עבודת בטון באפריקה – כך הם עושים את זה (2 קליפים בדקה אחת, מרשים ביותר)

שני הסרטונים הבאים הם חוויה מרשימה. רואים בהם כיצד אנשים באפריקה מבצעים עבודות בניה באמצעות בטון. אך היות ואין להם אמצעים משוכללים לשנע בטון ממקום למקום בתוך איזור הבניה, הם משתמשים בהרבה מאד כוח (ומיומנות) כדי להניע את הבטון ממקום למקום. נותן פרופורציות:

תודה לג’יק על הלינק.

עתידנו הקרוב – החיבור בין העולם הגשמי למידע מהאינטרנט (מהרצאת טד ועד החזון של מייקרוסופט)

מציאות מדומה נחשבת אצל רבים מאיתנו כנפרדת מהמציאות היומיומית של ללכת לסופרמרקט או להיפגש עם חברים לקפה (זוהי המציאות שאכנה בפוסט זה בשם החיבה “מציאות מציאות”). לעומתינו, האנשים שמתעניינים, מתעסקים וחוקרים את הדבר הזה שמכונה “מציאות מדומה”, הרי שההפרדה בינה לבין המציאות-מציאות נתפסת כשלב ביניים זמני. כאשר הצעד הבא, הבלתי נמנע, הוא של “מציאות-מוגברת” (augmented reality) – מצב שבו טכנולוגיית המידע תוסיף, ללא מאמץ מצידנו, מטה-מידע במציאות היומיומית שלנו.
ההתקלות הראשונה שלי ברעיון הייתה בסרט הראשון של הטרמיניטור, שבו ראינו את “המחסל” (ארנולד שוורצנגר) צופה בעולם כשכל פיסת מידע וויזואלי מקבלת מידע-נוסף מהמחשב שבראשו.
terminator-1-080415-rid5thumbnail
(בתמונה, המחסל מחליט שהוא הולך לקחת את הז’קט עור של הבחור שמולו)

בשנים האחרונות אני נתקל בעוד ועוד טכנולוגיות שמקדמות את הפריצה של המציאות-המוגברת לחיינו.

הטכנולוגיות של אתמול

בעוד שהטרמינייטור (בינה מלאכותית) נסמך על “מחשב” שיגיד לו דברים, אנו מעוניינים להסתמך על משהו אחר – על “חוכמת ההמונים” (ואולי נקרא לה “חוכמת החברים” ?). הקלות ביצירה והפצת תוכן על האינטרנט פתחה את השערים לעולם ה”תוכן מבוסס גולשים” אשר הפציץ את עולמנו ב”זנב ארוך” של מידע על כל דבר שמעניין מישהו: וויקיפדיה, בלוגים (מיקרובלוגינג – אשר הורידו את הסף לשיתוף תוכן אף יותר). יוטיוב, פליקר ואתרים נוספים לשיתוף תמונות וקבצים. (זו הזדמנות להזכיר את מייזם הפיקיוויקי, בעידוד איגוד האינטרנט הישראלי, אשר מגריל מצלמות לאנשים שיעלו תמונות לשיתוף של ארץ ישראל הישנה).

פוטוסינת’ – אשר מדגים את החיבור של אינספור תמונות לכדי מודל תלת ממדי של הסביבה ממנה הן נלקחו. רשתות חברתיות (מישהו אמר פייסבוק?!) – בהן אנו אוגרים וממפים אינספור יחסים חברתיים (גם אם הייצוגית שלהן למצבנו החברתי האמיתי, כרגע, היא מוטה). מערכות דירוג המוניות – אמאזון, IMDB, נטפליקס, zap.co.il ואיפה לא.

שירותי מפות והצגה של שירותים מבוססי מיקום, זה מתחיל כעת במתן הנחיות נהיגה אבל אנו מצפים לרגע שבו נקבל המלצות מסעדות שבאיזורנו במקביל לחברים שסביבנו שפנויים להיפגש.

