גרף דינאמי של כמה טילים ספגה ישראל בעשור האחרון (ו-12 קישורים מומלצים למי שמחפש מידע סטטיסטי על ישראל)

מעניין אתכם לשלוח לחברים שלכם כמה טילים ירו על ישראל בשנים האחרונות?
אתם יכולים להשתמש בגירסה הפשוטה הזו של הגרף: (גרף של מספר הטילים שירו עלינו בעשור האחרון, בשילוב עם מספר הפלסטינים שכוחות צה”ל הרגו)

הגרף מופץ ברשיון CC-BY-SA חופשי, ואתם מוזמנים לעשות בו שימוש כרצונכם בבלוג שלכם או איפה שתרצו (תחת מתן קרדיט/לינק).

ולפני שנעבור לקישורים המומלצים לסטטיסטיקה על ישראל, הנה הגירסה הדינאמית (אינראקטיבית) של הגרף:
להמשיך לקרוא גרף דינאמי של כמה טילים ספגה ישראל בעשור האחרון (ו-12 קישורים מומלצים למי שמחפש מידע סטטיסטי על ישראל)

בלוגרים ועיתונאים: רוצים סטטיסטיקה על ישראל עבור פוסט שאתם כותבים? אני מוכן לעזור לכם (בחינם)

רקע

אתמול השקתי (לפרוטוקול: ביוזמתי) אתר אינטרנט בשם .StatIL.org (או “סטטיל” = סטטיסטיקה בטיל, כפי שאחי שוקי הציע לכנותו) שאף זכה לחשיפה באתרים מאקו, דה-מרקר, וואלה, ניוז1 (ואני מקווה שעוד).

סטטיל מכיל כ- 25,000 סדרות נתונים לאורך זמן (כאשר כ- 13,500 מתוכם הם עד שנת 2012). בכל עמוד נתונים יש גרף אינטראקטיבי של הנתונים, ואפשרות לסמן בכפתור את הנתונים ולהעתיקם לתוכנת גליון הנתונים האהובה עליכם, זאת כדי לאפשר לכם לשלב נתונים מסדרות שונות ולמצוא קשרים משמעותיים.

הקמתי את האתר הזה על בסיס נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר שיחררו את הנתונים בשבוע שעבר באתר data.gov.il (בזכות השר מיכאל איתן, ועוזרו ניר הירשמן).

המטרה האמיתית של האתר היא לאפשר למצוא בזריזות סדרות נתונים בשביל לשלב אותם בפוסטים בבלוגים. הדרך הכי זריזה לחפש באתר היא דרך עמוד החיפוש (לוקח לו 2 דקות להיטען, אבל החיפוש שלו די מוצלח מרגע שהדף נטען).
אם תמצאו סדרת נתונים שמעניינת אותכם, פשוט ליחצו על שמה – והיא תטען בדף חדש. בכל עמוד סידרת נתונים יש גם קוד שמאפשר להטמיע את הגרף של הנתונים ישירות אצלכם בבלוג. הנה דוגמא לגרף פשוט כזה (שמראה כמה אזרחים יש במדינת ישראל משנת 1949 ועד 2011)


גרף מגניב
הקלק על התמונה
על מנת לשחק עם תרשים אינטראקטיבי של הנתונים באתר StatIL.org

ההצעה

אם אתם כתבי עיתון או בלוגרים שרוצים להשתמש בנתונים מהאתר שלי (בתמורה ללינק, כמובן), אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר ואני אנסה לעזור. תספרו לי איזה נתונים אתם צריכים, ואם הם קיימים במאגר, אני אשתדל למצוא לכם אותם.

הפצתכם תתקבל בברכה 🙂

טל

כיצד להוריד את כל הקבצים מקורס אוניברסיטאי שנמצא ב- high-learn

רקע

מערכת high-learn (או highlearn, לימוד-גבוה, הילרן, היילרן, או איך שתרצו לקרוא לה) היא המערכת הנפוצה באוניברסיטאות בארץ לניהול קורסים אקדמיים.
המערכת מציעה מספר ייתרונות באירגון של קורס (הן למרצה והן לתלמידים), אך דבר אחד היא לוקה בו: המערכת לא מאפשרת להוריד את כל הקבצים השייכים לקורס מסויים בלחיצת כפתור בודד.

