"אזרחים – הגיע הזמן למרד. מרד כנגד העשירים" (סרטון של 10 דקות)

זוהי קריאתו של לארי לסיג (אתם יודעים, האדם שהמציע את רשיון השימוש CC…), מלפני מספר ימים בלבד (17.02.11).
האיש קורא לאזרחים לקחת את הדמוקרטיה שלהם בחזרה. ממי? מהעשירים אשר מבצעים מניפולציה על שיטת הממשל באמצעות הון.
איך לעשות זאת? גם לאחר שהקשבתי להרצאתו אין לי שמץ של מושג. אבל אני מוכרח להודות, ההרצאה הזו עושה חשק לעשות משהו, אילו רק היה אפשר (אה רגע, מה לגבי המאבק על תמלוגי הגז?)

חושבים שהומיאופתיה זה שטויות? מה דעתכם לבוא להפגין על זה בשישי הקרוב? (ב- 10:23)

Credit: xkcd (Dilution)

הומיאופתיה היא אחת מאותם תופעות תרבותיות מעניינות. מדובר ב"שיטת ריפוי אלטרנטיבית" אשר זכתה לאינספור מחקרים מדעיים שיטתיים אשר מסקנתם הגורפת הייתה שמדובר בשטויות. ואף על פי כן, מספר רב של אנשים משכילים בוחרים להתעלם מהידע האמפירי שנאסף וללכת עם ה"אמונות" שלהם.

אתם בוודאי שואלים "אז מה הבעיה בזה? שיאמינו". אני שמח ששאלתם. בתימצות, הסיבה שאני נגד היא כיוון שמדובר בפסאבדו מדע לכל דבר, שמבזבז להרבה אנשים זמן וכסף (במקום להשקיע אותו בדברים רציניים יותר, כמו הניסיון לבצע מחקר שיאפשר הארכת חיים רדיקלית). רוצים הסבר יותר שיטתי? תוכלו לקרוא אותו כאן.

אם אתם מתרעמים מהנושא, ורוצים לפגוש עוד אנשים שכמותכם, למה שלא תבואו להפגנה ביום שישי הקרוב (04.02.2011) בשעה 10:23 בכיכר דיזינגוב? עוד פרטים על ההפגנה מופיעים כאן.

המטרה היא הבאה:

"מטרתו של קמפיין 10:23 הבינלאומי הוא להגביר את המודעות למהי באמת הומאופתיה. נספר לך איך אפשר להראות שהיא לא עובדת, למה טענותיהם של ההומאופתים הן בלתי אפשריות, ולמה זה חשוב."

רק הערה לגבי המחקר המדעיים: היו כבר אינספור מחקרים שבדקו (מאד מאד בהרחבה) את היעילות של טיפולים הומיאופטיים (כולל ניסויים קליניים מבוקרים). יוסי לוי (בבלוגו) מפנה למאמר המסכם את המחקר הבא מה- lancet) :
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16125589
אם אתה מחפש עוד מחקרים, יש עוד אינספור בויקיפדיה האנגלית:
http://en.wikipedia.org/wiki/Homeopathy#Evidence ואם לצטט את ההתחלה:

Homeopathy's efficacy is unsupported by the collective weight of modern scientific research.

לצורך ההמחשה של ההבדל. המאמר על רפואה-סינית/דיקור, מתחיל במשפט:

The effectiveness of acupuncture remains controversial in the scientific community

יחי ההבדל העצום בין "שנוי במחלוקת" (דיקור) לבין "כל המדענים חושבים שזה שטויות" (במקרה של הומיאופתיה).
מתוך סקרנות, ביררתי גם לגבי שיטת פלדנקרייז (גם כן שיטה שמוגדרת כ"אלטרנטיבית"). שם יש פחות מחקרים מדעיים, אבל השניים שמצאתי מעידים על אפקט מובהק של התערבות באמצעות השיטה (הוספתי את שני המאמרים הללו בערך פלדנקרייז בוויקיפדיה האנגלית)

(פוסט דומה גם פורסם בבלוג התאום שלי: המדריך לטרמפיסט בסטטיסטיקה)

שתי הערות לסיום:

הערה 1: חלקכם עשויים לשאול את עצמם איך אני מתנגד להומיאפוטיה אבל תומך במחקר להארכת חיים רדיקלית. מה פתאום האחד נראה לי הזוי, והשני נראה לי רצוי. אז אתם מוזמנים לתחקר אותי בנושא בתגובות, אבל אם לתמצת: אני לא מאמין שהארכת חיים רדיקלית תתרחש במהלך חיי, אלא אני חושב שזוהי מטרה שראוי לשאוף ולחקור אותה. אני מקווה שההבדל ברור, ואם לא – אתם מוזמנים לשאול.

