קטגוריה: ויזואליזציה

לאחר שהתפרסמה הרשומה על סרטון הפתיחה מ- stranger than fiction. הרי שידיד הפנה אותי לקליפ אחר, של הלהקה רוייסקופ (Royksopp). עבור השיר Remind Me. מלבד המוזיקה הנעימה, הרי שהקליפ הוא כולו אינפוגרי ומשאיר בפה טעם קל של "וואו" .

הקליפ הוא כולו אנימציה מצויירת ומראה (בדומה לקליפ של stranger than fiction) , יום בחיה של אישה בתוך מייל רבוע בלונדון. כאשר אינספור הדברים היומיומיים שמקיפים את האישה, מפורקים ומוסברים באמצעות שלל דרכי המחשה וויזואליים. החל מאופן ההכנה של הדגנים שהאישה אוכלת וכלה בהתפלגות המשאבים הטיבעיים במקומות שונים באיזו מדינה. קליפים כאלו ממחישים באופן אומנתי (ובעיני, מהנה) את העושר האינפורמטיבי/טכנולוגי העצום אשר מקיף אותנו מכל עבר, גם אם אנו לא מודעים לו.

הקליפ הוא פסטיבל קטן של מקצב ואינפוגרפיקה. אני מתאר לעצמי שיהיו שלא יבינו מה קורה שם, ויהיו שיבינו וישתעממו. אני, על כל פנים, נהניתי.

ואתם ?

ואם רציתם, אז הנה גם מילות השיר:

להמשיך לקרוא הקליפ של רוייקסופ "הזכר לי" (Royksopp "Remind Me")

כשמתעסקים בהצגה של מידע, הרי שחייבים מתישהו להיתקל בז'אנר של קליפים אינפוגרפיים (infographics). מדובר בקליפים שמוסיפים במהלך הסרטון שיכבת מידע שהיא מעבר לרגיל.

הקליפ שלפנינו לקוח מסצינת הפתיחה של הסרט Stranger than Fiction (שאחרי צפייה בקליפ הזה, רשמתי לפני לראות אותו).

הצפייה בסרט מעלה שתי נקודות שכיף לחשוב עליהן:

הראשונה היא השאלה מתי הטכנולוגיה תאפשר לנו להציף את הסביבה שלנו במטא-מידע, כפי שמוצג בקליפ (למרות שאני מנחש שהחסם ליישום כזה הוא כלכלי ולא טכנולוגי, אבל תובנות בתגובות יתקבלו בברכה).

השניה (שלשמה ניתכנסנו פה היום), היא שהקליפ ממחיש, בצורה מהממת, שניתן לכמת (מיספרית) אינספור פעולות אשר מקיפות את חיינו.

בשביל אחד כמוני שעוסק בסטטיסטיקה, זה נותן תחושה טובה 🙂

(נהניתם מהקליפ ? יש לכם לינקים טובים? תגיבו ותשפיעו)

פוסט זה נכתב כחלק מהמאמר שכתבתי על חשיבות החשיבה הסטטיסטית. ומתבסס על הרצאתו של הנס רוסלינג בטד 2006 (ההרצאה ניתנת לצפיה בסוף הפוסט הנכוחי).

פרופסור הנס רוסלינג הקדיש כ-20 שנים לחקר הרעב באפריקה ובסביבות 1996 הוא נתבקש להעביר קורס על בריאות גלובלית, במוסד קרוליין שבשבדיה.

לקורס נרשמו סטודנטים מצטיינים ורוסלינג חשש שהסטודנטים כבר יודעים את מה שהוא תיכנן ללמד אותם. לכן, כדי לעמוד על ידיעותיהם של תלמידיו, הכין רוסלינג מבחן מקדים. באחת השאלות הוצגה לתלמידים רשימה של חמישה צמדי מדינות. על התלמידים הוטל לקבוע, בעבור כל צמד, "באיזו מדינה אחוז תמותת התינוקות גבוה יותר?" (כאשר בכל צמד הייתה מדינה עם בערך פי שתיים תמותת תינוקות מרעותה). הצמדים היו: [סרילנקה__טורכיה], [פולין__דרום-קוריאה], [מלזיה__רוסיה], [פקיסטן__ויאטנם], [תאילנד__דרום-אפריקה]. (התשובות הנכונות בסוף המאמר)
להמשיך לקרוא גאפמיינדר – הפרכת מיתוסים על העולם השלישי באמצעות וויזואליזציה סטטיסטית

להבין ממדים זה מאד חשוב. זה חשוב לכל אדם חושב. זה בוודאי נכון לסטטיסטיקאים.

עוד נתייחס הרבה להעברה של מידע דרך מימדים שונים בתמונה. אבל לא נעשה זאת היום.

במקום זאת, אני רוצה שנרחיב אופקים בנושא הממדים – דרך צפיה בסרטונים (תודה לאל על יוטיוב).

להמשיך לקרוא לחשוב על מימדי מרחב – סרטונים להרחבת אופקים

"כדי להבין את מחשבותיו של האלוהים עלינו לדעת סטטיסטיקה, משום שזהו כלי המדידה של כוונותיו" (פלורנס נייטינגייל)

(רשומה זו ניסמכת על הערך של פלורנס בוויקיפדיה. וגם על הרשומה שהתפרסמה בבלוג המצויין של יוסי לוי.)

בשנת 1820, נולדה פלורנס נייטינגל למשפחת אצולה בריטית. בגיל 20, לאחר מאבק עם הוריה, פנתה ללמוד מקצוע "לא נשי" (לטענת אמה), מתמטיקה, בהדרכתו של המתמטיקאי ג'וזף סילבסטר. בגיל 25 החליטה לעסוק בטיפול בחולים, זאת חרף דעתם השלילית של בני משפחתה על מקצוע האחיות (שבזמנו פנו אליו רק העניות ביותר). קריירת האחות של נייטינגייל החלה ב- 1851 לאחר שקיבלה 4 חודשי הכשרה בגרמניה. ב- 1853, נייטינגייל קיבלה את תפקיד המפקחת במוסד ההבראה ברחוב הארלי שבלונדון.
כעבור שנה, החלה מלחמת קרים. פלורנס התייצבה יחד עם עוד 38 אחיות בזירת המערכה בקונסטנטינופול שבטורקיה. עם הגעתה, גילתה נייטינגייל שהלוחמים הפצועים שרויים בתנאי סניטציה מזעזעים וזיהומים קטלניים שעלו בחייהם של רבים. אחוזי התמותה החלו לרדת רק חצי שנה מאוחר יותר, כאשר הגיע צוות תברואה שהסדיר את הביוב ואיוורר את איזורי החולים.

כדי להראות את חשיבות השמירה על רמת הסניטציה, נייטינגייל אספה בקפדנות נתונים סטטיסטיים אודות שיעורי התמותה בבתי החולים השונים. היא נעזרה בהבנתה המתמטית כדי להראות כיצד שיעור התמותה צנח מיידית עקב הנהגת הסניטציה מ-80% ל-47%, ובמשך הזמן הלך וירד עד לשיעור של 2.2% בלבד.
כאשר חזרה ללונדון עם סיום מלחמת קרים, ב-1856, המשיכה לאסוף נתונים על שיעורי התמותה בבתי החולים הצבאיים, כדי לקדם את שיטות ניהול בתי החולים שפיתחה. מאמציה נשאו פרי, ובהוראת המלכה ויקטוריה הוצאו המלצותיה לפועל וב-1857 הייתה לאשה הראשונה שנבחרה אי פעם לחברה הסטטיסטית המלכותית בזכות תרומתה בתחום הסטטיסטיקה הרפואית. ובהמשך אף הוענקו לה שני תארי אצולה. פלורנס נפטרה בשנת 1910 בגיל 90.