מוזיקה בקוד פתוח – על המקהלה הוירטואלית של אריק ויטאקר

הוידיאו הויראלי של אריק ויטאקר (שאני מתפתה לכנות אותו ההאקר הלבן) כבר זכה ללמעלה מ- 2 מליון צפיות. בוידיאו שלו, הוא המנצח על מקהלה, מקהלה של 185 קולות מ- 12 ארצות, כולם שרים יצירה שהוא הלחין ושיחרר לציבור. הנה 6 הדקות המדוברות:

על הוידיאו הזה שמעתי דרך הרצאת הטד (שכבר נשלחה אלי דרך כמה חברים שונים) שבו אריק מספר על היצירה של הוידיאו הזה, על איך שהכל התחיל מילדה אחת ששלחה לו קטע של עצמה שרה, ואיך שזה הפיח בו את התשוקה לשלב את קולותיהם של אנשים רבים, שונים, מרחבי העולם, דרך האינטרנט.

הקטעים המוזיקאליים הללו הם יפהיפיים, אך זו לא הסיבה שאני כותב עליהם היום. הסיבה היא כי הוידיאו הזה הוא המחשה של סוג של שיתוף פעולה, בתחום המוזיקה, שלא ניתן היה לעשות לפני כן (תחת תקציב סביר). תופעה שנדמה לי ראוי לכנות אותה “מוזיקה בקוד פתוח”. הסיבה שאני חושב שהשם הזה הוא מתאים נובע מהצורה של התופעה – הרבה אנשים, כל אחד תורם במקצת את חלקו, למען יצירה של פרוייקט אחד גדול. כל זמר תורם את קולו (הקוד שלו), וביחד הם נרקמים לכדי פרוייקט שגדול מכל אחד בפני עצמו. כמו ויקיפדיה, לינוקס וכן הלאה.

ידוע זה מכבר שעולם המוזיקה הושפע רבות מכניסתו של האינטרנט. ההשפעה הכנראה ידועה ביותר היא שיתוף הקבצים אשר מטילות אימה על מוזיקאים (טוב נו, בעיקר את חברות הפקת המוזיקה) מהשאלה כיצד הם יתפרנסו כעת, כשאנשים לא צריכים יותר לקנות את חתיכת הפלסטיק שהם יוצרים כדי לשמוע מוזיקה. השפעות אחרות היו הכניסה של אינספור “אמני כורסא” שפתאום יכלו לשתף את אומנותם ולהיהפך למפורסמים בין לילה, פשוט כי הם נגעו במסה קריטית של אנשים שלחצו “שתף” (באופן דומה להשפעה של בלוגרים על עולם העיתונות, כנראה).

והנה מגיע אריק ויטאקר עם בשורה חדשה, עם הדוגמא המאלפת של הדרך שבה האינטרנט יכול לאפשר לעשות משהו שמעולם לא שמענו עליו לפני כן.
אגב, בהיבט השיווקי של הפרוייקט הזה, יש אלמנט פנטסטי והוא שכל אחד מהמשתתפים בסרטון הזה יקפיד לשתף אותו עם כל חבריו (משהו שלא בהכרח קורה עם מתכנתים או אנשים שכותבים ערכים בויקיפדיה). זוהי כנראה הדרך הכי מוצלחת שנתקלתי בה כדי ליצור סרטון ויראלי – ליצור סרטון שמספר גדול (אשר מגיע מאוכלוסיות מאד נבדלות) לקחו בו חלק, והם בעלי אינטרס אישי בהפצתו.

הפרוייקט הזה, בעיני, הוא רעיון שראוי לשתף אותו הלאה…

הוידיאו-קליפ של נמרוד שפירא זכה להיות הקליפ הרישמי ל-“המתן לי” (שירו של המוזיקאי מובי) :)

עידכון: הקליפ זכה!
(כתבו על זה בווינט)
הקליפ ל-“Wait For Me” שיצר הסטודנט לקולנוע נמרוד שפירא, יהפוך לקליפ הרשמי של מובי ויזכה את יוצרו ב-5,000 דולר.

* * * *
אם ברצונכם להצביע לקליפ, לחצו כאן, ואז לחצו על VOTE, שמתחת לסרטון מצד ימין
* * * *
(פורסם במקור ב- 11 לאפריל 2010)
אני לרוב לא נכנס לאימייל שאומרים “תיכנס ותצביע כאן!”, אבל אחרי שקיבלתי המלצה על הקליפ גם מאבא וגם מאחי הגדול, אמרתי שאני אתן לקליפ הזה ניסיון, מה כבר יכול להיות.

אז צפיתי, וכל כך נהניתי שהחלטתי לשתף: (המשך מתחת לקליפ)

שיר/מכתב-פתוח בנושא פיראטיות מוזיקה ושיתוף קבצים

הרגע נתקלתי ביציאה המבריקה של דן-בול (אשר אותרה כאן)/

מסתבר שלאחרונה פתחה מוזיקאית בשם לילי אלן (הנה דוגמא לשיר מפורסם שלה) בלוג אנטי-פירטיות עבור מוזיקאיים. הבלוג התחיל כהמשך לביטויי חוסר שביעות הרצון שלה ממוזיקאים אשר תומכים בהורדות פיראטיות.

ואתמול הגיב לה דן-בול, בקליפ אשר מזמר את כתיבתו של מכתב פתוח ללילי אלן ואשר מבקר את עמדותיה. שימוש מבריק במוזיקה לתגובת-נגד מחאתית:

אני אוהב מה שאנשים עושים עם האינטרנט 🙂

“אלגנטיות הבוקר שלה” – קליפ מוזיקה מקסים לתחילת בוקר שבת (כ- 3:30 דקות)

“אלגנטיות הבוקר שלה”, הוא וידיאו קליפ מקסים של אורן לוי, המציג (לפי הפרשנות שלי) את חלומותיה של אישה נעימת מראה, לפני שהיא קמה – דרך תנועותיה על המיטה.
הסרטון מלא דמיון, שובב וקסום. דרך נהדרת להתחיל בוקר שבת:

(תודות לאחי רז על גילוי הסרט, והתעקשותו שאצפה בו)

אם אינכם יכולים לשנות את העולם תשנו את עצמכם

ואם אינכם יכולים לשנות את עצמכם, תשנו את העולם.

היום הוא אחת מאותם ימים שבהם (יותר) קל לשנות את העולם – צאו להצביע !

אתם רק צריכים תעודת זהות, ולגשת לקלפי שאליה אתם שייכים. לא יודעים לאיזה קלפי אתם שייכם – תמלאו את תעודת הזהות שלכם בלינק הזה, ותדעו.

ולמי שלא (או כן) הבין את הכותרת, שיהנה מהשיר “Lonely Planet”:

ולנוחיותכם, הנה מילות השיר המופלא הזה של the the:
להמשיך לקרוא אם אינכם יכולים לשנות את העולם תשנו את עצמכם