"אף טכנולוגיה אינה פועלת, אם אין משתמשים בה" (לארי ניבן)
ביום שישי ה- 02/01/2015 פורסם בוואלה! חדשות סקר בחירות עדכני. ראשית נציג את תוצאות הסקר בשילוב עם "טווח המנדטים הסביר" לכל תחזית מנדטים, ואחרי זה נתייחס לכמה דברים טובים ופחות טובים בסיקור:
(טווח המנדטים הסביר שמוצג הוא ברמת בטחון של 95%, אך מניח שהמדגם של הסקר הוא חסר הטיות, כלומר אנו מניחים שהוא אכן מדגם מייצג של האוכלוסיה)
היום (ה- 02/01/2015) פורסם במקור ראשון סקר החוזה רק 119 מנדטים לכנסת הקרובה (מזכיר את ה- 122 מנדטים של הסקר שפורסם במעריב):
תודה לנצחיה פלג על הצילום והדיווח.
תשובה: כי סקר עם מדגם לא מייצג צפוי לתת תוצאה לא אמינה לגבי תוצאות האמת של הבחירות.
לפני שנמשיך לדווח על סקרים ומטא-סקרים, ברשותכם רציתי לעשות קצת סדר בנושא של "מדגם מייצג ואקראי" ולנסות להסביר אותו (מה שמכונה בשפה הסטטיסטית "הטייה"). נתחיל בקריקטורה מתאימה מהבלוג המקסים דברים שקרו באמת:
מעבר לכך שהקריקטורה מאד חמודה, היא מציגה מצב שבו הסקר מבוצע על האוכלוסייה שלא מייצגת את אזרחי ישראל (אלא רק את חתולי ישראל).
גם בסקרי בחירות עלול מצב כזה (של דגימת אוכלוסיה לא מייצגת) להתרחש, אם הסוקר מתקשה להגיע לאוכלוסייה הצעירה, הערבית, החרדית וכן הלאה (לדוגמא, כי אין לו אפשרות לחייג לטלפונים סלולרים של צעירים, או כי קשה לראיין את האוכלוסיה הערבית ללא סוקר שדובר ערבית).
באופן כללי, בסקרי בחירות יש שני סוגים עיקריים של טעויות סטטיסטיות: טעויות "הטייה" (bias) וטעויות "שונות" (variance). המצב שמוצג בקריקטורה הוא של טעות הטייה. כעת נרחיב קצת על שתי הטעויות.
להמשיך לקרוא למה אנחנו רוצים סקר עם "מדגם מייצג"? (פוסט על שגיאות שאפשר ושאי-אפשר להציג)