חלוקת מענקים לשנה”ל תשע”ד מהקרן לעידוד יוזמות חינוכיות

בפוסט הזה אני עוזר לידידה להפיץ את הקריאה של “הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות” לגננות ומורים מהחינוך הפורמלי, להגיש בקשה למילגה בשביל לקדם יוזמות חינוכיות.

פרטים על אופן הגשת הבקשה וטפסי בקשה מקוונים ניתן למצוא באתר הקרן www.keren-yozmot.org

 מועד אחרון להגשת בקשה כ”ד ניסן תשע”ג, 4 באפריל 2013. ( את הטפסים יש למלא באתר האינטרנט של הקרן. אין להגיש טפסים בדואר)

מפגשים ליוזמים מתעניינים יתקיימו בחיפה ובירושלים:

  • חיפה: יום שני, 18.2.2013, בשעה 16:00 במרכז פסג”ה, רח’ דרך הים 202, חיפה
  • ירושלים: יום רביעי, 20.2.2013 בשעה 16:30, במשרדי הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, קריית מוריה (בניין מלול), רח’ העסקן 3, ירושלים

קיום המפגשים מותנה במספר הנרשמים!

לפרטים והרשמה: 02-5638895

תפיצו 🙂

“סדרי גודל ביקום 2” – עכשיו בתירגום לעברית! (ומחשבות על שיתופי פעולה ברשת)

החדשות: האפליקציה באוויר (ובעברית)!

לפני כשבוע העליתי פוסט שבו ביקשתי מכם לבוא ולעזור לי לתרגם את אפליקציית הרשת “סקאלת היקום 2”. מדובר באפליקציה שמאפשרת לסייר בין חפצים בגדלים שונים, החל מאטום ועד גלקסיות, ובדרך אמבות ומגדל אייפל.

האפליקציה עלתה לאוויר וניתן לראות אותה כעת בקישור כאן.

אפשר גם להטמיע אותה בפוסט אצלכם בבלוג (הנה הטקסט שצריך בשביל להכניס את הסרטון לבלוג שלכם), וככה זה נראה (פשוט לחצו על “עברית” כדי לראות את הגירסה העברית):

You need a more recent version of Adobe Flash Player.

אני שמח לבשר לכם שהפרוייקט זכה להצלחה מסחררת!
תוך פחות משבוע תורגם כמעט כל המסמך (נשארו במסמך כמה פיסקאות לא מתורגמות, אתם מוזמנים לקפוץ למסמך ולתרגם אותם, או לראות אם יש משהו שדורש תיקון).

הגירסה שיש כרגע באוויר לא כוללת את התירגום הכי עדכני, אבל יש מספיק עברית כדי לראות שזה “באמת קורה”. המפתח של האפליקציה אמר לי שהוא יעדכן את קובץ העברית באפליקציה בזמן הקרוב (אני מנחש שזה יהיה עד שבוע מהיום).
הגירסה שיש כרגע באוויר כוללת תירגום של למעלה מ- 95% מהטקסט. האפליקציה תתעדכן עוד בהמשך עם התירגום המלא 🙂

הזמנה לשיתופי פעולה נוספים

אם אתם מעוניינים לעזור לתרגם את המערכת לשפות אחרות (כמו, לדוגמא, ערבית או רוסית), או שיש לכם רצון לשפר את התירגום יותר, או לעשות איתו משהו מכניב אחר שלא חשבתי עליו. אתם מוזמנים

הרוב המוחלט של הכניסות (כ- 700 כניסות) לפוסט שפירסמתי היו דרך פייסבוק (500 ומעלה), כפי שניתן לראות מגוגל אנליטיקס:

מתוך אותם 700 מבקרים, כ- 157 איש המשיכו למסמך התירגום (לפחות, כי יכול להיות שהגיעו למסמך אנשים גם דרך הפייסבוק):

הדרך שבה פירסמתי את הפוסט הייתה לתת את הקישור אליו על הקיר שלי, ועל הקיר של כמה חברים שידעתי שיהיו מעוניינים להשתתף בפרוייקט (זה מהלך מסוכן, שכן אם אני מפרסם את זה אצל חבר שלא מתעניין בפרוייקט – קיים הסיכון לעשות sociale-spam, משהו שאנחנו מ-א-ד רוצים להמנע ממנו.)

