ההודעה הבאה הועברה אלי על ידי חבר, ואני מעבירה הלאה כלשונה. משהו שמעניין לדעת עליו:
האם אזור החוף הטבעי האחרון ת”א יהפוך לגוש בטון של חניונים וקניונים או לשמורת הטבע הראשונה בת”א?! ביום חמישי 14/3 יתקיים הדיון המכריע של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אתם יכולים להשפיע על ההחלטה:
שמורת תל אביב, המשתרעת משדה דב בדרום ועד חוף הצוק בצפון,היאאזור החוף הפראי האחרון בגוש-דן. באזור התגלו למעלה מ-200 מינים נדירים של יונקים, זוחלים, ציפורים וצמחים, חלקם בסכנת הכחדה עולמית וחלקם ייחודיים לאזור זה. השקט והנופים המרהיבים במקום מושכים מאות אלפים מתושבי גוש-דן.
שמורת תל אביב משמשת את כלל תושבי תל-אביב והמרכז – לטיולים, לסיורים של ילדי בתי הספר והגן, לקמפינג או סתם לבילוי בחיק הטבע. הכול בתחומי תל-אביב! לא צריך לנסוע רחוק ולבזבז דלק וכסף כדי להיות בטבע.
ובינתיים, ממשיכה העיר להתכסות בבטון: ראש העירייה, רון חולדאי, וחבריו בעיריית ת”א אמורים לייצג את הציבור ואת האינטרס של כלל האזרחים. במקום זאת, הם מעדיפים לבנות 4,000(!) מקומות חניה ו-3 מרכזים מסחריים שיכניסו לעירייה מאות אלפי שקלים בשנה, על חשבון שטח פתוח ששייך לנו – הציבור.
אנו התאגדנו יחד בכדי להציל את שמורת תל אביב. הגשנו ערר מפורט ומקיף למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שיידון ביום ה’, ה-14/3. עזרו לנו להפוך באופן רשמי את המקום היפהפה והנדיר הזה לשמורת הטבע הראשונה בת”א, כי אם השטח יהרס – אין דרך חזרה!!!
בואו להראות לאנשים שיחרצו את גורל האזור שאתם רוצים שהטבע יישאר כאן לנו ולדורות הבאים!
רוצים ללמוד עוד על המאבק?
מגיש חדשות 2, דני קושמרו, מבקר בשמורה וכותב טור אישי על חשיבות המאבק:
הדס מארשל, מפעילי המאבק, מתראיינת בערוץ 2 ומסבירה על מה אנחנו נאבקים
“ספק אם בעיריית תל-אביב לקחו בחשבון את הגל האדיר הזה. נחשול אזרחי אקטיביסטי מוציא בשבועות האחרונים את תושבי תל-אביב להפגנות שמטרתן להשאיר את חוף הים פתוח וטבעי”. כל מה שרציתם לדעת על הסיבות למאבק בכתבה בידיעות תל-אביב:
בפוסט הזה אני עוזר לידידה להפיץ את הקריאה של “הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות” לגננות ומורים מהחינוך הפורמלי, להגיש בקשה למילגה בשביל לקדם יוזמות חינוכיות.
פרטים על אופן הגשת הבקשה וטפסי בקשה מקוונים ניתן למצוא באתר הקרן www.keren-yozmot.org
מועד אחרון להגשת בקשה כ”ד ניסן תשע”ג, 4 באפריל 2013. ( את הטפסים יש למלא באתר האינטרנט של הקרן. אין להגיש טפסים בדואר)
מפגשים ליוזמים מתעניינים יתקיימו בחיפה ובירושלים:
חיפה: יום שני, 18.2.2013, בשעה 16:00 במרכז פסג”ה, רח’ דרך הים 202, חיפה
ירושלים: יום רביעי, 20.2.2013 בשעה 16:30, במשרדי הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, קריית מוריה (בניין מלול), רח’ העסקן 3, ירושלים
חברה שלחה אלי את מכתבו של פרופסור יצחק שנל, אשר מובא בזאת (ההדגשות בטקסט הן שלי):
==============
חברי בשמאל שלום
סקר שערכנו לאחרונה שחוזר על שלושה סקרים זהים שלנו ב 10 השנים האחרונות מלמד כי האיזון בין השמאל לימין מבחינת העמדות הפוליטיות לא השתנה. רוב הציבור מבקש לקדם שלום וסבור כי לפלסטינים מגיעה מדינה שתתקיים לצד ישראל בשלום. רוב הציבור גם מקבל כי את המחלוקת הפוליטית בעם יש לפתור רק בדרכים דמוקראטיות. יתר על כן, בקרב הדתיים גברה ההכרה כי יש לנהל את הויכוח על עתיד השטחים רק באמצעים דמוקרטיים (ממצאי הסקר המלא מצורפים בקישור זה). אם כן מדוע אנו עומדים להפסיד את הבחירות על פי הסקרים? נראה כי הסיבה העיקרית לכך היא שרבים בציבור השמאל אינם מתכוונים להצביע בעוד חברי הימין מתגייסים להצבעה באופן מאסיבי. עצוב לגלות שדווקא חברי המחנה המבקשים לחזק את אופייה הדמוקראטי של המדינה נמנעים מלעשות שימוש בחובתם להצביע כערך חשוב ביותר בכל משטר דמוקראטי. מעבר לכך, בחירה של ממשלת ימין קיצוני עלולה לקבע נרטיבים גזעניים ולאומניים שהליכוד והבית היהודי מפיצים בימים אלה. מגמה זאת תשנה לשנים רבות את דמותה של מדינת ישראל.
אסור לנו להישאר אדישים למציאות זאת. הדרך היחידה שאני רואה כיעילה בשלב זה של ערב בחירות היא ניצול של רשתות חברתיות כדי לשכנע את חברינו להצביע לאחת ממפלגות השמאל-מרכז. אני קורא לכל מי שגורל המדינה חשוב לו לפנות ל 10 מכרים וחברים בקריאה להצביע למרות ההסתייגויות שלהם ממועמדי המפלגות בשמאל. כמו כן, אני מבקש להעביר למכותבים את הבקשה שגם הם ישכנעו 10 אנשים נוספים כל אחד. ניצול הרשת החברתית והשפעה של חברים על חבריהם היא הנשק האחרון שנותר לנו במאבק להצלת ישראל ההומאנית.
בתודה ובאיחולי הצלחה לכולנו
פרופ יצחק שנל
אוניברסיטת תל אביב
(הפוסט שלפניכם הוא טקסט שאוריאל כתב בשביל חבריו, וברשותו אני מפרסמו מחדש כאן)
כשהתחילו לדבר על הבחירות לפני כמה חודשים, נתקלתי שוב ושוב בחברים שטענו שהם פשוט לא מבינים כלום בפוליטיקה. הבטחתי לאחד מהם (@דניאל קאפ), ואח”כ לעוד כמה מהם, שאכין להם אוסף של קישורים לקראת הבחירות. מאז, הבחירות ההן הספיקו להתבטל [כי מופז החליט שביבי הוא בעצם אחלה ראש ממשלה, זוכרים?], ושוב לחזור [כי מופז החליט שהוא בעצם לא], ביבי התאחד עם ליברמן, ציפי לבני חזרה לפוליטיקה, יאיר לפיד הואיל בטובו לאייש את המפלגה שלו בעוד כמה אנשים חוץ מעצמו, ‘הבית היהודי’ הפכה להפתעת הבחירות, והכי חשוב מכולם- דניאל הספיק להתגייס.
אז בעוונותיי, דניאל כנראה לא יספיק להנות מהרשימה הזו, אבל כמה מחבריי האחרים אולי כן.
חשוב לי לציין שהרשימה הזו היא חובבנית בהחלט, ושכדאי מאוד שכל אחד מכם ימשיך בעצמו בחיפושים אחרי חומרים מעניינים. אתם יותר ממוזמנים גם לצרף אותם פה בתגובות לרווחת שאר המשתתפים, ולהפיץ את הרשימה הזו הלאה.
הרשימה הזו לא מכילה (כמעט בכלל) חומרי תעמולה של המפלגות השונות, שאני מניח שכולנו מוצפים בהן בימים האחרונים. גם השתדלתי שלא לצרף ראיונות טלוויזיונים של הזמן האחרון, כי נראה לי שחשוב לשמוע מה אנשים אומרים באמת, ולא מה הם אומרים עכשיו כחלק מתעמולת בחירות בשתיים וחצי הדקות שהקצו לאייטם שלהם בערוץ 2. הרבה מהחומרים המצורפים כאן גם לא קשורים ישירות לסוגיות המרכזיות במערכת הבחירות הזו, אלא הם חומר רקע כללי ומורחב יותר (אז תחשבו טוב אם זה לא סתם יסבך ויבלבל אתכם חמישה לפני הבחירות).
השתדלתי לאזן את הרשימה עם חומרים גם מהימין וגם מהמשאל. אני מקווה שהצלחתי.
שתהיה לכולנו תקופת בחירות מוצלחת ומשמעותית,
אוריאל
ריאל
מדיני-ביטחוני
השר בני בגין על קווי 67′ (6 וחצי דק’)
כמה מילים: השר בני בגין בנאום קצר בכנסת על המושג ‘כיבוש’ ועל היחס לסוגיית השטחים.
ד”ר חיים אסא מרצה על המלחמה הבאה (18 דק’)
כמה מילים: חיים אסא היה יועץ של כמה מראשי הממשלה בישראל, והוא מרצה פה על תפיסת הביטחון של ממשלות ישראל, ועל הקשר בין הסוגיות הפנימיות במדינה לבין המלחמות.
עימות פוליטי בבר אילן – יריב אופנהיימר מול איילת שקד (שעה ו-10 דק’)
כמה מילים: מימין- איילת שקד (היום מס’ 5 בבית היהודי); משמאל- יריב אופנהיימר (היום מס’ 26 בעבודה). באמצע- הרבה סטודנטים מקסימים שלא בדיוק מוסיפים כבוד לאוניברסיטת בר-אילן. וגם- הרבה טיעונים מעניינים וחשובים שכדאי לשמוע ולהבין…
תכנית האשליה של נפתלי בנט (7 וחצי דק’)
כמה מילים: לפני מספר שבועות, יו”ר ‘הבית היהודי’, נפתלי בנט, פרסם סרטון שבו הוא מציג את התוכנית המדינית שלו, לה הוא קורא ‘תכנית ההרגעה’. ‘שלום עכשיו’, מצידם, לקחו את הסרטון, ופשוט הכניסו לתוכו את ההערות שלהם. הסרטון מאפשר לראות את שני הצדדים בויכוח על סוגיית הגבולות (או יש שיגידו -ואני ביניהם- את שני הקצוות בויכוח).
ולשם ההגינות, הגרסה הלא ערוכה של בנט- http://www.youtube.com/watch?v=Fcmnx6gJwMc
מגזין סיקור ממוקד
כמה מילים: מומלץ מאוד לאלה מכם שמתעניינים ורוצים להבין את ההקשרים הפוליטיים הבינלאומיים שבתוכם דברים מתנהלים. הם מפרסמים אחת לחודש אסופה של מאמרים רחבים, מעמיקים וברורים, שמסבירים על כל מה שמתרחש בזירה הבינלאומית: בחירות בארה”ב, משבר כלכלי באירופה, המהפכות בעולם הערבי, ההתעצמות של סין והודו, ועוד הרבה דברים שסביר שבכלל לא העלתם בדעתכם שמשפיעים עלינו.
http://www.sikurmemukad.com/
Tim Minchin – Peace Anthem for Palestine
כמה מילים: אם אחרי כל הקישורים הקודמים, אתם מרגישים שהנושא קצת מסובך מדי, אתם לא לבד. הקומיקאי האוסטרלי, טים מינצ’ין, הרגיש גם הוא שהנושא קצת מסובך מדי, אז הוא החליט שאולי צריך לנסות גישה קצת אחרת…
כלכלי-חברתי
דר’ ירון זליכה- האם מדינת ישראל מושחתת (שעה ו-41 דק’)
כמה מילים: פרופ’ ירון זליכה היה החשב הכללי במשרד האוצר (שזה בשפה פשוטה- רואה החשבון של המדינה) תחת בנימין נתניהו בין השנים 2003-2007, ונחשב למי שנלחם בשחיתות במשרד האוצר. כיום, הוא מרצה וראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו. בהרצאה הזו, זליכה מנסה להסביר את היסודות של תופעות השחיתות בישראל.
