כיצד תתרמו להארכת חיים 5000$ באמצעות מילוי טופס פשוט

אני לרוב נמנע ממשחקי “הירשם כאן בשביל לזכות ב”, כי אין לי ערובה לרצינות האתר והמייזם. אך במקרה שלפנינו יש לי. אוברי דה גרי, שלח מסר לחבריו בפייסבוק שמזמין אותם להפיץ את השמועה על SENS (האירגון שהוא שותף בהקמתו, שנועד לקדם מחקר בנושא הארכת חיים).

הדרך שבה אנשים יכולים לסייע הוא על ידי השארת תגובות טוויטר הכוללת את הטקסט הבא בשורת הסטטוס שלהם: “Please help SENS Foundation to win $5000 in the #sharetowin challenge!” או לחילופין על ידי כניסה לאתר והשארת תגובה בעמוד הזה כאן (זה לוקח פחות מדקה) שאומרת משהו נוסח “go SENS”.

הסיפור שלפנינו מעניין בכמה רמות:

  1. זו הפעם הראשונה שנתקלתי באתר 3banana אשר מעודד הפצה אינטרנטית של רעיונות לטובת הציבור, על ידי שהוא מבטיח פרסים (לדוגמא, 5000$ לזוכה במקום הראשון), עבור הרעיון שזוכה להכי הרבה אנשים שמוכנים להפיץ אותו. זה רעיון מגניב שאם יהיה לי זמן אני אשמח לגרום לו לקרות גם בארץ  (מישהו רוצה לעזור?)
  2. כי זו הזדמנות בשבילכם לעזור ליוזמה מעניינת לקבל חשיפה ומימון.
  3. כי זה מעניין לראות ש- SENS הצליח לזכות עד כה ב 1629 תגובות (למתחרה שמוביל עליו יש 1654)

מקווה לראות ש-SENS ינצחו, אני כבר הצבעתי, מה איתכם ?

עידכון (30.9.09): ניצחנו !!!

כיצד פרסים מעודדים אותנו לפרוץ דרך – מהחלל החיצון ועד לריפוי הזיקנה

הסיפור של פרס X (המקורי, וגם מה שהתפתח ממנו) הוא מעניין וראוי להיכרות על ידי כל ייזם באשר הוא. אם לתמצת: מדובר באדם שרצה לעוף לחלל, גילה שאין לו סיכוי לעשות זאת דרך נאס”א (היות והם משגרים מעט מידי משלחות, ורוב האסטרונאוטים שלהם מוגדרים בתור “פינגווינים” = ציפורים ללא כנפיים). כמעט מיואש מחלומו, ממציא פרס ה- X גילה שהאדם הראשון שחצה את האוקינוס האטלנטי באמצעות מטוס (ובכך פתח את הצוהר לתעשיה המודרנית של תחבורה באמצעות כלי תעופה), עשה זאת כדי לזכות בפרס. מעודד מהרעיון, פנה הוגה פרס ה- X (ד”ר פיטר דיאמנטיס), לגייס משקיעים, וליצור פרס לקבוצה הראשונה שתצליח להרים כלי תעופה לגובה מסויים (שנקבע מראש). התוצאות היו מעולות. פיטר משתף תובנות מעמיקות על היישום של פרסים ליצירת פריצות דרך (כגון: יחס של בין 10 ל- 50 לכל דולר שסופנסר משקיע בפרס. יחסי ציבור לסוג הזה של המאמץ לספונסר ולמתחרים, וערך לציבור במקרה שיש זכיה). על התובנות שלו מדבר פיטר בהרצאתו בטד: (צפיית חובה לכל יזם) :

עידכון: אם אתם רוצים את ההרצאה המלאה של פיטר בכנס “ארוך עכשיו” (הרצאה של כשעה בערך), תוכלו להוריד אותה מכאן.