אחת הקהילות המתהוות שעזרו לי לקדם את הפרוייקט היא קהילת הספקנים בישראל (אליה אני משתייך בגאווה). זוהי קבוצה של אנשים אשר שואפים לקדם חשיבה (וספקנות) מדעית. ומה יותר מתאים מאשר פרוייקט כמו זה שמזכיר לכולנו שהעולם מדהים (גם מבלי שצריך שיהיו בו דרקונים ופיות. אפילו שדרקונים ופיות זה מגניב). כדי להכיר את קהילת הספקנים יותר, המקום לבקר הוא הגוגל-קבוצה שלנו, תצטרפו ותגידו שלום 🙂

על למה הפרוייקט “הצליח”

לדעתי, הסיבה העיקרית לכך שהפרוייקט הצליח היא פשוט כי מדובר בפרוייקט מגניב (תבקרו בדף האפליקציה כדי להבין למה אני מתכוון).

והסיבה השניה היא שהפעילות של התירגום היא כייפית. כפי שכתבה לי ידידתי (פראפרזה על משהו שכתבה קרן): “נכנסתי רק כדי לתרגם כמה ווירוסים, ופתאום מצאתי את עצמי מתרגמת עוד ועוד. זה ממש ממכר!”

על “ביזור תירגומים”, או: למה הפרוייקט הזה הוא *לא* דוגמא ל-crowd sorcing!

כשדיברתי על זה עם חברי הטוב אייל סלע (a.k.a: one of the real web experts out there)
הוא שאל אותי “אבל למה זה בעצם עובד?! הרי יש כל כך הרבה דרכים שבהם זה יכול להכשל. אנשים יכולים למחוק את המסמך בטעות, או לתרגם רע, או להוריד פסיק במקום הלא נכון. או אפילו לשבש את הטקסט בכוונה, למה זה לא קרה?”
הפליאה של אייל הייתה מוצדקת. הרי מה שעשיתי היה לפתוח מסמך-גוגל בשביל שאנשים יערכו אותו. המסמך הוא אסופה של הרבה פיסקאות, שחייבים לשמור על הסדר שלהם, ועל הפסיקים וגרשאים במקום (כדי שהאפליקציה תוכל אחר כך להשתמש בה). אומנם יש מעקב אחר גירסאות, ואפשר היה לחזור אחורה. אבל באופן כללי, זה גן עדן לטרולים ולשגיאות תמימות.

התשובה לכך היא שהפרוייקט הזה מדגים את ההבדל בין crowd sourcing (מיקור המונים, עליו ארחיב מיד) למול משהו שאייל ואני החלטנו בשיחה לקרוא לו friend sourcing (מיקור חברים):

מיקור המונים (הסבר מויקיפדיה) – הוא הפנייה של ביצוע משימה או משימות, אשר לרוב היו מתבצעות בידי עובדי חברה או עובדים מטעמה, לביצוע על-ידי קהל גדול (“המונים”).
אחת הדוגמאות היפות ביותר למטלה הזו היא הפרוייקט ר-קאפצ’ה. כתבתי בזמנו על איך גוגל משתמש בפרוייקט הזה כדי לקודד אינספור ספרים סרוקים לשפה שמחשבים יכולים לקרוא.

האיש שהמציא את ר’-קאפצ’ה העלה לאחרונה סרטון מצויין (רק 16 דקות) על הרעיון של ללמד אנשים שפה זרה באמצעות זה שנותנים להם לתרגם טקסטים. ודרך תהליך הלימוד, האנשים לומדים (בחינם) את השפה, והרבה טקסטים יתורגמו בין שפות (לדוגמא, תדמיינו שאפשר כך לתרגם את כל ויקיפדיה האנגלית לעברית, דרך התהליך שבו אנשים ילמדו אנגלית…)
הנה הסרטון בו המפתח, לואיז ון האן, מספר על הפרוייקט:

מיקור המונים לעומת מיקור חברים

הסוגיה היא שכדי לפתח מערכת טובה למיקור המונים, חייבים לבנות אותה כך שהיא תהיה יציבה לשגיאות. כי אם נותנים להמון אנשים לבצע משימה, באופן סטטיסטי, חלקם יפשלו ויעשו בלאגן (בטעות, או לעיתים בכוונת זדון). חייבים לבנות את המערכת כך שהיא תהיה אמידה לנסיונות של מעט אנשים לפגוע במערכת לשאר המשתמשים.
עם זאת, מערכת כזו חייבת להיות יחסית מובנה, וזה גם אומר ש”תוכנות מדף” (כמו גוגל-דוקס) לא יתאימו עבורה, היות ותוכנות מדף לרוב מאפשרות יותר מידי חופש פעולה למשתמשים.

המסקנה מכל זה היא שפרוייקט התירגום של “סדרי גודל ביקום 2” לא היה יכול להתבצע באמצעות “מיקור המונים”.
אבל, הוא כן היה יכול להתבצע באמצעות “מיקור חברים”. הכוונה פה היא לפרוייקט אשר משווק רק למעגל הראשון והשני של החברים שלי, אנשים עליהם אני סומך (או שהחברים שלי סומכים עליהם). כאשר הפרוייקט מגיע לקהל הזה, מובטח לי שהאנשים יעשו מאמץ כנה לעזור (או לפחות, לא לפגוע) במייזם.

מיקור-חברים זה מה שאנחנו עושים כשאנו מארגנים מסיבת “תביאו את האוכל של עצמכם”. זה לא פרוייקט שאפשר להעלות את הסקאלה שלו לאלפי אנשים, אבל כל עוד מדובר בכמה עשרות (או אפילו מאות), המערכת מתפקדת.

התחלה של פרוייקט מיקור חברים הופך אתכם לסוג של “מנהיגי שבט” קטנים (במשמעות של להוביל אנשים בפרוייקט מסויים). סביב פרוייקט מיקור חברים, אפשר לדמיין התחלה של התאגדות חברתית דרך האינטרנט. אבל גם אם הפרוייקט לא יזלוג מחוץ למעגל החברים שלכם, עדיין עשיתה משהו שתרם לחבריכם, ולכם.

מוסר ההשכל: מיקור חברים ואתם (friend sourcing and you)

מוסר ההשכל של הפרוייקט הזה איננו שאפשר לפתוח גוגל דוק, לשתף אותו עם אלפי אנשים – ושיהיה שיתוף פעולה פורה. מרגע שתתרחקו מידי ממעגל החברים שלכם אני מנחש שצרות יתחילו להגיע. פרוייקט שדורש אלפי אנשים בשביל שהוא יעבוד, צריך מערכת חזקה בשביל להתמודד עם שגיאות (לדוגמא, ויקיפדיה)

אבל, באמצעות הכלים הנגישים של היום (גוגל-מסמכים, פייסבוק, וכן הלאה), כל אחד מכם, הקוראים היקרים שלי, יכול לפתוח פרוייקט “בינוני”, אשר השלמתו יכולה להתבצע באמצעות מאות חברי-הפייסבוק שלכם. בזכות הטכנולוגיות הנוחות של היום, לפרוייקט שלכם יש תקווה להתממש.

אל תחשבו על להקים פרוייקט אחד למאות אלפי אנשים (כמו ויקיפדיה לדוגמא). תחשבו על זה שאלפי מכם יקימו אלפי פרוייקטים, כל אחד יבוצע על ידי עשרות חברים. אבל התוצאה שלו תהיה עולם מגניב ביותר עבור כולנו.

העתיד כבר כאן, להתראות בעתיד…

“סקאלת היקום 2” – בואו לתרגם מאנגלית לעברית ביחד (פרוייקט ממש מגניב)

עידכון משמח: הפרוייקט הוכתר כהצלחה. האפליקציה עלתה לאוויר ובתירגום שלנו לעברית. בקישור הבא תוכלו לראות את האפליקציה בעברית של סקאלת היקום (וגם דיון על מיקור-חברים).

שלום חברי האינטרנטיים, יש לי בשבילכם משימה! (ואחריה ההסבר של למה)

אני רוצה שתכנסו למסמך הזה כאן: מסמך תירגום. ובכל מקום שמופיע משפט (או מילה באנגלית) תתרגמו אותו לעברית. אל תשנו בשום צורה את הרווחים או הפסיקים. זה מסמך שצריך יהיה אחר כך להעביר לקובץ פלאש, אז הכרחי לשמור על המבנה שלו כמו שהוא. חלק מהדברים במסמך הם קלים לתירגום, וחלק צריכים מומחים ללשון-מדעית/פיזיקאלית…

עכשיו הנה ההסבר למה:

רקע: לפני כמה ימים חבר מהלימודים (הידוע בתור ליעד המחונן) שלח אלי קישור למשחק פלאש חינוכי בשם “The scale of the universe“.
מדובר במשחק שמאפשר לנו להזיז בר-ניווט כדי לזוז בין רזולוציות שונות של היקום המוכר. בכל רזולוציה, אפשר לראות אובייקטים שונים באותו הגודל (החל ממיתר קוואנטי ועד הגודל המקסימאלי של היקום המוכר. ובדרך יש גם את העולם של world of warcraft, לאנשים שיצרו את זה יש חוש הומור). ניתן ללחוץ על כל אובייקט בדרך כדי לקבל עליו מידע (מה הגודל שלו, וקצת פרטים כלליים).

מדובר במשחק שממחיש באופן נפלא עד כמה העולם לפי הראיה במדעית (גם מבלי שנידרש לפסאבדו מדע ודרקונים קסומים), הוא מ-מ-ש מגניב.

אחרי שראיתי את הסרטון, יצרתי קשר באימייל עם מי שבנה את הסרטון ושאלתי אם הוא יסכים לתת לי (לנו 🙂 ) לתרגם את המסמך לעברית. הוא אמר שכן, ושאז אפשר יהיה להטמיע אותו באתרים אחרים. האם זה לא יוזמה מגניבה לחלוטין לילדי ישראל הקטנים (שעוד לא למדו איך לקרוא אנגלית מדעית?)

הנה פרומו של משחק הפלאש דרך סרטון יוטיוב:

להתראות במסמך 🙂

נ.ב: אני מתנצל לקוראי הנאמנים על שהם קיבלו אימיילים עם פוסטים ישנים ביומיים האחרונים – זה בגלל קריסה לא מתוכננת של האתר, ויוזמת חילוץ שדרשה כמה פליק פלאקים. אולי אני אכתוב על זה פוסט בקורס. נראה.
נ.נ.ב: אין לי שום בעיה עם דרקונים קסומים, אני לחלוטין בעדם.

מי כותב על הכתבים? על הכשל בהסבר מחקרים מדעיים לציבור הרחב

בקומיקס אינטרנטי כלשהו פורסמה בזמנו הקריקטורה הבאה שמתארת את המעגל שעובר מחקר מדעי, מרגע פירסומו ועד שהוא משפיע על הציבור הרחב. בזמנו חשבתי שהקריקטורה הזו מצחיקה. עכשיו אני כבר לא חושב כך:

scientific news cycle

הסיפור שמתואר בקריקטורה היא בדיוק מה שקרה לאחרונה לגבי הקשר שבין עוצמת התאורה בחדר השינה לבין הסיכוי לסרטן השד אצל נשים.
הכתבה פורסמה בעיתון מדעי. במקביל הייתה הודעה לעיתונות על תוצאות המחקר בבלוג של מערך ההסברה של אוניברסיטת חיפה (עובדים עם וורדפרס, כל הכבוד). וזה הסתיים (אני מקווה) בכתבה שפורסמה בווינט. הבעיה היא שתיאור המאמר, שפורסם בווינט, שגוי. כתבתי על זה כמה מילים בבלוג הסטטיסטיקה שלי (וגם בטוויטר/פייסבוק). אם לסכם במשפט: המאמר בווינט מתחיל במילים “כדאי להחשיך את חדר השינה”. משפט שהוא פשוט לא נכון. המחקר שפורסם הוא:

  1. מחקר של בדיקת קשר ולא סיבתיות
  2. מצא שמידת הקשר היא של 1.248
  3. המשמעות של “מידת הקשר” הזו היא של חסם עליון על רמת הסיכון (כלומר, סביר שמידת הקשר האמיתית היא קטנה יותר – דהיינו, שגם אם יש סיבתיות, אז מידת ההשפעה היא נמוכה יותר מ- 1.248)
  4. ומעל כל אלו, כותב המאמר מדווח על מידת קשר של 1.4 – כשבמחקר המקורי שפורסם כתוב במפורש שהתוצאה הזו איננה מובהקת סטטיסטית. (כלומר, תאורה יכולה הייתה באותה המידה גם להגן מסרטן השד…)

כשכתבתי זאת, האנשים שהגיבו אלי השיבו לי “מה, זה מפתיע אותך שכותבים טעויות/שטויות על מחקר מדעי בעיתונות?”
והתשובה היא שכן, זה קצת מפתיע אותי. איכשהו, בתמימותי, חשבתי שתיאור של מחקר בעיתון אולי לא יצליח לתאר את כל המורכבות, אבל יש מרחק בין זה לבין לכתוב על תוצאה מסויימת שהיא קיימת, כשבמאמר המקורי נכתב במפורש שהיא לא קיימת.

