“ניידות מידע” או “מי בכלל צריך את האופן-אי-די הזה”

ווינט פירסמו ידיעה (לינק לווינט) ש-Yahoo הכריזה על תמיכה ב-Open ID:

צעד משמעותי בדרך למימוש החזון של מערכת אחידה לזיהוי משתמשים מקוונים: Yahoo תתמוך בקרוב ב-Open ID 2.0 ותאפשר למשתמשיה להזדהות באמצעות שם וסיסמה – שישמשו אותם גם באתרים אחרים

וחלקכם בוודאי שואלים את עצמכם “למי איכפת ?!”. ובדיוק עבורכם מצאתי את הסרטון הבא (באורך של פחות מ-2 דקות). שמעבר להיותו מהמם וויזואלית (שימו לב לשימוש היצירתי שהקליפ עושה עם טיפוגרפיה) – הוא גם מעניין וכיף לצפיה. תהנו:


DataPortability – Connect, Control, Share, Remix from Smashcut Media on Vimeo.

אם אתם רוצים לראות הרצאה עם הרבה יותר תוכן על אופן-אי-די, אז הנה אחת כאן.
להמשיך לקרוא “ניידות מידע” או “מי בכלל צריך את האופן-אי-די הזה”

המסע הגיאוגרפי המופלא של ג’ספר מורלו (סרט סטים-פאנק באורך של 20 דקות)

את הסרט “The Mysterious Geographic Explorations of Jasper Morello” גיליתי בבלוגו של ידידי היקר ניימן (בפוסט משובח שנכתב לפני למעלה משנה).

י’, אישה יקרה בפני עצמה, ניהלה איתי שיחת “איזה סרטים טובים ראית”. ולאחר שנזכרתי בג’ספר מורלו החלטתי למצוא אותו ברשת ולהפיצו להנאת הרבים. אז הנה הסרט (20 דקות אורכו). ולמי שסקרן להבין במה מדובר, הנה הציטוט הרלוונטי מהפוסט “אנימציה מודרנית (חלק א‘)” של ניימן:

סטימפאנק הוא תת ז‘אנר של מד“ב אשר נוצר בשנות השמונים-תשעים של המאה הקודמת. סטימפאנק מאופיין אך ורק על ידי המקום בו מתרחש הסיפור: תקופה בעבר, או עולם שמזכיר תקופה בעבר, אשר אליו הגיעו התפתחויות טכנולוגיות מוקדם מהרגיל. למה קוראים לזה סטימפאנק? דמיינו ספינות קיטור עפות ואז תבינו.

הגילויים הגיאורפיים המסתוריים של ג‘אספר מורלו, סרט אוסטרלי מצויר קצר (בן 26 דקות), מציג את עולם הסטימפאנק האמין ביותר שראיתי אי פעם – לפחות מבחינה ויזואלית. אנגליה הויקטוריאנית, עם ספינות הקיטור הכבדות שלה, הופכת לעולם מדהים ביופיו. ספינות הקיטור הכבדות הופכות למכונות אוויר יפיפיות. עם צדדים חשופים וגלגלי שיניים בכל פינה. מעולם לא ראיתי משהו אפור ומשעמם כמו מכונה ממומש בצורה כל כך רומנטית ואסתטית. את מקומו הויזואלי המרכזי של העולם בסרט מדגישה העובדה ששאר הדמויות נראות כצלליות בלבד. פעם ראשונה שאני רואה סרט המשתמש בטכניקה זו (למרות שאני בטוח שחצי מהקוראים חושבים וודאי שהיא מיושנת להפליא).

 Jasper Morello

מעבר לויזואליות מדהימה, מתגאה הסרט גם בעלילת הרפתקאות ששאלות מוסריות בצידה. כאשר מגיפה מסתורית מאיימת על ארצו וחיי אשתו, עולה הנווט, ג‘אספר מורלו, למסע לארץ רחוקה המכילה את המרפא למחלה. המסע מלא, כמובן, בסכנות לא צפויות – ושאלה מוסרית אחת גדולה בה מתמקד הסרט בדרך חזרה. שלושת גיבוריי הסרט הם סטריאוטיפים קלאסיים של ספרות המאה ה – 19. ג‘אספר מורלו הוא הג‘נטלמן מגלה הארצות הנועז, קפטן הספינה הוא גוץ שמנמן וגס – והרופא? הוא פסיכופט. כמו שצריך.

