ענן תגיות לחיפוש – שדרגו את החיפוש שלכם בגוגל, יאהו וטוויטר (תוסף פיירפוקס)

(פוסט זה מוקדש למרים שוויב – השאלה שלה היא שהובילה לפוסט הזה)

טוויטר הוא מנוע חיפוש: כבר הזכרתי בעבר את הרעיון לפיו טוויטר הוא בעצם מנוע חיפוש. מנוע שמחפש בתוך "זרם התודעה" של קהל קהל המשתמשים של טוויטר (המטווטרים, או "המצייצים"). יהיו שיטענו שהקהל הזה איננו משקף את שאר האוכלוסיה, ובמקרה הטוב מייצג תת פלח של אנשים שהם  early adopters  (איך מתרגמים את זה? "משקימי אימוץ"?!) של טכנולוגיות חדשות (כמו טוויטר). במקרה הרע, הטוויטים משקפים קהל של נרקיסיסטים שאין להם חברים (צפו בסרטון אם לא זיהתם את הבדיחה). כך או אחרת, לפעמים מעניין אותי לדעת מהם הדעות של האנשים הללו. ומסתבר שלא רק אותי – מחיפוש זריז בגוגל-מגמות אחר הצירוף "twitter search", אפשר לראות שאנחנו כרגע באמצע של זינוק מעריכי בכמות החיפושים בגוגל אחר צירוף המילים "twitter search" (משמע: יותר ויותר אנשים מתחילים להתעניין ברעיון הזה)

twitter-search-trend-in-google

דוגמא לחיפוש: שיעניין אותי לבצע בטוויטר הוא אחר הצירוף star trek. שהרי היום יצא הסרט החדש, ואני רוצה לדעת מהם הדעות של האנשים על הסרט והאם שווה לצפות (כלומר, ברור שאני אראה את הסרט, השאלה היא עם איזה ציפיות אני הולך להגיע). לאחר שביצעתי את החיפוש אני מגלה הרבה דעות של אנשים, אבל הייתי רוצה דרך כלשהי לסכם את מה שהאנשים חושבים. הדרך ההגיונית לעשות זאת הייתה אילו יכולתי לראות ענן תגיות עבור המילים שמופיעות בסטטוסים של אנשים.

תוסף פיירפוקס שאתם רוצים לנסות: ובדיוק בשביל לזהות מגמות של מילים בתוך חיפושים שלי בטוויטר, חיפשתי וגילתי את תוסף הפיירפוקס המעולה "Search Cloudlet for Google, Yahoo and Twitter". מרגע שמתקינים אותו, אפשר לראות בתוצאות החיפוש שלכם (בגוגל, יאהו וטוויטר) ענן תגיות שמופיע מעל לתוצאות החיפוש. במקרה של טוויטר, הענן גם מופיע כשאתם נכנסים לדף האישי שלכם בטוויטר ומאפשר לראות את הענן של התגובות של אנשים אליכם, המסרים האישיים והטוויטים שלכם.

במקרה ואתם רוצים להשתמש בשירות על טוויטר, מומלץ להגדיל את מספר תוצאות החיפוש המופיעות בדף הראשי ל- 50 (על ידי לחיצה על ה- prefrences ליד תיבת החיפוש).

ומה אנשים אמרו על סטאר-טרק ? (אתם שואלים)

שהוא גדול, נהדר ועוד, ראו בתמונה המצורפת:

star-trek-twitter-search

לסיום ראוי לציין שהתוסף הזה גם מציג ענן מילים לתוצאות חיפוש בגוגל. עם אפשרויות מעניינות לשיפור החיפוש (על ידי לחיצה על מילה בענן כדי להוסיף או להסיר אותה מהחיפוש. הצד הימני של המילה מוסיף אותה והלחיצה על הצד השמאלי של המילה יסיר אותה – שחקו עם זה ותגלו), וגם אפשרות לראות ענן תגיות של אתרי-אינטרנט שמופיעים לתוצאות החיפוש ועוד כמה צ'ופרים. התוסף שווה התעניינות…

הסטטוספירה – מה זה, איך מחפשים בה, וראיון (קצר) עם ליאור לוין

מהי הסטטוספירה

בשיחת פייסבוק לפני זמן מה, הציג בפני ליאור לוין את המושג "סטטוס-פירה". באותו אופן שדיברנו בשנים האחרונות על "הבלוגוספירה" כעל הסביבה ה"אקולוגית" של הבלוגים והבלוגרים, הרי שהסטטוספירה היא הסביבה של עידכוני הסטטוס שאנשים משאירים בטוויטר ובפייסבוק.