ומה המשמעות של זה? המשמעות היא שיש לנו אוכלוסיה שלמה של אנשים שלא מבינים מה המדענים אומרים להם. בין השאר כי הכתבים בעיתונות לא מבינים מה המדענים אומרים להם. מה שאומר שהאוכלוסיה הזו לא תדע לקבל החלטות על בסיס המידע המדעי שנאסף.

אני לא מצליח לחשוב על שום תשובה לבעיה הזו מלבד חינוך. שיהיה חינוך מדעי שילמד מהוא מחקר מדעי כמותי (נו, איך קוראים למקצוע הזה, אה כן – סטטיסטיקה!)

כבר כתבתי על זה בזמנו, בשנת 2009 ולפני כן ב- 2007, בפוסטים:

כנראה שנוסיף את זה לרשימת המטלות שלי לאחרי שאסיים את התואר השני שלי בביוסטטיסטיקה.

אם יש לכם דעות מעניינות להוסיף, התגובות לרשותכם.

כיצד להוריד את כל הקבצים מקורס אוניברסיטאי שנמצא ב- high-learn

רקע

מערכת high-learn (או highlearn, לימוד-גבוה, הילרן, היילרן, או איך שתרצו לקרוא לה) היא המערכת הנפוצה באוניברסיטאות בארץ לניהול קורסים אקדמיים.
המערכת מציעה מספר ייתרונות באירגון של קורס (הן למרצה והן לתלמידים), אך דבר אחד היא לוקה בו: המערכת לא מאפשרת להוריד את כל הקבצים השייכים לקורס מסויים בלחיצת כפתור בודד.

לשם כך, כמה מתכנתים טובי לב שיתפו פעולה ויצרו תוכנה (בקוד פתוח) בשם miner-highlearn, המאפשרת לתלמידים (סוף סוף) להוריד את כל הקבצים השייכים לקורס מסויים בלחיצת כפתור (תוך שמירה על מבני תיקיות בקורס, מבלי לפגום בשמות קבצים אשר שמורים בעברית).

את הגירסה הכי עדכנית של התוכנה ניתן להוריד מכאן.
התוכנה עודכנה לאחרונה באפריל 2010, ועובדת (נכון לכרגע) היטב (היו כמה שגיאות קלות, אבל בגדול הכל עבר חלק).
היות ומערכת ה-highlearn עוברת שינויים עם הזמן, ומי שיצר את התוכנה להורדת הקבצים כבר סיים את הלימודים – הרי שיש חשש שבעתיד התוכנה כבר לא תעבוד. אני מקווה שבשלב זה יהיו אנשים טובי לב שיסכימו לעזור לסטודנטים (אולי מישהו מעמותת המקור?!).

כדי להשתמש בתוכנה, עליכם:

  1. להוריד את התוכנה (קובץ מכווץ) מהאתר
  2. לפתוח את הקובץ המכווץ שהורדתם לאיזושהי תיקיה אצלכם במחשב (נאמר ב- my documents)
  3. למצוא בתוך התיקיה את הקובץ Miner_Highlearn_GUI.exe  ולהפעיל אותו
  4. במסך שיפתח, לחצו על הכפתור הכחול “log”, כדי שתראו מה התוכנה עושה בשלבים הבאים.
  5. כעת עליכם למלא את שם המשתמש והסיסמא אשר משמשת אתכם להכנס לאתר highlearn של האוניברסיטה – ואז להקיש על הכפתור “התחל” (שנמצא בצד שמאל למעלה) – זה יקח כמה עשרות שניות להתחבר למערכת (תלוי בחיבור שלכם וכו’)
  6. יפתח חלון בשם “בחירת פריטים להורדה”. בתור התחלה, הוא יכלול את רשימת הקורסים אליהם אתם רשומים
  7. לחצו ברשימה (לא חשוב לסמן ב- V, אלא רק ה”סימון המודגש”) על  הקורס/ים עבורם אתם רוצים להוריד קבצים – ולחצו על “מצא פריטים”
  8. כעת לחצו על תיבת הסימון של הקורס/ים עבורם תרצו להוריד קבצים. זה יסמן אוטומאטית את כל הקבצים (פריטים) השייכים לאותו הקורס. ולאחר מכן לחצו על הכפתור “אישור”
  9. כעת התוכנה תוריד את כל הקבצים עבור הקורסים שלכם, לתוך התיקיה “Incoming” אשר בתיקיה שבה נמצאת התוכנה.
  10. זהו 🙂

מצורף צילום מסך עם מספר הצעדים (לפי מה שכתבתי בפוסט) בצירוף עם חצים (לחצו על התמונה בשביל גירסה מוגדלת)