הסרט היה מועמד לאוסקר בקטיגוריית הסרט הקצר בשנת 2005 (אולם לא זכה). לעומת זאת, הוא כן זכה בהרבה פרסים אחרים (קריאת שמחה!) ומהווה את הראשון בסדרת סרטים קצרים על מסעותיו של ג‘אספר מורלו.

לטעמי, זו התחלתה של קלאסיקה.

והנה הסרט (כל עוד גוגל לא יורידו אותו משידור):

הודעה על בלוג חדש באוויר: “הפורום להגנת ההשכלה הציבורית” (אנא הפיצו הלאה)

לינק לבלוג:
www.publiceducation.org.il

והרחבה:
הפורום להגנת ההשכלה הציבורית הקים בלוג עצמאי. הפיצו את הקישור

שביתת המרצים נמשכת זה היום ה-81. ועד ראשי האוניברסיטאות איים כי אם השביתה תימשך עד יום ראשון הקרוב, הסמסטר יבוטל. הפורום להגנת ההשכלה הציבורית – פורום שמורכב מאנשי סגל בכיר, סגל זוטר, מורים מן החוץ וסטודנטים – שם לו למטרה להיאבק בהפרטת ההשכלה הציבורית בישראל, על כל שלוחותיה, מהפיחות בשכר המרצים ועד למאבק בדו”ח שוחט ובחנק התקציבי של מוסדות ההשכלה הציבורית. הפורום הקים בלוג, שמרכז מאמרים, חדשות ועדכונים אודות המאבק. המאבק הזה לא מתחיל ונגמר בשביתת המרצים, ואנו זקוקים לכל עזרה שנוכל לקבל. כהתחלה צנועה, נשמח אם תוכלו להפיץ את הקישור לבלוג.

והנה הרצאת הפתיחה בכנס שבו הוכרז הפורום להגנת ההשכלה הציבורית (הרצאות נוספות יפורסמו בקרוב ב: www.publiceducation.org.il)

במזל טוב העברתי את talgalili.com לשרת איכסון חדש

עד להיום, talgalili.com התאכסן ב- goDaddy (בווז) והיום העברתי את הבלוג לשרת של site5 (בזכות המלצתו של אלעד).

אני עוד אכתוב מתישהו בקרוב פוסט עם טיפים על מעבר השרתים (פעולה לא טריוויאלית כשמדובר בבלוג בעברית). בינתיים, אני כבר קוטף פירות על המעבר: עד כה הבלוג שלי לא שלח אלי אף אימייל, גם כשהוא היה אמור לשלוח אימיילים. היום (לאחר המעבר), נשלח אלי המייל הראשון שקיבלתי אי פעם מהבלוג שלי (הבלוג הודיע לי שנירשם אצלי משתמשת חדשה בבלוג).

אז שוב מזל טוב לי – ובקרוב גם שאר הבלוגים יועברו לשרת החדש (חומוס, סטטיסטיקה, מיגרנה, ברלין וכו’ וכו’).

“האינטרנט יהפוך את כולנו לבודהה” (וקצת על מה איתי בתקופה הזו)

בתגובה לפוסט (ישן) שכתבתי בשם התיתכן מהפכה חברתית בישראל דרך בלוגים ? מצאתי שבלוג בשם “לא רואה בעיניים”כתב תגובה פאסימית בפוסט שלו בשם “האינטרנט לא עושה אותנו אנשים טובים יותר“. הפוסט כתוב היטב, ובסופו נכתב:

ייתכן … שהטכנולוגיה המודרנית לא מקרבת אותנו אל הרעיון הדמוקרטי אלא אף מרחיקה אותנו ממנו. אנו מאבדים את המגע הבין-אישי, מטשטשים את הפנים המוחשיות לטובת ייצוגים דיגיטליים קרים. הקהילות הקטנות והאינטימיות אולי מתקיימות בשולי הרשת, אך ההמון מעדיף לאסוף מאות חברים וירטואליים בפייסבוק על פני תחזוקה של קשר אינטימי ומוחשי. דמוקרטיה אמיתית יכולה להיעשות רק על-ידי בני אדם אמיתיים. כאלו שיש להם פנים.

אני מסכים לגבי ההבחנות שמתבצעות בפוסט, אך מסוייג מהמסקנות.

