רובוט ופרנק – מחשבות (נטולות ספויילרים) על הסרט

צפיתי הערב בסרט “רובוט ופרנק” עם אישתי ורציתי לכתוב עליו.

ברצוני לכתוב משהו על הסרט שהוא ממועט ספויילרים ככל הניתן. בהקשר הזה, למרות שאתם יכולים לצפות בטריילר של הסרט, הרי שאני ממליץ לכם שלא. הטריילר מוצלח, אבל הוא יבזבז לכם חלק מהבדיחות שמופיעות בסרט (ולא מופיעות בו עד כדי כך הרבה, רובן מרוכזות בתחילת הסרט), והייתי מציע לכם שלא לצפות בטריילר כדי שלא לבזבז את הבדיחות (הן מהנות יותר בסרט). כמו כן, יש תגליות בסיסיות שהסרט מעניק לכם, שאני משער שתהנו יותר לגלות בזמן הצפייה מאשר אם תקראו עליהן מראש באינטרנט.

ומה כן נשאר לי לכתוב על הסרט? ובכן, יש כמה דברים:

  • מדובר בסרט שנחמד לחשוב עליו גם אחרי שהוא מסתיים.
  • הסרט עוסק בברנש (פרנק) וברובוט (כמה לא מפתיע). הסרט מתרחש בעתיד הלא רחוק שבו הייתה פריצת דרך מאד משמעותית (למרות שהיא איננה מודגשת בסרט), והיא שרובוטים נהיו מאד “חכמים”. חכמים במידה שמאפשרת להם לתקשר ברמה גבוה של תיחכום. אמין? לא. אבל קשה לעשות דבר כזה באמת אמין…
  • נהניתי מאיך שהסרט נותן הזדמנות לרובוט להיות מאד אנושי, אבל לא פחות מכך, שהוא מציג את חלק מדמויות המפתח ה”אנושיות” באופן שהוא מאד רובוטי (אני מקווה שהשחקנים קיבלו הוראה לשחק כך, אחרת זו עדות מאד עצובה על איכות המשחק שלהם).
  • הסרט מדגים בצורה מהממת שני דברים – את האופן שבו טכנולוגיה יכולה לשמש לדברים שהמתכננים שלה לא צפו מראש (בדומה ללא מעט סיפרי אסימוב אשר עוסקים ברובוטיקה). ומהצד השני, את האופן שבו הטכנולוגיה יכולה להשפיע עלינו, בני האדם, באופן שאיננו חושבים עליו מראש. שתי דוגמאות מתאימות לכך הוא האופן שבו הסמארטפון שלי נהפך לחלק קבוע מחיי בצורה שלא חשבתי שתתרחש כשרכשתי אותו (מי האמין שיש כל כך הרבה זמנים “מתים” ביום, שסמארטפון יכול למלא!). והדוגמא השניה היא האופן שבו אימי מאוהבת ברומבה שאבי קנה לה כמתנת יומהולדת. היא חשבה שזה יהיה נחמד, אבל כיום היא מצהירה שהיא פשוט לא יכולה בלעדיו.
  • הסרט מורכב מליהוק משובח של שחקנים אשר עושים עבודה מעולה (למעט ליב טיילר, שלדעתי לא ממש יודעת לשחק, אבל אולי אני חריף מידי).
  • הסרט עושה עבודה פנטסטית בלסובב אותנו לכיוונים שונים במחשבה על מה שקרה, קורה ויקרה – והצליח להפתיע אותי בלא מעט פעמים. בעיקר נהניתי מכמות הרמזים שהסרט מעניק לנו הצופים כהזדמנות לזהות מראש מה יגיע (למרות שחלקן מקבלים משמעות רק בדיעבד, או בזמן הנכון לאנשים עם אינטואיציה בריאה, כמו אישתי…)
  • אני משער שבשביל דור של נערים שיצפו בו, הסרט הזה יכול להוות עוד מקור להשראה על עולם לא רחוק שבו הם לא יצטרכו לסדר את החדר, ובמקום זאת יוכלו להתמקד בלעשות דברים באופן שמכוון לחיים מאוזנים ככל הניתן. אבל היופי שבסרט איננו באופן שבו הוא חוזה טכנולוגיה שעשוייה לבקר אותנו בעשרות השנים הקרובות. היופי של הסרט הוא באופן שהוא מעלה סוגיות מהותיות אשר צפויות להישאר איתנו גם כשהטכנולוגיה תתקדם עוד כמה שנות אור. שאלות כמו מה עוזר לנו לרצות לקום בבוקר, האופן שבו אנחנו אוהבים ומתקשרים עם אנשים אחרים, והדרך שבה אנו מסתגלים ומאמצים לחיקינו טכנולוגיות חדשות.

