה, מועצה שלא זומנה מזה מאות שנים. ארבעת האחים נפגשים שוב במקדש הקדמוניות, מקדש השייך לאל הקדמוניות, מקום אליו יכולים להגיע רק ארבעת אחי הקסם.

במקדש מראה קרולינוס לאחיו את מסקנותיו ואת הפתרון- ממלכת הקסם, מקום אליו יפרשו כל היצורים הקסומים על מנת שישמרו ולא יגוועו. בעוד סולאריוס ולו-טאג’ל מסכימים לפתרון ומציעים את עזרתם יוצא כנגדם אומאדן, המכשף האדום.
אומאדן, אשר ממלכתו כוללת את כל הרשע וכוחו הוא “הקסם השחור” מכריז על מסע צלב כנגד האנושות ונשבע בכתר האודם- מקור כוחו- שלעולם לא יפרוש אל עולם זה אשר קרולינוס מציעה, לא בעבור בני האדם.

בעוד אחיהם הרשע עוזב את המקדש מטכסים האחים עיצה ומוצאים את הפתרון- מסע קודש. הדרך היחידה החוקית להלחם נגד אומאדן ועושי דברו.
כאן מתחילה הרפתקה קסומה ומדהימה.

קרולינוס מגייס את גורבש, דרקונו הצעיר, את סר אורין נויל סמית’ ועוד אחד שכן שלושה צריכים להתחיל את המסע המקודש. את השלישי, אומר קרולינוס, יבחר אל הקדמוניות. אכן אל הקדמוניות מוצא את הלוחם השלישי והוא לא אחר מאשר פיטר דיקנסון (הלא הוא כותב האנציקלופדיה) שהוא צאצאו הרחוק של פיטר “אדון הדרקונים” אשר לימד את הדרקונים את שפת בני האדם.

פיטר מזומן מתוך שלהי המאה ה-20 אל העבר הרחוק לקחת את מקומו לצד שאר היצורים הקסומים במלחמה על קיום הקסם כנגד אומאדן.
תאונה מצערת גורמת לפיטר לבעיה, כישוף נכשל של אומאדן מאחד את מוחו של איש המאה ה 20 עם גופו של גורבש הדרקון.

אני חושב שאחד הדברים היותר יפים שנוצרו בסרט הזה הוא המאבק שמתרחש בתוך פיטר. לא רק שעליו להתמודד עם העובדה שהוא עבר לעולם העתיק ושם כל יצורי חלומותיו מתקיימים אלא שהוא נמצא ממש בתוך דרקון. לא רק שעליו ללמוד את מנהגי התקופה הוא גם חייב להכיר את עולמם הקסום של הדרקונים.

כך -בהרפתקה מופלאה – יוצאים גיבורינו אל ממלכתו האפילה של אומאדן. לאורך הדרך הם מקבלים עזרה ויצורים קסומים נוספים מצטרפים אליהם: ננסים, זאב שטבע ושב לחיים, דרקון זקן ועתיר קרבות וקשתית יפיפייה ומסוכנת.

הרפתקה מלאה בקסם, בסכנות ובשנינות מדהימה. זהו אכן תענוג לראות את הנופים של העולם המוזר הזה הנפרש למול עינינו, לחוות את הצלילים של פס הקול שלוקח אותנו למקום רחוק מאוד וגורם לנו להאמין שקסם עדיין קיים.

מעוף הדרקונים מקבל 4 מתוך 6 נקודות. הוא מקסים, כיפי וקסום ויש בו כל מה שהרפתקן ורומנטיקן יכולים לבקש. אני ממש מקווה שתשיגו לכם עותק מהסרט. תבדקו אם נותרו עוד אנשים שהקליטו את הסרט ושמרו עותק נורמאלי (כמונו, J J) או שתנסו להזמין דרך האינטרנט עותק מההוצאה החדשה. אתם לא תתאכזבו.

עד כאן חוות הדעת של ניר וזיו (שאני מאמץ בשתי ידיים), לחצו להמשך הפוסט לצפייה בסרט מיוטיוב:
להמשיך לקרוא מעוף הדרקונים – ביוטיוב

תשדיר בחירת הבלוגרים (בתי”מ) לבחירות 2009 !

“מותק, מותק – אני מופיע בטלוויזיה ביוטיוב !”
הכוהנת הלוחמת, כרמל (בלוגים) ויסמן, פירסמה לאוויר העולם את תשדיר הבחירות הראשון בישראל שמככב בלוגרים. אורכו כ- 4:15 דקות (ולסקרנים, אני מופיע בדקה 2:35)

וברשותכם אבקש – אנא הפיצו את הסרטון: בבלוגכם, בפייסבוק (דרך שורת הסטטוס וב”שיתוף”), בטוויטר, באי-מייל או כל אמצעי שלרשותכם.
למה לכם:

