כיצד אובמה גייס כסף דרך האינטרנט, והאם הוא טוב ליהודים ?

בזכות זוגתי האהובה דבורה מצאתי את עצמי מתעניין בבחירות בארה"ב בין ברק אובמה לג'ון מקיין. עבורי, מדובר בסיפור מרתק של השתלבות תרבות האינטרנט בפוליטיקה. ועל זה ברצוני לספר (בנקודות), בפוסט זה.

נקודה 1: מה אומרים אובמה ומקיין

נתחיל בלהכיר את המועמדים. כדי לקבל מושג על הבדלי ההשקפות שביניהם, אני מזמין אתכם להעיף מבט בוויזואליזציה של ניופורמיקס, המציג את המילים בהם השתמשו שני המועמדים בדיון שהתנהל ביניהם ב- 15 לאוקטובור (2008). כאן:

http://www.neoformix.com/2008/PresDebateOct15.html

(שאני נמנע מלהעתיק לבלוג, היות והפוסט מוגן בזכויות יוצרים)

נקודה 2: איזה תרומות מקבלים המועמדים

(אובמה בכחול, מקיין באדום)

התמונה לקוחה מכאן, ומציגה וויזואליזציה של כמות וסוג התרומות שקיבלו שני המועמדים במהלך ריצתם לנשיאות.

הסבר:

  • העיגולים הפנימיים מציגים השוואה של סך כל התרומות שקיבל אובמה (כחול) למול מקיין (אדום). אפשר לראות שאובאמה זכה להרבה יותר תרומות מאשר מקיין. אלו אפשרו לאובמה להריץ פי 4 (!) תשדירי בחירות מאשר מקיין.
  • שלושת הכנפיים הם הצגת מספר התורמי שתרמו
    • בין 1$ ל – 100$ (הכנף הכי עליונה) – ניתן לראות שלאובמה יש ייתרון עצום בסכום הכסף שהגיע אליו דרך תורמים "קטנים" אלו. (דוגמא פנטסטית לזנב הארוך)
    • בין 101$ ל- 500$ דולר (הכנף האמצעית) – כאן נראה שאובמה ומקיין דומים בסכום הכנסותיהם.
    • בין 501$ ל – 1000$ – כאן ניתן אובמה זכה לייתרון על פני מקיין, אך ניתן לראות כיצד תרומות אלו הן אלו שהביאו למקיין את עיקר כספו.

כך שאם נסכם – אובמה זכה לסכום גדול יותר של תרומות, בזכות זנב ארוך של אינספור תרומות של בין דולר אחד למאה דולרים. וזאת, יש לשער, בזכות השימוש המצויין שאובמה עשה ברשת על מנת להגיע לשכבות החלשות בפניה לתרומה.

אובמה: טוב או רע ליהודים ? (טוקבקיסטים מ- YNET משיבים)

אחד ממסעי הפירסום שמקיין בחר כנגד אובמה הייתה של טטקטיקת הפחדה, בטענה שאובאמה הוא איש מסוכן (באופן כללי, ולישראל בפרט). על סמך הטענה שאובמהמוסלמי, קשור לטרוריסטים ושהוא רוצה להעלות מיסים.

אני אסכם את הקמפיין הזה באמצעות שני טוקבקים נחמדים מ- YNET:

להמשיך לקרוא כיצד אובמה גייס כסף דרך האינטרנט, והאם הוא טוב ליהודים ?

קמפיין הבלוגרים בעד דב חנין הגיע לעיתון "הארץ" (יופי!)

היום פורסמה בהארץ ידיעה על קמפיין הבלוגרים בעד דב חנין. בידיעה יש ראיון נרחב עם שוקי (אחי האהוב). והרי היא (לחצו על התמונה לעותק מוגדל):

כמובן שהכתבה מלווה במספר שגיעות מביכות: החל מזה שכותבים שפתחו קבוצה במייספייס, כשזה בכלל היה בפייסבוק (הנה לינק לקבוצה). וכלה במספרים שהם (בלשון עדינה) מוגזמים, באשר לכוח ההשפעה הנוכחי של הבלוגוספירה הישראלית. ועוד מספר אי דיוקים קלים, אבל חפיף.

בכתבה נתקלתי דרך (בשימחה) דרך פוסט (לינק לפוסט) שפירסם עידו קינן בבלוג "איך הופכים דב חנין לראש עיר".

נ.ב: יונית פירסמה פוסט עם מענה לטענות שעלו כנגד דב חנין בתקשורת, שווה עיון.

והערה לסיום: שוקי ביקש ממני להציע לחברי הבלוגרים לכתוב על דב חנין. עניתי לו שכבר ביקשתי מכמה אך הם אמרו לי שהבלוג שלהם לא עוסק בפוליטיקה. ותשובתו (אותה אני מפרסם תוך עריכה קלה) הייתה "אני לא מבין כיצד בלוגרים בוחרים שלא לשתף פעולה ביוזמה כזו. הרי זה לא קשור האם הבלוג שלהם עוסק בפוליטיקה או לא. אלא האם הם מוכנים לרתום את הכוח התקשורתי שלהם למשהו שיכול לעשות יותר טוב לכולנו. ובאותו הזמן להאדיר את הבלוגוספירה בעיני האנשים שמחוצה לה. אני מאד מקווה שיותר בלוגרים יתעוררו לנוכח ההזדמנות וירתמו לכתוב על הפרוייקט הזה".