לדעתי האישית, ההרצאות של זליכה פשוטות, ברורות ומובנות גם למי שלא מבין כלום בכלכלה. זליכה הוא פשוט מרצה שכיף להקשיב לו! המחיר של זה הוא, כנראה, שהדברים מוצגים בצורה קצת פשטנית. מצד שני, כנראה שאין דרך אחרת להתחיל להבין מה שקורה במציאות הכלכלית שאנחנו חיים בתוכה. אז למסקנה- כבדהו וחשדהו, אבל יאללה לעבודה! (ולא, לא המפלגה!).
פרופ’ ירון זליכה- יעילות כלכלית וצדק חברתי (שעה ו-9 דק’)
כמה מילים: עוד הרצאה מצויינת של זליכה, והפעם כללית יותר. בהרצאה הזו, הוא סוקר את מי שהם בעיניו ארבעת ההוגים המרכזיים של הכלכלה: מרקס, סמית’, קיינס ופרידמן ומסביר על הגישות שלהם.
פרופ’ ירון זליכה בשיחה עם שלמה מעוז (43 דק’)
כמה מילים: שלמה מעוז הוא כלכלן, פרשן, דירקטור בחברות ציבוריות, ובאופן כללי- לא מישהו שהייתם מתנגדים לקבל ממנו ירושה. יכול להיות שנחשפתם לשם שלו, באחת מההתבטאויות החריפות שלו בנושא האפליה העדתית בישראל, עם פנינים כמו: “נמאס לי לראות אשכנזים כל הזמן על הכסף שלי. אשכנזים על השטרות, אשכנזים בבית המשפט העליון – די כבר עם זה”, או- “אני רוצה לראות שמישהו ישבור את הראש של האשכנזים בשדרות רוטשילד – המזרחי מכה את המזרחים בהוראת השלטון הלבן”. במערכת הבחירות הנוכחית הוא הצהיר על תמיכה בנתניהו, וניסה להתמודד בפריימריז בליכוד, אך ללא הצלחה.
בסרטון המצורף, מעוז מנהל שיחה עם ירון זליכה בפני סטודנטים בקריה האקדמית אונו. גם אם אתם לא אוהבים את הסגנון של מעוז, או את ההתבטאויות שלו, נראה לי שתמצאו עניין בחלק מהטענות שהוא מעלה בשיחה, ולו רק בתור זווית ראיה נוספת. ואם לא, אתם כנראה סתם אשכנזים גזענים מתנשאים.
פרופ’ דני גוטווין – בין סוציאליזם לקפיטליזם (שעה ו-40 דק’)
כמה מילים: פרופ’ דני גוטווין הוא פרופסור להיסטוריה באונ’ חיפה, וסוציאל-דמוקרט בעמדותיו. עוד הרצאה מעניינת, ויחסית פשוטה למי שמנסה להבין קצת בתחום הכלכלי.
אחמד טיבי- מקבץ רגעים מצחיקים (3 וחצי דק’)
כמה מילים: כדי לסגור את הרשימה עם חיוך, וכדי שלא יגרע חלקו של המגזר הערבי ברשימה- מקבץ רגעים מצחיקים של חבר כנסת אחמד טיבי. כי לפני שנזרוק את כולם לים, אפשר לפחות לצחוק מהם קצת.
צפיתי הערב בסרט “רובוט ופרנק” עם אישתי ורציתי לכתוב עליו.
ברצוני לכתוב משהו על הסרט שהוא ממועט ספויילרים ככל הניתן. בהקשר הזה, למרות שאתם יכולים לצפות בטריילר של הסרט, הרי שאני ממליץ לכם שלא. הטריילר מוצלח, אבל הוא יבזבז לכם חלק מהבדיחות שמופיעות בסרט (ולא מופיעות בו עד כדי כך הרבה, רובן מרוכזות בתחילת הסרט), והייתי מציע לכם שלא לצפות בטריילר כדי שלא לבזבז את הבדיחות (הן מהנות יותר בסרט). כמו כן, יש תגליות בסיסיות שהסרט מעניק לכם, שאני משער שתהנו יותר לגלות בזמן הצפייה מאשר אם תקראו עליהן מראש באינטרנט.
ומה כן נשאר לי לכתוב על הסרט? ובכן, יש כמה דברים:
מדובר בסרט שנחמד לחשוב עליו גם אחרי שהוא מסתיים.
הסרט עוסק בברנש (פרנק) וברובוט (כמה לא מפתיע). הסרט מתרחש בעתיד הלא רחוק שבו הייתה פריצת דרך מאד משמעותית (למרות שהיא איננה מודגשת בסרט), והיא שרובוטים נהיו מאד “חכמים”. חכמים במידה שמאפשרת להם לתקשר ברמה גבוה של תיחכום. אמין? לא. אבל קשה לעשות דבר כזה באמת אמין…
נהניתי מאיך שהסרט נותן הזדמנות לרובוט להיות מאד אנושי, אבל לא פחות מכך, שהוא מציג את חלק מדמויות המפתח ה”אנושיות” באופן שהוא מאד רובוטי (אני מקווה שהשחקנים קיבלו הוראה לשחק כך, אחרת זו עדות מאד עצובה על איכות המשחק שלהם).
הסרט מדגים בצורה מהממת שני דברים – את האופן שבו טכנולוגיה יכולה לשמש לדברים שהמתכננים שלה לא צפו מראש (בדומה ללא מעט סיפרי אסימוב אשר עוסקים ברובוטיקה). ומהצד השני, את האופן שבו הטכנולוגיה יכולה להשפיע עלינו, בני האדם, באופן שאיננו חושבים עליו מראש. שתי דוגמאות מתאימות לכך הוא האופן שבו הסמארטפון שלי נהפך לחלק קבוע מחיי בצורה שלא חשבתי שתתרחש כשרכשתי אותו (מי האמין שיש כל כך הרבה זמנים “מתים” ביום, שסמארטפון יכול למלא!). והדוגמא השניה היא האופן שבו אימי מאוהבת ברומבה שאבי קנה לה כמתנת יומהולדת. היא חשבה שזה יהיה נחמד, אבל כיום היא מצהירה שהיא פשוט לא יכולה בלעדיו.
הסרט מורכב מליהוק משובח של שחקנים אשר עושים עבודה מעולה (למעט ליב טיילר, שלדעתי לא ממש יודעת לשחק, אבל אולי אני חריף מידי).
הסרט עושה עבודה פנטסטית בלסובב אותנו לכיוונים שונים במחשבה על מה שקרה, קורה ויקרה – והצליח להפתיע אותי בלא מעט פעמים. בעיקר נהניתי מכמות הרמזים שהסרט מעניק לנו הצופים כהזדמנות לזהות מראש מה יגיע (למרות שחלקן מקבלים משמעות רק בדיעבד, או בזמן הנכון לאנשים עם אינטואיציה בריאה, כמו אישתי…)
אני משער שבשביל דור של נערים שיצפו בו, הסרט הזה יכול להוות עוד מקור להשראה על עולם לא רחוק שבו הם לא יצטרכו לסדר את החדר, ובמקום זאת יוכלו להתמקד בלעשות דברים באופן שמכוון לחיים מאוזנים ככל הניתן. אבל היופי שבסרט איננו באופן שבו הוא חוזה טכנולוגיה שעשוייה לבקר אותנו בעשרות השנים הקרובות. היופי של הסרט הוא באופן שהוא מעלה סוגיות מהותיות אשר צפויות להישאר איתנו גם כשהטכנולוגיה תתקדם עוד כמה שנות אור. שאלות כמו מה עוזר לנו לרצות לקום בבוקר, האופן שבו אנחנו אוהבים ומתקשרים עם אנשים אחרים, והדרך שבה אנו מסתגלים ומאמצים לחיקינו טכנולוגיות חדשות.
כאמור, מבחנתי הסרט זוכה ל- 8.5.
התגובות שמורות לספויילרים, ראו הזוהרתם
(גילוי נאות: קיבלתי כרטיסים לצפייה בסרט ממשרד הפירסום של הסרט. אך זה לא השפיע על מה שכתבתי, מעבר להשפעות הפסיכולוגיות הרגילות, שסביר שקיימות. כמו כן לא הכריחו אותי לכתוב, פשוט רציתי לחלוק איתכם כמה מחשבות)