והסיבה לכך שאני מדבר איתכם על פרס ה- X היא בגלל אחד ממקבלי ההשראה שלו: פרס ה- M (מתושלח) – פרס הניתן לחוקרים המאפשרים לעכברי מעבדה לחיות באופן דרמטי מעבר לשנות חייהם.
הסתבר לי היום שקרן מתושלח השיגה תוצאות דרמטיות מספיק כדי שערוץ חדשות בחו”ל ידווח עליהם.
הנה לינק לדיווח של ערוץ KTLA על טכנולוגיות חדשות למלחמה בזיקנה ולהארכת חיים (בריאים) עבור כולנו.
ערוץ החדשות KTLA מראיין את מנהל קרן פרס ה- M שטוען “כמו שהעלמנו את הפוליה, כך עלינו להילחם בשאר מחלות הזיקנה!”. הכתבה בערוץ אף מזכירה את הטכנולוגיה המתפתחת של הדפסת איברים – ספציפית זו של החברה organovo אשר שואפת להדפיס (בתלת מימד) איברים בהתאם ל- DNA שלנו.

המרגש, עבורי, בהודעה התקשורתית הזו היא לא חדשנית, אלא זה שמדובר בעדות לחדירה של רעיונות שעד לאחרונה נחשבו “סהרוריים” למדיה מרכזית יותר. כוונתי היא לרעיון שאפשר וחובה לחקור (ולרפא) את מחלות הזיקנה.

רוצים את הספר “הסוף לזיקנה” של אוברי דה-גרי בעברית?

הרקע לסיפור

לפני יותר משנתיים נתקלתי לראשונה בהרצאות TED. האתר מציע אינספור הרצאות של מובילי דעה בתחומם, הפתוחים לצפייה חופשית של הקהל. כל הרצאה היא של בין דקה לחצי שעה ורובם המוחלט של ההרצאות מרחיבות אופקים ומרתקות.

מבין ההרצאות נתקלתי בהרצאה של אוברי דה גרי (הנה ההרצאה). בהרצאתו שאל אוברי מדוע זה שאנו מתייחסים למחלות כאל דבר רע בו אנו נלחמים, אך לא עושים דבר לגבי הזדקנות ומוות מזיקנה. משם פנה אוברי להציע כיצד לדעתו ניתן למנוע ולחסל את הזיקנה מעולמנו (באמצעות טכנולוגיה). על כך הוא גם מדובר בהרחבה באתר העמותה אותה הוא ייסד: SENS.
הנה ההרצאה להנאתכם:

ולאחר זמן מה, אוברי אף פירסם ספר הפורס את משנתו למלחמה בזיקנה הנקרא Ending aging

מה קרה לאחרונה

פניתי לאוברי באי-מייל וכתבתי שאם הוא רוצה שיקראו את הספר בעברית, צריך לתרגם אותו ולשחררו לחופשי. היות ולא סביר שהתירגום ופירסום הספר יחזירו את עצמו המלצתי לאוברי לשחרר את קובץ הספר ברשותי כדי שאני (ועוד חברי שוחרי אריכות חיים) נפנה לתרגם את הספר בזמננו הפנוי – ולאחר מכן נפרסם את הספר בעברית (מבחינתי, רצוי על גבי האינטרנט – ובחינם).

אוברי השיב לי תשובה במייל שזה רעיון מעולה (היות והספר אינו למטרות רווח, אלא להפצת הרעיון), ואמר שיבדוק בנושא. ולפני זמן לא רב, חזר אלי אוברי עם אימייל שמוצמד לו הקובץ עם הספר (באנגלית).

אז מה עכשיו

אני צריך שני דברים: פלאטפורמה ומתנדבים.

פלאטפורמה – אני רוצה להעלות פרקים מהספר, כך שאנשים שונים יוכלו להכנס, ולראות את הפרקים, לתרגם, ולראות את התירגום שאנשים אחרים השאירו – כך שהעבודה תיעשה בשיתוף פעולה. כמו וויקיפדיה – אבל עבור תירגום. מצאתי אתרים שעושים את זה ברשת, אך הם דורשים לשחרר את הקובץ תחת רשיון חופשי – אך אין לי הזכות לפרסם את הספר (באנגלית) תחת רשיון זה, כך שאיני יכול להשתמש בהם.

שני הפתרונות שאני מסוגל לחשוב עליהם כרגע הם גוגל דוקס (שלצערי איטיים מידי). והשני הוא וויקיפדיה (שאפשר לחסום בקלות תחת סיסמא). החיסרון היחידי של וויקיפדיה הוא היישור מימין לשמאל (שאפשר לבחור רק אחד ממנו, ואני לא מכיר דרך לקבוע שחלק מהטקסט במאמר ייושר לימין וחלק לשמאל). אחרי שהשאלה הזו תפטר, אני אעלה את הטקסט לאינטרנט (תחת סיסמא), וארצה להתחיל לתרגם אותו.

