הפוסט הבא הוא פחות מהסוג של "אי תראו, שגיאה!", ועוסק בנושא עמוק. תביאו כוס קפה, ותקראו בהנאה.
בסוף פברואר, מפלגת עלה ירוק (עם עורכי הדין חגי קלעי ואוהד רוזן) הגישו עתירה כנגד עיתון "הארץ", ידיעות אחרונות, ישראל היום, NRG, וואלה!, רשות השידור, חברת החדשות, ערוץ הכנסת, ערוץ 10, ומכוני הסקרים. בעתירה ביקשו שערוצי החדשות יפסיקו לפרסם תוצאות סקרים מעובדות למנדטים, ויעברו לפרסום תוצאות הסקרים הגולמיות באחוזים.
לצערי לא הצלחתי למצוא את קובץ העתירה המקורית (למישהו יש קישור?), ולכן אני מסתמך על
עידכון: שלחו אלי את העתירה המקורית, אתם מוזמנים להוריד אותה מכאן: Document (158)
ואף הופיעו דיווחים שלה באתרי החדשות. לדוגמא כאן (וגם כאן וכאן).
בעתירה הועלו שלל טענות, בין השאר נכתב כי:
"המצג שיוצרים המשיבים אינו משקף את המציאות אלא מתערב בה, ומעודד את הבוחרים שלא להצביע למפלגות העומדות על סף אחוז החסימה. העדר הדיווח על העליה המתמדת במצביעים הפוטנציאליים של אותן מפלגות, והצגתן כמי שזוכות ל חמישה אחוזים מהקולות, מעביר מסר שגוי לציבור כי אין כל סיכוי לכניסת מפלגות אלו לכנסת. התנהלות זו, בין אם במחדל ובין אם בכוונת מכוון עומדת בניגוד לדין, פוגעת פגיעה קשה בעיקרון החוקתי של שיוויון הבחירות, ומשפיעה השפעה לא ראויה ומוטה על ציבור הבוחרים והבוחרות".
ובכן מסתבר שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט סלימן ג'ובראן, השיב אתמול (04/03/2015) לעתירה. הנה מה שנכתב:
החלטת ביניים -סלים ג'ובראן
הסיכום שלי של תגובת השופט:
- השופט דחה את הטענה שאי הכללה של "עלה ירוק" בסקרים שמעבירים הופכים אותם לפסולים. זאת משום שהעותרים לא הביאו חוות דעת סטטיסטית מקצועית בנושא, ואי לכך אין השופט יכול לקבל את דעת העותרים בנושא, והוא דוחה את טענתם.
- העתירה חשובה, אך לא תספיק להשפיע על הבחירות הקרובות. המשך הדיון יהיה ב- 11/03/2015
- השופט חושב (אך "מבלי להכריע בדבר"!) שיש מקום להתייחס למידת קירבתן של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה בסקר בתוצאות שמוצגות.
הסיקור של הכלכלה האמיתית – ודעתי
בדיווח שהופיע היום באתר "הכלכלה האמיתית" נכתבו כמה דברים בנושא. אפשר להגיב להרבה דברים שנאמרו שם, אני אתמקד ואתייחס למשפט המסכם שאיני מסכים איתו. הם כתבו:
אתמול החליט יו"ר ועדת הבחירות המרכזית,סלימן ג'ובראן, לקבל את עיקרי הטענות בעתירה.ערוצי התקשורת יחויבו לפיכך לפרסם את תוצאות הסקרים האמיתיות באחוזים במקום בעיבוד למנדטים.
זו לחלוטין לא הפרשנות שלי למה שכבוד השופט כתב. לפי הבנתי, השופט דחה כמה טענות בעתירה, ולגביהטענה המרכזית על החשיבות של הצגת קירבת המפלגות לאחוז החסימה – הוא חושב שראוי לקבל חוות דעת מומחית (ולכך הוא מזמין את מכוני הסקרים להגיב).
כך או אחרת, אני מסופק שהתוצאה של העתירה הזו תהיה הצגה של תוצאות הסקרים באחוזים ולא במנדטים. היות ותוצאות הבחירות ימדדו במנדטים, סביר מאד להציג לציבור את תוצאות הסקרים במנדטים ולא באחוזים.
עם זאת, לגבי הביטוי "עיבוד למנדטים", כוונת הכותבים בכלכלה האמיתית (אני משער) היא לא רק להמרה של אחוזים ל- 120 מנדטים, אלא השינויים הדרושים בתוצאות הסקר כדי לתת משקל שונה לנתונים על מנת שאלו ישקפו נאמנה יותר את אוכלוסיית ישראל ואת תוצאות הבחירות (הסברתי על הנושא של הטייה יותר בהרחבה כאן). לדעתי – אני חושב שזה יהיה פסול מאד להציג בתקשורת את תוצאות הנתונים הגולמיים ללא עיבוד מתאים. אני מסכים שהתהליך הזה כולל שיקול דעת אישי, ולכן עלול לכלול טעויות והטיות. עם זאת, לצערי, אני לא יודע על דרך טובה יותר לקבל תחזית "סבירה" לתוצאות הבחירות (היות והתוצאות הגולמיות צפויות להיות מאד מאד לא מייצגות לתוצאות האמת).
מצד שני, יכול להיות מעניין לראות האם השופט יחייב את מכוני הסקרים להציג את הנתונים הגולמיים ואת שיטות הסקירה. מצד אחד, אני משוכנע שמכוני הסקרים ילחמו לגבי זה היות ודרכי העיבוד מהווים סודות מקצועיים עבורם. אני לא יודע איזה שיקול ינצח "זכות הציבור לדעת" או "חופש העיסוק" הכולל שמירה על סודות מסחריים.
אני לא יודע איך העתירה הזו תסתיים – אבל כבר עכשיו היא מעלה סוגיות מעניינות מאד לבחינה משפטית – שכשלעצמו זה דבר טוב.