חופש המידע בעיריית תל אביב = שיחרור פורמט שאינו בנוי לניתוח או פיענוח

הבוקר פורסם בווינט דבריו של רועי פלד (מנכ"ל התנועה לחופש המידע) על כך שהגישה של הממשל בארץ היא "למה לפרסם מידע אם אפשר לא לפרסמו". לצערו, גם הציבור לא נאבק מספיק על זכותו לדעת.

בהמשך לדבריו, אני אפרסם כאן אימייל שקיבלתי לפני ימים מספר מחברי אלון דוד (שמצטט את המאמר שפורסם בבלוג של עיר לכולנו) אשר מעדכן לגבי מצב "שיחרור התקציב" של עיריית תל אביב. השורה התחתונה עגומה.

היות והמכתב מסביר עצמו היטב, אני מביאו כלשונו:

להמשיך לקרוא חופש המידע בעיריית תל אביב = שיחרור פורמט שאינו בנוי לניתוח או פיענוח

על טיפשותו (החברתית) של ההמון (או – תלאותי ביצירת ערך חדש בוויקיפדיה העברית) – אבל עם סוף טוב/מפתיע בסוף

עידכון (2017-0710)

תמצות הרקע: בדצמבר 2009 ניסיתי לסייע לחבר להעלות לויקיפדיה העברית ערך על עמותת הל"ה. הערך נמחק לאחר דיונים מתישים ומתסכלים. הסיפור הותיר אותי בזמנו עם טעם רע מאד כלפי ויקיפדיה העברית (מה שהוביל לכתיבת הפוסט הנוכחי). עם זאת, שנתיים לאחר שהסיפור הארור הזה נגמר במחיקת הערך, עלה לויקיפדיה העברית הערך הל"ה (עמותה)! כיצד זה קרה? ובכן, על סמך הכתוב כאן

ההצבעה נפתחת מחדש בהתאם לויקיפדיה: פרשת בובות קש 2011. בדיון הקודם היה רוב של 59% למחיקה, אך בניכוי בובות הקש מדובר ב-49%. מאחר שהתוצאות צמודות גם כך, ההצבעה נפתחת מחדש. עידו • שיחה 09:51, 3 באפריל 2011 (IDT)

ותוצאות ההצבעה היו:

הוחלט להשאיר את הערך ברוב של 22 מול 11.

אז מהי אותה "ויקיפדיה:פרשת בובות קש 2011"? הנה תמצית:

בסוף 2010 העלה בפנינו דניאל ב. חשד לכך שמספר משתמשים אינם אלא בובות קש של אותו משתמש. מאחר שהמשתמשים שלהם נגעו החשדות היו כולם משתמשים ותיקים ופעילים, המתנו זמן מה עם הבדיקה, כדי לגבש תשתית עובדתית מספקת לבדיקה כזו, שאינה עניין של מה בכך. בסופו של דבר, ב-26 בפברואר נערכה בדיקה חשאית לבקשתנו.
בעוד שהחשדות שלנו נסובו תחילה סביב 7 או 8 משתמשים, הופתענו ביותר מהתוצאות שהצביעו על כך ש-29 משתמשים שונים השתמשו באותה כתובת IP. לגבי מקצת מהמשתמשים ידענו, מתוך היכרותנו עמם או ממה שנמסר לנו, כי הם אנשים בשר ודם. אחד מהם הוא מוטי, אליו פנינו כדי לקבל את תגובתו. זמן קצר לאחר מכן החלו חלק מהמשתמשים ששמותיהם עלו בבדיקה לבקש את חסימתם.

[…]

בדומה לרבים מכם, גם אנו קיבלנו את תוצאות הבדיקה בתחושה הקשה כי הולכנו שולל. כולנו השחתנו את זמננו בהצבעות שהוטו ודיונים שכעת מתברר שהיו פיקטיביים למחצה ומסבים לכולנו עוגמת נפש רבה. השקענו רבות מזמננו בטיפול בפרשה מצערת זו, בחקירת פרטיה הסבוכים ובירור הדרך הטובה ביותר למזער נזקיה. אנו מקווים, כי הדרך בה פעלנו תוביל אותנו חזרה למסלול ממנו סטינו בשל פרשה זו ותחזירנו לפסים של כתיבת אנציקלופדיה, שהיא, בראש ובראשונה, הסיבה לכך שכולנו כאן.

במהלך השבועיים האחרונים עברנו על מאות הצבעות שנערכו במהלך השנתיים האחרונות, כדי לבדוק אם הוטו. גיבשנו קריטריונים לטיפול בהצבעות, והם מובאים להלן. ככלל, הממצאים מעידים על כך שמתוך 264 הצבעות מחיקה ומחלוקת, 46 הוטו במידה כזו או אחרת, וב-28 נוספות הייתה השתתפות ערה של בובות קש, שייתכן שהשפיעה על התוצאות.

אנו מקווים כי סיום הטיפול בספיחי הפרשה יהיה שקט וחלק, ושנוכל להתקדם הלאה. זה תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו.

סיפור די מדהים. אז מה אני מסיק מכך? שלפעמים "טיפשותו (החברתית) של ההמון" יכולה להתגלות כמעשה הונאה של אדם אחד. ושלאנשים מספיק חרוצים איכפת מספיק מויקיפדיה העברית כדי לתקן עוולות שכאלה (אפילו אם לוקח שנתיים לעלות עליהם. מצד שני, זה מאד מאתגר לזהות סוג כזה של מעשה רמיה).

סך הכל, הסיפור הזה הותיר אותי עם אמונה מחוזקת לעתיד חיובי עבור ויקיפדיה העברית.

המשיכו כדי לקרוא את הפוסט המקורי (מדצמבר 2009):

בפוסט הזה אנסה לחלוק איתכם מה (עשוי להיות) כרוך בליצור ערך חדש בויקיפדיה. ותוך כדי כך, להציף בעייה מערכתית (אנושית/פסיכולוגית?) במפעל הזה שנקרא ויקיפדיה.

הסיפור הוא על נסיוני ליצור את הערך "ארגון הלה" בויקיפדיה והתלאות שאני עובר בלגרום לכך שהערך (איכשהו) יישאר (ראו עמוד השיחה של הערך והדיון סביב מחיקת הערך שמתקיים כרגע). הסיפור עוד לא נגמר, ואני מקווה שגם אתם תקחו בו חלק (אם לא עכשיו, אז בעתיד). ונתחיל:

ההתחלה התמימה – הרצון ליצור ערך

הכל התחיל לפני קצת פחות משבוע, פנה אלי אחי שוקי במייל בבקשה שאסייע לידידה שלו, חברה בארגון הלה, לעזור שיהיה להם ערך על האירגון בויקיפדיה העברית.
היות וכבר היה לי ניסיון (לא רב, אך קיים) בויקיפדיה העברית והאנגלית, הסתכלתי על המסמך שהאישה שלחה לאחי להיות מאמר. מדובר היה בעמוד האודות של האירגון, שהיה לא אנציקלופדי בעליל. הפניתי את האישה לעמוד ויקיפדיה לדוגמא, ביקשתי שתשנה אותו כמיטב יכולתה לפי הנוסח הנ"ל, שתצרף קישורים ושתכתוב בעמוד האודות של העמותה שתוכן העמוד משוחרר מזכויות יוצרים (C) ונמצא תחת הזכויות CC (מהסוג הדרוש לשימוש על ידי ויקיפדיה).

לאחר שהידידה שלחה אלי נוסח יותר מתאים, פניתי ליצור את הערך. למי שלא יודע, כדי ליצור ערך חדש בויקיפדיה הרי שמספיק לחפש את הערך ואם הוא איננו קיים תינתן לכם אפשרות ליצור אותו – וכך עשיתי. יצרתי את הערך על העמותה , לתוכו העתקתי את תוכן עמוד האודות מהאתר של העמותה עם מספר עריכות בסיסיות ראשוניות (יצרתי כותרות, פיסקאות והגדרתי את הערך כ"קצרמר" ועוד טיפה) ושמרתי. משם עברתי לעמוד השיחה של הערך וכתבתי מהיכן הערך הועתק (כדי שאנשים ידעו). כעת פניתי בחזרה לערך המקורי כדי לערוך אותו עוד, אבל נדהמתי לגלות שהערך נמחק.

להמשיך לקרוא על טיפשותו (החברתית) של ההמון (או – תלאותי ביצירת ערך חדש בוויקיפדיה העברית) – אבל עם סוף טוב/מפתיע בסוף

האם יש טעם לחתום על עצומות אינטרנטיות? (שיחה על המאבק נגד עמלות העו"ש של הבנקים)

לפני כשבוע פירסם אחי שוקי פוסט שבו הוא סיפר על קמפיין שהוא מעורב בו (בתשלום) כנגד עמלות הבנקים (עמלות העו"ש אם להיות מדוייקים). כאשר אחד מקריאות הפעולה של שוקי היו החתימה על העצומה האלקטרונית של המאבק. תמיד הייתה לי את התחושה שהחתימה על העצומות הללו היא חסרת ערך כשלעצמה ולא זכור היה לי שהן עזרו במיוחד למאבק כלשהו. מלא בסימני שאלה, החלטתי להרים טלפון לאחי ולנסות להבין איזה חשיבות יש בעיניו לחתימה על עצומות אלקטרוניות.
השיחה הייתה מעניינת מספיק עד כדי שהחלטנו לשחזר חלק מהשיחה בתוך ערוץ IRC, וכך לתת תימלול כתוב של השיחה למען שעוד אנשים יוכלו לקרוא ולהביע את דעתם.

והרי השיחה בין שוקי לביני בנושא האסטרטגיה השיווקית של המאבק בעמלות העו"ש של הבנקים, והמקום של כלים אינטרנטיים (ועצומות בפרט) בתוכן:
להמשיך לקרוא האם יש טעם לחתום על עצומות אינטרנטיות? (שיחה על המאבק נגד עמלות העו"ש של הבנקים)

אנחנו לא צריכים "אח גדול" אנחנו צריכים "מנהיגי שבטים" (או: מדוע "התיתכן מהפכה חברתית דרך הבלוגים?" הייתה השאלה הלא נכונה!)

ישנם נושאים בהם אני מוצא שפשוט אין לי מה לכתוב, למרות שחובה בעיני לכתוב עליהם. נושא המאגר הביומטרי (ה"יענו פיילוט" שלו) שאושר היום בקריאה שלישית הוא אחד מהם.

אני כועס.
אני כועס על ווינט – על כך שהם החליטו לפרסם את הידיעה בנושא בעמוד הראשי למעלה. למה? כי זו הפעם הראשונה (עד כמה שידוע לי) שבו הם פירסמו ידיעה בנושא במעלה האתר. עד כה הם החביאו את הידיעה במדור "מחשבים" מתחת לידיעות בנושאים שבעיני פחות צריכים לעלות בשיח הציבורי.

אני עצוב.
אני עצוב שאנשים כמו קלינגר שכתבו על הנושא, כבר מדברים על עייפות, על תשישות, על כניעה? מדבר מילים שלתת להם לינק עליו זה פשוט לא מספיק.

אני מפחד.
מפחד שנמצא את עצמנו בוקר אחד במדינה שבה "האח הגדול" איננו רק תוכנית ריאליטי (ואני מצטער שלא הקשבתי לאחי שוקי שהציע לפני שנה שאתן את הלינק שהרגע נתתי למאמר בוויקיפדיה של האח הגדול, כדי לעזור לו בדירוג בגוגל).

אבל יותר מזה, אני מפחד שאולי טעיתי
אבל האם זה מספיק? זה לא מרגיש מספיק.

מרגיש כאילו מבלי להקדיש משרה מלאה לדברים האלה, ולמי יש את הזמן להקדיש לזה משרה מלאה?