  • אם איכפת לכם מהתנועה-הירוקה-מימד – אז ברור שתפיצו.
  • אם איכפת לכם מתרבות האינטרנט – (ובהנחה שאין לכם התנגדות לתי”מ באופן עקרוני), אז הפצתכם את הסרט תסייע לקדם בארץ את המותג של “בלוגר”. 
  • אם לא איכפת לכם משני הקודמים, אך איכפת לכם ממני – דעו שזה ישמח אותי לראות את התשדיר מופץ 🙂

 

וכמה קישורים להמשך:

כל מה שרציתי לדעת על התנועה הירוקה מימד – עכשיו בקליפ יוטיוב אחד

עוד לפני שהגעתי לכנס הבחירות של התנועה הירוקה מימד, כבר ידעתי שהם המפלגה לה אני אצביע בבחירות הקרובות.
זה לא היה כי קראתי את המצע שלהם, או בגלל שאחי שוקי אחראי לקמפיין האינטרנט שלהם. הסיבה להירתמות שלי הייתה מפגש בלוגרים (חשאי) שהתקיים ביום האחרון של שנת 2008.
במפגש השתתפו הן ערן בן-ימיני והן הרב מלכיאור, ובו הם הציגו את עצמם באופן שהוא הרבה מעבר לכריזמה – כי אם באותנטיות!
התרגשתי להקשיב לאנשים שמעיזים לקוות במדינה שלנו. מתיימרים לשאוף לחשיבה לטווח רחוק ומערבבים מילים כמו חינוך עם מודעות לתרבות היהודית וגם הערבית. ועמוד השידרה להכל הוא השילוב בין חשיבה סביבתית לבין הפרדת דת-ומדינה (כפי שהיטיב לומר הרב מלכיאור: “אני לא אהיה היהודי של שבת שלך”).
הכי הקסים אותי היו היחסים המפרגנים שבין ערן ומלכיאור. כבר כל כך התרגלתי לציניות בפוליטיקה הישראלית, שהרי ברור שאנשים שעובדים ביחד לא באמת מחבבים האחד את השני – וכאן אפשר לזהות שכוחם באחדותם. הם סופרים 10 שנים של עבודה משותפת ואני שמח מעודד ומפרגן לאיחוד של התנועה הירוקה מימד לבחירות הבאות עלינו לטובה.
מסקרן לדעת מהו הדבר שמוביל מישהו לצאת ולבחור למפלגה כזו או אחרת. מסתבר שעבורי כל מה שאני צריך הוא להקשיב לאנשים שמדברים בהגיון שנשמע בריא, ויוצרים רושם ברור של אנשים נקיי כפיים.
עבורי, אלו הבחירות הראשונות בחיי שאני מרגיש שהמפלגה לה אני מצביע היא לא הרע במיעוטו, אלא סיבה ממשית לצאת מהבית. ואולי השנה תעלה סוף סוף מפלגה עם סדר יום חברתי/סביבתי לפוליטיקה הישראלית. אני רוצה לקוות.

ואם אתם רוצים לראות מה הרשים אותי כל כך בערן בן ימיני וברב מלכיאור, הנה סרטון של קצת פחות מ- 7 דקות (שווה לצפות לפחות ב- 2 הדקות הראשונות). הסרט המציג כמה מהנקודות המרתקות שעלו במפגש הבלוגרים שהתקיים (בין הנושאים הנדונים: על המועמדים והרקורד שלהם, ענייני חברה וסביבה, תחבורה ציבורית בשבת וההתנגדות של הירוקה-מימד לחקיקה דתית, אחוז החסימה, המצע, אופיה של המדינה).
והרי הוא לפניכם:

(ותודה לד”ר-בלוגים, כרמל וייסמן, על העבודה המעולה בצילום הסרט ועריכתו – תודה!)

נ.ב: ואורי קציר, אני מקווה שזה עונה לשאלתך 🙂

חלב עם מים – חלב עם מים – לבן כמו חלב – דליל כמו מים

השיר הארור הזה, מתנגן לי כל היום בראש.
האשם הוא הסרט(ון) החדש (והראשון!) מבית היוצר של אהודק היקר. ועליו באתי לספר לכם בפוסט זה.

מדובר סרטון (פסאבדו) דוקומנטרי, של 5 דקות, על סרט ה(פסאבדו?!) קאלט “המוסד הסגור” (הנה ערך הוויקי של המוסד הסגור), מבית היוצרים של היפופוטם.

הסרטון הרוויח לי שני דברים, האחד – לגלות שיש דבר כזה שניקרא היפופוטם (כן, שמעתי שהם קיימים, אך אשכרה חיפשתי מערכונים של היפופוטם רק לאחר שצפיתי בסרטון של אהודק.)
והשני – לתהות על אמינותם של סרטים דוקומנטריים באופן כללי, ושל זה בפרט (אני עדיין מחפש את קבוצת הפייסבוק הענקית שתוארה בסרטון).

ולבסוף קבלו את הסרטון: “סרט קאלט ?”

סרט קאלט? from ehud kenan on Vimeo.