עוד צעד להסרת מחסום השפה ברשת: אתר שמציע וויקי-כתוביות לסרטי-רשת

תחשבו על השילוב בין סרטוני יוטיוב, כתוביות וויקיפדיה. התוצאה: DotSUB.com

(אגב, את הסרט שמעל אני תירגמתי.)

האתר עוד בשלב בטה, ואפשר לחשוב על הרבה דרכים בהן ניתן לשפר אותו. אך גם אם האתר כשלעצמו לא ימריא, הרי שעצם הרעיון הוא נהדר.

אני סקרן לגלות את ההשלכות שיהיו לאתר כזה על העולם. אין לי דרך לדעת מראש, אבל כן אפשר לתת כמה נתונים מעוררי מחשבה.

בתרשים שמתחת מצורף תרשים-עוגה של התפלגות דוברי השפות באינטרנט (לשנת 2004), נסו לדמיין מה היה קורה אם כל המפה הזו, שמציגה מחסומי תקשורת, הייתה נמרחת האחת על השניה, כך שלא משנה מהי השפה שמישהו יצר תוכן וויזואלי – אני ואתה נוכל לצפות בו, ולהבין את הנאמר, האין זה מדהים ?

(הנה המקור לתרשים העוגה) , והנה הצגה יותר אינפורמטיבית (תרשים עמודות), עם נתונים יותר עדכניים (משנת 2008), על עשרת השפות הכי מדוברות ברשת (הנה קישור למקור):

מדהים…

עידכון:דיברתי עם חבר שלי שעובד עם חרשים. הוא סיפר לי שהוא מכיר את האתר כבר למעלה משנה, היות ואנשים שמסייעים לקהילת החרשיםמשתמשים בו על מנת להעלות כתוביות לסרטוני יוטיוב (שאחרת החרשים לא היו מסוגלים להבין).

“איך לקרוא לעצמי – בלוג או אתר ?” (או: דימוי הבלוגוספירה בארץ)

התשובה (שלי):

תקראו לעצמכם בלוג!

ועכשיו אחרי שיש לנו תשובה, אחקור בשארית הפוסט מדוע בכלל השאלה עולה (ולמה, לדעתי, חשוב לענות עליה).

מי שואל שאלה כזו ?

לאחרונה נתקלתי בשאלה הזו ממספר אנשים שעבורם בניתי בלוג: הם שואלים אותי ואת עצמם האם לקרוא לבלוג שבניתי להם “בלוג” או “אתר”. אני אפילו זוכר שכששוקי ואני בנינו את בלוג החומוס, הקדשנו כמה דקות לשאלה הזו.

המוטיבציה לפוסט הנוכחי היא שלאחרונה עלו קולות מתוך קהילת האקדמאיים עבורם בניתי (בשיתוף פעולה עם איתמר שאלתיאל) את הבלוג “הפורום להגנת ההשכלה הגבוה” (שעל פתיחתו סיפרתי כאן). אשר אמרו “בואו נקרא לבלוג שלנו אתר”.

מה אנשים (מסויימים) בארץ חושבים על בלוגים ?

לדעתי, המקור לשאלה “האם לקרוא לי בלוג או אתר?”, מגיע מדימוי שלילי של אנשים בארץ על בלוגים. כאדם שאוהב סטטיסטיקה, הייתי שמח לכמת את זה – לעשות על זה סקר ולנתח את התוצאות. אבל היות ואין לי את האמצעים אני אסתפק בלנחש שאנשים רבים בארץ חושבים על בלוגים באותו אופן שבו התוכנית “ארץ נהדרת” מציגה אותם, לפיה: בלוג הוא יומן-רשת עבור נערות פאקאצות מתבגרות.

או במילים אחרות: בארץ, יש אנשים שחושבים ש “בלוג” = עמוד אינטרנט (שאיננו מוגבל בנפח) שמתמלא בתוכן (לא רציני ולא איכותי) על ידי מיעוט גרפומאני (כנראה, ללא חיים מעניינים – הרי אחרת מאיפה יש להם זמן לכתוב?).

ולמה שיהיה לנו איכפת שזה הדימוי של בלוגים ?

כי הדימוי של בלוגים בארץ מרחיק אנשים מהבלוגוספירה וכך פוגע בהתפתחות תרבות האינטרנט בארץ. כי דימוי שלילי של בלוגים בארץ, מדכא אנשים מוכשרים מלכתוב את התוכן (העיברי) האיכותי שלהם בבלוג. ומסביב לכל מוביל דעה שלא כותב את דעתו בבלוג, כך גם נעדרים מהבלוגוספירה רבבות של קוראי בלוגים פוטנציאליים שפשוט אין להם מה לקרוא.

ולהבנתי, הכניסה של אנשים לתרבות האינטרנט היא תנאי הכרחי לשינוי חברתי, שהשלבים היותר מפותחים שלו הוא שהתרבות שלנו תהיה בשלה לדברים כמו דמוקרטיא ישירה.

קצת לינקים

ולסיום – “מה זה בלוג”

ובשביל חסרי הנסיון שבינינו, אסיים את הפוסט הזה בלומר כמה מילים על מה זה בלוג. אתם יכולים לקרוא את זה, או פשוט לראות את הסרטון המקסים שצירפתי בסוף הפוסט שמלמד מהו בלוג ב plain english.

מהגדרת בלוג בויקיפדיה:

בלוג Blog (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות (“פוסטים”) העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. הרשומות מסודרות בדף הבית ובדפי הקטגוריה על פי הנושא החדש ביותר בהתחלה והישן ביותר בסוף. בעלי בלוג נקראים “בלוגרים” וקהילת בלוגרים נקראת “בלוגספירה” (לעתים המילה משמשת כביטוי למכלול הבלוגים באינטרנט). המילה “בלוג” היא חיבור המילים מאנגלית: Web (רשת) ו-Log (יומן).

הבלוג הוא אחד ממאפייניה של תרבות האינטרנט. בעבר, יש שראו בו סוג של יומן אישי השונה מזה שנכתב בתקופה שקדמה לעידן האינטרנט, בפומביות ההתקשרות עם העולם שהוא מציע.
בעידן הוב 2.0 שלטת מגמה שונה המנכיחה באינטרנט בלוגים של אנשי עסקים, בלוגים של פוליטיקאים ידועי שם, (דוגמת הילארי קלינטון), ובלוגים של יוצרים ואנשי אקדמיה המשמשים פלטפורמה לפרסום יצירות אמנותיות וספרותיות, מאמרי דעה וביקורת ומאמרים אקדמאיים.

מספר הקוראים בבלוג מגיע לעתים קרובות למספר הקוראים של ספר בזמן קצר מאוד, זוהי הסיבה שבגללה מספר סופרים הולך וגדל כותבים בלוג אישי בידיעה שיצירתם תגיע לקוראים במהירות ויוכלו לקבל מהם משוב. על חשיבותם של בלוגים מסוג זה ניתן ללמוד מהשכיחות הגדלה והולכת שבה מאמרים אקדמאים מצטטים ומתייחסים למאמרים שמופעים בבלוגים של חוקרים וכותבים אקדמאיים.

(הערך בוויקיפדיה ממשיך ומפרט על סוגי בלוגים כגון: בלוג קהילתי, בלוג בארגון, בלוג אקדמי, בלוג עיתונאי)