2 סרטונים על גוגל: גוגל כסכנה לפרטיות, והרצאה ממייסדי גוגל

לפני זמן מה, בוריס כתב פוסט "מה גוגל יודעים עלי". ותיאר משהו שכולנו חשבנו עליו בזמן זה או אחר בשנים האחרונות: שנהפכנו יותר ויותר תלויים בשירותים של גוגל.

היום התפרסמה כתבה בווינט על התוכנית של גוגל להכנס לתחום האנרגיה הירוקה. כמובן שאני בעד. מאידך, התגובות של האנשים לכתבה הדיפו ריח חזק של משרד יחסי ציבור. לכן בתגובה, אני מצרף היום שני סרטונים.
הראשון הוא של masterplanthemovie.com שעושים עבודה נהדרת בלהעביר עד כמה הרבה מידע יש לגוגל אודותינו (זהו קליפ עשיר באינפוגרפיקה – עם אנימציה של גרפים ואותיות, שימוש מושכל בצבעים מפחידים של שחור ואדום, ומוזיקה קונספירטיבית – מאד מרשים). תהנו:

הסרטון השני שאני מביא היום, הוא של ההרצאה שניתנה על ידי מייסדי גוגל (סרגיי ולארי) בכנס טד.
ההרצאה הזו מתחילה עם התמונה הבאה:
google search globe
זהו גלובוס תלת ממדי שמציג (בזמן אמת), כמה אנשים מחפשים בגוגל, בכל מיקום בעולם. כל נקודה של "עמודת חיפושים" מייצגת בערך 30 חיפושים. והצבעים של הנקודות מייצגים את השפה שבה החיפוש מתבצע (אנגלית, אגב, זה נקודות בצבע אדום).
ההרצאה מורכבת משלושה חלקים:
1) מה אנשים מחפשים (והקושי בלהתאים תוצאות חיפוש לרב-משמעות של השפה),
2) איך גוגל מתמודדת עם הצורך בחדשנות (החל מדקה 7, וזה מתחיל בסיפור היצירה של אורקט: שהגיע מההחלטה האירגונית של גוגל להרשות לעובדיהם להשקיע 20% מזמן העבודה שלהם באיזה פרוייקט שניראה להם חשוב),
3) ועל אדסנס (החל מדקה 14:46).
הרצאה מרתקת, תהנו:

כיצד גילו את ה- RNAi (ה-ר.נ.א "המפריע") – קליפ מהנה לצפיה

נתקלתי בסרטון מקסים המסביר מה זה RNAi. בתימצות: מדובר במנגנון הגנה של תאים כנגד ווירוסים. המנגנון יודע לזהות RNA שניראה כאילו הוא וויראלי – ולהשמיד אותו.
הסרטון שלפנינו מציג את כל המנגנון של שיכפול ד.נ.א ל- ר.נ.א, בתאים, בצורה מאד ידידותית ומהנה לצפיה (באמצעות טירות וטבחים ופיראטים). תהנו: (5:42 דקות)

אינפוגרפיקה על "מה זה טיפוגרפיה?" (קליפ מהמם על העיצוב של אותיות)

לפני שבוע ביקרתי בירושלים את ידידתי המקסימה, והמעצבת הגרפית בחסד, הלת'. בעת שהיא טיפלה בעניין חשוב זה או אחר, גיליתי על שולחנה ספר (שאת שמו אני צריך למצוא) אשר מציג אינספור צורות גדלים ורעיונות לפונטים, הייתי מהופנט. מעולם לא דמיינתי שאפשר להיות כל כך יצירתיים במשהו פשוט כמו פונטים.
כמה ימים מאוחר יותר, בכנס וורדקמפ, אהוד קיינן ויאיר רוה הפצירו מהקהל להתרחק מפונט נרקיסים.
כל האירועים הללו שהתרחשו הן ללא ספק מעל ומעבר לצירוף מקרים גרידא ומהווים חלק מרצף לוגי שהכתיב איזה גורל קוסמי לקראת זה שאני אתקל בקליפ הבא שאני מציג לפניכם.
הקליפ הוא אינפוגרפיקה מצויינת, שעושה שימוש מושכל באנימציה וסאונד כדי להמחיש את החיות העצומה שמסתתרת מאחורי אותיות:

הערה 1: בכתיבת הכותרת לפוסט ממש התאפקתי שלא לכתוב "איפוגרפיה של טיפוגרפיה" או "אינפוגרפיקה של טיפוגרפיקה".
הערה 2: לפני שיווצר ספק, דברי לגבי גורל היו הלצה בלבד. עמדותי האונטולוגיות אינן כוללות פרדיגמה של גורל מוכתב מראש. אך בפירוש מכירות בקיומן של סיטואציות מצחיקות אשר נובאות מהנטייה של המוח האנושי להתעקש למצוא תבניות בכל דבר, גם כאשר הוא במקור אקראי. (והנה עוד נושא שאני צריך לכתוב עליו בעתיד – רשמתי לפני…)

מתי ישלבו משטחי רב-מגע עם מסכים תלת ממדיים ?

