איראן וטוויטר – מקרה דוגמא (עוד לא ברור למה)

כפי שרובכם וודאי יודעים, באיראן התקיימו לאחרונה בחירות בין אחמדינג’אד לבין מוסאווי (המועמד המוביל מטעם מחנה הרפורמיסטים). יום הבחירות הגיע, אנשים הצביעו, והדיווחים מהתקשורת זרמו על תוצאות הבחירות. הנה לפניכם גרף המתאר עת מספר הקולות שדווחו עבור כל אחד משני המתמודדים המובילים:
iran-election-graph

מה שהגרף מדגים זה יחס לינארי כמעט מושלם במספר הבוחרים לשני הצדדים, לאורך ששת הדיווחים החדשותיים שפורסמו במהלך יום הבחירות והגעת תוצאות ההצבעה (נחשפתי לגרף באתר “קו חוץ” אשר מציע פרשנות חוץ בעברית).
כשרואים נתון כזה אי אפשר שלא לשאול אחד משניים: או שמישהו קיבל את הנתונים ומאד עיגל אותם. או (האפשרות שאיראנים רובים חושדים בה) שמישהו לא הסתכל על שום נתוני הצבעות ופשוט הקריא מה שהמשטר הטוטאליטארי של איראן אמר שצריכות להיות תוצאות הבחירות. אם היה עלי לנחש, הייתי מאמר על האופציה השניה (שוב, בהנחה שהגרף שתיארתי כרגע הוא נכון, אך כנראה שכך הוא – הוא הגיע מדיווחי בלוגרים על תוצאות הבחירות שדווחו בחדשות באיראן).
אך אילו באמת היינו רוצים להגיד שיש פה בעיה, מה שהיינו צריכים לעשות זה להשוות את זה לגרפים אחרים של דיווחי בחירות (באיראן בשנים קודמות ובאופן כללי). למה אני אומר זאת, כיוון שאפשר לראות שהנקודות אינן מסתדרות על הקו בדיוק, והיות והסקאלה היא של מליונים, אז אינני יכול להיות בטוח עד כמה בעצם הנתונים כן משקפים הבדלים של עשרות אלפי הצבעות, אך אנו פשוט לא מסוגלים לראות אותם. ניחא…
(עידכון 1: מישהו כתב לי שמישהו אחר בדק והראה שאותו הדבר התקבל גם בבחירות בארה”ב לפני כמה זמן. עוד לא ראיתי אבל אולי. בכל מקרה ראו את העידכון הבא)
עידכון 2: בינתיים נתקלתי במאמר אקדמי ארוך המנתח את תוצאות הבחירות באיראן ומציג שורה של ממצאים אשר מעידים על כך שהבחירות באיראן זוייפו הנה הלינק כאן.
עידכון 3: אורן פרבר נתן (בעברית) תיאור יפה לבעיה סטטיסטית שמראה שהסיכוי שהבחירות באירן לא פוברקו הן פחות מ- 0.5% (תחת הנחות מסויימות). הנה הקישור.

בכל אופן, מה למדנו מזה?
ראשית – שאם אתם רוצים להונות אוכלוסיה של בלוגרים איראניים לגבי תוצאות הבחירות, תוסיפו רעש כלשהו ליחס בין תוצאות הבחירות (רעש יוניפורמי, נורמאלי, משהו…).
אבל מה שבאמת מעניין בבחירות באיראן, הן הקשר בינן לבין האינטרנט…

הפייסבוק שנסגר לפני הבחירות: התומכים הרפורמיסטים של מאסאווי, כהמון, הצליחו לרתום את האינטרנט למאבקם הפוליטי. עוד בנסיונותיהם להוביל לבחירתו של מועמדם, הם השכילו להשתמש בכלים הפשוטים העומדים לרשותם כגון טוויטר ופייסבוק, על מנת לתאם ביניהם פעולות (אסיפות, מפגשי הסברה וכו’). זו גם הסיבה, כנראה, בגינה בחר המשטר לחסום את הגישה לפייסבוק כ- 20 יום לפני הבחירות.
כשהמשטר מפחד סוגרים את כל הברזים:
עד כאן עד שהגיעו התוצאות – אבל לאחר שהתוצאות הגיעו, מסתבר ששערי גיהנום נפרצו – והמדהים הוא שכולנו יכולנו לקרוא על זה ברשת!
עוד לפני שאיזשהו כתב חדשות יכל לתת דיווח מקיף, עשרות מאות ואלפי דיווחים על הנעשה באיראן נשלחו באמצעות טוויטר, וניתן היה לקרוא אותם בקלות על ידי חיפוש המילה #iranelection בחיפוש של טוויטר.
הנה הדיווחים כפי שהם התקבלו כעת:


הדיווחים שזרמו אתמול בלילה סיפרו על מהומות ושרפות וצעדות. ידעתי בשלב מוקדם מאד שמנהיגי המחנה הרפורמיסטי מוחזקים תחת מאסר בית והיו קישורים לתמונות נוראיות של אלימות משטרתית, מפות גוגל להתמצאות ואינספור סרטונים של הפגנות.
במקביל יש ביקורת של טוויטריסטים על הסיקור החלקי ש- CNN מציגה למאורעות. בתמונה שלפניכם אפשר לראות השוואה של כמות השטח שכל אחד מאתרי החדשות הגדולים סיקרו את המהומות באיראן (CNN – לא יצאו טוב…)

(ניתן לעקוב אחרי הביקורת על ידי חיפוש הצירוף: CNNfail בטוויטר.)