ישנם אלו שרואים את האינטרנט כתחליף לערוצי תקשורת מסורתיים – ואז מתאכזבים (או ששים) לגלות שהאינטרנט לא עושה את זה כל כך טוב. דוגמא מקסימה לכך היא התמונה של מגרית “זה לא מקטרת”:

this is not a pipe

ועל אותו משקל 🙂 “איננו חיוך”

מצד שני, למה להסתכל על חצי הכוס הריקה ? האינטרנט הוא לא הרבה דברים, אבל במקביל הוא פותח שדות שלמים של אפשרויות (באותה המידה שתמונות פותחות שדות שלמים של הזדמנויות, במקביל לזה שהם לעולם לא יחליפו את המקטרת).

דוגמא סותרת לטיעון ש “האינטרנט לא טוב לדמוקרטיה, כי הקשרים שנוצרים בו אינם יכולים להיות עמוקים”, מובאת על ידי בוב ת’ורמן בהרצאתו בכנס טד. בתקציר ההרצאה נכתב:

In our hyperlinked world, we can know anything, anytime. And this mass enlightenment, says Buddhist scholar Bob Thurman, is our first step toward becoming Buddha. When we can know everything, we can see how everything is interconnected — and we can begin to feel compassion for every living being.

ואת ההרצאה המלאה ניתן לראות כאן:

אגב: מאז הכתבה שכתבתי על “תסריט להתאגדות חברתית דרך האינטרנט (וספציפית דרך פייסבוק)”, מסתבר שזה הספיק כבר לקרות בקנדה (לינק לכתבה המלאה בווינט)
בתימצות: “הקבוצה שמייקל גייסט הקים ב-Facebook צמחה בהדרגה ל-25,000 חברים והצליחה לשנות רפורמה בחוק זכויות היוצרים הקנדי”

———————————————

ועידכון קטן על מה שקורה בחיי:
אני לא מעדכן את הבלוג הזה (ואת בלוג הסטטיסטיקה האהוב עלי), פשוט כי את “זמן הבלוגים” שלי אני מקדיש לגילוי כיצד להעביר את הבלוגים שלי מהשרת הנוכחי שלהם (גודדי, עליהם יש לי דברים מאד שליליים לומר).
עוד בלוג שהפסקתי לטפל בו הוא בלוג מורים. שגם זמנו יגיע שוב.
הספקתי להרים את הבלוג של סולידריות (קבוצה סטודנטיאלית שמאלנית חברתית, שופעת באנשים נבונים וחמודים). את הבלוג של סטודנטים נטו אני לא בניתי, אבל היות ויש לי כבוד עמוק לעשייה של חלק מהאנשים שם (בכללם נעם ויונתן) – אני חושב שאם אני מקשר לסולדריות, אז מגיע גם להם האיזכור. (אם אתם לא קשורים לפוליטיקה הסטודנטיאלית של אוניברסיטת תל אביב, לא בטוח שהבלוגים הללו יעניינו אותכם. מה שכן צריך לעניין אותכם – זה שיש התעוררות חברתית של אנשים, והשימוש שלהם באינטרנט כדי להתארגן לבחירות, מבלי שיש להם תקציב “מלמעלה” – סיפור יפה, אבל אני לא ארחיב עליו כרגע).

עוד הערות הן שאני עובד כבר למעלה מחודש בקומפיוקול ומאד מרוצה (מהמקצועיות, האווירה המצויינת בין האנשים, והפירגון בשיתוף הידע).

סיימתי פרוייקטון חמוד של ניתוח סטטיסטי (עבור פרופסור זהר איתן) – אני אשאל אותו בקרוב האם אני יכול לפרסם אותו במדריך לטרמפיסט בסטטיסטיקה. הניתוח היה על ניסוי שבודק איזה אסוציאציות נוצרות אצל אנשים כשהם מקשיבים לקטע מוזיקאלי עם שינויים של הפרמטרים המוזיקאליים ביצירות. מאד חביב (והתוצאות מאד מובהקות).

אני אסיים בלומר שאני עומד לקדם עוד מייזם חברתי (דרך האינטרנט, אלא מה). אני אספר לכם עליו בקרוב.
ואסיים במשפט יפה ששמעתי לאחרונה:

“מתישהו בעתיד יהיה שינוי מאד גדול שיתרחש ואנחנו לא נדע עליו לפני שהוא יתרחש. וביום שלפני השינוי הגדול – אנחנו נחשוב שמחר עומד להגיע עוד יום רגיל, מבלי לדעת איזה שינוי מדהים יתרחש באותו היום.
היום הזה קרוב מכפי שאנחנו מדמיינים”.