אחרי הפוגה של חמישה חודשים, החליטה היום (ב') הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לחדש את הפחתות הריבית והודיעה על הורדת הריבית לחודש אוגוסט ב-0.25%, לנקודת שפל של 0.5%. זאת לאחר שהפחתת הריבית האחרונה שביצע בנק ישראל הייתה כאמור בסוף חודש פברואר.
בכתבה הופיע התרשים הבא:
אך כאשר מתבוננים בריבית של חודש אוגוסט, מתקבל הרושם שהירידה הייתה דרמטית מאד, יותר (למעשה, פי 2) מאשר במעבר מפברואר למרס (למרות שבשני המקרים הירידה הייתה באותה מידה של 0.25%). בדיקה דקדקנית יותר עם עורך גרפי מדגים שזה אכן המקרה:
שתי הערות נוספות:
נקודת ההתחלה של העמודות השונות איננו מציר ה- 0 (מה שקצת מקצין את מידת הירידה), וגם
שמתם לב שמיקום תרשימי העמודות אינו ממוקם באופן סימטרי באמצע הפס הציבעוני על פני החודשים השונים? משום מה דצמבר, ינואר ופברואר מיושרים לימין
לטובת ynet, ושאר הקוראים, הנה אותם הנתונים (הגרף יוצר באקסל), אבל כאשר גבהי העמודות נשארות נאמנות לנתונים:
אתם מוזמנים להוריד את האקסל מכאן (ולהשתמש בו, או במשהו דומה, בכתבות ההמשך שלכם – אנא עשו זאת).
זו דוגמא (מצערת) לחוסר תאימות בין הנתונים המספריים להצגה הגרפית שלהם, זה מיותר (בעיני) לפגום כך ביכולת של הקורא לקבל מושג כמותי וויזואלי לגבי המציאות (ועוד כשכל כך קל לייצר תרשים תקין) – ואני מקווה שאתר חדשות מרכזי כמו ווינט יעשה מאמץ לשפר את התרשימים שלהם בעתיד.
עידכון: ווינט תיקנו את הטעות בתרשים שמופיע אצלם בכתבה 🙂 (למרות ששתי ההערות שציינתי עדיין לא תוקנו)
מדור הכלכלה של ווינט פירסם לפני כמה שעות את הנתונים שפרסם היום משרד הבינוי והשיכון.
המממ, כשאני אומר "פירסם", כוונתי היא שהעיתון נתן צילום מסך של טבלת נתונים, ביחד עם תיאור של היחס בין מחירי הדירות בתאריכים שונים (דהיינו, הירידה באחוזים).
אז מה הפריע לי? שלהסתכל על (צילום מסך) של טבלת נתונים גדולה לא ממש עוזר לי להבין מה קורה בשוק הדיור (ותיאור האחוזים של הכתבה גם כן לא עוזר).
הכנת הנתונים
רציתי ליצור תרשים של הנתונים. בשלב הראשון, הורדתי את התמונה של טבלת הנתונים מהאתר של ווינט (קישור) . בשלב השני נגשתי לגוגל וחיפשתי "OCR jpg to doc", כדי למצוא אתר שיאפשר לי להמיר את התמונה למספרים (כדי שאני לא אצטרך להתאמץ יותר מידי בהקלדה). הנה קישור לאתר שהצליח לא רע להמיר את התמונה למסמך וורד (קישור). את הטבלה שבקובץ וורד העברתי לאקסל, ותיקנתי כל מיני שגיאות (פסיקים, נקודות, ואפסים חסרים).
אתם מוזמנים להוריד את הקובץ שהתקבל ולחשוב על דברים יצירתיים אחרים לעשות איתו (קישור לקובץ הנתונים).
התרשים של מחירי הדירות בשנתיים האחרונות
מה שמצער אותי זה שאני לא מבין את המשמעות המדוייקת של המחיר. אני לא יודע אם זה מחיר ממוצע לדירה בגודל מסויים. באיזה איזורים בארץ, וכן הלאה. המשמעות המדוייקת של הנתון לוטה בערפל, לא מתואר בכתבה של ווינט, ודורש חפירה באתר של משרד השיכוי והבינוי (וזה בהנחה שהם רשמו את ההסבר שם איפשהו).
