יומהולדת שמח לבלוג החומוס

לפני בערך שנה, נוסד לו בלוג החומוס על ידי אחי האהוב והמוכשר שוקי ועבדכם הנאמן. והיום, במלאת הגולש ה- 100,000 – העלינו פוסט יומהולדת לחומוס. הפוסט מציג כמה סטטיסטיקות על מה היה לנו בשנה האחרונה (כבר אמרתי שאני אוהב סטטיסטיקות ?). ועליהן לא אחזור פה.

מה שכן, אשמח לחלוק איתכם מה קרה פה בעצם.

הסיפור התחיל עם האבו שוקי הכרונולוגי (הגם כן אהוב ומוכשר),אבי: זאב גלילי. שכותב לו טור אישי בשם הגיון בשיגעון, כבר 10 שנים, בעבור העיתון מקור ראשון.

אחרי שאחייני (הגם כן אהוב ומוכשר) אוריאל, פתח בפני את נפלאות עולם הבלוגינג (דרך תפוז, אגב). הרי שגמלה בליבי המחשבה לפתוח לאבי בלוג, עליו נעלה את כל הטורים המופלאים שהוא פירסם.  לשם כך, פניתי לשוקי בשאלה “אז מה ללמוד” ולאחר בירורים ותישאולים הוא חזר אלי עם תשובה “וורדפרס“. מספר חודשים מאוחר יותר, ואחרי הרבה שבירת ראש וחבלי לידה – בא לו מקים בלוגים נוסף לעולם – והעליתי את אתרו של אבי.

זמן לא רב מידי אחר כך, בא אלי שוקי ואמר “יש לי רעיון”. ואני במבט סקרן שאלתי מהו. “בוא נקים בלוג חומוס”. “אתה צוחק עלי ?” הייתה תגובתי הראשונה (ואולי “נפלת על הראש”, אבל הזיכרון שלי לא לוקח אחריות). שוקי: “אני רציני לחלוטין, אנשים יאהבו את זה – זה יהיה מדליק”.

אני: “אבל מה כבר אפשר לכתוב על חומוס ?”

שוקי: “אתה תטפל באתר, אני אטפל בתכנים…”

שנה מאוחר יותר… (ועם עוד בלוגים בפתח כמו בלוג ברלין, בלוג החומוס האנגלי, בלוג המגרנה, ויהיו עוד), ניראה לי שהוא לא צחק…    🙂

השאר תגובה