(למוגבלי האינטרנט שבינינו – עידכון סטטוס אומר לכתוב משפט שמתאר מה שלומך, או משהו שאתה מתעסק בו. לאחר שכתבת את המשפט, הוא מתפרסם ברשת וכל מי שעוקב אחרי הפרופיל שלך יוכל לקרוא את העידכון. זה כמו עיתון אישי של "מה שלומי", שמופיע בדף אינטרנט מסויים. שלי, לדוגמא, מופיע כאן)

אז מלבד התגובה הראשונית של לצחוק על האנשים האלה עם הצורך המוזר לחשוף את עצמם לציבור: (כמו בלוגרים, אבל עם משפטים קצרים יותר)

 

הרי שאולי הגיע הזמן לחשוב על התופעה הזו מעבר לשיפוט הראשוני שמאפיין רבים מהאנשים שלא חיים ברשתות חברתיות.

עידכוני סטטוס של אנשים הם תופעה והם משאב. כמו שטק-קרנצ' כתבו בזמנו – אולי הגיע הזמן לחשוב על עידכוני סטטוס (כמו זה שמתבצע בטוויטר) כעל מנוע חיפוש על הדעות של אנשים (אומנם, תת אוכלוסיה של אנשים, אבל עדיין אנשים).

ובין אם אתם אנשי שיווק מקצועיים שמחפשים את הבאז הבא, או סתם מתעניינים במה חבריכם חשבו/כתבו על סרט מסויים, הרי שחיפוש בתוך סטטוסים יכול להיות עבורכם מכרה זהב של דעות.

אם אתם רוצים לחפש בטוויטר זה קל, עליכם פשוט ללכת למנוע החיפוש הפנימי בטוויטר: http://search.twitter.com/

אבל מה אם אתם רוצים לחפש בסטטוסטים של חבריכם בפייסבוק? עד לאחרונה לא היה פתרון בנמצא. ועכשיו יש!  אני מציג בפניכם את אפליקציית החיפוש בסטטוסים של חברים בפייסבוק: http://apps.facebook.com/status_search/

משיחת פייסבוק עם ליאור (אחד היזמים מאחורי מנוע החיפוש), קיבלתי עוד כמה פרטי מידע מעניינים בנושא:

ראיון עם ליאור לוין על אפליקציית החיפוש לסטטוסים בפייסבוק

טל: אז יש לך ככה בשלוף רעיונות למה שאפשר לעשות עם זה ?

ליאור:

ברור.

זה מנוע חיפוש בחברים שלך. זה קצת כמו דלבר אם אתה זוכר. רק שהם ניסוי לעשות משהו גרנדיוזי ואנחנו מסתמכים על הפלטפורמה של פייסבוק ובכך מוציאים את הרעיון המצוין הזה לפועל דיי בקלות.

יש אין סוף שאליתות חיפוש שאתה תעדיף לעשות על החברים שלך(המנוע חיפוש שלנו) מאשר בגוגל. לדוגמא:

1. לראות מי יוצא למסיבה הערב
2. לראות מי כתב בסטטוס שהוא הולך לאירוע שאתה הולך
3. למצוא המלצה לספר
4. לעשות חיפוש האם מישהו פירסם את הבלוג שלך או פירסם משהו עלייך
5. בא לך לטוס לפריז. תחפש מי מהחברים שלך טס לאחרונה ויכול לתת לך המלצות
6. בא לך לקרוא פוסטים של חברים. תעשה חיפוש שיביא לך סטטוסים עם קישורים לפוסטים שלהם.
7. רוצה רעיונות לפעיליות רומנטיות. תחפש בחברים שלך אם מישהו כתב משהו על הנושא

יש עוד אין סוף דוגמאות.
תראה את הטוויט הזה שמראה מה היו החיפושים הכי פופולארים במנוע חיפוש שלנו אתמול:http://twitter.com/statussearch/status/1310638292

טל: מדליק מאד, ואם לשאול שאלה גסה – איפה הכסף ?