אבל בואו נניח שהנתון הזה בכל זאת מייצג משהו על מה שקורה בארץ. הנה התרשים:
הקו הכחול הוא של מחירי דירות יד שניה, בעוד שהקו האדום הוא של מחירי דירות חדשות. הקו השחור שהוספתי על גבי הנתונים הוא החלקה על פני 4 תקופות (אפשר לחשוב על זה כעל קו המגמה "הממוצע" של מחירי הדירות).
מחשבות על הנתונים (ומחאת האוהלים)
כמה תופעות מעניינות צצות כשמסתכלים על הגרף:
מחירי הדירות הם נתון "רועש" בין חודש לחודש (שזה די מרשים לראות כשחושבים על זה שמדובר בממוצע של מחירים). אחת המסקנות שמתקבלות מזה היא שלהשוות חודש ספציפי עם חודש ספציפי בשנה שלפני כן, זה לא בהכרח ההשוואה הכי טובה. מדוע? כי ייתכן שבמקרה (או בכוונה שאיננה "נקיית כפיים") נבחר להשוות שני חודשים עבורם היה הפרש גדול. וייתכן וההפרש הזה הוא מיקרי, ויהיה מתון יותר בחודש שלאחר מכן. זה אומר שלשם השוואות בין תקופות, ייתכן ועדיף להסתכל על נתונים שעברו "החלקה" (דהיינו, "מיצוע", מה שמופיע בתרשיימים למעלה בתור הקו השחור).
זה גם אומר שיכול להיות חודש שבו פתאום יכריזו ש"מחירי הדירות מתרסקים" (בעיקר כאשר מדובר במחירי הדירות החדשות), אבל שחודש לאחר מכן המחירים שלהם יתאזנו חזרה למחירים הקודמים.
נראה שיש יותר תנודתיות במחירי הדירות החדשות לעומת מחירי הדירות יד-שניה (זה רק מהסתכלות בעין, לא בהכרח מדובר בהבדל מובהק סטטיסטית). הסבר אחד על כך נתן אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אשר אמר בעקבות פרסום הנתונים כי "הודעת משרד השיכון תואמת אחת לאחת את תחזיות לשכת השמאים בדבר ירידת מחירים זמנית, בשיעורים מינוריים, כשהקבלנים מוכנים להתפשר מעט יותר משוק דירות היד השנייה, וזאת רק הממונפים שבהם".
מאז תחילת מחאת האוהלים (דהיינו, יולי 2011), נראה שהייתה "ירידה" במחירי הדירות החדשות והיד-שניה (בהשוואה לשיא). אם כי הירידה היא על פני המגמה, יותר משמעותית בדירות החדשות – ובכל מקרה די זעומה ביחס לשונות הכללית של הנתונים. האם הנתונים האלה מלמדים אותנו שמחאת האוהלים השפיע על שוק הדיור והורידה את מחיריו? זו שאלה מצויינת, אינני יודע את התשובה. ייתכן ומחאת האוהלים הגיע באותו הזמן שהתחילה להתהפך מגמת העלייה של מחירי הדיור.
בשורה התחתונה, אני לא רואה בשורה גדולה בנתונים האלה, רק קצת תובנות שלא ברור לי מה אפשר לעשות איתן.
אם יש לכם מחשבות על מה לעשות עם הנתונים, או איך לפרש אותם – אשמח לקרוא עליהם בתגובות, אני אוהב ללמוד דברים חדשים…
התעצבנתם מחשבון החשמל המנופח? כשתקבלו את החשבון הבא תתעצבנו עוד יותר. כתבנו עמיר בן-דוד מדווח כי תעריפי החשמל יעלו בשבוע הבא בעוד 8.9%, ובכך ישלימו זינוק של 24% בתוך שנה. תראו כמה שילמתם אז – וכמה אתם עומדים לשלם עכשיו
מחאת האוהלים אשר החלה ברוטשילד מצליחה לסחוף עוד ועוד אזרחים, לצלילי הדממה החברתית שפקדה את מדינתנו בעשורים האחרונים.
ובהזדמנות זו, המחאה גם מצליחה לעורר דיון באופן שבו ערוצי התקשורת המרכזיים מסקרים את המחאה. מה שמוביל אותנו, תאמינו או לא, לסטטיסטיקה.
נתקלתי באינפוגרפיקה המקסימה, אשר משווה את שטח ההתייחסות שכל אחד מהעיתונים המרכזיים (ידיעות, מעריב וישראל-היום) הקדישו למחאת האוהלים בשבוע האחרון.