תשובתי לשאלה היא שאיני יודע. ובפוסט הזה אני אחלוק איתכם מדוע השאלה בכלל עומדת על הפרק.

בכינוס טד 2006, בחור בשם ג'ף האן הציג לנו מסך "רב מגע" זול שהוא פיתח. אם עוד לא ראיתם, הנה ההרצאה:

בסרטון, ג'ף מבטיח שניתן לייצר מסכים מאד גדולים אשר מאפשרים קליטה של נקודות מגע מרובות על פני המסך.
הבטיח וקיים, הדגמה של מסך כזה ניתן לראות כאן: (המוזיקה נעימה)

מה כבר אפשר לעשות עם טכנולוגיה כזו ? ובכן, אפשר שמייקרוסופט יקנו אותך ואז יפתחו מוצר כמו surface: שולחן שהמשטח שלו מציג תמונה ומסוגל להגיב למספר רב של נקודות מגע. זה, בשילוב עם חיישני אינפרא-אדום אשר מצליחים לזהות איזה אובייקט נימצא על השולחן, הופכים את surface למוצר עם אפשרות להרבה מעוף.
אחד מהיישומים המגניבים היא היכולת של השולחן לשתף פעולה עם מכשירים אחרים כמו מצלמות, מכשירים סלולאריים וכרטיסי אשראי. להדגמה בגובה העיניים, ניתן לעיין בסרטון הבא:

עד כאן חלק א' – משטחים שמאפשרים נקודות מגע מרובות.
עכשיו, חלק ב' – תצוגה תלת ממדית.

תצוגה אוטוסטרוסקופית תלת ממדית, או תצוגת שדה אור אינטראקטיבית של 360 מעלות. נישמע טוב?
USC, המוסד לטכנולוגיות חדשניות, הציג את מסך כזה ב-SIGGRAPH 2007, (תערוכה לטכנולוגיות מתהוות).
הקסם מתרחש באמצעות מקרן ווידאו שמחובר בבסיס המתקן, ומקרין תמונות אל מראה מוטה אשר מסתובבת מאד מהר. אחד האתגרים שהמוצר נידרש לענות עליהם, הוא כיצד להציג את האובייקט התלת ממדי במסך לאדם שמתבונן מזוויות שונות. לשם כך, למכשיר מחובר חיישן אשר עוקב ומזהה באיזה גובה ומרחק ממוקם האיש אשר צופה בתמונה.
מתקציר המאמר של האנשים הללו, לא הבנתי האם המכשיר תומך בהצגה תקינה של האובייקט התלת ממדי, עבור יותר מאשר צופה אחד, ממיקומים שונים מסביב למסך. אני מניח שכאשר המוצר יתקרב למדפים, כבר נדע…
(מידע נוסף נמצא כאן)
ומספיק למילים, בוא נעיף מבט כיצד זה ניראה:

השלב הבא שאני מדמיין, הוא שיכניסו את המסך הזה לכיפת זכוכית קטנה שהמשטח שלה מסוגל לזהות נקודות מגע מרובות.
איזה יישומים אפשר למצוא לשילוב כזה? החל ממדע ועד למשחקי מחשב – אני אשמח לגלות.

צפיה מומלצת נוספת:לחשוב על מימדי מרחב – סרטונים להרחבת אופקים

איך לעצבן אנשים – בראיונות עבודה

אחי העביר אלי מערכון מצויין שלקוח מהסרט "איך לעצבן אנשים" של ג'ון קליז (מונטי פייטון).

המערכון מדגים ראיון עבודה, ולכל אדם שצפוי לעבור ראיון עבודה בחייו (ויש לי כמה ידידים וידידות שעברו כאלה בתקופות האחרונות – אני מקדיש את הסרטון הזה לע' ול-ר'), ניראה לי נכון שיצפו בזה. העיקר לא לתפוס מיגרנה. תהנו:

עידכונון: נתקלתי בפוסט קצר הכולל טיפים חביבים של יוסי בנושא של ראיונות עבודה – (אם זה מעניין אותכם) שווה לתת קליק ולקרוא