ליאור: איפה הכסף? בדיוק איפה שהוא נמצא אצל גוגל. אנחנו סוג חדש של מנוע חיפוש ואנחנו יכולים לספק פרסומות מאוד ממוקדות ולהתקיים בדיוק מאותו מודל עסקי של גוגל.

טל: ושאלה אחרונה לסיום, למה אין לכם אתר אינטרנט ?

ליאור: לא הרגשתי צורך. יש לנו טוויטר, דף אודות של פייסבוק. אתה חושב שצריך עם כל הכלים האלה?

——————-

עד כאן לשיחתנו…

הגיגים על און-לייב: השירות שיביא גיימרים לענן של משחקי מחשב

על אונלייב והמשמעויות של זה לעתיד.

הכתבה בווינט על אוןלייב (OnLive) תפסה את תשומת ליבי, וזה צריך לעניין גם אתכם.
אוןלייב מספקת שירותי "מיחשוב ענן" (cloud computing) לגיימרים, ומציעה להם לשלם דמי מנוי ולקבל גישה מהאינטרנט למשחקי המחשב החדשים והכבדים ביותר. המחשבים של אונלייב יריצו את המשחק אצלם בחוות המחשבים, ומקבלי השירות יצטרכו רק חיבור אינטרנט (כשרמת הווידיאו שמקבלים תלויה באיכות חיבור האינטרנט של השחקן).
בשלושת הסרטונים הבאים מוצגים דמו של המערכת ושני חלקים של ראיון עם אחד מאנשי הצוות של אוןלייב.

הדמו:

 

 

בראיון מוצגים כמה רעיונות מעניינים שמתאפשרים בזכות המערכת:

  • אפשרות לשחק את המשחק הכי חדש בשוק, מבלי להידרש לשדרג את המחשב.
  • אפשרות להפצה מיידית של משחקי מחשב חדשים (במקום שהלקוח יצטרך ללכת ולקנות את המשחק, הוא יכול פשוט לבחור לנסות אותו מתפריט המשחקים החדשים)
  • אפשרות לצפות במשחקים של שחקנים אחרים (שמאפשרים זאת) – כך ששחקן חדש יכול ללמוד מהלכים מ"מקצוענים" והלחליט האם המשחק מעניין אותו. (ושחקנים מקבלים תמריץ נוסף להיות סלבריטאי משחקים, קצת בדומה לגיבורי היוטיוב של השנים האחרונות)
  • אפשרות של מפתחי משחקים להריץ בדיקות למשחק חדש (שיחרור גירסאות בטא) בקלות רבה (גם עבור משחקים שעד כה שוחררו לקונסוליות טלוויזיה, מה שעד כה לא היה קיים). וגם אפשרות למפתחי המשחקים לראות איך אנשים משתמשים במשחק ברמות מעקב חסרות תקדים (אם חשבתם שווב-אנליטיקס זה מורכב, אנחנו מדברים כאן על משהו ברמה אחרת לחלוטין)
  • מניעת גניבות (זה לא מופיע בראיון, אך ברור שזה אחד הייתרונות של המערכת עבור מפתחי ומפיצי המשחקים).