מתנדבים – וזה מוביל אותי לשלב השני, אני רוצה אנשים שישתתפו בתרגום הספר. אם תעזרו – זה יקרה. אם תעזרו, אפשר יהיה להפיץ לאנשים את הטקסט המתורגם, ולהתחיל לעודד התייחסות רצינית בארץ (לפחות באוכלוסיה האינטרנטית היותר משכילה), שהארכת חיים על ידי ביטול הזיקנה הוא משהו שצריך לדבר עליו ולקדם אותו.

מעוניינים להשתתף ? אתם מוזמנים לצור איתי קשר או להשאיר הודעה בתחתית הפוסט.

may the force be with us…

כיצד ההוזלה בריצוף הגנום תגרום לכולנו להשקיע כסף במחקר רפואי

ום נתקלתי ב YNET בכתבה משמחת המספרת שסרגיי ברין עלול לחלות בפרקינסון. ולמרות הנסיבות המצערות עבור סרגיי, הכתבה העירה אותי להבין את השינוי הדרמטי ברפואה שצפוי להתרחש בחיינו בעשור הקרוב.

סרגיי ברין צפוי לחלות בפרקינסון

היום פירסמה YNET כתבה אודות הבלוג האישי החדש שפתח סרגיי ברין (אחד משני מייסדיה של גוגל). בפוסט הראשון (ובינתיים, הבודד) בבלוגו, מספר סרגיי שהוא אובחן (באמצעות השירות של 23andme) כבעל מוטיציה גנטית אשר (תחת הנחות מחקריות מסויימות) צופה לו הסתברות של 20%-80% לחלות במחלת פרקינסון.

סרגיי מסיים את הפוסט שלו בנימה חיובית: הוא מרגיש בר מזל על שניתנה לו ההזדמנות לזהות מראש משהו שעשוי להרוג אותו בעוד עשרות שנים, ולהתחיל להתכונן אליו כבר מעכשיו.

עבור סרגיי מדובר בבשורות עצובות היות וכעת עליו להשקיע מכספו מרצו במציאת טיפול למחלה קשה. אך עבור ה– 0.1% מבעלי העור הלבן אשר לוקים במחלת הפרקינסון מדובר בחדשות נהדרות!
מעבר לכך ששוויו של סרגיי נאמד ב- 18.5 מליארד דולר (נכון ל-9 למרץ 2007), הרי שמדובר באיש מקושר במידה בלתי רגילה, אשר ייסד את ערוץ התקשורת ש(כנראה) פונה להכי הרבה אנשים בעולם (גוגל!). ברור על כן שמחקר הפרקינסון זכה בבן ברית חזק.
(רמז לחוקרים: אם אתם מחפשים מחלה לחקור אותה, נשמע שפרקינסון הולכת להיות ענף מחקר מאד מתוקשר בעתיד)

הוזלה בריצוף הגנום יוביל להשקעה פרטית במחקר רפואי

ההשלכות מסיפורו של סרגיי הן מרחיקות לכת מכפי שניראה במבט ראשון. שכן (לדעתי) סיפורו של סרגיי מאותת לנו על תחילתו של תופעה חברתית-כלכלית חדשה: תופעת ההשקעה הפרטית המוקדמת במחקר רפואי. והמוביל של תופעה זו היא ריצוף הגנום האנושי.

בשנים האחרונים היינו עדים להוזלה משמעותית בריצוף הגנום האנושי: 300 מליון דולר ב- 2003, מליון דולר ב- 2007, והצפי הוא ל- 5000$ לריצוף הגנום עד לסוף השנה הנוכחית. והמחירים צפויים להמשיך לרדת!

התוצאה של הוזלה במחיר ריצוף הגנום היא שיותר מאיתנו יוכלו להרשות לעצמם למפות את הגנום שלהם. עושר המידע הזה הוא , בשילוב עם עצי משפחה ומיפוי תחלואים רפואיים של האנשים, הם שלבים הכרחיים כדי לקרב אלינו את העידן של רפואה-מותאמת-אישית. כלומר, מצב שבו הפרופיל הרפואי של אדם יאפשר לספק לו טיפול רפואי אשר מותאם לפרופיל הגנטי שלו (לדוגמא: טיפול תרופתי שיותאם לתפקוד הגוף וכך יאפשר יותר יעילות ופחות סיכון).