לשם כך, כמה מתכנתים טובי לב שיתפו פעולה ויצרו תוכנה (בקוד פתוח) בשם miner-highlearn, המאפשרת לתלמידים (סוף סוף) להוריד את כל הקבצים השייכים לקורס מסויים בלחיצת כפתור (תוך שמירה על מבני תיקיות בקורס, מבלי לפגום בשמות קבצים אשר שמורים בעברית).

את הגירסה הכי עדכנית של התוכנה ניתן להוריד מכאן.
התוכנה עודכנה לאחרונה באפריל 2010, ועובדת (נכון לכרגע) היטב (היו כמה שגיאות קלות, אבל בגדול הכל עבר חלק).
היות ומערכת ה-highlearn עוברת שינויים עם הזמן, ומי שיצר את התוכנה להורדת הקבצים כבר סיים את הלימודים – הרי שיש חשש שבעתיד התוכנה כבר לא תעבוד. אני מקווה שבשלב זה יהיו אנשים טובי לב שיסכימו לעזור לסטודנטים (אולי מישהו מעמותת המקור?!).

כדי להשתמש בתוכנה, עליכם:

  1. להוריד את התוכנה (קובץ מכווץ) מהאתר
  2. לפתוח את הקובץ המכווץ שהורדתם לאיזושהי תיקיה אצלכם במחשב (נאמר ב- my documents)
  3. למצוא בתוך התיקיה את הקובץ Miner_Highlearn_GUI.exe  ולהפעיל אותו
  4. במסך שיפתח, לחצו על הכפתור הכחול “log”, כדי שתראו מה התוכנה עושה בשלבים הבאים.
  5. כעת עליכם למלא את שם המשתמש והסיסמא אשר משמשת אתכם להכנס לאתר highlearn של האוניברסיטה – ואז להקיש על הכפתור “התחל” (שנמצא בצד שמאל למעלה) – זה יקח כמה עשרות שניות להתחבר למערכת (תלוי בחיבור שלכם וכו’)
  6. יפתח חלון בשם “בחירת פריטים להורדה”. בתור התחלה, הוא יכלול את רשימת הקורסים אליהם אתם רשומים
  7. לחצו ברשימה (לא חשוב לסמן ב- V, אלא רק ה”סימון המודגש”) על  הקורס/ים עבורם אתם רוצים להוריד קבצים – ולחצו על “מצא פריטים”
  8. כעת לחצו על תיבת הסימון של הקורס/ים עבורם תרצו להוריד קבצים. זה יסמן אוטומאטית את כל הקבצים (פריטים) השייכים לאותו הקורס. ולאחר מכן לחצו על הכפתור “אישור”
  9. כעת התוכנה תוריד את כל הקבצים עבור הקורסים שלכם, לתוך התיקיה “Incoming” אשר בתיקיה שבה נמצאת התוכנה.
  10. זהו 🙂

מצורף צילום מסך עם מספר הצעדים (לפי מה שכתבתי בפוסט) בצירוף עם חצים (לחצו על התמונה בשביל גירסה מוגדלת)

מנוע חיפוש חברתי – כיצד למצוא מישהו שיענה על שאלתכם תוך 5 דקות (ארדווארק)

לפני שלושה ימים כתבתי פוסט על גוגל באז ומהי החשיבות שלו בעיני עבור גוגל. במאמר הזכרתי שירות “מנוע חיפוש חברתי” שנקרא Aardvark (אשר מתורגם ל “דב נמלים”), אותו גוגל רכשו. ובפוסט הנוכחי ברצוני להסביר יותר במה מדובר ולעודד את כולכם להירשם אליו 🙂 .

מה ארדווארק עושה? ארדווארק (או ווארק בקיצור) הוא “מנוע חיפוש חברתי” שמאפשר לכם לשאול שאלה והאתר ימצא עבורכם מישהו שיענה לכם על השאלה.

במה זה שונה מגוגל? ישנו הבדל מהותי בין מה שארדווארק עושה לבין מה שגוגל עושים. גוגל מחפשת תוכן (שקיים באינטרנט) לפי מילות חיפוש (המייצגת שאלה שמעניינת אתכם). בעוד שארדווארק מחפש אנשים (ברשת החברתית המורחבת שלכם) אשר ייצרו תוכן חדש (תשובות) לשאלה שפירסמתם. כשם שמייסד אארדוארק אמר: “אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית לא כדי להחליף אנשים, אלא כדי למצוא אנשים”

כיצד ארדווארד מוצא את האנשים הללו? הוא מבצע ניתוח של השאלה שלכם ומציע לכם איזה מילות מפתח קשורות לשאלה הזו. לאחר אישורכם (או שינוי התגיות על ידיכם), אארדווארק מחפש אנשים שתייגו את עצמם כאנשים שמבינים במילות המפתח הללו (או דומות).