הערה 2: יהיו שיטענו שיש דברים יותר דחופים להפגין עליהם. לדוגמא, להתנגד לשילטון הדיקטטורי והמדכא של מובארק במצרים. עם זאת, כנגד שלטון מובארק יהיו שיטענו שהוא שומר על יציבות איזורית, ולמי איכפת מכמה אזרחים שסובלים. ברמה האישית, לי איכפת מהכמה אזרחים שסובלים (למרות שאיני יודע, ייתכן ואכן דמוקרטיה מצרית רק תסתיים בשלטון דתי קיצוני שיסב יותר נזק לאזרחים מאשר תועלת, מי יודע). ועם זאת, המורכבות הפוליטית שמעבר לים, אינה מבטלת את הצורך להעלות מודעות לגבי הבורות שמתרחשת בתחום ההומיאופתיה בארצנו, ורק צפוי שמישהו כמוני (שמבין במחקר מדעי יותר משהו מבין בפוליטיקה איזורית), יטרח להעלות את הנושא הזה בבלוגו.

ובשביל הכיף, כיצד תראה סדרת טלויזיה על חדר ניתוח שמנוהל על ידי הומיאופתים:

(והנה עוד כמה סרטונים)

מי כותב על הכתבים? על הכשל בהסבר מחקרים מדעיים לציבור הרחב

בקומיקס אינטרנטי כלשהו פורסמה בזמנו הקריקטורה הבאה שמתארת את המעגל שעובר מחקר מדעי, מרגע פירסומו ועד שהוא משפיע על הציבור הרחב. בזמנו חשבתי שהקריקטורה הזו מצחיקה. עכשיו אני כבר לא חושב כך:

scientific news cycle

הסיפור שמתואר בקריקטורה היא בדיוק מה שקרה לאחרונה לגבי הקשר שבין עוצמת התאורה בחדר השינה לבין הסיכוי לסרטן השד אצל נשים.
הכתבה פורסמה בעיתון מדעי. במקביל הייתה הודעה לעיתונות על תוצאות המחקר בבלוג של מערך ההסברה של אוניברסיטת חיפה (עובדים עם וורדפרס, כל הכבוד). וזה הסתיים (אני מקווה) בכתבה שפורסמה בווינט. הבעיה היא שתיאור המאמר, שפורסם בווינט, שגוי. כתבתי על זה כמה מילים בבלוג הסטטיסטיקה שלי (וגם בטוויטר/פייסבוק). אם לסכם במשפט: המאמר בווינט מתחיל במילים "כדאי להחשיך את חדר השינה". משפט שהוא פשוט לא נכון. המחקר שפורסם הוא:

  1. מחקר של בדיקת קשר ולא סיבתיות
  2. מצא שמידת הקשר היא של 1.248
  3. המשמעות של "מידת הקשר" הזו היא של חסם עליון על רמת הסיכון (כלומר, סביר שמידת הקשר האמיתית היא קטנה יותר – דהיינו, שגם אם יש סיבתיות, אז מידת ההשפעה היא נמוכה יותר מ- 1.248)
  4. ומעל כל אלו, כותב המאמר מדווח על מידת קשר של 1.4 – כשבמחקר המקורי שפורסם כתוב במפורש שהתוצאה הזו איננה מובהקת סטטיסטית. (כלומר, תאורה יכולה הייתה באותה המידה גם להגן מסרטן השד…)

כשכתבתי זאת, האנשים שהגיבו אלי השיבו לי "מה, זה מפתיע אותך שכותבים טעויות/שטויות על מחקר מדעי בעיתונות?"
והתשובה היא שכן, זה קצת מפתיע אותי. איכשהו, בתמימותי, חשבתי שתיאור של מחקר בעיתון אולי לא יצליח לתאר את כל המורכבות, אבל יש מרחק בין זה לבין לכתוב על תוצאה מסויימת שהיא קיימת, כשבמאמר המקורי נכתב במפורש שהיא לא קיימת.

ומה המשמעות של זה? המשמעות היא שיש לנו אוכלוסיה שלמה של אנשים שלא מבינים מה המדענים אומרים להם. בין השאר כי הכתבים בעיתונות לא מבינים מה המדענים אומרים להם. מה שאומר שהאוכלוסיה הזו לא תדע לקבל החלטות על בסיס המידע המדעי שנאסף.

אני לא מצליח לחשוב על שום תשובה לבעיה הזו מלבד חינוך. שיהיה חינוך מדעי שילמד מהוא מחקר מדעי כמותי (נו, איך קוראים למקצוע הזה, אה כן – סטטיסטיקה!)

כבר כתבתי על זה בזמנו, בשנת 2009 ולפני כן ב- 2007, בפוסטים:

כנראה שנוסיף את זה לרשימת המטלות שלי לאחרי שאסיים את התואר השני שלי בביוסטטיסטיקה.

אם יש לכם דעות מעניינות להוסיף, התגובות לרשותכם.

