מה סטודנטים באונ' ת"א רוצים בבחורה?

יצאנו לבדוק מה גברים רוצים וגילינו שאנחנו לא יודעות כלום. אמרתם שנשים מסובכות?

בינואר 2014, התלמידות מור גבע, טלי אורנבך, אורטל שנפס, החליטו לבדוק במסגרת פרוייקט המחקר שלהן לקורס מבוא לסטטיסטיקה למדעי המחשב, מה סטודנטים זכרים באוניברסיטת תל אביב מחפשים בבחורות. הנתונים שנאספו הם מעניינים ביותר והניתוח הסטטיסטי נעשה עם מחשבה, תחת הסייג שהוא ברמה של קורס מבוא, עם כל ההשלכות מכך – לא מדובר במחקר מדעי שעבר ביקורת עמיתים, אז כל מסקנה שמופיע בפוסט זה יש לקחת בערבון מוגבל ולהפעיל חשיבה ספקנית (אף יותר מהרגיל!).
לצורך ההתאמה למדיום, הרשיתי לעצמי לקצץ חלקים מסויימים מהעבודה (אך לא ביצעתי/שיפרתי את המחקר עצמו. כך שאם יש שאלות – מקומן הוא בתגובות). ניתן להוריד את העבודה המלאה מקישור זה.
אם יש לכם שאלות של סקרנות, הצעות לשיפור, ו
מחמאות לתלמידות (ורצוי שיהיו!) אתם מוזמנים לכתוב אותם בתגובות.
וללא מילים נוספות – אני גאה להציג בפניכם את תמצית תוצאות המחקר:

מה לדעתכן מחפש הסטודנט הזה בבחורות?
מה לדעתכן מחפש הסטודנט הזה בבחורות?

תמצית המחקר

מחקר זה נכתב כתגובה למחקר אחר שנעשה בפקולטה לפני מספר שנים, המבקש להבין את רצונותיהן של סטודנטיות באונ' ת"א בבן-זוג. במחקרנו ניסינו לאמוד את רצונותיהם של סטודנטים גברים מאונ' ת"א – הן במבט כולל על האלמנטים החשובים לסטודנט במראה הבחורה, והן במבט על רצונות הסטודנט כתלות בפרמטרים שונים אודותיו, כמו גילו ותחום לימודיו. המחקר מבוסס על סקר שערכנו באונ', שכלל 238 נסקרים. מסקנותינו העיקריות:

  • מחצית מהגברים מעניקים חשיבות לרמת הניסיון המיני של הבחורה, ומגבילים אותה ברמה מסויימת.
  • אין קורלציה בין סוג הקשר שמחפש הסטודנט (ארוך טווח או מזדמן), לבין היותו "חסוד" או לא (מבחינת החשיבות שמעניק לרמת הניסיון המיני של הבחורה).
  • החזה והישבן חשובים במידה שווה.
  • הסטנדרטים למראה לא משתנים עם הגיל, אך משתנים מפקולטה לפקולטה. [הערת המתרגל: מסקנה זו היא בערבון מוגבל מאד]   

להמשיך לקרוא מה סטודנטים באונ' ת"א רוצים בבחורה?

'סטטיסטיקה אפרמטרית' מאת אלונה רביב – הורדה חופשית של הספר!

בכבוד והתרגשות, אני שמח לבשר לכם שדוקטור אלונה רביב החליטה לשחרר לחופשי את המהדורה השניה של הספר "סטטיסטיקה אפרמטרית".

באפשרותכם להוריד את הספר אל המחשב באמצעות הקישור הבא:
סטטיסטיקה אפרמטרית, אלונה רביב (מהדורה שניה)
או לצפות בו כאן:

על הספר

בספר סטטיסטיקה אפרמטרית מוצגות השיטות האפרמטריות המקובלות ביותר, באופן שיתאים כספר לימוד לקורס סמסטריאלי של שלוש שעות שבועיות. הספר נכתב לתלמידים הלומדים סטטיסטיקה כחוג ראשי או משני, והוא פרי ניסיון רב של המחברת בהוראת קורס כזה בחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב. הספר מתאים גם לתלמידים בחוגים אחרים, אשר למדו קורס אלמנטרי במבוא לסטטיסטיקה בלבד, ואשר לומדים שיטות אפרמטריות כקורס נפרד או כחלק מקורס בסטטיסטיקה.
הניתוח הסטטיסטי והסקת המסקנות מובאים בצורה פשוטה וברורה המתאימה לקהל רחב של קוראים. על כן הספר יכול להיות לעזר רב לחוקרים במדעי החברה, בביולוגיה או ברפואה, שזקוקים בעבודתם לשימוש בשיטות אפרמטריות לצורך הניתוח הסטטיסטי.
הספר מכיל מבחר של תרגילים עם תשובות לחלקם הגדול וכן טבלאות התפלגות של רוב המבחנים המובאים כאן.
הספר יצא לראשונה בדפוס בהוצאת עמיחי (2006).
המהדורה השניה, האלקטרונית הזאת (בהוצאת המחברת) של הספר "סטטיסטיקה אפרמטרית" הוכנה לשימוש חפשי של מרצים, סטודנטים וחוקרים המתעניינים בנושא.

(C) – שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול באתר זה אסור בהחלט, אלא ברשות מפורשת בכתב מאת המחברת.

פרקי הספר כוללים:

  • פרק 1. מבוא להסקה סטטיסטית: מבחני תמורות
  • פרק 2. מבחן ווילקוקסון לשני מדגמים בלתי תלויים
  • פרק 3. מבחנים נוספים להשוואת שתי התפלגויות
  • פרק 4. מדגם מזווג
  • פרק 5. השוואת יותר משני מדגמים בלתי תלויים
  • פרק 6. מדדי קשר בין שני משתנים, מקדמי מתאם
  • פרק 7. ניתוח דו–כיווני — בלוקים אקראיים

על המחברת

ד"ר אלונה רביב שימשה שנים רבות כמרצה בחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב ולימדה קורסים רבים בסטטיסטיקה לתואר ראשון ולתואר שני . היא חיברה , יחד עם פרופ' תלמה לויתן , את שני הספרים המצליחים במבוא להסתברות וסטטיסטיקה : "הסתברות " ו"הסקה סטטיסטית", בהוצאת "עמיחי".

הומאופתיה לא עובדת – תרשים זרימה של טיעונים נפוצים

הומאופתיה היא קישקוש. היא לא עובדת, היא לא "בערך" עובדת, היא גם לא עובדת "לפעמים". היא פשוט לא עושה שום דבר מעבר למקריות ולאפקט הפלאסבו (לפי מכלול מאד מאסיבי של ראיות אשר הגיעו ממחקרים מדעיים מאד מושקעיים, יותר ממה שלדעתי הגיע לתחום הפסאבדו-רפואי הזה).

אם אתם קוראים קבועים של הבלוג הזה, רוב הסיכויים שאתם מסכימים עם מה שכתבתי. עם זאת, סביר להניח שחלק מחבריכם לא מסכימים איתכם. במקרה כזה, יש סידרה של טיעוני נגד (יותר מידי) נפוצים אשר אתם צפויים להיתקל בהם, באם תאמרו לחבריכם את דעתכם על הומאופתיה.

כדי לחסוך לכם (ולי) זמן, גלעד דיאמנט עשה את מלאכת הקודש (או הדבר הכי קרוב לזה, עבור אתאיסט גמור), של לרכז את סידרת הטיעונים בעד (ואז נגד) האפקטיביות (כביכול) של הומאופתיה. אתם מוזמנים להפיץ את התרשים בפייסבוק, בבלוג שלכם, באימייל, לחברים, או לתלות עותק מודפס בחדר הישיבות של המשרד. אני לא חושב שזה ישנה את דעתם של מאמינים כבדים, אבל זה עשוי "לחסן" מוחות צעירים מהפיתוי של אמונות שווא. הנה התרשים (ניתן ללחוץ עליו לגירסה מוגדלת)

homeopathy_is_bullshit

התרשים הופיע במקור בבלוג "חשיבה חדה" בפוסט על הומאופתיה אשר כולל הרבה קישורים וסרטונים שימושיים. הנה רק אחד מאותם סרטונים חביבים (3 דקות על מה זה הומאופתיה, וכיצד מבצעים ניסויים אשר בוחנים את ההומאופתיה):

להמשיך לקרוא הומאופתיה לא עובדת – תרשים זרימה של טיעונים נפוצים

הבחירות לכנסת ה- 19 (בשנת 2013) – איפה הסקרים הצליחו ואיפה הם כשלו?

 seker_vs_reality_elections2013

הבחירות הסתיימו, אני הצבעתי, ועכשיו כשהאבק מתחיל לשקוע אנו יכולים להתרווח ולבדוק את הקשר בין תחזיות הסקרים לתוצאות בשטח. יש דרכים רבות לדון בשאלות הללו, מה שבחרתי לעשות היום זה לקחת את הסקר של פרופסור קמיל פוקס (דיאלוג), שהתפרסם חמישה ימים לפני הבחירות לכנסת ה- 19 (אשר התקיימו ב- 22.01.2013), בעיתון הארץ (קישור לתוצאות הסקר) ולענות על כמה שאלות:

  1. עד כמה קרובים היו תחזיות הסקר לתוצאות האמת?
  2. האם 19 המנדטים שקיבלה "יש עתיד" היו בתוך טווח הטעות הסבירה או לא?
  3. האם לארץ חדשה היה סיכוי לעבור את אחוז החסימה?
  4. האם יש עדות מובהקת לכך שהסקרים של הארץ מוטים לכיוון השמאל-מרכז?

הפוסט הזה יכלול את עיקרי הדברים (אפשר לקפוץ לסוף הפוסט לריכוז המסקנות), ואם תרצו לראות את החישובים המדוייקים, אתם מוזמנים להוריד את המסמך מהקישור שכאן.

להמשיך לקרוא הבחירות לכנסת ה- 19 (בשנת 2013) – איפה הסקרים הצליחו ואיפה הם כשלו?

טילים על ישראל | פלסטינים שנהרגו בידי צה"ל — בין השנים 2002 ל- 2012 – גרפים, נתונים, ומחשבות

הערת הקדמה לקוראים וותיקים וחדשים: הפוסט הזה הוא מאד בסיסי מבחינת הסטטיסטיקה שבו (לטוב ולרע). עיסוקו הוא יותר במציאת נתונים והסתכלות בסיסית עליהם מאשר ניתוחים מורכבים.

חסרי סבלנות לקרוא את הפוסט? פשוט תסתכלו על הגרף שכאן (מספר הטילים על ישראל מול פלסטינים שנהרגו בידי צה"ל – לאורך זמן):

רוצים להבין למה יצרתי את הגרף הזה, באיזה נתונים השתמשתי (מופיעים בסוף הפוסט), ומה אני חושב עליו? תמשיכו לקרוא הלאה…

עידכון (18.11.2012): יצרתי להנתאכם גירסה דינמית של גרף הנתונים, כנסו לפוסט בשביל לצפות בו:

להמשיך לקרוא טילים על ישראל | פלסטינים שנהרגו בידי צה"ל — בין השנים 2002 ל- 2012 – גרפים, נתונים, ומחשבות