אז למה האנשים עוזרים? שאלה פסיכולוגית/סוציולוגית/אבולוציונית (וכו’) עמוקה. במבט ראשון חשבתי שזה דומה למוטיבציה שעומדת מאחורי האנשים שתורמים לויקיפדיה. אבל לאחר מבט נוסף, הבנתי שמדובר בסדרי גודל שונים לחלוטין.

אז מה הסיכוי שאני בכלל אקבל שם תשובה? נכון לכיום הרשת של אארדווארק כוללת למעלה מ- 90,000 משתמשים. מהסטטיסטיקות של האתר לאוקטובר 2009 – 87.7% מהאנשים ששאלו שאלה קיבלו תשובה. 75% מהאנשים ששאלו שאלה גם ענו תשובה למישהו על משהו אחר. 70.4% מהתשובות קיבלו דירוג “טוב” (לעומת “בסדר” או “רע”). אז הסיכויים שתקבלו תשובה הם לא רעים בכלל. והרבה פעמים הספקתי לקבל תשובות תוך פחות מ- 5 דקות.

החלטתם שאתם רוצים להירשם ל- Aardvark? מצויין! אתם יכולים פשוט להכנס לאתר ולהירשם. אם אתם רוצים עזרה, אז הנה סרטון שמסביר כיצד להירשם לאארדווארק:

רוצים לשאול שאלה ? בכיף, הנה סרטון שמסביר כיצד לשאול שאלות בשירות:

מה הלאה?
אם אתם סקרנים להעמיק יותר בכל הרעיון המקסים הזה, אתם יכולים לצפות בהרצאה (10 דקות) של דימון הורוביץ (המייסד של אארדווארק) בטדXסומה:

והממש סקרנים, מוזמנים לקרוא את המאמר שהוא פירסם בנושא: Anatomy of a Large-Scale Social Search Engine.

הערה (שיווקית) לסיום: אלו מכם שחושבים על שיווק באינטרנט. תשקלו ליצור משתמש באארדווארק עבור החברה שלכם. וכך תוכלו לקדם את מוצרי החברה לאנשים ששואלים בנושא.

(ותודה, שוב, לאייל סלע על שגילה לי את האתר הזה לפני כמה חודשים וגם שממש התעקש שאני אנסה אותו)

מנת יתר של אינטרנט – איך אתם שומרים לינקים מועדפים באינטרנט של היום ?

נתחיל בחלק האומנותי, ואז נהיה רציניים.

הסרטון הבא נקרא “מנת יתר מהאינטרנט”. ומציג באופן מצויין את ההצפה שכולנו מתחילים לחוות נוכח עודף ההזדמנויות שהאינטרנט מציע לנו:

(אותר דרך טוויט של ניב, תודה)

אז בפוסט הזה אני מציע שנתחיל בשאלה פשוטה – מה אתם עושים עם לינקים?

את השאלה הזו אני מגלגל הלאה מאייל סלע שהתחיל בלשאול אותה בבלוג שלו בפוסט בשם Survey: How do You Process Online Information? משם גל מור המשיך את השיחה בפוסט משלו בשם “דרכים רבות לשמור קישורים“.

והנה אני מפנה אליכם, קוראי היקרים, את השאלה: מה אתם עושים עם הלינקים שלכם ?

התשובה שלי, לגבי עצמי: לא מספיק.
נכון לכיום אני שומר את המועדפים שלי בדלישס. ומדי פעם שולח אותם בטוויטר (מתוך רצון שהם יסונכרנו במועד מאוחר יותר עם הדלישס באמצעות תוסף הפיירפוקס טווילישס). אני גם מכניס אותם לפעמים למועדפים, אבל לא עושה איתם כלום שם.
יש פה שאלה עמוקה יותר של “מהו תהליך העבודה הנכון לגבי איסוף ואיבוד מועדפים?” שזו בעצם השאלה המעניינת כאן. אבל עדיין לא מצאתי עבורה תשובה טובה. מה דעתכם?