קטגוריה: לא כל כך רופא וגם לא בן 16

איך להקשיב למוזיקה עם כל הגוף

איילין גלני, עליה לא שמעתי מעולם לפני ההרצאה שאני מביא לכם, היא מוזיקאית. היא גם חירשית.

ובהרצאה הבאה, היא עושה שואו מרתק על כיצד להקשיב למוזיקה עם כל הגוף. (אני מביא את ההרצאה בתגובה למאמרה של דינה – בו היא מספרת על מה זה עושה לנו לשמוע מוזיקה).

ובתגובה למאמרה של דינה:
אני שואל את עצמי האם התוצרים של הסריקות המוחיות, שהודגמו במאמר אליו הפנית, משוייכות לעשייה המנטלית של הקשבה למוזיקה, או של הקשבה.
האם הפעולה שאיילין מבצעת בהקשבתה למוזיקה, דומה למה שאנו עושים באמצעות ה"אוזניים". ואולי, מה שאמני צ'י קונג עושים ב"הקשבתם" לתנועה, או מתרגלי מדיטציה עושים בהקשבתם לנשימה – דומה למה שאנו עושים בהקשבתנו למוזיקה.
בעצם, אני שואל האם ההקשבה היא מה שנימדד, או ההקשבה למוזיקה.
האם פעולת הקשבה היא מה שמעניין, או מה שמקשיבים לו. ומה האינטראקציה ביניהם ?

אילו היו מאלצים אותי לספק את דעתי: הייתי אומר שפעולת ה"הקשבה" כשלעצמה, במובנה הרחב ביותר (אשר כן כולל הקשבה באמצעות הגוף, לגוף, לנשימה, ל"אנרגיות" במובן הלא ניו-אייג'י שלו) – היא למעשה הפעולה שתעורר ותדרוש את, מה שכינית בפוסט, "אירגון מידע" במוח.
עם זאת, אילו לא היו מאלצים אותי לדעתי – הייתי מעדיף לומר שאין לי מושג. אבל אני סקרן לדעת יותר.

נ.ב: note to self – אני חושב שעוד כמה חודשים אני אחלוק עם כולם ממצאים שעושה פרופסור זהר איתן בתחום המוזיקולוגיה, שהם (בעיני) מעניינים. (ובטח ארחיב על הכלים הסטטיסטיים בהם השתמשנו לפרשנות הנתונים, בבלוג הסטטיסטיקה המתחיל שלי)

מה בעצם בריא לנו ? (מקומות בריאים ברשת)

ידיד חדש העלה בפני שאלה ישנה. סביבנו נאסף כל כך הרבה ידע על בריאות, ועדיין – איך מתמודדים איתו ? איפה מוצאים אותו ? איפה נלמד כיצד ליישם אותו ? האם אנחנו לבד ברצון המוזר שלנו להיות בריאים ?

בעצבות, אין לי תשובה פשוטה. ואני משאיר שאלה פתוחה לקוראים "איך אתם עושים את זה ? איך אתם אוספים ידע ומיישמים מידע הקשור בבריאות ?"

לבינתיים, אני אצרף אליכם כמה קישורים שמשמשים אותי:

1) שיר השרירים של ד"ר דינה ראלט. בלוגרית מרתקת בנושאי ביולוגיה ובריאות. לאחרונה כתבה פוסט קצר וחשוב בשם "אמאלה…רעלים בסביבה ובגופנו". ששווה לקרוא.

2) הפורום לאוטיזם בגישה ביו-רפואית. עם הרבה מידע על טיפולים בריאותיים לילדים אוטיסטים (שרוב האנשים בארץ, לצערנו, לא שמעו עליהם). ובאופן אירוני, רוב המידע שנכון להם – מעניין ושווה ידיעה גם עבורנו. שם לדוגמא שמעתי לראשונה שלא כדאי לשתות מים מבקבוקי פלסטיק שעמדו בשמש. או שדיאודורנטים לרוב רעילים בגלל אלומניום (אבל יש דיאודורנטים על בסיס סודה לאפיה – אז זה בסדר 😀 ). או על שלל תוספים (כמו אומגה 3). או על הסכנה שבאכילת דגי ים בגלל כספית. או על הרעילות של מרככי כביסה. והרגישות של אנשים מסויימים לחומרי ריח סינטטיים (כמו בשמים, או האל ישמור – תרסיס "ריח חדש" שמרססים ברכבים שמוכרים אותם).

3) עמוד המאמרים של "אומגה 3 גליל". (שאצלם אני גם קונה אומגה 3, אבל לא מקבל עמלות…)

4) פורום לרפואה משלימה בתפוז. אנשים נדיבים בניסיון וידע שעונים לשאלות מזווית פחות קונבנציונאלית.