וכמובן, שירותי חיפוש והצגה לכל המידע האינסופי הזה (גוגל מישהו?).

בעצם כל המציאות המדומה הזו אותה סקרתי הרגע, מנסה להתייחס לדברים שקורים בעולם “האמיתי” (המציאות-מציאות). אך עד כמה שהחיבור בין הווירטואלי לריאלי התחזק, עדיין ישנם פערים שאנו מחכים שיגושרו (החל משימושיות וכלה בשפה). ומטרת הפוסט הזה הייתה להציג בפניכם כמה מהגשרים שבהן נתקלתי לאחרונה:
(אם יש לכם לינקים או דברים שנתקלתם בהם, אתם מוזמנים להפנות אותי אליהם בתגובות)

גשרי העתיד – טכנלוגיות עכשוויות

בזכות כנס איגוד האינטרנט הישראלי 2009 גיליתי שאינטרנט במהירות של 80 מגה-בייט לשניה, דרך הסלולארי, זו כבר טכנולוגיה קיימת. כך שהזרמת המידע מהרשת אלינו, בכל מקום שנהיה, היא כבר באופק. אבל כפי שהמרצה מסרטון הטד שהציג כעת טוענות – כשאנו הולכים למכולת אנו לא מוציאים פלאפון ומתחילים לחפש בגוגל על כל מוצר. בגלל זה, מעבדות המדיה של MIT חוקרים כעת כיצד לחבר בין מצלמת רשת, מקרן, ומכשיר סלולרי – בשביל ליצור עוד ממשק בין ה”מדומה” ל”מציאותי”, צפיה מהנה (כ- 9 דקות):

ועוד סרטון בונוס – איך לשחק בסימולטור טיסה באמצעות מערכת שמתרגמת את התמונה שלנו במצלמת-רשת לכדי אינטראקציה עם המחשב (http://www.xtr3d.com)

והעתיד ?

הנה החזון לעתיד שמייקרוסופט מציעה. מעניין (כ- 2 דקות) :

והנה הגירסה הארוכה של הסרטון:
להמשיך לקרוא עתידנו הקרוב – החיבור בין העולם הגשמי למידע מהאינטרנט (מהרצאת טד ועד החזון של מייקרוסופט)

“מבט רחוב” – לשוטט במפות-גוגל ברגל (מתי אצלנו בישראל?)

נקלתי לאחרונה בסרטון קצר (פחות מ- 2 דקות) המתאר את פרוייקט ה”מבט רחוב” (street view) של גוגל.
הפרוייקט מבוצע על ידי שליחת ניידות גוגל ברחובות אשר נוסעות ומצלמות את הרחוב. התוצאה: האפשרות לטייל במפות גוגל דרך זווית הראייה של הולך רגל.
בשביל שיהיה כזה בישראל, צריך כאן ניידות גוגל ברחובות, ואיני יודע מתי זה צפוי לקרות. אבל בינתיים, הנה הדגמה של מה האנשים בחו”ל זוכים לקבל:

SearchWiki – הצבעה על תוצאות החיפוש בגוגל

שינוי ממשק של אתר בסדר גודל של גוגל זה מהלך ע-צ-ו-ם, והרגע גיליתי שהוא בוצע.

וויקי-חיפוש (searchWiki) – מאפשר לגולשים, המחוברים כמשתמשי גוגל, לפסול ולהקפיץ תוצאות חיפוש. מה זה יעשה לכלכלה השלמה שנבנתה סביב מילת הבאז SEO (Search Engine optemization)  – אני לא יודע בבירור. בינתיים, הנה סרטון קצר המדגים את המערכת:

וורדקמפ ישראל 2008 – מספר מילים לעת שובי הביתה

וורדקמפ ישראל 2008.

מדהים. עייף.

אלו המילים שבאות למוחי כרגע. האמת, שעייף מגיע קודם – אך המדהים מציף אותו מכל הכיוונים.

הייתי רוצה לכתוב בהרחבה על הכנס, אך כנראה שלא הערב.

לאחר שהלכתי לישון לאחר חצות, קמתי לקראת חמש בבוקר להגיע לבית ציוני אמריקה. שם פגשו אותי איתי ונועה ואלעד ועוד זרם של אנשים שטיפטף והגיע יותר ויותר (עוד תודות לפבל ולבוריס, ועוד אנשים שמוחי הקודח ממען לזכור).

דברים נעו והתארגנו – ואנשים זרמו. בדיווח האחרון נאמר לי ש- 275 איש הגיעו לכנס, ייתכן והיו קצת יותר. כ- 75 איש יותר משנה שעברה, איזה כיף 🙂 

כשנועה ואני התחלנו להזיז את הדברים, היו שהביעו חששות שאנשים איבדו עניין. והכנס הזה הראה שנהפוך הוא. למרות חוסר העמידה שלנו (המארגנים) בזמנים של ההרצאות. ולמרות חיבור האינטרנט שהוביל לקשיים. אני מרגיש שהכנס היה מצויין.

בכנס היו פאשלות. אבל האווירה, האנשים, מדהים! לראות קהילה של הייטקיסטים גרפומנים נפגשים עם אנשים שמנסים לעשות את הארץ (והעולם) למקום טוב יותר, אבל הם כעוורים ברזי האינטרנט – הותיר אותי (ואת נועה!) בתחושת התעלות.

(ובנושא משבר האינטרנט – אני רוצה לציין את מושיעי היום בנושאי האינטרנט שהיה ניב קלדרון – שאמר “פשוט תשאל מי בקהל יכול להשאיל את האינטרנט שלו דרך הסלולרי”. מה שהוביל לשתי הצעות מיידיות. ואיפשרו למרצים אינטרנט משלהם – תודה!

ואגב, הוא גם צלם מצויין שהשיג תמונות פפרצי מהממות שלי ושל זוגתי דב – אז ניב, אני מחכה להם! 🙂     אה, ותזכור לתייג אותם ב- wordcamp2008israel )

אחד המחירים בלהשתתף באירגון כנס כזה הוא שאי אפשר להנות מההרצאות. ואי אפשר להיות עם האנשים. הצורך לתזז בין דברים, לזהות את הצרכים ולענות עליהם – מונע מכל אפשרות של שיחה מעמיקה להתפתח. למרות שרציתי אנשים – כל כך רציתי! אז בזה אני אסיים בדברים הבאים:

1) אתם רוצים “להתחבר”, הנה פרופיל הפייסבוק שלי:  טל בפייסבוק. והרמתי עמוד “מעריצים” לוורדקמפ-ישראל.

2) לכל מטרה, האימייל שלי: [email protected]

3) אנחנו (נועה, אלעד, איתי ואנוכי) – דיברנו על האפשרות לארגן פיקניק פוסט-וורדקמפ (אולי ביום רביעי), אז אחרי שנישן הלילה – ונרגיש שאנחנו מסוגלים לקבלת החלטות שקולה יותר, נספר על זה לכולם. (וגם נשלח מייל עם קישורים, ותודות, ולינק לטופס משוב, ואחרי זה גם יהיו ההרצאות המוקלטות בווידיאו – וכו’ וכו’).

אגב, אם תרצו לעזור לנסח את טופס המשוב שישלח מחר – אנא העלו את הצעותיכם בעמוד הוויקי שנפתח לנושא.

ואם תרצו להגיב ישירות פה – אז גם סבבה.

תודות בפעם האחרונה לפוסט הזה: תודה לנועה (תו-ת-חית!), אלעד (גם), איתי (לחלוטין). תודות לאנשים שעזרו מסביב (שאני לא אתחיל למנות כרגע), למרצים, ולאנשים שהגיעו – ועשו את הכנס הזה למה שהוא באמת היה (לפחות עבורי).

 

זהו – יאללה לנוח!

נ.ב: הנה רסס של (רוב) הבלוגרים שהיו רשומים לוורדקמפ – ומה שהם רשמו (תודה חנן) http://www.webster.co.il/wordcamp2008/