הוויקיפדים החדשים – משנים מבפנים

אחת לכמה זמן אני נתקל בחבר בפייסבוק או פוסט באיזה בלוג שמסביר מדוע וויקיפדיה העברית אינה מתפקדת כמו שצריך. בדרך כלל הדבר הזה מגיע סביב הנושא של הצבעות מחיקה אשר מתנהלות סביב ערך כלשהו. אני לחלוטין יכול להזדהות עם התיסכול שכרוך בהצבעות מחיקה (לדוגמא, ראו את הפוסט שלי משנת 2009 סביב הניסיון להוסיף ערך על עמותת הלה).

שוחחתי על כך היום עם חבר טוב ושאלתי אותו “אז מדוע שלא פשוט תצטרף לוויקיפדיה בעצמך, תתרום, ובהצבעות מחיקה תצביע להשאיר את הערכים החדשים?”. תשובתו הייתה שהוא יהיה לבד בכך, ושמי שכבר נמצא בוויקיפדיה יסתור את הצבעתו. כדי להתמודד עם החשש של להיות לבד, אני מציע לכל ממורמרי וויקיפדיה העברית להתאגד ביחד וליצור את “הוויקיפדים החדשים” (בהשראת הליכודניקים החדשים).

מה עלי לעשות כדי להצטרף לוויקיפדים החדשים?

  1. צרו שם משתמש בוויקיפדיה העברית (בקישור שכאן).
  2. מלא את הטופס כאן, אשר מבקש בסך הכל שם מלא, אימייל, ואת הקישור לדף המשתמש שלך בוויקיפדיה.
  3. תקראו את הערך על וויקיפדיה העברית, ותוודאו עם עצמכם שאתם מבינים במה מדובר ומסכימים עם העקרונות שמנחים את האתר.
  4. תקראו את הערך על מדריך לכתיבת ערכים, כדי להבין כיצד יש להשתמש בוויקיפדיה באופן ראוי.

שימו לב, מטרת הוויקיפדים החדשים איננה לעשות טרולינג או להספים – אלא לעשות מאמץ תחת רצון כן לשפר את הוויקיפדיה העברית לטובת כולם. יש אנשים רבים שתורמים לוויקיפדיה מתוך רצון טוב, ומטרתנו צריכה להיות לשתף פעולה ולהצטרף למאמץ הכללי של שיפור המשאב הציבורי הנפלא הזה. מטרת ההתאגדות הספציפית הזו היא לספק “כר הגנה” לאנשים שמפחדים שיזרקו את העבודה שלהם לפח. אם מספיק אנשים יסכימו להירתם, אני מקווה שנוכל לשנות את הסטיגמה הזו של וויקיפדיה העברית ולתרום לוויקיפדיה וכך גם ולכולנו.

כיצד הוויקיפדים החדשים יעזרו להתמודד עם בעיית עודף המחקנות של וויקיפדיה העברית?

ברגעים אלו ממש יש שתי הצבעות מחיקה פעילות (אפשר לראות את הרשימה המעודכנת בקישור שכאן), כשבאחד ההצבעה נוטה להישארות ובשנייה למחיקה. כל מי שלא תרם לוויקיפדיה בעבר והיה רוצה להצטרף להצבעה מנוע מכך. בהצבעות המחיקה יכולים להשתתף רק משתמשים בעלי זכות הצבעה. זכות זו ניתנת רק למשתמש רשום בעל ותק של 30 ימים בוויקיפדיה שערך 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה. ישנם אנשים שטוענים שהם מוותרים על תרומה לוויקיפדיה בגלל שהם לא סומכים על כך שלא יימחקו להם את הערך שהם יצרו או את השיפור שהם הציעו.

כדי להציע חומת הגנה עתידית, אני מציע שברגע ש”יתפקדו” לוויקיפדים החדשים 100 אנשים, אני אשלח מייל לכולם והם יתחילו את התהליך של ביצוע 100 עריכות לשיפור וויקיפדיה העברית. 30 ימים לאחר שהמייל הזה יישלח, העורכים הללו יזכו לאפשרות להצביע בהצבעות מחיקה. מאותו רגע והילך, הם ישמשו חומת הגנה כנגד אנשים עם נטייה מחקנית. אם באמת יש תופעה משמעותית של מחקנים שגורמים להדרה של אנשים מתרומה לוויקיפדיה, אני מקווה ומצפה לראות שיפור משמעותי בתרומה לאתר בחודשים שלאחר מכן. אם זה באמת מה שייתרחש – הידד. אם לא, אז נצטרך לחשוב על מה שקרה ולנסות לתכנן טוב יותר להמשך.

אם הנושא קרוב ללבכם – אל תתלונו ותשאירו את העבודה לאחרים, תצטרפו ליוזמה ותנסו לתקן את מה שמציק לכם.

עוד קריאה לאנשי השמאל לצאת להצביע

חברה שלחה אלי את מכתבו של פרופסור יצחק שנל, אשר מובא בזאת (ההדגשות בטקסט הן שלי):
==============

חברי בשמאל שלום
סקר שערכנו לאחרונה שחוזר על שלושה סקרים זהים שלנו ב 10 השנים האחרונות מלמד כי האיזון בין השמאל לימין מבחינת העמדות הפוליטיות לא השתנה. רוב הציבור מבקש לקדם שלום וסבור כי לפלסטינים מגיעה מדינה שתתקיים לצד ישראל בשלום. רוב הציבור גם מקבל כי את המחלוקת הפוליטית בעם יש לפתור רק בדרכים דמוקראטיות. יתר על כן, בקרב הדתיים גברה ההכרה כי יש לנהל את הויכוח על עתיד השטחים רק באמצעים דמוקרטיים (ממצאי הסקר המלא מצורפים בקישור זה). אם כן מדוע אנו עומדים להפסיד את הבחירות על פי הסקרים? נראה כי הסיבה העיקרית לכך היא שרבים בציבור השמאל אינם מתכוונים להצביע בעוד חברי הימין מתגייסים להצבעה באופן מאסיבי. עצוב לגלות שדווקא חברי המחנה המבקשים לחזק את אופייה הדמוקראטי של המדינה נמנעים מלעשות שימוש בחובתם להצביע כערך חשוב ביותר בכל משטר דמוקראטי. מעבר לכך, בחירה של ממשלת ימין קיצוני עלולה לקבע נרטיבים גזעניים ולאומניים שהליכוד והבית היהודי מפיצים בימים אלה. מגמה זאת תשנה לשנים רבות את דמותה של מדינת ישראל.
אסור לנו להישאר אדישים למציאות זאת. הדרך היחידה שאני רואה כיעילה בשלב זה של ערב בחירות היא ניצול של רשתות חברתיות כדי לשכנע את חברינו להצביע לאחת ממפלגות השמאל-מרכז. אני קורא לכל מי שגורל המדינה חשוב לו לפנות ל 10 מכרים וחברים בקריאה להצביע למרות ההסתייגויות שלהם ממועמדי המפלגות בשמאל. כמו כן, אני מבקש להעביר למכותבים את הבקשה שגם הם ישכנעו 10 אנשים נוספים כל אחד. ניצול הרשת החברתית והשפעה של חברים על חבריהם היא הנשק האחרון שנותר לנו במאבק להצלת ישראל ההומאנית.
בתודה ובאיחולי הצלחה לכולנו
פרופ יצחק שנל
אוניברסיטת תל אביב

הרצאות מומלצות לקראת יום הבחירות (אוריאל שכטר)

(הפוסט שלפניכם הוא טקסט שאוריאל כתב בשביל חבריו, וברשותו אני מפרסמו מחדש כאן)

כשהתחילו לדבר על הבחירות לפני כמה חודשים, נתקלתי שוב ושוב בחברים שטענו שהם פשוט לא מבינים כלום בפוליטיקה. הבטחתי לאחד מהם (@דניאל קאפ), ואח”כ לעוד כמה מהם, שאכין להם אוסף של קישורים לקראת הבחירות. מאז, הבחירות ההן הספיקו להתבטל [כי מופז החליט שביבי הוא בעצם אחלה ראש ממשלה, זוכרים?], ושוב לחזור [כי מופז החליט שהוא בעצם לא], ביבי התאחד עם ליברמן, ציפי לבני חזרה לפוליטיקה, יאיר לפיד הואיל בטובו לאייש את המפלגה שלו בעוד כמה אנשים חוץ מעצמו, ‘הבית היהודי’ הפכה להפתעת הבחירות, והכי חשוב מכולם- דניאל הספיק להתגייס.

אז בעוונותיי, דניאל כנראה לא יספיק להנות מהרשימה הזו, אבל כמה מחבריי האחרים אולי כן.

חשוב לי לציין שהרשימה הזו היא חובבנית בהחלט, ושכדאי מאוד שכל אחד מכם ימשיך בעצמו בחיפושים אחרי חומרים מעניינים. אתם יותר ממוזמנים גם לצרף אותם פה בתגובות לרווחת שאר המשתתפים, ולהפיץ את הרשימה הזו הלאה.

הרשימה הזו לא מכילה (כמעט בכלל) חומרי תעמולה של המפלגות השונות, שאני מניח שכולנו מוצפים בהן בימים האחרונים. גם השתדלתי שלא לצרף ראיונות טלוויזיונים של הזמן האחרון, כי נראה לי שחשוב לשמוע מה אנשים אומרים באמת, ולא מה הם אומרים עכשיו כחלק מתעמולת בחירות בשתיים וחצי הדקות שהקצו לאייטם שלהם בערוץ 2. הרבה מהחומרים המצורפים כאן גם לא קשורים ישירות לסוגיות המרכזיות במערכת הבחירות הזו, אלא הם חומר רקע כללי ומורחב יותר (אז תחשבו טוב אם זה לא סתם יסבך ויבלבל אתכם חמישה לפני הבחירות).

השתדלתי לאזן את הרשימה עם חומרים גם מהימין וגם מהמשאל. אני מקווה שהצלחתי.

שתהיה לכולנו תקופת בחירות מוצלחת ומשמעותית,

אוריאל

ריאל

מדיני-ביטחוני
השר בני בגין על קווי 67′ (6 וחצי דק’)
כמה מילים: השר בני בגין בנאום קצר בכנסת על המושג ‘כיבוש’ ועל היחס לסוגיית השטחים.

ד”ר חיים אסא מרצה על המלחמה הבאה (18 דק’)
כמה מילים: חיים אסא היה יועץ של כמה מראשי הממשלה בישראל, והוא מרצה פה על תפיסת הביטחון של ממשלות ישראל, ועל הקשר בין הסוגיות הפנימיות במדינה לבין המלחמות.

עימות פוליטי בבר אילן – יריב אופנהיימר מול איילת שקד (שעה ו-10 דק’)
כמה מילים: מימין- איילת שקד (היום מס’ 5 בבית היהודי); משמאל- יריב אופנהיימר (היום מס’ 26 בעבודה). באמצע- הרבה סטודנטים מקסימים שלא בדיוק מוסיפים כבוד לאוניברסיטת בר-אילן. וגם- הרבה טיעונים מעניינים וחשובים שכדאי לשמוע ולהבין…

תכנית האשליה של נפתלי בנט (7 וחצי דק’)
כמה מילים: לפני מספר שבועות, יו”ר ‘הבית היהודי’, נפתלי בנט, פרסם סרטון שבו הוא מציג את התוכנית המדינית שלו, לה הוא קורא ‘תכנית ההרגעה’. ‘שלום עכשיו’, מצידם, לקחו את הסרטון, ופשוט הכניסו לתוכו את ההערות שלהם. הסרטון מאפשר לראות את שני הצדדים בויכוח על סוגיית הגבולות (או יש שיגידו -ואני ביניהם- את שני הקצוות בויכוח).

ולשם ההגינות, הגרסה הלא ערוכה של בנט- http://www.youtube.com/watch?v=Fcmnx6gJwMc

מגזין סיקור ממוקד
כמה מילים: מומלץ מאוד לאלה מכם שמתעניינים ורוצים להבין את ההקשרים הפוליטיים הבינלאומיים שבתוכם דברים מתנהלים. הם מפרסמים אחת לחודש אסופה של מאמרים רחבים, מעמיקים וברורים, שמסבירים על כל מה שמתרחש בזירה הבינלאומית: בחירות בארה”ב, משבר כלכלי באירופה, המהפכות בעולם הערבי, ההתעצמות של סין והודו, ועוד הרבה דברים שסביר שבכלל לא העלתם בדעתכם שמשפיעים עלינו.
http://www.sikurmemukad.com/

Tim Minchin – Peace Anthem for Palestine
כמה מילים: אם אחרי כל הקישורים הקודמים, אתם מרגישים שהנושא קצת מסובך מדי, אתם לא לבד. הקומיקאי האוסטרלי, טים מינצ’ין, הרגיש גם הוא שהנושא קצת מסובך מדי, אז הוא החליט שאולי צריך לנסות גישה קצת אחרת…

כלכלי-חברתי
דר’ ירון זליכה- האם מדינת ישראל מושחתת (שעה ו-41 דק’)
כמה מילים: פרופ’ ירון זליכה היה החשב הכללי במשרד האוצר (שזה בשפה פשוטה- רואה החשבון של המדינה) תחת בנימין נתניהו בין השנים 2003-2007, ונחשב למי שנלחם בשחיתות במשרד האוצר. כיום, הוא מרצה וראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו. בהרצאה הזו, זליכה מנסה להסביר את היסודות של תופעות השחיתות בישראל.
לדעתי האישית, ההרצאות של זליכה פשוטות, ברורות ומובנות גם למי שלא מבין כלום בכלכלה. זליכה הוא פשוט מרצה שכיף להקשיב לו! המחיר של זה הוא, כנראה, שהדברים מוצגים בצורה קצת פשטנית. מצד שני, כנראה שאין דרך אחרת להתחיל להבין מה שקורה במציאות הכלכלית שאנחנו חיים בתוכה. אז למסקנה- כבדהו וחשדהו, אבל יאללה לעבודה! (ולא, לא המפלגה!).

פרופ’ ירון זליכה- יעילות כלכלית וצדק חברתי (שעה ו-9 דק’)
כמה מילים: עוד הרצאה מצויינת של זליכה, והפעם כללית יותר. בהרצאה הזו, הוא סוקר את מי שהם בעיניו ארבעת ההוגים המרכזיים של הכלכלה: מרקס, סמית’, קיינס ופרידמן ומסביר על הגישות שלהם.

פרופ’ ירון זליכה בשיחה עם שלמה מעוז (43 דק’)
כמה מילים: שלמה מעוז הוא כלכלן, פרשן, דירקטור בחברות ציבוריות, ובאופן כללי- לא מישהו שהייתם מתנגדים לקבל ממנו ירושה. יכול להיות שנחשפתם לשם שלו, באחת מההתבטאויות החריפות שלו בנושא האפליה העדתית בישראל, עם פנינים כמו: “נמאס לי לראות אשכנזים כל הזמן על הכסף שלי. אשכנזים על השטרות, אשכנזים בבית המשפט העליון – די כבר עם זה”, או- “אני רוצה לראות שמישהו ישבור את הראש של האשכנזים בשדרות רוטשילד – המזרחי מכה את המזרחים בהוראת השלטון הלבן”. במערכת הבחירות הנוכחית הוא הצהיר על תמיכה בנתניהו, וניסה להתמודד בפריימריז בליכוד, אך ללא הצלחה.
בסרטון המצורף, מעוז מנהל שיחה עם ירון זליכה בפני סטודנטים בקריה האקדמית אונו. גם אם אתם לא אוהבים את הסגנון של מעוז, או את ההתבטאויות שלו, נראה לי שתמצאו עניין בחלק מהטענות שהוא מעלה בשיחה, ולו רק בתור זווית ראיה נוספת. ואם לא, אתם כנראה סתם אשכנזים גזענים מתנשאים.

פרופ’ דני גוטווין – בין סוציאליזם לקפיטליזם (שעה ו-40 דק’)
כמה מילים: פרופ’ דני גוטווין הוא פרופסור להיסטוריה באונ’ חיפה, וסוציאל-דמוקרט בעמדותיו. עוד הרצאה מעניינת, ויחסית פשוטה למי שמנסה להבין קצת בתחום הכלכלי.

