נסתיימה שביתת המלצרים/ות בקופי-טו-גו !

בלוג המאבק דיווח על כך ממש ברגעים האחרונים (בפוסט הזה).

עוד לא דיווחו לאיזה הסכם הגיעו הצדדים. אבל אני מקווה לקרוא עליו בקרוב. איזה יופי ! 🙂

פורסם ההסכם בין הצדדים (כאן). אני מעתיק אותו לכאן, פשוט כי כיף לקרוא אותו, כל הסיפור הוא הדגמה נהדרת לכח של אנשים מאוגדים. תהנו:

היום, 5 בנובמבר 2007, בתום יומיים של תיווך באגף ליחסי עבודה במשרד התמ”ת (עו”ד ליליאן פרגמנט), לאחר 13 ימי שביתה, ו-9 פגישות מו”מ קודמות בין הצדדים, הגיעה נציגות העובדות של “עלית קופי טו גו”, בייצוג הקליניקה למשפט ורווחה באונ’ ת”א, להסכמות עם הנהלת הרשת. להלן מסמך ההסכמות בחתימת משרד התמ”ת:

במסגרת ההסכמות, ההנהלה מתחייבת להסדר חדש שיונהג למשך זמן בלתי מסוים שאינו פחות משנה, ולפיו בין היתר:

1. המלצריות והברמניות תקבלנה לידיהן את כל הטיפים המתקבלים מן הלקוחות, כפי שדרשו, למעט 12%.

2. תונהג שליטה משותפת בקופת הטיפים ולא תהיה להנהלה גישה פיסית לקופת הטיפים בלא נוכחות של נציג מן המלצריות.

3. יופסק מימון גמול העבודה במנוחה שבועית באמצעות הטיפים. זאת, אלא אם הכנסות בית הקפה בימי שבת ברבעון הקרוב יהיו נמוכות מן ההכנסות בשבת ברבעון שלפני השביתה, ובמקרה כזה יתקיים בין הצדדים דיון מחודש לקביעת אופן החלוקה לעניין זה.

כמו כן, בין היתר:

תימחקנה תביעות הדיבה האישיות (בגובה חצי מיליון ₪) שהוגשו נגד שלוש חברות נציגות העובדים.
ותיפסק השביתה, תיפסקנה כל פעולות המחאה למיניהן, והעובדים מוציאים התנצלות פומבית על כך ש”פרסומים בתקשורת ובעיתונות הוקצנו והביאו לכך שדברים יצאו מכלל פרופורציה ובחלקם יצאו מהקשרם. העובדים חוזרים לעבודתם לאחר שהגיעו לכלל הבנה ושיתוף פעולה עם ההנהלה, ומאמינים כי ההידברות הכנה בין הצדדים תביא להצלחתו של המקום”.

הנציגות (לימור אלמגור, מרינה אקילוב ויעל אורפז) והעובדות הנהיגו והובילו מאבק חסר תקדים, באומץ, נחישות תבונה ודמוקרטיה מעל ומעבר, והקליניקה גאה על שהייתה לה את הזכות לייצג אותן.

העובדות מודות לפעילים החברתיים הרבים (ובראשם קודם כל אסף מנור, וכן ד”ר עמי וטורי ושי כהן), לקהל הלקוחות ולגופים השונים שתמכו וסייעו לשביתה ולמאבק.

לעבודת הקליניקה על התיק סייעה רבות עו”ד אלה אלון (המשפט בשירות הקהילה באוני’ ת”א), וסייעו הסטודנטים אופיר בן-משה וסימה גולין.