קמפיין תמלוגי הגז מבית היוצר של וואלס עם באשיר

הסרט הבא הופק על ידי היוצר של וואלס עם באשיר. כמו שמאד אהבתי את הסרט וואלס עם באשיר, כך גם מאד אהבתי את הסרטון הבא. דוגמא מצויינת כיצד ניתן לעורר רגש באמצעות אנימציה:

כמה מילים על הנושא שמאחורי הסרטון:

הגז הטבעי שהתגלה מול חופי הארץ, כמו כל אוצרות הטבע, שייך לאזרחי ישראל. הוא שווה כ-300 מיליארד דולר. בכל העולם מקובל שרוב ההכנסות מגז טבעי ומנפט — מגיעות למדינה. יש לנו הזדמנות היסטורית, כי בכסף הזה אפשר לבנות כאן חברה טובה יותר, לעשות מהפכה אמיתית בחינוך, בבריאות, בתשתיות, ברווחת הקשישים. אבל אם ברוני הגז יצליחו לגרוף לכיסם את רוב ההכנסות — נחמיץ את ההזדמנות. לכן אנחנו יוצאים למאבק. רק כך נבטיח שרוב ההכנסות יגיעו לציבור. ברוני הגז צריכים להרוויח יפה ולהסתפק ב-20%, כפי שנהוג בעולם. 80% חייבים להגיע לציבור. זה מאבק על העתיד של כולנו.
הכנסו לאתר והצטרפו גם אתם למאבק בתמלוגי הגז!
מוגש מטעם פורום פעולה אזרחית

במאי – יוני גודמן
תסריט- רון ורבר ויוני גודמן
אנימטורים- יוני גודמן
ספי גייגו
טל גדון
מוזיקה- אורי קליאן

למה עיריית תל אביב מפחדת לפרסם את תקציב העירייה? תקצרי העלילה לקראת דיון מכריע בבית המשפט ב-5.7.2010

כבר כמה חודשים שאני עוקב אחרי הסיפור של שיחרור פרטי תקציב עיריית תל אביב לציבור בפורמט נגיש לניתוח סטטיסטי. ההסבר היחידי שיש לי למדוע זה לא מתרחש הוא שהעירייה מפחדת ממשהו (ותתקנו אותי אם יש לכם סברה אחרת). השאלה שמעניינת אותי היא מה הם מפחדים שנגלה.

על כל פנים ביום שני הקרוב, 5.7, בשעה 15:00, יתקיים בביהמ"ש המחוזי ת"א (רח' ויצמן 1) אצל השופט מודריק דיון מכריע, ככל הנראה, בעתירה לשחרור התקציב העירוני בפורמט שמאפשר ניתוח וקריאה סבירים שלו.

תקציר הפרקים הקודמים: יוני 2009 – "עיר לכולנו" מבקשת את נתוני התקציב העירוני בפורמט של בסיס נתונים (נניח, אקסל). העירייה (חולדאי, לייבה) מסרבת. דצמבר 2009 – אחרי אלפיים שעות עבודה, "עיר לכולנו" משיקה את התקציבולטור – כלי מבוסס אקסל אליו הוקלדו כל נתוני התקציב לשנים 2006-2009, ואפשרות לצפות בהם ולהשוות לפי מלות חיפוש, מבנה התקציב, בין שנים שונות, ועוד. העירייה מעלה את התקציב לאתר שלה – כקובץ תמונה. עיר לכולנו דורשת קובץ שאפשר לעבוד איתו – כדי שלא יצטרכו להקליד 12,500 שורות כל שנה. למעלה מ-2,000 תושבות ותושבים חותמים על עצומה התומכת בדרישה – יותר מ-1,000 ברחוב, 1,000 באינטרנט. עדיין דצמבר 2009 – התנועה לחופש המידע מקיימת יום עיון ובו מושב המוקדש לתקציב העירוני ולתקציבולטור. השר מיכאל איתן מודיע על תמיכתו בדרישה לשחרור התקציב. 21.12.2009: עיר לכולנו מעלה את ההצעה במועצת העירייה; מרצ, הליכוד, הירוקים, ה"צעירים", תל-אביב אחת מתנגדות אפילו לקיום דיון בשחרור המידע לתושבים. עיר לכולנו פונה לתנועה לחופש המידע, שמגישה אתה עתירה (לינק בתחתית העמוד) לפי חוק חופש המידע. העירייה משיבה: אנחנו לא מסוגלים להעביר את הנתונים, וגם לא חייבים. בדיון, עיר לכולנו מציעה שאנשי מחשבים מטעמה ואלה של העירייה ישבו יחד, ואם יש בעיה טכנית נעזור להם להתגבר עליה; בא-כח העירייה מסרב. השופט מחייב את העירייה לומר תוך 30 יום האם מסוגלת או לא; העירייה עדיין ממאנת, אך לפתע מתחייבת שתקים מערכת מידע משלה – כלומר, היא מסוגלת לעבוד עם הנתונים בפורמט הנדרש, אבל לא רוצה להעביר אותם לציבור.

זה מביא אותנו לדיון של יום שני, בו יטען היועץ המשפטי של עיריית ת"א-יפו שאין לה חובה חוקית להעביר לתושבים את המידע על התקציב העירוני בפורמט שמאפשר לנתח אותם, ואנחנו נטען שכן. הדיון מעניין, ובעל השלכות מעשיות מרחיקות-לכת. שימו לב שהעירייה כבר לא טוענת שאיננה מסוגלת – אלא שלא בא לה.
אתן ואתם מוזמנות/ים לדיון; נעדכן הלאה בקרוב.

(הופץ במקור על ידי נעם, בשם צוות תקציב "עיר לכולנו")