(לפרוטוקול, שמעתי על זה לראשונה בטוויטר דרך הבלוגרית בחסד יונית מוזס)

בזמן שהמהומות התחילו לפרוץ, ממשלת איראן סגרה את רוב תשתיות התקשורת. הם חסמו את הרשתות החברתיות הגדולות כגון פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ועוד שלל אתרים חדשותיים מרכזיים מהעולם. הם כיבו את הרשת הטלפונית, ואיראנים נבונים שלחו אימיילים לחבריהם בחו”ל בתחינה שאלו יפרסמו בטוויטר שלהם, אל העולם, מה מתרחש בארצם.
לי זה נוגע ללב!

מאיראן עד קנייה
מבחינת האיננטרנט, יש פה דוגמא מדהימה לכיצד האינטרנט מאפשר לאזרחים לחשוף בפני העולם כיצד הממשלות שלהם מתנהגות. והקצב שטוויטר מציע איננו ניתן לתחרות למול זה של רשתות התקשורת הגדולות. כך לדוגמא קרה בקניה לאחר הבחירות בשנת 2008, שהעולם יכל לראות את האלימות שפרצה שם בזמן זה:

אז מה אנו לומדים מכל זה?
אני לא יודע.
בפירוש קורה פה מ-ש-ה-ו. אבל מהו הדבר שקורה, זה לא ברור.
הקול הפנימי שבי שחושב על קונספירציות שואל את עצמו עד כמה ממשלים אחרים (כמו זה של אובאמה, שהראה הבנה מקיפה של האינטרנט), היה מעורב בעקיפין במה שקורה (לדוגמא על ידי זיהוי דברים שראויים לדיווח ואז הפצתם באמצעים הללו, על ידי שהם מאפשרים לשאר המשתמשים האותנתיים להפיץ הלאה).
לא ברור כמה מהדיווחים הם אמיתיים וכמה לא, אבל השטף מרגיש “אמיתי” (אני מת שמישהו ימדל כבר את הדברים הללו שיהיה לנו דרכים חכמות יותר לדעת זאת).
מה המשמעות של זה על העתיד?
העתיד של איראן – שאלה מרתקת. האם זו תחילתה של מהפיכה במשטר שם או פשוט הזדמנות למשטר לרצוח שכבות של אוכלוסיה משכילה? עוד לא ברור.
העתיד של האינטרנט באופן כללי – זו דוגמא עבור משטרים אפלים מה האינטרנט יכול לשחרר. זה מעודד משטרים כמו סין לשמור על פיקוח אדוק (כאילו הם לא ידעו קודם). ובאופן כללי, צריך להזכיר לכולנו עד כמה הכרחי זה עבורנו שלא לאפשר לאף ממשלה בישראל, אי פעם, לצנזר את האינטרנט… (ואם זה נשמע לכם מדע בדיוני, אז אני רוצה להזכיר לכם שחוק סינון אתרים כבר עבר קריאה ראשונה)
העתיד של טוויטר באופן ספציפי – הייזם שיצליח להרכיב הצגה מחודשת, אינטיליגנטית, של טוויטים יעשה הרבה טוב לעולם. העובדה שכרגע אני לא יודע כמה אנשים כותבים על משהו, כמה טוויטים יש להם בנושא, מה הקשרים ביניהם כשהמידע שלהם זרם (כך שאני יכול לראות אם זה משהו שמגיע מהרבה רשתות חברתיות בטוויטר או גושיש מסויים שאולי הוא מזוייף) וכו וכו – אלו הם האתגרים הבאים שאני רואה לצרכני אינטרנט שכמותי בשימוש בטוויטר לזיהוי מגמות.
(אם למי מכם יש כלים מגניב להמליץ עליהם, הרגישו חופשי לכך בתגובות!)

4 תגובות בנושא “איראן וטוויטר – מקרה דוגמא (עוד לא ברור למה)”

    1. תודה עופר, נתקלתי בפוסט ההוא של קלינגר, והוא אכן חימם את ליבי.
      מטרתי הייתה להראות שחוקים כאלה עלו (ועוד עלולים לעלות בעתיד) על השולחן ואף לעבור את הקריאה הראשונה. מעשית, נראה שהנושא ירד מהפרק לבינתיים, תודה לאל… 🙂

  1. היי טל היקר!
    אהבתי מאוד את הפוסט, זה מאוד מעניין להבין שכלי מדיה חברתית כיום הם כלי חזק יותר מממשלים אפלים כמו איראן. לגבי הקריאה שלך ליזמות בתחום הטוויטר, נשמע לי נהדר, אני שוקלת להרים את הכפפה:-)
    אשמח לדבר איתך על הנושא!!

    שמרית בן אליהו

השאר תגובה