צאו מהבית – היום – עכשיו – זמן להפגין!

אני מרגיש תחושה נהדרת, אני מרגיש שאין סיבה שאכתוב את הפוסט הזה – כי כל כך הרבה אחרים כבר כתבו. כי כל כך הרבה כבר אמרו לנו לצאת עכשיו מהבית לצעדת המליון.

ואולי ככה גם אתם מרגישים, למה לצאת מהבית? הרי אחרים עושים זאת בשבילנו. אפשר פשוט להזמין אותם לאירוע דרך פייסבוק, ולהישאר בבית במזגן.

אבל לא הערב! היום, כולנו יוצאים. כמו ליל הסדר, כמו הצבעה בבחירות. כמו ללכת להופעה של פול סימון. היום – כולנו יוצאים מהבית להפגין, לא בגלל אלא אפילו שאחרים עושים את זה גם.

אני לא יוצא כדי להשפיע, אני יוצא כדי לממש את האופן שבו אני רוצה להיות אזרח במדינה הזאת. כי זוהי הדרך שאני בוחר להגדיר את מי שאני – באמצעות פעולותי. (וגם בגלל שאני מאמין שפעולותינו "מדביקות" את האחרים – ומוציאים גם אותם לפעולה)

שוחחתי עם כמה וכמה חברים בשבועות האחרונים לגבי ההפגנות. מלבד אלו שטענו שלא יצאו כי אלו שמאלנים (הזויים, מעשני נרגילות, כן?), היו גם שהסבירו איך שהמחאה הזו לא ממוקדת. או יותר מידי ממוקדת. שהיא מציאה פתרונות לא נכונים, שזה יוביל ליותר מיסים, לפחות מיסים, לדיור ציבורי, לעודף פיקוח, לתת פיקוח. הנה האמת – אנחנו לא יודעים. אין לאף אחד מאיתנו מושג מה המחאה הזו תעשה.

יש רק דבר אחד שאני יודע שהמחאה עושה – המחאה מציפה לדיון הציבורי סדר יום חברתי כלכלי. לא משנה מהם הפתרונות הספציפיים שייושמו. האם הם יהיו מושלמים, או יביאו איתם בעיות (בטוח הרי שכן). כל מה שחשוב הוא שבחודש וחצי האחרונים, הרבה אנשים חשבו על איכות החיים שלהם באופן שלפני זה הם לא חשבו עליה. זה ישפיע על מה שהם יחפשו לקרוא בעיתון, על נושאי השיחה בסלון, ועל ההצבעה שלהם בכנסת (כן כן, זה מה שזה לדעתי יעשה).

אני לא יוצא הערב כי אני יודע מה צריך לעשות. אני יוצא כי אני יודע על מה לא דיברנו עד לפני חודש וחצי.

לצאת הערב להפגין זה לא לומר מה אתם חושבים שצריך לקרות – אלא זה לומר מהי לדעתכם הבעיה שנבחרי הציבור (הנוכחיים, והאלו שאחריהם) צריכים להתאמץ ולפתור.

 

אה כן, ועל הדרך המחאה גם האיצה את ההקמה של תשתיות לתרבות אזרחית דמוקרטית יותר בישראל.

אנשים שרוצים דיור בר-השגה – נפגשים בכיכר. מחאת הנדל”ן עולה שלב!

היה זה גנדי שאמר:

“בהתחלה הם מתעלמים ממך,
אחר כך הם צוחקים עליך,
לאחר מכן הם נלחמים בך,
ואז- אתה מנצח”.

ההתעלמות

“אנחנו כאן כדי להשאר”, כך הצהירה דפני ליף, יוזמת מחאת הנדל”ן נגד מחירי הדירות שנפתחה ביום חמישי האחרון, בסמוך לרחבת הבימה בתל אביב.
כששמעתי על זה לראשונה, עשיתי את מה שהרבה אחרים עשו. התעלמתי.

הבדיחה

ביום שישי הלכתי לאירוע וצחקתי לעצמי בלב (צחוק עצוב שאמר) “אין סיכוי שזה יחזיק מעמד”.
ביום שבת ראיתי שגם אחרים צוחקים.
מירי רגב, אשר גורשה ממאהל המחאה, התייחסה אל האנשים בבוז באומרה ש: “מדובר בחבורת אנרכיסטים קיצוניים שמה שהם עושים במאהל זה לשתות אלכוהול.”
בינתיים, אדם שוב (אתם יודעים, זה שהוביל את הקמפיין של רון חולדאי לרשות עיריית ת”א), כתב בפייסבוק: “האוהלים ברוטשילד – מחאת לוזרים”.

מה הלאה?

  1. טוב, נראה שכבר לא מתעלמים. ואף עושים נסיונות להגחיך את המאבק. ולמרות זאת – אני מתחיל לחשוד שמה שקורה בימים אלו איננו בדיחה.
  2. עושה רושם שיותר ויותר אנשים רציניים לוקחים את ההתארגנות הספונטנית הזו בתור סימן להתחיל לפעול. ואף נראה שמחאת האוהלים עומדת לצאת מגבולות תל אביב: מחר יפתחו אוהלים בשרון ובב”ש, ובהמשך השבוע גם בקריית שמונה. במסגרת הדחיפה של אירגוני סטודנטים ברחבי הארץ.
  3. המאבק הזה איננו בין השמאל לימין (ולמיטב ידיעתי, ההתנגדות של הפעילים לחברת הכנסת מירי רגב קשור לזה שהיא פועלת למען הטייקונים בזמן שהיא מתיימרת להיות חברתית, ולא בגלל שהיא ימנית). מדובר במאבק על שחיקת מעמד הביניים בישראל, מעמד שמשולל תקווה למגורים ברי-השגה במקום שמציע תחבורה ציבורית אשר מתפקדת היטב. (בין אם בתל אביב, ובין אם מחוצה לה)
  4. את או אתה רוצים להיות חלק משינוי? אין צורך שתתחילי או תתחיל מהפכה, כל מה שצריך זה להסחף בזרם ולהצטרף למהפכה שהתחילה ממש עכשיו.
  5. אני כבר ביקרתי בכיכר פעם אחת, כמה פעמים אתם ביקרתם?
  6. ניפגש בכיכר!

 

עוד קצת קריאה:
דף הפייסבוק של הנפגשים בכיכר,
הזמנה לכיכר מבלוג האקטיביזם של אמנון, וגם יונית מוזס ביקרה בכיכר ומלבנת כמה נקודות. לרמן כתב על כך ששוק הדיור בתל אביב איננו שוק חופשי. טל ירון התחיל לארגן (בויקי פתוח) מסמכי יסוד למאבק. אחי הנפלא שוקי מסכם גישות שונות לפתרון משבר הדיור.

רוקדים למען נפגעי רעידת האדמה ביפן ביום שלישי הקרוב

ביום שלישי הקרוב (05.04.2011) צפוי להתקיים אחד מהאירועים המעניינים והמרגשים ביותר של חובבי התנועה בישראל. יתקיים שיעור גאגא פתוח לקהל הרחב, עבור יפן בנמל תל אביב (האנגר 11), בשעה 20:30 (פתיחת דלתות ב- 19:30), בהנחיית אוהד נהרין (המנהל האומנתי המבריק של להקת המחול המדהימה, בת שבע).
כל ההכנסות ייתרמו לנפגעי רעידת האדמה והצונאמי ביפן (מחיר מינימאלי לכרטיס הוא 50 ש”ח), אנשים מוזמנים גם לתרום יותר.

כפי שנכתב כאן:

[…] הכספים שייאספו יועברו לצלב האדום היפני, באמצעות חשבון בנק שנפתח במיוחד ע”י שגרירות יפן בישראל.
נהרין: “הרעיון נולד בשיחה עם זוגתי ארי, זוהי מטרה נעלה ומצאנו דרך לעזור לנפגעי האסון וגם את האפשרות לגרום לאלה שיבואו שעה של תענוג.”
“העצב אינסופי” אומרת ארי נאקמורה, בת-זוגו של נהרין, ילידת יפן. “אני שמחה שאני יכולה לקחת חלק באירוע הגאגא ולהיחלץ בדרך זו לעזרתם של רבים.”
[…] עד היום אירוע הגאגא הגדול ביותר שקיים נהרין כלל 200 משתתפים בלבד. אנחנו מקווים שהפעם יגיעו כאלף איש.

גאגא אנשים מיועד לכל אדם ואין צורך בניסיון קודם בריקוד. גאגא מחבר אנשים לתענוג, גרוב ומאמץ, מחזק את הגוף, מגמיש ומעורר אותו. את הגאגא מתרגלים בבגדי נוחים ואין צורך בלבוש מיוחד. משך השיעור הוא כשעה של תנועה ללא הפסקה, בהתאם להוראות המורה. אוהד נהרין ינחה את השיעור בעזרתם של מורי גאגא נוספים – רקדני להקת מחול בת- שבע.

הקהל מוזמן להגיע בבגדים נוחים, ללא תיקים או חפצים אחרים.
יום ג’, 5 אפריל 2011 בשעה 20:30, פתיחת דלתות 19:30.
ניתן לרכוש כרטיסים במכירה מוקדמת
בטלפון 03-510-4037 או דרך אתר הלהקה www.batsheva.co.il
ביום האירוע יימכרו כרטיסים במקום במזומן בלבד

לפרטים נוספים על מהו שיעור התנועה המדובר, תוכלו לקרוא בפוסט שכתבתי על מה זה שיעורי התנועה “גאגא”.
להמשיך לקרוא רוקדים למען נפגעי רעידת האדמה ביפן ביום שלישי הקרוב

האם המהפכה במצרים התחילה באינטרנט? (הרצאת טד טוענת שכן, 10 דקות)

לפי דעתו של ווהיל גוהנים, התשובה היא כן!
בימים האחרונים העלו TED הרצאה של 10 דקות שבה הוא מספר על המהפכה במצרים מזווית הראיה שלו. עם משפטים מעוררי השראה כגון: “No one was a hero because everyone was a hero” וגם – “The power of the people is stronger then the people in power”. ראוי בעיני לצפיה:

בהקשר הזה אני אזכיר שב-2007 כתבתי את “תסריט להתאגדות חברתית דרך האינטרנט“, ואני נפעם לגלות עד כמה המציאות הצליחה להתעלות על דמיונותי הפרועים. האם באמת האינטרנט היה הגורם המהותי במהפכה, עוד יקח זמן כדי לגלות. אבל לבינתיים, יש הרבה קסם בלחלום שכן…

עוצמה רכה – כיצד סרטון של 3 דקות על עצמנו יכול לשפר את חוסנה המדיני של ישראל

השבוע התחיל זיו קיטרו (כנראה המשווק הרישתי המוצלח ביותר שאני מכיר) את הפרוייקט “חתיכות מחיי בישראל“, הנה 3 דקות שמסבירות במה מדובר ואיך להשתתף:

בקצרה: הפרויקט מציג רגעים מהחיים בישראל. לא ערוכים, אבל מזוקקים. חצי דקה עד דקה וחצי של רגעים, שיראו לעולם מי האנשים שחיים כאן, ולהבהיר שיש יותר לישראל מאשר פוליטיקה וקונפליקטים.

בעיני, מדובר בפרוייקט ההסברה הישרלי (האינטרנטי) המשמעותי ביותר שצץ אי פעם באינטרנט הישראלי. מדוע? זהו הנושא של הפוסט הנוכחי.
להמשיך לקרוא עוצמה רכה – כיצד סרטון של 3 דקות על עצמנו יכול לשפר את חוסנה המדיני של ישראל