טילים על ישראל | פלסטינים שנהרגו בידי צה"ל — בין השנים 2002 ל- 2012 – גרפים, נתונים, ומחשבות

הערת הקדמה לקוראים וותיקים וחדשים: הפוסט הזה הוא מאד בסיסי מבחינת הסטטיסטיקה שבו (לטוב ולרע). עיסוקו הוא יותר במציאת נתונים והסתכלות בסיסית עליהם מאשר ניתוחים מורכבים.

חסרי סבלנות לקרוא את הפוסט? פשוט תסתכלו על הגרף שכאן (מספר הטילים על ישראל מול פלסטינים שנהרגו בידי צה"ל – לאורך זמן):

רוצים להבין למה יצרתי את הגרף הזה, באיזה נתונים השתמשתי (מופיעים בסוף הפוסט), ומה אני חושב עליו? תמשיכו לקרוא הלאה…

עידכון (18.11.2012): יצרתי להנתאכם גירסה דינמית של גרף הנתונים, כנסו לפוסט בשביל לצפות בו:

להמשיך לקרוא טילים על ישראל | פלסטינים שנהרגו בידי צה"ל — בין השנים 2002 ל- 2012 – גרפים, נתונים, ומחשבות

רגישות, סגוליות וערכי ניבוי – למה כדאי שכולכם תדעו את זה (וגם איך מחשבים)

למה כדאי שכולכם תרפרפו על המאמר שכתבתי? (כלומר – למה כדאי שתפיצו את המאמר הזה לחבריכם)
כי כל פעם שאתם ניגשים לבדיקה רפואית שמחליטה האם אתם "בריאים" או "חולים" – כדאי שתדעו לשאול מהו הערך המנבא החיובי ומהו הערך המנבא השלילי. מדוע? כדי שתבינו, בהינתן שהובחנתם כבריאים/חולים – מה הסיכוי שההבחנה שקיבלתם באמת מתארת את המציאות.
ביום שבו תצטרכו להבין את זה (וזה יגיע), כדאי שתזכרו את המאמר הזה – ותקראו אותו טוב (בניגוד לריפרוף הראשוני שבו אתם בטח תקראו אותו כעת).

בפוסט שלפניכם אני מתחיל מלהסביר (לאט לאט) מה זה "רגישות", "סגוליות" ואז עובר להסביר מה זה "ערך מנבא חיובי ושלילי". אני מראה כיצד השתמשתי בכל המונחים הללו כדי לחלץ את התשובה לשאלה: "בהינתן שאישה עברה ממוגרפיה והובחנה כחולת סרטן השד – מהי ההסתברות שבאמת יש לה סרטן השד?" (התשובה מופיעה בסוף הפוסט)

ונתחיל….

להמשיך לקרוא רגישות, סגוליות וערכי ניבוי – למה כדאי שכולכם תדעו את זה (וגם איך מחשבים)

20 היסודות לאינטראקציה עם היצגי נתונים – סיכום הרצאה

ביום רביעי האחרון נתתי הרצאה של 50 דקות בסדנת ויזואליזציה מטעם האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה על סוגי הפעולות האפשריות ("היסודות") אשר אפשריים כאשר מבצעים אינטראקציה עם היצגים גרפיים של נתונים (או בלעז: Interactive Data Visualization). בפוסט הנוכחי בכוונתי:

  1. להסביר מה זה אינטראקציה עם היצגי נתונים ולתת את המוטיבציה הסטטיסטית עבורה
  2. לפרט ולהסביר את 20 היסודות לאינטראקציה עם היצגי נתונים
  3. לדבר על ההזדמנויות והאתגרים שמציבים בפנינו היכולת לאינטראקציה עם היצגי נתונים

כל הדוגמאות שיוצגו בפוסט זה יושמו באמצעות התוכנה GGobi (תוכנה חופשית/קוד-פתוח). בפוסט הנוכחי אני לא אדון בתוכנות שמיישמות את העקרונות שיתוארו. אני מקווה לעשות זאת באחד הפוסטים העתידיים. לבינתיים, הנה דמו של 5 דקות על השימוש ב- GGobi (אפשר לקרוא את המשך הפוסט גם מבלי לצפות בו) :

brutally short intro to ggobi from Mat Kelcey on Vimeo.

להמשיך לקרוא 20 היסודות לאינטראקציה עם היצגי נתונים – סיכום הרצאה