הרצאות מומלצות לקראת יום הבחירות (אוריאל שכטר)

(הפוסט שלפניכם הוא טקסט שאוריאל כתב בשביל חבריו, וברשותו אני מפרסמו מחדש כאן)

כשהתחילו לדבר על הבחירות לפני כמה חודשים, נתקלתי שוב ושוב בחברים שטענו שהם פשוט לא מבינים כלום בפוליטיקה. הבטחתי לאחד מהם (@דניאל קאפ), ואח”כ לעוד כמה מהם, שאכין להם אוסף של קישורים לקראת הבחירות. מאז, הבחירות ההן הספיקו להתבטל [כי מופז החליט שביבי הוא בעצם אחלה ראש ממשלה, זוכרים?], ושוב לחזור [כי מופז החליט שהוא בעצם לא], ביבי התאחד עם ליברמן, ציפי לבני חזרה לפוליטיקה, יאיר לפיד הואיל בטובו לאייש את המפלגה שלו בעוד כמה אנשים חוץ מעצמו, ‘הבית היהודי’ הפכה להפתעת הבחירות, והכי חשוב מכולם- דניאל הספיק להתגייס.

אז בעוונותיי, דניאל כנראה לא יספיק להנות מהרשימה הזו, אבל כמה מחבריי האחרים אולי כן.

חשוב לי לציין שהרשימה הזו היא חובבנית בהחלט, ושכדאי מאוד שכל אחד מכם ימשיך בעצמו בחיפושים אחרי חומרים מעניינים. אתם יותר ממוזמנים גם לצרף אותם פה בתגובות לרווחת שאר המשתתפים, ולהפיץ את הרשימה הזו הלאה.

הרשימה הזו לא מכילה (כמעט בכלל) חומרי תעמולה של המפלגות השונות, שאני מניח שכולנו מוצפים בהן בימים האחרונים. גם השתדלתי שלא לצרף ראיונות טלוויזיונים של הזמן האחרון, כי נראה לי שחשוב לשמוע מה אנשים אומרים באמת, ולא מה הם אומרים עכשיו כחלק מתעמולת בחירות בשתיים וחצי הדקות שהקצו לאייטם שלהם בערוץ 2. הרבה מהחומרים המצורפים כאן גם לא קשורים ישירות לסוגיות המרכזיות במערכת הבחירות הזו, אלא הם חומר רקע כללי ומורחב יותר (אז תחשבו טוב אם זה לא סתם יסבך ויבלבל אתכם חמישה לפני הבחירות).

השתדלתי לאזן את הרשימה עם חומרים גם מהימין וגם מהמשאל. אני מקווה שהצלחתי.

שתהיה לכולנו תקופת בחירות מוצלחת ומשמעותית,

אוריאל

ריאל

מדיני-ביטחוני
השר בני בגין על קווי 67′ (6 וחצי דק’)
כמה מילים: השר בני בגין בנאום קצר בכנסת על המושג ‘כיבוש’ ועל היחס לסוגיית השטחים.

ד”ר חיים אסא מרצה על המלחמה הבאה (18 דק’)
כמה מילים: חיים אסא היה יועץ של כמה מראשי הממשלה בישראל, והוא מרצה פה על תפיסת הביטחון של ממשלות ישראל, ועל הקשר בין הסוגיות הפנימיות במדינה לבין המלחמות.

עימות פוליטי בבר אילן – יריב אופנהיימר מול איילת שקד (שעה ו-10 דק’)
כמה מילים: מימין- איילת שקד (היום מס’ 5 בבית היהודי); משמאל- יריב אופנהיימר (היום מס’ 26 בעבודה). באמצע- הרבה סטודנטים מקסימים שלא בדיוק מוסיפים כבוד לאוניברסיטת בר-אילן. וגם- הרבה טיעונים מעניינים וחשובים שכדאי לשמוע ולהבין…

תכנית האשליה של נפתלי בנט (7 וחצי דק’)
כמה מילים: לפני מספר שבועות, יו”ר ‘הבית היהודי’, נפתלי בנט, פרסם סרטון שבו הוא מציג את התוכנית המדינית שלו, לה הוא קורא ‘תכנית ההרגעה’. ‘שלום עכשיו’, מצידם, לקחו את הסרטון, ופשוט הכניסו לתוכו את ההערות שלהם. הסרטון מאפשר לראות את שני הצדדים בויכוח על סוגיית הגבולות (או יש שיגידו -ואני ביניהם- את שני הקצוות בויכוח).

ולשם ההגינות, הגרסה הלא ערוכה של בנט- http://www.youtube.com/watch?v=Fcmnx6gJwMc

מגזין סיקור ממוקד
כמה מילים: מומלץ מאוד לאלה מכם שמתעניינים ורוצים להבין את ההקשרים הפוליטיים הבינלאומיים שבתוכם דברים מתנהלים. הם מפרסמים אחת לחודש אסופה של מאמרים רחבים, מעמיקים וברורים, שמסבירים על כל מה שמתרחש בזירה הבינלאומית: בחירות בארה”ב, משבר כלכלי באירופה, המהפכות בעולם הערבי, ההתעצמות של סין והודו, ועוד הרבה דברים שסביר שבכלל לא העלתם בדעתכם שמשפיעים עלינו.
http://www.sikurmemukad.com/

Tim Minchin – Peace Anthem for Palestine
כמה מילים: אם אחרי כל הקישורים הקודמים, אתם מרגישים שהנושא קצת מסובך מדי, אתם לא לבד. הקומיקאי האוסטרלי, טים מינצ’ין, הרגיש גם הוא שהנושא קצת מסובך מדי, אז הוא החליט שאולי צריך לנסות גישה קצת אחרת…

כלכלי-חברתי
דר’ ירון זליכה- האם מדינת ישראל מושחתת (שעה ו-41 דק’)
כמה מילים: פרופ’ ירון זליכה היה החשב הכללי במשרד האוצר (שזה בשפה פשוטה- רואה החשבון של המדינה) תחת בנימין נתניהו בין השנים 2003-2007, ונחשב למי שנלחם בשחיתות במשרד האוצר. כיום, הוא מרצה וראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו. בהרצאה הזו, זליכה מנסה להסביר את היסודות של תופעות השחיתות בישראל.
לדעתי האישית, ההרצאות של זליכה פשוטות, ברורות ומובנות גם למי שלא מבין כלום בכלכלה. זליכה הוא פשוט מרצה שכיף להקשיב לו! המחיר של זה הוא, כנראה, שהדברים מוצגים בצורה קצת פשטנית. מצד שני, כנראה שאין דרך אחרת להתחיל להבין מה שקורה במציאות הכלכלית שאנחנו חיים בתוכה. אז למסקנה- כבדהו וחשדהו, אבל יאללה לעבודה! (ולא, לא המפלגה!).

פרופ’ ירון זליכה- יעילות כלכלית וצדק חברתי (שעה ו-9 דק’)
כמה מילים: עוד הרצאה מצויינת של זליכה, והפעם כללית יותר. בהרצאה הזו, הוא סוקר את מי שהם בעיניו ארבעת ההוגים המרכזיים של הכלכלה: מרקס, סמית’, קיינס ופרידמן ומסביר על הגישות שלהם.

פרופ’ ירון זליכה בשיחה עם שלמה מעוז (43 דק’)
כמה מילים: שלמה מעוז הוא כלכלן, פרשן, דירקטור בחברות ציבוריות, ובאופן כללי- לא מישהו שהייתם מתנגדים לקבל ממנו ירושה. יכול להיות שנחשפתם לשם שלו, באחת מההתבטאויות החריפות שלו בנושא האפליה העדתית בישראל, עם פנינים כמו: “נמאס לי לראות אשכנזים כל הזמן על הכסף שלי. אשכנזים על השטרות, אשכנזים בבית המשפט העליון – די כבר עם זה”, או- “אני רוצה לראות שמישהו ישבור את הראש של האשכנזים בשדרות רוטשילד – המזרחי מכה את המזרחים בהוראת השלטון הלבן”. במערכת הבחירות הנוכחית הוא הצהיר על תמיכה בנתניהו, וניסה להתמודד בפריימריז בליכוד, אך ללא הצלחה.
בסרטון המצורף, מעוז מנהל שיחה עם ירון זליכה בפני סטודנטים בקריה האקדמית אונו. גם אם אתם לא אוהבים את הסגנון של מעוז, או את ההתבטאויות שלו, נראה לי שתמצאו עניין בחלק מהטענות שהוא מעלה בשיחה, ולו רק בתור זווית ראיה נוספת. ואם לא, אתם כנראה סתם אשכנזים גזענים מתנשאים.

פרופ’ דני גוטווין – בין סוציאליזם לקפיטליזם (שעה ו-40 דק’)
כמה מילים: פרופ’ דני גוטווין הוא פרופסור להיסטוריה באונ’ חיפה, וסוציאל-דמוקרט בעמדותיו. עוד הרצאה מעניינת, ויחסית פשוטה למי שמנסה להבין קצת בתחום הכלכלי.

אחמד טיבי- מקבץ רגעים מצחיקים (3 וחצי דק’)
כמה מילים: כדי לסגור את הרשימה עם חיוך, וכדי שלא יגרע חלקו של המגזר הערבי ברשימה- מקבץ רגעים מצחיקים של חבר כנסת אחמד טיבי. כי לפני שנזרוק את כולם לים, אפשר לפחות לצחוק מהם קצת.

רובוט ופרנק – מחשבות (נטולות ספויילרים) על הסרט

צפיתי הערב בסרט “רובוט ופרנק” עם אישתי ורציתי לכתוב עליו.

ברצוני לכתוב משהו על הסרט שהוא ממועט ספויילרים ככל הניתן. בהקשר הזה, למרות שאתם יכולים לצפות בטריילר של הסרט, הרי שאני ממליץ לכם שלא. הטריילר מוצלח, אבל הוא יבזבז לכם חלק מהבדיחות שמופיעות בסרט (ולא מופיעות בו עד כדי כך הרבה, רובן מרוכזות בתחילת הסרט), והייתי מציע לכם שלא לצפות בטריילר כדי שלא לבזבז את הבדיחות (הן מהנות יותר בסרט). כמו כן, יש תגליות בסיסיות שהסרט מעניק לכם, שאני משער שתהנו יותר לגלות בזמן הצפייה מאשר אם תקראו עליהן מראש באינטרנט.

ומה כן נשאר לי לכתוב על הסרט? ובכן, יש כמה דברים:

  • מדובר בסרט שנחמד לחשוב עליו גם אחרי שהוא מסתיים.
  • הסרט עוסק בברנש (פרנק) וברובוט (כמה לא מפתיע). הסרט מתרחש בעתיד הלא רחוק שבו הייתה פריצת דרך מאד משמעותית (למרות שהיא איננה מודגשת בסרט), והיא שרובוטים נהיו מאד “חכמים”. חכמים במידה שמאפשרת להם לתקשר ברמה גבוה של תיחכום. אמין? לא. אבל קשה לעשות דבר כזה באמת אמין…
  • נהניתי מאיך שהסרט נותן הזדמנות לרובוט להיות מאד אנושי, אבל לא פחות מכך, שהוא מציג את חלק מדמויות המפתח ה”אנושיות” באופן שהוא מאד רובוטי (אני מקווה שהשחקנים קיבלו הוראה לשחק כך, אחרת זו עדות מאד עצובה על איכות המשחק שלהם).
  • הסרט מדגים בצורה מהממת שני דברים – את האופן שבו טכנולוגיה יכולה לשמש לדברים שהמתכננים שלה לא צפו מראש (בדומה ללא מעט סיפרי אסימוב אשר עוסקים ברובוטיקה). ומהצד השני, את האופן שבו הטכנולוגיה יכולה להשפיע עלינו, בני האדם, באופן שאיננו חושבים עליו מראש. שתי דוגמאות מתאימות לכך הוא האופן שבו הסמארטפון שלי נהפך לחלק קבוע מחיי בצורה שלא חשבתי שתתרחש כשרכשתי אותו (מי האמין שיש כל כך הרבה זמנים “מתים” ביום, שסמארטפון יכול למלא!). והדוגמא השניה היא האופן שבו אימי מאוהבת ברומבה שאבי קנה לה כמתנת יומהולדת. היא חשבה שזה יהיה נחמד, אבל כיום היא מצהירה שהיא פשוט לא יכולה בלעדיו.
  • הסרט מורכב מליהוק משובח של שחקנים אשר עושים עבודה מעולה (למעט ליב טיילר, שלדעתי לא ממש יודעת לשחק, אבל אולי אני חריף מידי).
  • הסרט עושה עבודה פנטסטית בלסובב אותנו לכיוונים שונים במחשבה על מה שקרה, קורה ויקרה – והצליח להפתיע אותי בלא מעט פעמים. בעיקר נהניתי מכמות הרמזים שהסרט מעניק לנו הצופים כהזדמנות לזהות מראש מה יגיע (למרות שחלקן מקבלים משמעות רק בדיעבד, או בזמן הנכון לאנשים עם אינטואיציה בריאה, כמו אישתי…)
  • אני משער שבשביל דור של נערים שיצפו בו, הסרט הזה יכול להוות עוד מקור להשראה על עולם לא רחוק שבו הם לא יצטרכו לסדר את החדר, ובמקום זאת יוכלו להתמקד בלעשות דברים באופן שמכוון לחיים מאוזנים ככל הניתן. אבל היופי שבסרט איננו באופן שבו הוא חוזה טכנולוגיה שעשוייה לבקר אותנו בעשרות השנים הקרובות. היופי של הסרט הוא באופן שהוא מעלה סוגיות מהותיות אשר צפויות להישאר איתנו גם כשהטכנולוגיה תתקדם עוד כמה שנות אור. שאלות כמו מה עוזר לנו לרצות לקום בבוקר, האופן שבו אנחנו אוהבים ומתקשרים עם אנשים אחרים, והדרך שבה אנו מסתגלים ומאמצים לחיקינו טכנולוגיות חדשות.

כאמור, מבחנתי הסרט זוכה ל- 8.5.

התגובות שמורות לספויילרים, ראו הזוהרתם 🙂

 (גילוי נאות: קיבלתי כרטיסים לצפייה בסרט ממשרד הפירסום של הסרט. אך זה לא השפיע על מה שכתבתי, מעבר להשפעות הפסיכולוגיות הרגילות, שסביר שקיימות. כמו כן לא הכריחו אותי לכתוב, פשוט רציתי לחלוק איתכם כמה מחשבות)

גרף דינאמי של כמה טילים ספגה ישראל בעשור האחרון (ו-12 קישורים מומלצים למי שמחפש מידע סטטיסטי על ישראל)

מעניין אתכם לשלוח לחברים שלכם כמה טילים ירו על ישראל בשנים האחרונות?
אתם יכולים להשתמש בגירסה הפשוטה הזו של הגרף: (גרף של מספר הטילים שירו עלינו בעשור האחרון, בשילוב עם מספר הפלסטינים שכוחות צה”ל הרגו)

הגרף מופץ ברשיון CC-BY-SA חופשי, ואתם מוזמנים לעשות בו שימוש כרצונכם בבלוג שלכם או איפה שתרצו (תחת מתן קרדיט/לינק).

ולפני שנעבור לקישורים המומלצים לסטטיסטיקה על ישראל, הנה הגירסה הדינאמית (אינראקטיבית) של הגרף:
להמשיך לקרוא גרף דינאמי של כמה טילים ספגה ישראל בעשור האחרון (ו-12 קישורים מומלצים למי שמחפש מידע סטטיסטי על ישראל)

בלוגרים ועיתונאים: רוצים סטטיסטיקה על ישראל עבור פוסט שאתם כותבים? אני מוכן לעזור לכם (בחינם)

רקע

אתמול השקתי (לפרוטוקול: ביוזמתי) אתר אינטרנט בשם .StatIL.org (או “סטטיל” = סטטיסטיקה בטיל, כפי שאחי שוקי הציע לכנותו) שאף זכה לחשיפה באתרים מאקו, דה-מרקר, וואלה, ניוז1 (ואני מקווה שעוד).

סטטיל מכיל כ- 25,000 סדרות נתונים לאורך זמן (כאשר כ- 13,500 מתוכם הם עד שנת 2012). בכל עמוד נתונים יש גרף אינטראקטיבי של הנתונים, ואפשרות לסמן בכפתור את הנתונים ולהעתיקם לתוכנת גליון הנתונים האהובה עליכם, זאת כדי לאפשר לכם לשלב נתונים מסדרות שונות ולמצוא קשרים משמעותיים.

הקמתי את האתר הזה על בסיס נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר שיחררו את הנתונים בשבוע שעבר באתר data.gov.il (בזכות השר מיכאל איתן, ועוזרו ניר הירשמן).

המטרה האמיתית של האתר היא לאפשר למצוא בזריזות סדרות נתונים בשביל לשלב אותם בפוסטים בבלוגים. הדרך הכי זריזה לחפש באתר היא דרך עמוד החיפוש (לוקח לו 2 דקות להיטען, אבל החיפוש שלו די מוצלח מרגע שהדף נטען).
אם תמצאו סדרת נתונים שמעניינת אותכם, פשוט ליחצו על שמה – והיא תטען בדף חדש. בכל עמוד סידרת נתונים יש גם קוד שמאפשר להטמיע את הגרף של הנתונים ישירות אצלכם בבלוג. הנה דוגמא לגרף פשוט כזה (שמראה כמה אזרחים יש במדינת ישראל משנת 1949 ועד 2011)


גרף מגניב
הקלק על התמונה
על מנת לשחק עם תרשים אינטראקטיבי של הנתונים באתר StatIL.org

ההצעה

אם אתם כתבי עיתון או בלוגרים שרוצים להשתמש בנתונים מהאתר שלי (בתמורה ללינק, כמובן), אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר ואני אנסה לעזור. תספרו לי איזה נתונים אתם צריכים, ואם הם קיימים במאגר, אני אשתדל למצוא לכם אותם.

הפצתכם תתקבל בברכה 🙂

טל

התפקדתי כעת למפלגת העבודה – כדי להצביע עבור יהונתן קלינגר ודובי קננגיסר

התפקדתי כעת למפלגת העבודה. זה עלה לי 50 שקלים ולקח פחות מ-5 דקות, דרך הקישור הזה:
http://www.mitpakdim.co.il/site/hitpakdut/hitpakdut.php?party=avoda

עשיתי זאת בשביל להצביע ליהונתן קלינגר ודובי קננגיסריהונתן קלינגר ודובי קננגיסר למפלגת העבודה – דף הקמפיין הרשמי

לפי התקנון של מפלגת העבודה, בעוד 6 חודשים אני אוכל להצביע על עמדתי לגבי חברי כנסת שהייתי רוצה לראות במפלגה.

היות ואני מאמין שנתניהו לא ירוויח דבר מקיום בחירות בקרוב, ומשום כך הוא ידחה אותם ככל יכולתו – קיבלתי החלטה להתפקד כעת מתוך כוונה להשפיע על הבחירות הקרובות לכנסת, דרך מפלגת העבודה.

הכוח היחסי שלי בבחירות במפלגת העבודה הוא מטורף. ראו מספרים רלוונטיים כאן.

אני מקווה שתצטרפו אלי גם אתם ואם לא לעבודה, אז למפלגה אחרת (למרות שברוב המפלגות האחרות, התפקדות לא תשפיע עלהבחירות הקרובות). ותוודאו שאתם קודם קוראים איזה זכויות יהיו לכם מהתפקדות, כי הרבה מפלגות בכלל לא יתנו לכם אפשרות להשפיע על ההתנהלות שלהן (כמו ישראל ביתנו או ש”ס – שמחליטות מה שבא ל”מנהיגים” שלהם על מה יקרה במפלגה ומי יהיה ברשימה לכנסת). הנה רשימת ההסברים עבור כל מפלגה.

הנה סרטון לסיום: