ניצחון – אבא שלי מתחיל לכתוב בבלוג !

*פוסט על כיצד אבי נכנס לאחרונה לעולם הבלוגים*  (לינק לבלוג של אבי: www.zeevgalili.com)

הסיבה הראשונה שלי להיכנס לוורדפרס הייתה אבא שלי (זאב גלילי): אבי (כיום, בן 71) הוא רב-אמן ביצירה ועריכה של טקסטים. אחרי כ-30 שנה בידיעות אחרונות, אבי התחיל לכתוב טור אישי בשם “היגיון בשיגעון” עבור שבועון פיצפון בשם מקור ראשון. עשר שנים מאוחר יותר, התפוצה של העיתון התרחבה, וכך גם ההכרה באבי. אינספור מכתבים היו מגיעים לביתנו לכבוד אבי, חלקם מחמיאים לאבי על כתיבתו (“אתה הדבר הראשון שאני קורא כשאני פותח את העיתון!”) וחלקם מתקנים אי-דיוקים או שואלים שאלות.

בליבי ניקרה המחויבות להעלות את דבריו של אבי לרשת, כדי שעוד אנשים יוכלו להיחשף ולהנות מכתיבתו. בהמלצתו של אחי (שוקי), פניתי למערכת וורדפרס (בימים ההם – המערכת הייתה פחות ידידותית למשתמש, וחנית שרית ומלאכיות שכמותן עוד לא עלו אצלי בראדר) ואחרי עבודה רבה עלה האתר לאוויר (ואף אחריו עקבו אתרים רבים כמו בלוג החומוס, המיגרנה, ברלין, סטטיסטיקה ומה לא).

בשנה וחצי שהבלוג של אבי באוויר, היה חסר לו דבר אחד מאד חשוב – את אבא שלי. מי שתמיד העלה את התכנים היה אני. והתכנים שאבי כתב נועדו למקור ראשון ולא לבלוג. אך אתמול קרא מאורע הסטורי ממש – אבי העלה את הטור שלו לבלוג לבדו. ומרגע שהוא גילה שהוא מסוגל – ניצוץ חדש נידלק בעיניו “אני אוכל לכתוב על מה שמתחשק לי” הוא אמר לי היום, וחיוך רחב התפשט על פני.

לסיכום הדברים, אצרף את הטקסט שאבי צירף היום לאתר “אודות הבלוג”. כל מילה נוספת מיותרת, תהנו:

אודות הבלוג “זאב גלילי”

בעידן בו תוחלת החיים של העיתונות המודפסת קצרה אפילו מן המרחק בינה לבין שוק המליחים.
בעידן בו אורך החיים של ספרים על מדפי החנויות קצר מזה של עגבניות.
בעידן שבו ספרים מודפסים על נייר המכיל חומצות שיכלו אותם בזמן הקצר מחיי אדם ממוצע.
בעידן כזה הדרך היחידה שנותרה לאדם המבקש לשמר את פרי רוחו היא לפנות אל הבלוגוספירה.

אין לכותב שורות אלה אשליות לגבי מקומו ביקום. כמו שנאמר בתפילת ראש השנה: “אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר. וְסוֹפוֹ לֶעָפָר. בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ. מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. כְּחָצִיר יָבֵשׁ. וּכְצִיץ נוֹבֵל. כְּצֵל עוֹבֵר. וּכְעָנָן כָּלָה. וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת. וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ. וְכַחֲלוֹם יָעוּף“.

אך מאז עמד האדם, כל אדם, על דעתו, הוא שואף להותיר חותם כלשהו בעולם.
אלה המחשבות שעלו בראשי כשהקמתי, בהשפעת צעיר בניי, טל, את האתר הזה. אני מבקש לפרסם בו בשלב הראשון את כל המאמרים שפרסמתי ביותר מעשר השנים בהן אני כותב את הטור “היגיון בשיגעון” בעיתון “מקור ראשון”.

הואיל וחלק ניכר מן המאמרים שכתבתי בעבר נכתבו לזמנם והם חסרי ערך או בלתי מובנים היום, אני מתכוון להעביר לאתר בהדרגה מהדורות מחודשות של אותם מאמרים (פוסטים בלשון האינטרנט) שבהם אסלק את המיותר, אתקן את טעויות העבר, אציין את תאריך פרסומם המקורי, ואמשיך הלאה.
בהמשך אני מבקש להעלות לחלל האינטרנטי ספרים רבים שכתבתי (רשימה חלקית באתר הנושא את שמי בויקיפדיה).

במתכוון ביקשתי מבני שתכנן את האתר לא לאפשר תגובות במקום. הלהג הרב צדדי הזה מייגע ולא נראה לי פורה במיוחד. מאידך יכול כל קורא במאמריי להתקשר אליי לפי כתובת הדואר האלקטרוני שלי, לבקש הבהרות ותוספות. אני עונה לכל מי שפונה אליי אם הוא מזדהה ובקשתו היא בתחום ידיעותיי ויכולתי.
קריאה נעימה.

2 תגובות בנושא “ניצחון – אבא שלי מתחיל לכתוב בבלוג !”

השאר תגובה