בזמן שכתבתי את הפוסט הזה, לא ידעתי לאן הוא יגיע, אבל כשהגעתי לשורה הזו פתאום הבנתי שיש תשובה. והתשובה היא של סת' גודין: מנהיגי השבט!
להמשיך לקרוא אנחנו לא צריכים "אח גדול" אנחנו צריכים "מנהיגי שבטים" (או: מדוע "התיתכן מהפכה חברתית דרך הבלוגים?" הייתה השאלה הלא נכונה!)

אם יש לכם מייל שרשרת בנושא דחוף שאתם רוצים להפיץ, בבקשה, תפתחו בלוג!

קיבלתי עכשיו במייל פנייה מידידה שהפיצה פניה של מישהו אחר שאמר שצריכים תרומת דם עבור ילד שנפצע בתאונה. המטרה היא נפלאה, ולרתום חברים בשביל זה זה נהדר. אבל מה יקרה עם המייל הזה בעוד שנה?
בעלי הטלפונים שבמייל עלולים להמשיך לקבל פניות גם בעוד שנתיים בין אם הילד שלהם יבריא ובין אם חס וחלילה לא.
הפתרון לזה היה יכול להיות להקים בלוג (חינמי) באיזושהי מערכת מוכרת (לדוגמא וורדפרס.קום או בלוגלי) ושם לעדכן במה שקורה.

הייתרונות של לפתוח בלוג בשביל הפצת מייל שרשרת:

  1. עידכונים – המפיץ יכול להודיע בבלוג כאשר הצורך לסיוע נגמר (בין עם סוף טוב או סוף רע) – וכך לחסוך מאנשים אנרגיות מיותרות, ולחסוך ממנו כאבי לב של פניות מאנשים שנים לאחר שהסוגיה נגמרה.
  2. תוכן – יש אפשרות להוסיף עוד תוכן רקע שאחרת לא הייתם מוסיפים על האיש (לדוגמא – אם רוצים לצרף מאגר תמונות של האיש, לא הייתם משלבים אותם במייל, אולי רק תמונה אחת. ובאתר אפשר להוסיף יותר)
  3. תגובות – אנשים יכולים להגיב בבלוג, לשאול שאלות, ובכך להביא לדיוק הטקסט המופץ (בעוד שאם הייתה אי בהירות בטקסט המקורי, השולח ייאלץ להסביר אותה כל פעם מחדש)
  4. תנועה מחוץ למיילים – תוכן מסוג זה ניתן יהיה לחפש ולמצוא בגוגל, ובלוגרים או אתרים אחרים יוכלו לתת קישור ולהפנות אנשים לתוכן של בקשת השולח.
  5. אמינות – אתר עם חדשנות עדכניות בנושא, תגובות של אנשים מתעניינים ובעיקר התייחסות מבעלי אתרים אחרים –  יוצר רושם של משהו ש"קורה באמת". וזה עשוי להעלות את הסבירות שהגולש יתרום את חלקו ויהיה מעורב יותר.
  6. מעקב – אפשר לבצע מעקב סטטיסטי על מיהם האנשים שהגיעו לאתר – וכך לדעת לאיזה היקף הפצה הקמפיין הצליח להגיע.

דוגמא לכל הנקודות הללו ניתן לראות בקמפיין שעזרתי לקדם בתחילת 2008, לנסות לסייע להציל את חיי אילנה, אשר חיפשה תורם מח עצם. הבלוג קיבל כמות עצומה של לינקים (וכניסות מאימיילים), כפי שמציג תפריט הניווט בצד האתר. בסוף היא מצאה תרומה, אך הלכה לעולמה במרץ 2008.

אם אהבתם, אנא הפיצו (במייל, או אם יש לכם פייסבוק – פתחתי קבוצה למען הנושא בשם "אם אתם רוצים לשלוח מייל שרשרת לחברים, בבקשה – תקימו בלוג!")

* * * *

והנה מייל השרשרת שהגיע אלי – מקווה שיעזור למישהו שהפצתי אותו:

להמשיך לקרוא אם יש לכם מייל שרשרת בנושא דחוף שאתם רוצים להפיץ, בבקשה, תפתחו בלוג!