ואני מסכים לכל מילה.

בלוגרים מתחילים לכתוב על דב חנין

למי שלא שם לב, בימים האחרונים התחיל קמפיין אינטרנטי של בלוגרים לקידום הבחירות של דב חנין לראשות עיריית תל אביב. כעת נתקלתי בפוסט שמציג רשימת בלוגרים שמפיצים אודות דב חנין:  http://citydov.org/?p=80

משיחות שניהלתי עם בלוגרים שפגשו את דב (בשבוע שעבר), הם סיפרו לי על התרשמות מאד טובה מדב. כששאלתי בספקנות "האם יש לו סיכוי להיבחר?" נעניתי "גם אם דב לא ייבחר, הרי שאם יהיו לו שליש קולות במועצה – אזי כבר השגנו משהו".

עכשיו נותר לגלות האם האקלים הפוליטי (והפולינטרנטי), הוא כזה שיאפשר את בחירתו של דב לראש עיריית תל-אביב. אני עדיין סקפטי, אך רוצה להאמין.

העניין שאני מוצא בתופעה איננה בגלל העניין שלי בעיר תל אביב או בדב חנין. כמובן שהבחירות חשובות בעיני, ובעיקר בהתחשב שאני צפוי לעבור לתל אביב בעוד כחודש.

אך העניין שאני מוצא בקידומו של דב חנין ברשת קשור יותר ברשת מאשר בדב. כיוון שאם יקרה שראש עיר ייבחר בישראל בעקבות קמפיין אינטרנטי בבלוגוספירה – הרי שהמודעות הציבורית בישראל לתופעת האינטרנט הזו שמכונה "בלוגוספירה" עשויה בערב אחד להכנס למיינסטרים. וזה חברי, הדרך למהפכה חברתית בישראל דרך בלוגים! (אולי באמת הגיע הזמן שאני אעדכן את הפוסט הזה בתובנות שרחשתי מאז שהוא נכתב לפני יותר משנה. גם לזה נגיע…)

דב חנין לראשות עיריית תל-אביב

אני רחוק מהפוליטיקה של עיריית תל-אביב. אבל חברי אינם. מבקרת התרבות החריפה, הכוסית-עם-אובססיית-שואה, אשר מוכיחה כל פעם מחדש שהפיקסל חד מן החרב, פירסמה פוסט בשם "דב חנין לראשות עיריית תל-אביב". שם כתבה:

רבים מדי. ורבים מדי לא טורחים לעשות את הדבר הפשוט ביותר, והוא ללכת ביום הבחירות ולנסות לשנות את מצבם. יכול להיות, מאחר ובאמת לא הייתי מעורבת עד היום בפוליטיקה מקומית בישראל (פרט למערכת בחירות זניחה בקרית אונו לפני די הרבה שנים…), שעד היום לא היו מועמדים ראויים ששווה לצאת מהבית בשבילם. הנה, בבקשה, המצב הזה השתנה.

כך שלתל-אביבים הירוקים (ובכלל) מביניכם, יש עכשיו סיבה לצאת מהבית ולהצביע.

קישורים נוספים:

  • לבלוג של דב חנין – לינק
  • לקבוצת הפייסבוק המזמינה להצביע לדב חנין – לינק

שאול מופז – הבלוג ואתר-התדמית

יהונתן מפנה אותנו לידיעה שהופיעה בכלכליסט על המופזבלוג: מדובר בניסוי (של עידו קינן, שאול אמסטרדמסקי, תומר ליכטש וליאור אמסטרדמסקי) שמראה:

כיצד ניתן לחסוך את הררי הכסף הציבורי שנבחרי העם מבזבזים על ימין ועל שמאל, רק בגלל שהוא לא יוצא מן הכיס שלהם.
שר התחבורה, שאול מופז, הוציא בשנת 2007 יותר מ-30 אלף שקלים מתקציב הקשר עם הציבור, לטובת הקמת אתר אינטרנט. אם גם אתם הגעת לכאן, למופזבלוג, וסברתם לתומכם שמדובר באתר האינטרנט של שאול מופז, אין לכם סיבה להתבייש. האתר האמיתי של מופז, זה שעלה כל כך הרבה כסף מכספי הציבור, נמצא רק בעמוד התוצאות התשיעי-עשירי של גוגל (תלוי באיזה יום). לכן אם חיפשת את שאול מופז בגוגל והגעתם לכאן, זה רק בגלל שאנחנו עשינו עבודה טובה יותר מן השר, וחסכנו כסף רב.

כשם שיהונתן מציין, זוהי דוגמא מצויינת ל:

  • יכולת של שאיבת תכנים אוטומאטיים למלא בלוג פיקטיבי בתוכן שמושך את תשומת הלב של גוגל (במידה שעוקפת את האתר של מופז עצמו).
  • העלאה לתשומת הלב את השיממון שמופיע באתר הקיים של שאול מופז:  www.mofaz.co.il (אשר מתעלם מהצגת מידע רלוונטי על פעילותו של השר בימים אלו).

אני מקווה שפוליטיקאים בעתיד יראו מידת עניין והתמצאות יותר מפותחת ברשת. אך בהתחשב ביועצי התקשורת שהם בוחרים לעצמם בינתיים, אני סקפטי…