איזה ביטוח בריאות כדאי לקנות כשטסים לחו"ל ?

בעוד שבועיים אני טס לארה"ב לכ-5 שבועות.
כחלק מההתארגנות שלי לטיסה, אני צריך לרכוש ביטוח בריאות לחו"ל למקרה ש"יקרה משהו".
אני לא שואל לגבי ביטוח צד ג', ביטוח במקרה של טיול אתגרי, או ביטוח על חפצים.
אני שואל את עצמי, באופן הכי פשוט, על ביטוח למקרה של מחלה או תאונה בטיול פשוט בעיר.
אז איזה ביטוח לרכוש?
חברות האשראי (כידוע) מציאות ביטוח חינם. קופות החולים גם הן מציאות ביטוחים (בתשלום) בהיקפים שונים של כיסוי. וגם סוכנויות הנסיעות מציאות ביטוחים.
אצל מי כדאי לרכוש, ובכמה? כיסוי של חצי מליון שקל או מליון וחצי?

שאלתי את חברי בפייסבוק ואחת התשובות שקיבלתי הייתה:
"בתכלס? מה הסיכוי בעצם שבכלל יקרה לך משהו, שבגללו תצטרך את הביטוח?
הוא לא כזה גבוה כדי שיהיה הבדל משמעותי בין הביטוחים…"

כאן נדלקה לי הנורה שאומרת "שווה לרגע לכתוב פוסט" ומדוע? כיוון שהספרות המחקרית על הפסיכולוגיה של קבלת החלטות היא ענפה. כיוון שהמחקרים מראים שהדרך שבה בני אדם מעריכים הסתברות שמשהו (כמו תאונה) יתרחש, מבוססת על הנחות שלא תמיד מתקיימת (ראו כהנמן וטברסקי שעשו על זה קריירה ואף זכו בנובל).
מה שאני מנסה לומר הוא שזה אחד המקרים בהם אין לי (כאדם שעוסק בסטטיסטיקה – אומנות הסקת המסקנות ממספרים) את הנתונים לדעת מהי ההחלטה שאני צריך לבצע.
מכאן שאני כותב את הפוסט הזה, אם למישהו מכם יש מחשבות או שיקולים מעניינים לחלוק בנושא – אשמח לקרוא אותן בתגובות.

ובשביל שהדיון יהיה יותר פורה, הנה ההרצאה המדהימה של דן גילברט (בטד) על "הציפיות השגויות שלנו"

למה להאמין בבני אדם ? (והרצאתו של כריס אבוני מטד – כ-16 דקות)

היו לי מספר שיחות לאחרונה עם חברים טובים. ועלתה בהן הסוגיה של אמון: מדוע חשוב לבטוח באנשים, איך מאבדים את התחושה הזו ואיך זוכים בה חזרה ?
על מדוע חשוב לבטוח הייתי עונה שהאמון מאפשר (ברמה הכלכלית) לשיתוף פעולה וחיסכון במשאבים. וברמה האישית: זה פשוט מרגיש טוב.
על איך מאבדים את האמון באנשים – עושה רושם שזה קורה לחלקנו כשאנחנו נבגדים. לחלקנו נדרשים מספר בגידות, ולחלקנו רק בגידה אחת – אבל מאד כואבת.
ואז מגיעה השאלה: ואיך משיבים אמון באנשים, לאחר שזה נפגע ? אני לא יודע.

יהיו שיענו שזה דורש אנשים-טובים וזמן. יצא לי לראות חברים נפגעים מאנשי עסקים, פוליטיקאים, בני זוג. ושלאחר מכן לא שבים לבטוח בכאלה יותר. וראיתי כאלו שחזרו לבטוח, שרצו להאמין. אין לי תשובה פשוטה למה זה קורה ולמה זה – אני פשוט לא יודע.

על רקע זה, אני מתכבד להציג את הרצאתו של כריס אבוני (מטד), אשר מספר על אנשים. זו אחת מההרצאות הללו שלי נותנות את התחושה שאפשר, למרות בגידות מהעבר, להאמין בבני אדם. (ראו הוזהרתם, ההרצאה כוללת תיאורים של זוועות אנושיות מצמררות. אך יחד איתן, חמלות שמשאירות את הלב חם)

Chris Abani tells stories of people: People standing up to soldiers. People being compassionate. People being human and reclaiming their humanity. It's "ubuntu," he says: the only way for me to be human is for you to reflect my humanity back at me. (Recorded February 2008 in Monterey, California. Duration: 16:14.)