אך למיפוי הגנטי של אנשים יש צד מעניין לא פחות מרפואה מותאמת אישית והוא ההשקעה הפרטית של אנשים במחקר רפואי. לדעתי, היכולת לספק לאנשים חיזוי מוקדם לסכנות הבריאותיות צפויה לעודד אותם (אותנו) להשקיע (באופן פרטי) במחקר רפואי.

נכון להיום, אין לאף אחד מאיתנו אינטרס אישי להשקיע מכספו במחקר רפואי.

בגלל שאני (לדוגמא) לא יודע איזו מחלה צפויה להיות לי (סרטן, מחלת לב, ניוון מוחי או משהו אחר), אין לי שום אינטרס להשקיע באחד המחקרים הללו רק כדי לגלות בסוף שלקיתי במשהו אחר. ועד השלב שבו אני כן אגלה שיש לי אחד מהם, כבר לא ישנה עבורי כמה אני אשקיע במחקר, סביר שזה לא צפוי להשפיע.

אבל מה אם הייתי יודע במה אני צפוי לחלות (בהסתברות)? נאמר שהיו אומרים לי – יש לך 3 מחלות שהסבירות שתחלה בהם בגיל 70 היא גבוהה. ונניח שהיה לי כסף לתרום, ברור אז שהייתי רוצה להשקיע את הכסף הזה, מתוך תקווה שארוויח עוד כמה שנים של חיים (ואולי מספיק כדי להספיק לחיות עד שהסינגולריות תגיע).

ההאצה בריצוף הגנום האנושי צפויה (לדעתי) להוביל להצטברות של מידע אישי ורפואי אשר תספק תמריץ אישי וחדש לאנשים כן להיות מעורבים ולהשקיע מכספם האישי במחקר רפואי בעל השלכות עתידיות. זאת באותה צורה שכעת סרגיי בוחר להתחיל להשקיע במחקר הרפואי במחלת הפרקינסון (היות והסבירות שלו לחלות בה נעה בין 20-80%).

המקרה של סרגיי מדגים משהו שהולך לקרות לכולנו בעשורים הקרובים. בקרוב כולנו נוכל לדעת על מחלות שיש לנו סבירות גדולה לחלות בהן. ופתאום יותר ויותר אנשים יתארגנו (אולי דרך האינטרנט :-P), וירצו למנוע מעצמם למות בעוד עשרות שנים ממחלה שהם יודעים שתגיע אליהם (בהסתברות) כבר כיום.

הספקנים שביניכם מוזמנים לדבר כיצד כבר היום אנשים משקיעים במחקר רפואי, לדוגמא בתרומות לסרטן או מחלות אחרות. וכיצד כבר היום יש אנשים עשירים שמשקיעים כסף במחקר. יהיו מביניכם כאלו שבטח יאמרו שאנשים לא ירצו לחשוב כל כך רחוק ולהשקיע כל כך רחוק לעתיד (הרי הם אפילו לא משקיעים בפנסיה, אז במחקר רפואי).

אולי זה נכון, אולי לא. אך אני מוכרח להודות שזה שסרגיי עלול ללקות בפרקינסון עוד מספר עשרות שנים בעתיד, עורר אצלי הרבה אופטימיות לגבי העתיד הבריאותי של כולנו.

והערונת לסיום: אני שואל את עצמי מה הוביל אדם כמו סרגיי לפתוח בלוג. ומה זה אומר לנו על בלוגים ועלינו כבלוגרים?

(התבטאות) הגנים שלך משתנים בהתאם להרגלי החיים שלך (הרצאת טד של 3:35 דקות)

הרצאה משובחת של דין אורניש, על מחקרים שנעשו לאחרונה שמדגימים את הקשר בין דברין (ידועים) כמו פעילות גופנית, תזונה איכותית, ואהבה – לבין בריאות, חיוניות (כללית, ומינית כאחד), ואריכות חיים. כיף לצפות: