פתחתי במקרה את ווינט ונתקלתי במאמרו של ד"ר איתי גל בשם "התאורה בחדר השינה מגבירה הסיכון לסרטן שד". תקציר המאמר הוא "כדאי להחשיך את חדר השינה: מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שכיחות גבוהה יותר של סרטן שד בקרב נשים שבחדר השינה שלהן דלקו מנורות או חדר מקור אור אחר בשעות הלילה" קישור לכתבה.
הבעיה בכתבה הזו הוא שהיא מציגה דיווח שגוי של המאמר המקורי ומציגה פרשנות אשר עלולה להטעות את הציבור לגבי משמעויות המחקר. הכתבה התפרסמה (ככל הנראה, היות ואין קישור בכתבה למאמר המקורי) על סמך המאמר "Does the Modern Urbanized Sleeping Habitat Pose a Breast Cancer Risk?", שהוא מאמר שעושה רושם טוב בהחלט.
בכתבה בווינט נכתב:
"הממצאים הראו כי ככל שהאור בחדר השינה היה חזק יותר, כך הסבירות לחלות בסרטן השד עלה. נשים שהיו חשופות לכמות התאורה הגבוהה ביותר במשך הלילה, בין אם הגיעה ממנורת לילה או תאורת רחוב בשל תריס פתוח, היו בסיכון גבוה ב-40% ללקות בסרטן שד, בהשוואה לנשים שישנו בחושך מוחלט. "
בעיות בכתבה
- במאמר המקורי כתוב במפורש (עמוד 2 במאמר):
no clear association between bedroom-light intensity and BC was found (OR = 1.4, 95% CI = 0.8–2.6).
כלומר, התוצאה במאמר (של עליית סיכון של 40%) בכלל לא יצאה מובהקת! או בתירגום לעברית: יכול להיות באותה המידה שאור בחדר השינה לא משפיע, או אפילו מגן מפני סרטן השד (לא נראה לי, אבל מהתוצאות זו הייתה יכולה להיות מסקנה שקולה היות וההפרשות של ערך OR קטן מ-1 נמצא בתוך הרווח סמך).
2. מצד שני, כן נכתב בהמשך המאמר כיצד נעשה שימוש במודל מורכב יותר (של רגרסיה לוגיסטית) ושם התקבל שיש קשר מובהק (של OR = 1.278 עבור אוכלוסיה יהודית, בין תאורה בחדר השינה לסרטן). אבל לכך יש שני סייגים:
2.1. גם אילו תוצאות המחקר היו נכונות (דהיינו משקפות את המציאות האמיתית מעבר לקבוצת המחקר, שזה תמיד בעיה במקרה של מחקר מקרה-ביקורת רטרוספקטיבי מסוג זה, בגלל הקושי בבחירת קבוצת הביקורת) אבל משם לטעון שהסיכון "גבוה ב- 40%" זה לא נכון בעליל גם לכתוב שהסיכון גבוה ב- 27.8% לא יהיה נכון – כיוון שזו לא סוג של טענה שניתן לבצע בסוג של מחקר כזה. הסיבה לכך היא משום שה- OR (מה שנמדד במחקר זה) הוא רק חסם עליון של ה-RR (שהוא המדד שמאפשר לטעון טענה כמו "סיכון גבוה ב- X אחוזים").
2.2. לבסוף (ולא פחות חשוב), המחקר שבוצע הוא מחקר מקרה-ביקורת, מה שאומר שהוא לא מאפשר בהכרח לטעון לקשר סיבתי (לדוגמא, בגלל האפשרות שיש גורמים מתערבים שלא התייחסו אליהם בניתוח הסטטיסטי). זה אומר שהמחקר יודע לגלות קורלציה אבל לא לקבוע סיבתיות. ולכן ניתן לומר שיש קשר מובהק בין שני הדברים, אבל לא בהכרח קשר סיבתי. מכאן שלטעון ש"כדאי להחשיך את חדר השינה" (כפי שנכתבת בכותרת הכתבה), זו טענה שכותבי המאמר המדעי המקורי לא יכלו להתחייב לו על בסיס המחקר שהם ביצעו. מקסימום, המחקר שלהם נותן עדות לקשר סיבתי אפשרי, מה שידרוש בדיקות המשך נוספות.
זו לפחות דוגמא מעניינת למרצים בסטטיסטיקה המלמדים על הקשר בין OR ל- RR, ובין תוצאות מובהקות ללא מובהקות.