אחמד טיבי- מקבץ רגעים מצחיקים (3 וחצי דק’)
כמה מילים: כדי לסגור את הרשימה עם חיוך, וכדי שלא יגרע חלקו של המגזר הערבי ברשימה- מקבץ רגעים מצחיקים של חבר כנסת אחמד טיבי. כי לפני שנזרוק את כולם לים, אפשר לפחות לצחוק מהם קצת.

גרף דינאמי של כמה טילים ספגה ישראל בעשור האחרון (ו-12 קישורים מומלצים למי שמחפש מידע סטטיסטי על ישראל)

מעניין אתכם לשלוח לחברים שלכם כמה טילים ירו על ישראל בשנים האחרונות?
אתם יכולים להשתמש בגירסה הפשוטה הזו של הגרף: (גרף של מספר הטילים שירו עלינו בעשור האחרון, בשילוב עם מספר הפלסטינים שכוחות צה”ל הרגו)

הגרף מופץ ברשיון CC-BY-SA חופשי, ואתם מוזמנים לעשות בו שימוש כרצונכם בבלוג שלכם או איפה שתרצו (תחת מתן קרדיט/לינק).

ולפני שנעבור לקישורים המומלצים לסטטיסטיקה על ישראל, הנה הגירסה הדינאמית (אינראקטיבית) של הגרף:
להמשיך לקרוא גרף דינאמי של כמה טילים ספגה ישראל בעשור האחרון (ו-12 קישורים מומלצים למי שמחפש מידע סטטיסטי על ישראל)

בלוגרים ועיתונאים: רוצים סטטיסטיקה על ישראל עבור פוסט שאתם כותבים? אני מוכן לעזור לכם (בחינם)

רקע

אתמול השקתי (לפרוטוקול: ביוזמתי) אתר אינטרנט בשם .StatIL.org (או “סטטיל” = סטטיסטיקה בטיל, כפי שאחי שוקי הציע לכנותו) שאף זכה לחשיפה באתרים מאקו, דה-מרקר, וואלה, ניוז1 (ואני מקווה שעוד).

סטטיל מכיל כ- 25,000 סדרות נתונים לאורך זמן (כאשר כ- 13,500 מתוכם הם עד שנת 2012). בכל עמוד נתונים יש גרף אינטראקטיבי של הנתונים, ואפשרות לסמן בכפתור את הנתונים ולהעתיקם לתוכנת גליון הנתונים האהובה עליכם, זאת כדי לאפשר לכם לשלב נתונים מסדרות שונות ולמצוא קשרים משמעותיים.

הקמתי את האתר הזה על בסיס נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר שיחררו את הנתונים בשבוע שעבר באתר data.gov.il (בזכות השר מיכאל איתן, ועוזרו ניר הירשמן).

המטרה האמיתית של האתר היא לאפשר למצוא בזריזות סדרות נתונים בשביל לשלב אותם בפוסטים בבלוגים. הדרך הכי זריזה לחפש באתר היא דרך עמוד החיפוש (לוקח לו 2 דקות להיטען, אבל החיפוש שלו די מוצלח מרגע שהדף נטען).
אם תמצאו סדרת נתונים שמעניינת אותכם, פשוט ליחצו על שמה – והיא תטען בדף חדש. בכל עמוד סידרת נתונים יש גם קוד שמאפשר להטמיע את הגרף של הנתונים ישירות אצלכם בבלוג. הנה דוגמא לגרף פשוט כזה (שמראה כמה אזרחים יש במדינת ישראל משנת 1949 ועד 2011)


גרף מגניב
הקלק על התמונה
על מנת לשחק עם תרשים אינטראקטיבי של הנתונים באתר StatIL.org

ההצעה

אם אתם כתבי עיתון או בלוגרים שרוצים להשתמש בנתונים מהאתר שלי (בתמורה ללינק, כמובן), אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר ואני אנסה לעזור. תספרו לי איזה נתונים אתם צריכים, ואם הם קיימים במאגר, אני אשתדל למצוא לכם אותם.

הפצתכם תתקבל בברכה 🙂

טל