איתי סבירסקי , עו”ד
הקליניקה למשפט ורווחה
הפקולטה למשפטים ע”ש בוכמן
אוניברסיטת תל-אביב

קופי טו גו (עוד פוסט על שביתת מלצריות – שהיינו רוצים שתצליח)

שוקי כתב על סכסוך העבודה של המלצריות כנגד קופי טו גו (כאן). בסקירתו של שוקי, ניתן למצוא לינק לבלוג המאבק הרישמי בקופי-טו-גו (אומנם זה לא בלוג וורדפרס, אבל נסלח להם 😀 ). ולינקים לעוד אתרים שמספרים על המקרה. הלינק שבעיני הוא הכי מעניין, הוא הלינק מבלוג המאבק הרישמי וזהו עמוד השאלות תשובות לגבי המאבק. שמספר על

היחס שהמלצרים והמלצריות עוברים במקום:

"מדי יום בבוקר היה פותח מנהל המקום את קופת הטיפים, סופר אותם, ומחלק כאוות נפשו, למשל, מלצריות שהיו מקורבות יותר למנהל קיבלו יותר ממלצריות שהיו מקורבות פחות. מעבר לכך, נעשו בטיפים שימושים שונים ומשונים, כגון תיקון דלת מקרר שנשברה במהלך ניקיון (הוחרמו כל הטיפים באותו שבוע), עונשים וקנסות למלצרים וברמנים, הפרשות למנהלים, השלמת חוסרים בקופה, מימון תוספת שעות שבת ולילה (המחויבת ע"פ חוק) ועוד.
"אבל זה חוקי, לא? הרבה עסקים עושים את זה."
אין חקיקה ספציפית בעניין הטיפים (יש הצעת חוק, של חה"כ שלי יחימוביץ'). בשל כך, מעסיקים רבים שולחים ידם אל הצלחת. יש אפילו כאלה שממנים מהם את מלוא שכר המלצרים!
"מלבד הטיפים, אילו זכויות עובדים הופרו בעלית קופי?"
היה אי תשלום שעות נוספות באופן תקין. דמי הבראה עוכבו לעובדים שדרשו אותם ולא שולמו להם ביוזמת המעביד כנדרש לפי דין (היו עובדים שהספיקו להתפטר בלי לקבל אותם). בתלושים של עובדים ימי החופשה מאופסים (או נמצאים בשלילה, מה שזה לא יהיה). דמי מחלה המגיעים לעובדים ע"פ חוק לא שולמו, גם אם עובד הציג אישור מחלה. פיטורים נעשו בצורה לא ברורה: עובד שהוחלט לפטרו פשוט נעלם מסידור העבודה, ללא שימוע, הודעה מוקדמת ומכתב פיטורים"

כמה דברים שאתם יכולים לעשות כדי לעזור

א. לשלוח להנהלת הרשת אימייל בו תביעו את דעתכם על הגישה שלהם.
ב. לכתוב על הנושא בבלוג שלכם, אם יש לכם, או להגיב בבלוגים שעוסקים בו. מומלץ לא לקשר לאתר הרשמי של הרשת; לעומת זאת, אתם מוזמנים להיות נדיבים בלינקים לאתרי המאבק, ובראשם בלוג המאבק בקופי טו גו.
ג. להחרים את סניפי הרשת.
ד. לשתות Tasters Choice. קפה הרבה יותר טעים מאלו של עלית. (אני בכלל מעדיף תה)
ואני אוסיף לרשימה של שוקי עוד שתי רעיונות:

ה. מעמוד ה"שאלות תשובות" נכתב ש – "אנחנו עדיין זקוקים למתנדבים בכיכר- אם תוכלו לעבור ולהקדיש חצי שעה ויותר מזמנכם, תהיו לנו לעזר רב. ותזכרו- חרם צרכנים כולל על עלית קופי עד הודעה חדשה!" וניתן ליצור איתם קשר דרך: דימי ריידר, 0526050417 [email protected]

ו. להצטרף לקבוצת פייסבוק של האנשים שתומכים במאבק שנמצאת כאן: http://www.facebook.com/group.php?gid=6768653454

ולהפיץ אותה לעוד אנשים (כבר הסברתי בעבר איך משתמשים בפייסבוק). קבוצת הפייסבוק היא המקום היחיד שמצאתי שמציע "פורום" לנושא המאבק. בקבוצה יש בקבוצה כבר 363 איש, כך שכנראה שיש שם עם מי לדבר.