כאמור, מבחנתי הסרט זוכה ל- 8.5.

התגובות שמורות לספויילרים, ראו הזוהרתם 🙂

 (גילוי נאות: קיבלתי כרטיסים לצפייה בסרט ממשרד הפירסום של הסרט. אך זה לא השפיע על מה שכתבתי, מעבר להשפעות הפסיכולוגיות הרגילות, שסביר שקיימות. כמו כן לא הכריחו אותי לכתוב, פשוט רציתי לחלוק איתכם כמה מחשבות)

אושהידי – תרגום לעברית של פרוייקט (קוד פתוח) לדיווח על אירועים מבוססי מיקום

אם אתם מחפשים דוגמאות, ולא רוצים לקרוא כלום – פשוט תכנסו לאתר האושהידי שבניתי בשם פנצ’ר, ותשחקו. (לנוחיותכם, פירסמתי שלושה סרטוני וידיאו (קצרים) המדגימים כיצד להשתמש באתר pancher.org)

רקע – אושהידי בעולם

סרטון הסבר קצר של 2 דקות:

 אושהידי היא מערכת להקמת אתרים אשר כתובה בקוד פתוח, כמו וורדפרס או דרופל, המתמחה באתרים שבנויים לדיווח חי מאיזור גיאוגרפי כלשהו. המערכת מאפשרת איסוף ותיעוד דיווחים שהתקבלו באמצעות הודעות טקסט ותמונה (אשר מגיעות דרך האתר, דרך מכשיר סלולרי חכם, או דרך SMS, טוויטר, דואר אלקטרוני ועוד), והצגתם על גבי מפה באינטרנט שכולם יכולים לראות. אושהידי (משמעות המילה היא “עדות” בסוואילית), סייע בניהול ודיווח על אירועים ברחבי העולם – כמו דיווחים ממערכות בחירות (בהודו, בלבנון), דיווחים על מחסור בתרופות (באפריקה) דיווחים מזירות אסון (האיטי), דיווח על התקפות כנגד אנשים בסוריה, עזרה לאנשים ביפן בעקבות אסון רעידת האדמה, התקדמות פינוי השלג ומפת פשיעה (בארצות הברית), שימוש לצורך איסוף מידע מסקרים ועוד ועוד. רשימה ארוכה של פריסות אושהידי בעולם אפשר לראות כאן.

מבחינה טכנולוגית, אושהידי נמצאת היום בערך איפה שוורדפרס הייתה לפני כ- 5 שנים: מלהיבה, וזקוקה להרבה שעות קוד שעוד לא התרחשו. ועדיין, המערכת מציאה אינספור הזדמנויות למפתחים, יזמים, ופעילים חברתיים.

אושהידי בעברית

לפני כשנה זכיתי לקבל מלגה מאיגוד האינטרנט הישראלי עבור התאמה לעברית (“לוקליזציה”) למערכת האושהידי. הפרויקט כלל תרגום מחרוזות רלוונטיות מאנגלית לעברית, התאמת העיצוב לימין-שמאל , כתיבת מדריכים לקהל הרחב לשימוש במערכת והקמת אתר דוגמא.

פאנצ’ר – הדגמה לאתר אושהידי בעברית

המניע הגדול שלי לתירגום אושהידי לעברית הייתה טובת מדינת ישראל. מדינתנו הקטנה רוויה הזדמנויות לאסונות, החל משריפות ענק וכלה במלחמות. במצבים כאלה, היינו רוצים שתהיה לנו מערכת שתאפשר בזמן חירום לדווח ולאפשר לרשויות והחוק לפעול בצורה טובה. הבעיה היא שבזמן חירום אין לאף אחד זמן לתרגם מערכת לעברית, לכן העדפתי לעשות זאת לפני שהאסון הבא יגיע.
אבל מלבד לתרגם לעברית, מה שעוד הייתי רוצה זה למצוא קבוצת אנשים (אולי אפילו קהילה), שתוכל להשתמש באושהידי בימים רגילים, במטרה להפיץ בישראל את הרעיון לדיווחים מבוססי מיקום. בשביל זה הקמתי את האתר פנצ’ר.

פנצ’ר הוא אתר שמבקש לעזור לאנשים שרוצים לדווח (עם מיקום גיאוגרפי) על דברים. הנה מספר דברים שהאתר מאפשר לדווח עליהם:

  • בעלי חיים – דיווח על חיות שהלכו לאיבוד, דיווח על חיות שנמצאו, ודיווח על מקום שהשארתם צלוחיות מים בשביל שחיות רחוב יוכלו לשתות
  • בעייה ברחוב – כאן תוכלו לדווח על מדרכה או כביש שבורים, ודברים דומים
  • הזדמנויות ברחוב – דיווחים על חפצים נטושים שאפשר לאסוף (כמו האתר “אגורה” רק עבור מידע גיאוגרפי), או נקודות חמות של אינטרנט חינם
  • פשיעה ברחוב – דיווח על גניבת אופניים, ארנק ודברים דומים (שכנראה לא הייתם טורחים לדווח עליהם במשטרה, אבל למה שלא לדווח כדי שאחרים ידעו?)
  • שריפה! – הלוואי והיה לנו מערכת כזו לפני שריפת הכרמל
  • תל אופן – דיווח על תקלות ובעיות במערכת התל אופן של תל אביב. יש כבר אפליקצית אייפון בשם telobike שכבר עושה את זה די טוב.

האתר מאד פשוט לשימוש, הנה הדברים העיקריים שאתם יכולים לעשות עם האתר:

העתיד של פנצ’ר תלוי בכם: אם תחליטו על משהו שאתם רוצים לדווח, ולהפיץ את האתר לחבריכם, יש לאתר עתיד. עם הזמן אני אוסיף והוריד אפשרויות דיווח באתר, לפי השימוש שאנשים יעשו באתר.

אם יש לכם רעיונות, הצעות לשיתופי פעולה (חברתיים או עיסקיים), שאלות, בקשות, אתם מוזמנים להשאיר תגובה לפוסט הזה או ליצור איתי קשר באימייל.

חשוב לי לחלוק קרדיט לכמה אנשים יקרים שהיו חלק חשוב בהשקעה שלי בפרוייקט הזה (כל אחד מהם יודע את תרומתו), ביניהם: נדב מנסדורף, אייל סלע, אלעד זלומונס, שוקי גלילי , נהורא דגן, איגוד האינטרנט הישראלי (ואם שכחתי מישהו מכם, אנא הזכירו לי 🙂 ).

כנס “יזמות חברתית בעידן טכנולוגי” ביום שני ה-4 ליוני, 2012 – הכניסה חופשית

פורסם במקור בבלוגה של שומרת הסף, קרין נהון.

תחום היזמות חברתית עלה בצורה חזקה לסדר היום בשנה האחרונה בחברה הישראלית. מהי יזמות חברתית? זוהי יזמות, אשר מטרתה ליישם פתרונות חדשניים לסוגיות חברתיות וסביבתיות, להעצים קהילות שונות ולהביא לשינוי חברתי. בכובעי כראש מרכז אספר ליזמות באוניברסיטה העברית החלטתי להרים את הכפפה ולקיים כנס שיתמקד בקשר שבין יזמות חברתית לטכנולוגיה. בכנס זה אנו מבקשים לבחון את הקשר בין יזמות חברתית לטכנולוגיה, ובפרט, כיצד הטכנולוגיה נרתמת או מאתגרת את השגת אותו שינוי חברתי. יום העיון הוא הזדמנות ייחודית למפגש בין הקהילה העסקית לבין החברה האזרחית. במהלך יום העיון נשמע על פיתוחים, פרוייקטים, רעיונות חדשניים ולקחים נלמדים מפיהם של יזמים חברתיים, חוקרים באקדמיה ומבעלי חברות הון סיכון. יום העיון הוא הזדמנות נהדרת ללבן ולדון בנושאים הללו עם האנשים שנמצאים בחוד החנית של העשיה והמחקר בתחום.

בואו והצטרפו אלינו!

פרטים: הכנס יערך ביום שני ה-4 ליוני, 2012, מהשעה 8:15-14:00 באולם ברונפמן, בניין המנהלה, קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית.

להרשמה: הכנס והחניה בחינם (ההזמנה הרשמית משמשת כקוד כניסה לחניית מדעי החברה בקמפוס), אך עדיף להירשם מראש ל- [email protected], או בטלפון 02-5881157

לסדר היום ולהורדת הזמנה רשמית

 

משתתפים (לפי סדר א-ב):          

מר יובל אדמון, מנכ”ל הסדנא לידע ציבורי

מר מייקל אייזנברג, שותף בכיר Benchmark

פרופ’ דן גלאי, דיקן בית הספר למנהל  עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים

מר בני דאון, מזכ”ל החזית העממית לשחרור ידע ציבורי

גב’ קרן דהן, שותפה במיזם השדרה

ד”ר הרי יוקלה, החוג ליזמות, הפקולטה לניהול, הטכניון

מר נדב מנסדורף, מנכ”ל זפה טכנולוגיות ויזם חברתי

ד”ר אראל מרגלית, מייסד ויו”ר  JVP

פרופ’ קרין נהון, ראש מרכז אספר, האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ’ יורם עשת-אלקלעי , ראש המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה האוני’ הפתוחה

מר עדן פוקס, סמנכ”ל כל זכות

גב’ נורית צור, מנכ”לית פרזנטס ישראל

מר ערן קליין, מנהל התכניות בשת”יל

“סדרי גודל ביקום 2” – עכשיו בתירגום לעברית! (ומחשבות על שיתופי פעולה ברשת)

החדשות: האפליקציה באוויר (ובעברית)!

לפני כשבוע העליתי פוסט שבו ביקשתי מכם לבוא ולעזור לי לתרגם את אפליקציית הרשת “סקאלת היקום 2”. מדובר באפליקציה שמאפשרת לסייר בין חפצים בגדלים שונים, החל מאטום ועד גלקסיות, ובדרך אמבות ומגדל אייפל.

האפליקציה עלתה לאוויר וניתן לראות אותה כעת בקישור כאן.

אפשר גם להטמיע אותה בפוסט אצלכם בבלוג (הנה הטקסט שצריך בשביל להכניס את הסרטון לבלוג שלכם), וככה זה נראה (פשוט לחצו על “עברית” כדי לראות את הגירסה העברית):

You need a more recent version of Adobe Flash Player.

אני שמח לבשר לכם שהפרוייקט זכה להצלחה מסחררת!
תוך פחות משבוע תורגם כמעט כל המסמך (נשארו במסמך כמה פיסקאות לא מתורגמות, אתם מוזמנים לקפוץ למסמך ולתרגם אותם, או לראות אם יש משהו שדורש תיקון).

הגירסה שיש כרגע באוויר לא כוללת את התירגום הכי עדכני, אבל יש מספיק עברית כדי לראות שזה “באמת קורה”. המפתח של האפליקציה אמר לי שהוא יעדכן את קובץ העברית באפליקציה בזמן הקרוב (אני מנחש שזה יהיה עד שבוע מהיום).
הגירסה שיש כרגע באוויר כוללת תירגום של למעלה מ- 95% מהטקסט. האפליקציה תתעדכן עוד בהמשך עם התירגום המלא 🙂

הזמנה לשיתופי פעולה נוספים

אם אתם מעוניינים לעזור לתרגם את המערכת לשפות אחרות (כמו, לדוגמא, ערבית או רוסית), או שיש לכם רצון לשפר את התירגום יותר, או לעשות איתו משהו מכניב אחר שלא חשבתי עליו. אתם מוזמנים

הרוב המוחלט של הכניסות (כ- 700 כניסות) לפוסט שפירסמתי היו דרך פייסבוק (500 ומעלה), כפי שניתן לראות מגוגל אנליטיקס:

מתוך אותם 700 מבקרים, כ- 157 איש המשיכו למסמך התירגום (לפחות, כי יכול להיות שהגיעו למסמך אנשים גם דרך הפייסבוק):

הדרך שבה פירסמתי את הפוסט הייתה לתת את הקישור אליו על הקיר שלי, ועל הקיר של כמה חברים שידעתי שיהיו מעוניינים להשתתף בפרוייקט (זה מהלך מסוכן, שכן אם אני מפרסם את זה אצל חבר שלא מתעניין בפרוייקט – קיים הסיכון לעשות sociale-spam, משהו שאנחנו מ-א-ד רוצים להמנע ממנו.)

אחת הקהילות המתהוות שעזרו לי לקדם את הפרוייקט היא קהילת הספקנים בישראל (אליה אני משתייך בגאווה). זוהי קבוצה של אנשים אשר שואפים לקדם חשיבה (וספקנות) מדעית. ומה יותר מתאים מאשר פרוייקט כמו זה שמזכיר לכולנו שהעולם מדהים (גם מבלי שצריך שיהיו בו דרקונים ופיות. אפילו שדרקונים ופיות זה מגניב). כדי להכיר את קהילת הספקנים יותר, המקום לבקר הוא הגוגל-קבוצה שלנו, תצטרפו ותגידו שלום 🙂

על למה הפרוייקט “הצליח”

לדעתי, הסיבה העיקרית לכך שהפרוייקט הצליח היא פשוט כי מדובר בפרוייקט מגניב (תבקרו בדף האפליקציה כדי להבין למה אני מתכוון).

והסיבה השניה היא שהפעילות של התירגום היא כייפית. כפי שכתבה לי ידידתי (פראפרזה על משהו שכתבה קרן): “נכנסתי רק כדי לתרגם כמה ווירוסים, ופתאום מצאתי את עצמי מתרגמת עוד ועוד. זה ממש ממכר!”

על “ביזור תירגומים”, או: למה הפרוייקט הזה הוא *לא* דוגמא ל-crowd sorcing!

כשדיברתי על זה עם חברי הטוב אייל סלע (a.k.a: one of the real web experts out there)
הוא שאל אותי “אבל למה זה בעצם עובד?! הרי יש כל כך הרבה דרכים שבהם זה יכול להכשל. אנשים יכולים למחוק את המסמך בטעות, או לתרגם רע, או להוריד פסיק במקום הלא נכון. או אפילו לשבש את הטקסט בכוונה, למה זה לא קרה?”
הפליאה של אייל הייתה מוצדקת. הרי מה שעשיתי היה לפתוח מסמך-גוגל בשביל שאנשים יערכו אותו. המסמך הוא אסופה של הרבה פיסקאות, שחייבים לשמור על הסדר שלהם, ועל הפסיקים וגרשאים במקום (כדי שהאפליקציה תוכל אחר כך להשתמש בה). אומנם יש מעקב אחר גירסאות, ואפשר היה לחזור אחורה. אבל באופן כללי, זה גן עדן לטרולים ולשגיאות תמימות.

התשובה לכך היא שהפרוייקט הזה מדגים את ההבדל בין crowd sourcing (מיקור המונים, עליו ארחיב מיד) למול משהו שאייל ואני החלטנו בשיחה לקרוא לו friend sourcing (מיקור חברים):

מיקור המונים (הסבר מויקיפדיה) – הוא הפנייה של ביצוע משימה או משימות, אשר לרוב היו מתבצעות בידי עובדי חברה או עובדים מטעמה, לביצוע על-ידי קהל גדול (“המונים”).
אחת הדוגמאות היפות ביותר למטלה הזו היא הפרוייקט ר-קאפצ’ה. כתבתי בזמנו על איך גוגל משתמש בפרוייקט הזה כדי לקודד אינספור ספרים סרוקים לשפה שמחשבים יכולים לקרוא.

האיש שהמציא את ר’-קאפצ’ה העלה לאחרונה סרטון מצויין (רק 16 דקות) על הרעיון של ללמד אנשים שפה זרה באמצעות זה שנותנים להם לתרגם טקסטים. ודרך תהליך הלימוד, האנשים לומדים (בחינם) את השפה, והרבה טקסטים יתורגמו בין שפות (לדוגמא, תדמיינו שאפשר כך לתרגם את כל ויקיפדיה האנגלית לעברית, דרך התהליך שבו אנשים ילמדו אנגלית…)
הנה הסרטון בו המפתח, לואיז ון האן, מספר על הפרוייקט:

מיקור המונים לעומת מיקור חברים

הסוגיה היא שכדי לפתח מערכת טובה למיקור המונים, חייבים לבנות אותה כך שהיא תהיה יציבה לשגיאות. כי אם נותנים להמון אנשים לבצע משימה, באופן סטטיסטי, חלקם יפשלו ויעשו בלאגן (בטעות, או לעיתים בכוונת זדון). חייבים לבנות את המערכת כך שהיא תהיה אמידה לנסיונות של מעט אנשים לפגוע במערכת לשאר המשתמשים.
עם זאת, מערכת כזו חייבת להיות יחסית מובנה, וזה גם אומר ש”תוכנות מדף” (כמו גוגל-דוקס) לא יתאימו עבורה, היות ותוכנות מדף לרוב מאפשרות יותר מידי חופש פעולה למשתמשים.

המסקנה מכל זה היא שפרוייקט התירגום של “סדרי גודל ביקום 2” לא היה יכול להתבצע באמצעות “מיקור המונים”.
אבל, הוא כן היה יכול להתבצע באמצעות “מיקור חברים”. הכוונה פה היא לפרוייקט אשר משווק רק למעגל הראשון והשני של החברים שלי, אנשים עליהם אני סומך (או שהחברים שלי סומכים עליהם). כאשר הפרוייקט מגיע לקהל הזה, מובטח לי שהאנשים יעשו מאמץ כנה לעזור (או לפחות, לא לפגוע) במייזם.

מיקור-חברים זה מה שאנחנו עושים כשאנו מארגנים מסיבת “תביאו את האוכל של עצמכם”. זה לא פרוייקט שאפשר להעלות את הסקאלה שלו לאלפי אנשים, אבל כל עוד מדובר בכמה עשרות (או אפילו מאות), המערכת מתפקדת.

התחלה של פרוייקט מיקור חברים הופך אתכם לסוג של “מנהיגי שבט” קטנים (במשמעות של להוביל אנשים בפרוייקט מסויים). סביב פרוייקט מיקור חברים, אפשר לדמיין התחלה של התאגדות חברתית דרך האינטרנט. אבל גם אם הפרוייקט לא יזלוג מחוץ למעגל החברים שלכם, עדיין עשיתה משהו שתרם לחבריכם, ולכם.

מוסר ההשכל: מיקור חברים ואתם (friend sourcing and you)

מוסר ההשכל של הפרוייקט הזה איננו שאפשר לפתוח גוגל דוק, לשתף אותו עם אלפי אנשים – ושיהיה שיתוף פעולה פורה. מרגע שתתרחקו מידי ממעגל החברים שלכם אני מנחש שצרות יתחילו להגיע. פרוייקט שדורש אלפי אנשים בשביל שהוא יעבוד, צריך מערכת חזקה בשביל להתמודד עם שגיאות (לדוגמא, ויקיפדיה)

אבל, באמצעות הכלים הנגישים של היום (גוגל-מסמכים, פייסבוק, וכן הלאה), כל אחד מכם, הקוראים היקרים שלי, יכול לפתוח פרוייקט “בינוני”, אשר השלמתו יכולה להתבצע באמצעות מאות חברי-הפייסבוק שלכם. בזכות הטכנולוגיות הנוחות של היום, לפרוייקט שלכם יש תקווה להתממש.

אל תחשבו על להקים פרוייקט אחד למאות אלפי אנשים (כמו ויקיפדיה לדוגמא). תחשבו על זה שאלפי מכם יקימו אלפי פרוייקטים, כל אחד יבוצע על ידי עשרות חברים. אבל התוצאה שלו תהיה עולם מגניב ביותר עבור כולנו.

העתיד כבר כאן, להתראות בעתיד…

SOPA ו- PIPA לא עברו – אבל הם רק ההתחלה…

זה בעצם הפאנצ’ ליין של הרצאת TED (מפחידה מאד) של קלי שירקי. צפייה מומלצת ביותר:

אם אתם רוצים עוד פרטים על SOPA ו- PIPA, הנה שני סרטים מצויינים בנושא:

PROTECT IP / SOPA Breaks The Internet from Fight for the Future on Vimeo.

(תודה לרוזוב על הלינק)