הנה הראיונות:

 

הסיפור של אוןלייב צריך לעניין אתכם גם אם אינכם גיימרים (אני, לדוגמא, נגמלתי ממשחקי מחשב, ולא מתכנן לחזור לכך בקרוב), וזאת משום שישנם שתי תעשיות שמובילות את העדר במה שקשור לטכנולוגיות: משחקים ופורנו. ואונלייב מציגה צעד נוסף בהעברת חיי המחשוב שלנו אל "הענן" (מה שכבר רובנו עושים בהתחברות לשירותי גוגל השונים, החל מג'ימייל, לוח-שנה וגוגל-מסמכים).
אני רואה בהשקה של און-לייב כסימן משמעותי נוסף לעתיד מתקרב של חיבור בין ה"מציאות מציאות" ל"מציאות המדומה" .

גם אם אתם לא גיימרים, אונלייב הוא סימן מרגש לבאות.

מי היה הכי מוסרי במהלך עופרת יצוקה: החיילים, המפקדים, צה"ל או הפוליטיקאים ?

לשאלה הזו אין לי תשובה טובה, לאחר שאני רואה את הידיעות בווינט ובהארץ:

  • ווינט – עדויות חיילים מעזה: "ההוראות היו בעצם לרצוח" – הרג חפים מפשע, הוראות לירות בלי הבחנה בתוך בתים, הרס רכוש ללא סיבה – כך תיארו מפקדים ב"עופרת יצוקה" את הפעילות: "בעזה מותר לך לעשות מה שאתה רוצה". צה"ל: "נקבל עוד מידע ונתחקר לעומק"
  • הארץ – עופרת יצוקה | עדויות החיילים נחשפות: הוראות פתיחה באש מתירניות, הרג אזרחים פלסטינים, הרס מכוון של רכוש – חשיפת "הארץ": עדויות ראשונות של לוחמים שהשתתפו במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, חושפות תמונה חמורה, השונה בתכלית מטענת צה"ל על מוסר לחימה גבוה
מאמר המערכת של הארץ אף מציע הסבר לצד התיאור:
החיילים מעידים על הרג אזרחים על לא עוול בכפם, על הרס סתמי, גירוש משפחות מבתים שנתפסו כמאחז ארעי, אטימות ביחס לחיי אדם ועל נטייה להתבהמות. ההתנהגות השערורייתית לא נבעה ממדיניות הפיקוד הבכיר, אך פרחה על רקע נתק בין הדרגים שממפקדי הגדודים ומעלה לבין המתרחש בפלוגות, במחלקות ובבתים שבהם נאחזו החיילים בהמתנה להמשך הלחימה, לאחר שחוליות החמאס נסוגו ונעלמו בשטח העירוני הצפוף. כשלא היה לחיילים במי להילחם, נלחמו במי שהיה.
גם הטוקבקיסטים של ווינט (מי בתשלום ומי לאו) מציגים את עמדתם לסיפור, הנה הכותרות מהתגובות המומלצות בווינט: 

  • התקשורת יצאה מדעתה
  • למה מפרסמים את זה?
  • שקר וכזב !!!!!!!!!!!!! זה מזעזע לקרוא שקר כזה מי שאמר את זה שיזדהה ולא יתחבא מאחורי שם בדוי. אני הייתי שמה וכל ההוראות היו לא לירות אפילו על מקורות ירי אם יש סיכוי אחד שיש אזרחים.
  • תמיד אהבנו לחטט בפצעים שלנו
  • מה זה??????
  • מתי תבינו שזה או אנחנו או הם
  • למה צריך לפרסם את זה בעתונות ???!!!
  • והם המטרה שלהם היא רק חפים מפשע!!!
  • הבנים שלנו חזרו הבייתה זה הכי חשוב
  • זה ברור, מה הבעיה בזה? ברור שהחיים של החיילים שלנו הרבה יותר חשובים מהחיים של אזרחי האויב.
  • הבנים שלנו חזרו הבייתה זה הכי חשוב
  • מדובר בבתים שהיה לגביהם מודיעין שהם מלאים במחבלים
  • לא ראיתי בחיי מדינה שיורה לעצמה ברגליים כמו ישראל!
  • . תעזבו כבר את צה"ל ותנו לו לעבוד!!!
  • צהל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם ושלא יקשקשו עם סיפורים מתיפיפים כאלו בתקשורת
  • בגלל סיפור של חייל אחד מאמינים?
  • מלחמה. זה לא היה טיול בפארק. זו מלחמה.
  • בזכות זה כמעט ולא היו לנו הרוגים, אלא כמעט ורק מאש כוחותינו. צריך להפנים אם נרחם אליהם אנחנו נהיה אלא שינפגע!
  • כל הכבוד לצהל
  • איפה הצנזורה ושיקול הדעת של התקשורת?
  • שתחזור הצנזורה.מה קרה לפטפטת המשתלטת עלנו.בגלל זה
  • חלמאות – כן תנו לאירופאים ולכל העולם עכשיו לצוץ מהחורים שלהם.. פשוט טפשות לשמה!!
  • היו ממשיכים לירות עלינו קסאמים – ממש כמו היום, איז