אני רוצה שהשביתה תצליח

אני רוצה שאנשים (כמוני, וכמוך) יקדישו מעט כדי לפרסם את הנושא ולעודד תשומת לב ציבורית. מכיוון שאם השביתה הזו תצליח, אולי עוד עובדים יגלו שהם יכולים להתאגד, ושיש ציבור (מקושר אינטרנטית) שיהיה מוכן לגבות אותם. ואז, מי יודע, אולי אפילו נתעורר יום אחד ונגלה שהיה שינוי חברתי אמיתי בישראל, בזכות התקשורת שהתאפשרה לנו דרך האינטרנט (והבלוגים בפרט).

יומהולדת שנה ושבועיים לבלוג טל גלילי (חשבון נפש והקליפ בזרועות המלאך)

גיליתי היום שהבלוג שלי כבר בן שנה ושבועיים, ואפילו לא חגגתי לו יומהולדת. אז היום חגגתי לבלוג שלי יומהלדת. אומנם לא הבאתי לו פרחים או גולשים או מה שזה לא יהיה שבלוגים מקבלים ליומהולדת. אבל חשבתי עליו – שזה תמיד טוב.
חשבתי לעצמי על מה כתבתי בשנה האחרונה, ומה הייתי רוצה לעשות עם הבלוג הלאה. כשרק התחלתי לכתוב, אני זוכר שקראתי היכנשהו שבלוגר אחד כתב ש-"אם אתה רוצה לכתוב בלוג, פשוט תתחיל לכתוב – תגלה שאנשים יבואו". ובמבט לאחור זה די מה שקרה. בשיחתי עם לוריל, אחרי כנס וורדקמפ, היא אמרה לי שלבלוגרים מתחילים היא אומרת לקחת שנתיים לפני שהם מכניסים מודעות. הסיבה, לטענתה, היא שהם זקוקים לשנתיים האלה כדי בכלל לגלות מי הם כבלוגרים. אז ככזה, אני חושב שהבלוג ואני עברנו שנה ראשונה בכבוד.

אחת המסקנות שהבחנתי בהן, היא שבנושא של "אי שם בלב", אני מפחד להכניס תוכן. כאילו שמשהו בתוכי כבר החליט שהבלוג הזה ידבר על נושאים כמו עתידנות, מידענות וורדפרס וכו' – אבל לדבר על מה אני עובר בתקופה כתיבת הבלוג, זה טאבו. אולי זה בגלל כל האנטי ששמעתי מאנשים לגבי זה שבלוג זה בעצם יומן אישי של ילדות בנות 12 שמספרות מה הן אכלו לארוחת צהריים (והתנצלותי מהנימה המזלזלת כלפי בנות ה-12 שקוראות את הבלוג. אבל בכנות, אלא אם אתן האחיינית שלי – אני לא מוצא סיבה שזה יעניין אותי). זה כנראה גם קשור למשפט הכל כך נכון "האינטרנט לא שוכח" (שכבר הרבה זמן התכוונתי לכתוב אותו איפשהו בבלוג, ורק חיפשתי תירוץ).

מאידך, ההיפך מפחד (כך לימד אותי אחי האהוב שוקי), איננו בהכרח אומץ אלא לפעמים הוא סקרנות.
כמה מחברי הטובים נישמעו לי קצת "תקועים" בימים האחרונים. ואולי בגלל שאני בעצמי קצת תקוע, אני חושב כרגע עליהם ולא על שאר חברי שעושים חייל יוצא דופן במלאכתם.

אז אחרי הגילוי חסר התקדים הזה של מצב רוחי, אני מקדיש במתנה לחברי היקרים (ולבלוג שלי), שיר מקסים של שרה מקלקלן, שפשוט עושה חמים בלב. להנאתכם:

(מילות השיר מצויות בהמשך הפוסט)
להמשיך לקרוא יומהולדת שנה ושבועיים לבלוג טל גלילי (חשבון נפש והקליפ בזרועות המלאך)

מפגש עיון בנושא צנזורה באינטרנט (ביום ראשון 21.10.2007)

עידכון (1): חנית שרון ואנוכי ישבנו לנו בזמן הכנס ועשינו לייב-בלוגינג היה כיף, את התוצאות ניתן לראות כאן בבלוג של חנית.

עידכונון (2): עידו, מנענע, כתב על המפגש בלינק כאן.

צנזורה באינטרנט. הרבה מילים נשפכו בכיוון בבלוגוספירה הישראלית בנושא. אני אפנה רק למקור אחד והוא "בראשית יחסמו הבלוגים" של יהונתן קלינגר (בהמלצתו של בוריס, אגב).

לכבוד הנושא, איגוד האינטרנט מתכנן פאנל בשם: "הוויכוח נמשך: אינטרנט מצונזר, או אינטרנט מוסבר". מה חשוב לדעת:
זמן – ביום ראשון, 21.10.2007, ט' בחשון תשס"ח, בין השעות 16:30-19:30,
מקום – במכללת אפקה -המכללה האקדמית להנדסה, מתחם הפיקוס, רח' מבצע קדש 38, באולם 302.
חניה חופשית קיימת בכניסה למכללה (רח' בני אפרים 218, תל-אביב). (אותו מקום שוורדקמפ יתקיים בו ביום חמישי הקרוב). מפת הגעה אפשר לראות כאן.
הכניסה למפגש היא חינם (באדיבות האיגוד), אך ורק בתנאי שאתם מביאים אתכם את התלוש המודפס הבא:
isoc-coopon
(אחרת, עלות הכניסה תהיה 50 שקלים)

תכנים:
במפגש יתקיים פאנל בהשתתפות:
• ח"כ מיכאל איתן – יו"ר
• ד"ר מיכאל בירנהק – הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
• גל מור – עורך ערוץ המחשבים, Ynet
• דורית בכר – מפקחת ארצית, משרד החינוך
• רוני אלוני-סדובניק – מנכ"ל המרכז המשפטי לילדים ולנוער
• ד"ר שרה פרזנטי-מור, עו"ד – מומחית לדיני קניין רוחני
• יוסי מילר – מנכ"ל מורשת – רשת אינטרנט חינוכית

ואם אתם רוצים לשריין את מקומכם, עליכם להירשם כאן (אתם יודעים, מספר מקומות מוגבל וכאלה).

הנושא חשוב, ושווה להעלות עליו מודעות (רמז רמז: פרסמו אצלכם בבלוג – עם עותק של הקופון).

שווה לציין שזה ניראה כמו אחד מאותם מקרים בהם פוליטיקאי משתדל לעשות הון פוליטי. אך אתם יודעים, לפעמים (בטעות) זה מצליח להם… אז שווה לדעת לפחות קצת במה מדובר.
אף יצרתי אירוע בפייס בוק – ניתן לראות אותו כאן.

קליפ של פוליטיקאי אשר מחליט לשנות עמדה ולתמוך בנישואים חד-מיניים

ניתקלתי עכשיו בבלוג "השארו חופשיים", בסרטון שבתחתית הפוסט (5 דקות)

בסרטון יש נאום של ג'רי סנדרס, ראש העיר של סאן-דיאגו, אשר מתאר את החלטתו להחליט עמדה פוליטית ולתמוך בנישואים חד מיניים.
אין לי אמצעים לדעת האם הנאום שלו אותנטי, או נובע ממניעים פוליטיים. מה שכן, המשפט שלו בסוף – לפיו בתו לסבית, והוא אינו יכול להסתכל לה בפנים ולומר לה שהקשר שלה פחות משמעותי מאשר זה של אישתו ושלו… אני מצאתי את זה מרגש.