5) יש גם את באופן טיבעי. שאישית לא התנסיתי בו, אבל אישה יקרה ממליצה עליו – אז אני גם.
מכירים עוד קהילות טובות של יועצי בריאות אלטרנטיביים או מיין-סטרים ? שתפו 🙂

הרצאות וסרטונים של אוברי דה גרי על הזדקנות והארכת חיים

בהמשך לסרטון של אוברי שהעליתי בפוסט הקודם על 2 הירחים.

החלטתי להעלות עמוד גדוש בהרצאות של אוברי. להנאתכם:

להמשיך לקרוא הרצאות וסרטונים של אוברי דה גרי על הזדקנות והארכת חיים

הארכת חיים – לינקים למאמרים ומקורות בעברית

מי מדבר על הארכת חיים בעברית ? מסתבר שלא הרבה, אבל יש כמה. להנאתכם, הנה רשימה (באדיבותם של אלכס ואינפרנטי):

ונתחיל בלהזכיר שאפשר להיכנס לפורום של אימ-אינסט, ולקרוא ולהגיב (וכמובן גם להגיב כאן 🙂 ).

הארכת חיים – אנשים לא מדברים על זה

עידכון: פתחתי (עם חברים) אתר בנושא של הארכת חיים (בשם www.singulariut.com). אתם מוזמנים ללכת לשם, להירשם כמנויים ולקבל עידכונים על הפגישה הבאה שלנו 🙂

* * *

מסתבר שמישהו הגיע אלי מגוגל, אחרי שסיפקתי לינק להרצאה של אוברי דה גריי על זיקנה. אז ניראה לי מתאים להוסיף עוד כמה סרטוני הרצאות של אוברי דה גריי, וגם להוסיף כמה מילים.

אז ככה, למי שלא שם לב, אנחנו מזדקנים. את, אתה, אני, ההורים שלנו, האחים שלנו, הילדים שלנו (למי שיש), האנשים שאנחנו אוהבים… כולנו מזדקנים. לאחרונה אפילו עשיתי קורס על האפידמיולוגיה של ההזדקנות, מה שרק הדגיש לי כמה זה לא כיף להיות זקן.

שאני ברור בנקודה הזו – החיים זה כיף, התבגרות זה כיף, לרכוש ניסיון ופרספקטיבה על החיים – זה נהדר. אבל המצב שבו היכולת של הגוף שלנו לעמוד באתגרים נישחקת – זה באסה אמיתית.

ובכן, זו מציאות שקיימת מאז שחר האנושות. וכל תרבות ותקופה מצאה את המיתוסים שלה והדרכים שלה לעכל את זה שגם אם לא נמות בנשק או מתאונה – הרי שמעל כולנו יש שעון חול ששמו הזיקנה.

ובגדול יש שתי תגובות אנושיות עיקריות לזיקנה ומוות:

  1. הכחשה/כעס/כאב/השלמה.
  2. ניסיון להיאבק.

הנה דוגמא לסוג הדיאלוגים שיוצא לי לנהל לאחרונה:

אני: "באיזה גיל אתם חושבים למות ?".

ידיד: "באיזור 80 כזה" (איזה צירוף מקרים – שאנשים חושבים על למות בתוחלת החיים הממוצעת של אנשים בדור שלנו).

אני: "איך את/ה עם זה ?". וכבר כמה פעמים קיבלתי תשובה נוסח "אני בסדר עם זה. בין כה, מי רוצה לחיות הרבה ?"

ואז אני שואל: "זה ניראה לכם טוב למות בגיל 80 ? אתם בסדר עם זה?" ואנשים עונים לי "כן" (!). זה די הדהים אותי. בדרך כלל אני ממשיך ושואל משהו נוסח "בין כמה ההורים שלך ?" והם עונים משהו כמו בין 60 ל- 70. ואני שואל אותם האם הם רוצים שההורים שלהם ימותו בגיל 80 – ומשום מה, בשלב הזה האיש מתחיל להרגיש שהוא הגיע למלכוד – ומשם ממשיכים לאן שממשיכים בשיחה.

הפואנטה של התיאור – הוא שלא מעט אנשים, אנשים משכילים ואינטיליגנטים, נוהגים להדגים שיטחיות בנוגע לשאלת הזיקנה.

אז מה אני מציע ? אני מציע שתפקחו עיניים, ותשימו לב מה ה"תרבות" שסביבכם אומרת לכם לגבי מוות וזיקנה. איזה שדרים אתם מקבלים. מה אתם אומרים לעצמכם.

לא מספיק ? יופי !

כי יש גם עמוד קישורים ומאמרים על הזדקנות והארכת חיים.