 

והתגובה הבאה היא הראשונה שמצאתי ברשימה שלא הראתה תמיכה בצה"ל:

הרהורים בנוגע למונח "דם על הידיים"
מעניין, מעניין איך מדינה יכולה להצדיק אי שחרור מחבלים עם "דם על הידיים" באופן מוסרי לאור התנהלות חייליה בעידוד מוחלט של התקשורת וההנהגה.
מעניין כמה נזק הרס ושנאה פעולה אחת מן אלו המתואות למעלה יכולה לגרום.
מעניין מדוע חוששים מהחזרת מחבלים שישובו לעסוק בטרור, כאשר בו בזמן פועלים במרץ ליצירת דור אויבים ושונאים מר וגדול שבעתיים.
מעניין איך מדינה שלמה התגייסה במשך מספר שבועות למסע הרג רצח וטיהור אוכלוסייה במסווה של "ביטחון לדרום". מעניין איך שיקום הכבוד והזקפה הלאומית באו על חשבון אנושיות מינימלית.
מעניין איך צה"ל יחקור. מעניין איזה חייל יקבל 30 יום במעצר. מאוד מעניין. לסגור את הסיפור הזה, ציונות. נראה שזה לא כלכך הולך.

את הטריילר של וואלס עם באשיר ראיתם ?

(סרט מעולה אגב)

ודעתי? שאם לא צפיתם בהרצאתו המרתקת של פיליפ זימבארדו על "כיצד אנשים רגילים נהפכים למפלצות… או גיבורים" (עליה כתבתי בימים הראשונים של המבצע, בפוסט שבו הצהרתי על התנגדותי לעופרת יצוקה), אז עכשיו זה זמן טוב:

ואתם? מה אתם חושבים ?

עתידנו הקרוב – החיבור בין העולם הגשמי למידע מהאינטרנט (מהרצאת טד ועד החזון של מייקרוסופט)

מציאות מדומה נחשבת אצל רבים מאיתנו כנפרדת מהמציאות היומיומית של ללכת לסופרמרקט או להיפגש עם חברים לקפה (זוהי המציאות שאכנה בפוסט זה בשם החיבה "מציאות מציאות"). לעומתינו, האנשים שמתעניינים, מתעסקים וחוקרים את הדבר הזה שמכונה "מציאות מדומה", הרי שההפרדה בינה לבין המציאות-מציאות נתפסת כשלב ביניים זמני. כאשר הצעד הבא, הבלתי נמנע, הוא של "מציאות-מוגברת" (augmented reality) – מצב שבו טכנולוגיית המידע תוסיף, ללא מאמץ מצידנו, מטה-מידע במציאות היומיומית שלנו.
ההתקלות הראשונה שלי ברעיון הייתה בסרט הראשון של הטרמיניטור, שבו ראינו את "המחסל" (ארנולד שוורצנגר) צופה בעולם כשכל פיסת מידע וויזואלי מקבלת מידע-נוסף מהמחשב שבראשו.
terminator-1-080415-rid5thumbnail
(בתמונה, המחסל מחליט שהוא הולך לקחת את הז'קט עור של הבחור שמולו)

בשנים האחרונות אני נתקל בעוד ועוד טכנולוגיות שמקדמות את הפריצה של המציאות-המוגברת לחיינו.