לחצו על התמונה לגירסה מוגדלת:
התמונה מראה את העמוד הראשי של כל אחד משלושת העיתונים לאורך השבוע, וצובעת בורוד את ההופעה של התייחסות למאבק האוהלים. לקינוח, ציטוטים נבחרים מעמוד השער מוצגים לצד התמונה בצהוב.
האם ישראל היום מתייחס פחות למחאת האוהלים מאשר עיתונים אחרים, בהחלט. האם זה מעיד על כך שמדובר ב"ביטאון של ביבי"? בשביל הפרשנות הזו צריך איש תקשורת, לא סטטיסטיקאי… 🙂
העונת נוספת: למרות נסיונות של גורמים כאלה ואחרים לצבוע את המחאה כקיטוב בין מחנות הימין והשמאל הפוליטיים (כפי שאלו מתבטאים בדעות על הסכסוך הישראלי פלסטיני), הרי שהיטיבו לכתוב לפני שמה שבאמת מדובר פה זו הכלכלה, וספציפית, האם אנו שואפים למדינה קפיטליסטית או מדינה המקדמת אג'נדה כלכלית שהיא יותר סוציאלית.
ברוס סטרלינג, אחד מסופרי המד"ב האהובים עליי, מקשר בבלוג שלו לפוסט של ג'ף מאנאו, אשר מספר על היוזמה האחרונה של הוצאת הספרים הבריטית פינגווין. היוזמה מסתכמת בכך ששישה מחברים יספרו שישה סיפורים במשך שש שבועות. מה שמשך את תשומת ליבם של סטרלינג ומאנאו היה הסיפור הראשון שנקרא "21 צעדים" והוא מסופר על גבי המפות של גוגל.
מול עיניו של מאנאו עולה החזון של מפות המדע הבדיוני על-גבי, ובאמצעות שירות המפות של גוגל. והוא מציע שלא נסתפק בסיפור הראשון ביוזמה של הוצאת פינגווין אלא נרחיב את היריעה גם לסיפורים נוספים רבים ככל האפשרים ונעלה את ההתרחשויות של כולם על המפה ונמפה את העיר מחדש, על בסיס הסיפור ולא בתור לוח של אתרי תיירות ותחנות רכבת תחתית. חזון, או אולי חזיון זה, אם אי פעם יצא מגדר התיאוריה יאפשר לנו לחיות חיינו, ולו לרגע קט כמו בסיפורים האהובים עלינו או בסרטים הישנים שאנחנו עדיין שומרים על קלטות וידאו. החלום של להכנס לתוך הסיפור מתחיל לקרום עור וגידים ואנחנו לא רחוקים מן היום שבו נוכל לעשות זאת, לפחות על המפה המקוונת.
השבוע השתתפתי בבכנס אינפו2008, שבו נכחתי השבוע, הייתה הרצאה של ד"ר ישע סיון (הרצאה אחרונה ביום שלישי, ביום העיון "לא רק תחת הפנס: דרכים חדשניות לחיפוש ואחזור מידע איכותי"). ד"ר סיון ניראה כמו גיימר חביב שהביא את אהבתו לאקדמיה, דיבר על עולמו-משחקים-ווירטואליים (דוגמת world-of-warcraft, metaverse ו- second-life ), והדגים בקיאות מרשימה אודות הקונטקסט של המשחקים הללו בעולמנו (הרבה כסף מוזרם דרכם, כסף אמיתי…).
שאלתי את האישה המקסימה שלצידי "מה אנשים מוצאים בדברים כאלו ?" ותשובתה הייתה "כשאינך מרוצה בחייך שלך, אתה רוצה 'חיים שניים'". אני משער שלא ניתן לסכם את הסיפור שם, אך המשפט נשמע הגיוני באותו הרגע, והנחתי לנושא.
ד"ר סיון המשיך וסיפר על אוגמנטד-ריאליטי, מציאות על גבי המציאות שלנו. מידע שמתווסף רבדים רבדים על פני סביבתנו, ומעשיר אותה. דוגמאות לכאלו אפשר לראות כשמתבוננים בקליפים של אינפוגרפיקה.
נראה שהסיפור "21 צעדים" מצליח להימצא בדיוק בתפר שבין שני אלו. מציאות על גבי מציאותנו שלנו, אך אחת דמיונית. עוד לא קראתי את הסיפור, ואולי לעולם לא אקרא – כך או אחרת, הרעיון מדליק.