הטכנולוגיות של אתמול

בעוד שהטרמינייטור (בינה מלאכותית) נסמך על "מחשב" שיגיד לו דברים, אנו מעוניינים להסתמך על משהו אחר – על "חוכמת ההמונים" (ואולי נקרא לה "חוכמת החברים" ?). הקלות ביצירה והפצת תוכן על האינטרנט פתחה את השערים לעולם ה"תוכן מבוסס גולשים" אשר הפציץ את עולמנו ב"זנב ארוך" של מידע על כל דבר שמעניין מישהו: וויקיפדיה, בלוגים (מיקרובלוגינג – אשר הורידו את הסף לשיתוף תוכן אף יותר). יוטיוב, פליקר ואתרים נוספים לשיתוף תמונות וקבצים. (זו הזדמנות להזכיר את מייזם הפיקיוויקי, בעידוד איגוד האינטרנט הישראלי, אשר מגריל מצלמות לאנשים שיעלו תמונות לשיתוף של ארץ ישראל הישנה).

פוטוסינת' – אשר מדגים את החיבור של אינספור תמונות לכדי מודל תלת ממדי של הסביבה ממנה הן נלקחו. רשתות חברתיות (מישהו אמר פייסבוק?!) – בהן אנו אוגרים וממפים אינספור יחסים חברתיים (גם אם הייצוגית שלהן למצבנו החברתי האמיתי, כרגע, היא מוטה). מערכות דירוג המוניות – אמאזון, IMDB, נטפליקס, zap.co.il ואיפה לא.

שירותי מפות והצגה של שירותים מבוססי מיקום, זה מתחיל כעת במתן הנחיות נהיגה אבל אנו מצפים לרגע שבו נקבל המלצות מסעדות שבאיזורנו במקביל לחברים שסביבנו שפנויים להיפגש.

וכמובן, שירותי חיפוש והצגה לכל המידע האינסופי הזה (גוגל מישהו?).

בעצם כל המציאות המדומה הזו אותה סקרתי הרגע, מנסה להתייחס לדברים שקורים בעולם "האמיתי" (המציאות-מציאות). אך עד כמה שהחיבור בין הווירטואלי לריאלי התחזק, עדיין ישנם פערים שאנו מחכים שיגושרו (החל משימושיות וכלה בשפה). ומטרת הפוסט הזה הייתה להציג בפניכם כמה מהגשרים שבהן נתקלתי לאחרונה:
(אם יש לכם לינקים או דברים שנתקלתם בהם, אתם מוזמנים להפנות אותי אליהם בתגובות)

גשרי העתיד – טכנלוגיות עכשוויות

בזכות כנס איגוד האינטרנט הישראלי 2009 גיליתי שאינטרנט במהירות של 80 מגה-בייט לשניה, דרך הסלולארי, זו כבר טכנולוגיה קיימת. כך שהזרמת המידע מהרשת אלינו, בכל מקום שנהיה, היא כבר באופק. אבל כפי שהמרצה מסרטון הטד שהציג כעת טוענות – כשאנו הולכים למכולת אנו לא מוציאים פלאפון ומתחילים לחפש בגוגל על כל מוצר. בגלל זה, מעבדות המדיה של MIT חוקרים כעת כיצד לחבר בין מצלמת רשת, מקרן, ומכשיר סלולרי – בשביל ליצור עוד ממשק בין ה"מדומה" ל"מציאותי", צפיה מהנה (כ- 9 דקות):

ועוד סרטון בונוס – איך לשחק בסימולטור טיסה באמצעות מערכת שמתרגמת את התמונה שלנו במצלמת-רשת לכדי אינטראקציה עם המחשב (http://www.xtr3d.com)

והעתיד ?

הנה החזון לעתיד שמייקרוסופט מציעה. מעניין (כ- 2 דקות) :

והנה הגירסה הארוכה של הסרטון:
להמשיך לקרוא עתידנו הקרוב – החיבור בין העולם הגשמי למידע מהאינטרנט (מהרצאת טד ועד החזון של מייקרוסופט)