קמפיין תמלוגי הגז מבית היוצר של וואלס עם באשיר

הסרט הבא הופק על ידי היוצר של וואלס עם באשיר. כמו שמאד אהבתי את הסרט וואלס עם באשיר, כך גם מאד אהבתי את הסרטון הבא. דוגמא מצויינת כיצד ניתן לעורר רגש באמצעות אנימציה:

כמה מילים על הנושא שמאחורי הסרטון:

הגז הטבעי שהתגלה מול חופי הארץ, כמו כל אוצרות הטבע, שייך לאזרחי ישראל. הוא שווה כ-300 מיליארד דולר. בכל העולם מקובל שרוב ההכנסות מגז טבעי ומנפט — מגיעות למדינה. יש לנו הזדמנות היסטורית, כי בכסף הזה אפשר לבנות כאן חברה טובה יותר, לעשות מהפכה אמיתית בחינוך, בבריאות, בתשתיות, ברווחת הקשישים. אבל אם ברוני הגז יצליחו לגרוף לכיסם את רוב ההכנסות — נחמיץ את ההזדמנות. לכן אנחנו יוצאים למאבק. רק כך נבטיח שרוב ההכנסות יגיעו לציבור. ברוני הגז צריכים להרוויח יפה ולהסתפק ב-20%, כפי שנהוג בעולם. 80% חייבים להגיע לציבור. זה מאבק על העתיד של כולנו.
הכנסו לאתר והצטרפו גם אתם למאבק בתמלוגי הגז!
מוגש מטעם פורום פעולה אזרחית

במאי – יוני גודמן
תסריט- רון ורבר ויוני גודמן
אנימטורים- יוני גודמן
ספי גייגו
טל גדון
מוזיקה- אורי קליאן

למה עיריית תל אביב מפחדת לפרסם את תקציב העירייה? תקצרי העלילה לקראת דיון מכריע בבית המשפט ב-5.7.2010

כבר כמה חודשים שאני עוקב אחרי הסיפור של שיחרור פרטי תקציב עיריית תל אביב לציבור בפורמט נגיש לניתוח סטטיסטי. ההסבר היחידי שיש לי למדוע זה לא מתרחש הוא שהעירייה מפחדת ממשהו (ותתקנו אותי אם יש לכם סברה אחרת). השאלה שמעניינת אותי היא מה הם מפחדים שנגלה.

על כל פנים ביום שני הקרוב, 5.7, בשעה 15:00, יתקיים בביהמ"ש המחוזי ת"א (רח' ויצמן 1) אצל השופט מודריק דיון מכריע, ככל הנראה, בעתירה לשחרור התקציב העירוני בפורמט שמאפשר ניתוח וקריאה סבירים שלו.

תקציר הפרקים הקודמים: יוני 2009 – "עיר לכולנו" מבקשת את נתוני התקציב העירוני בפורמט של בסיס נתונים (נניח, אקסל). העירייה (חולדאי, לייבה) מסרבת. דצמבר 2009 – אחרי אלפיים שעות עבודה, "עיר לכולנו" משיקה את התקציבולטור – כלי מבוסס אקסל אליו הוקלדו כל נתוני התקציב לשנים 2006-2009, ואפשרות לצפות בהם ולהשוות לפי מלות חיפוש, מבנה התקציב, בין שנים שונות, ועוד. העירייה מעלה את התקציב לאתר שלה – כקובץ תמונה. עיר לכולנו דורשת קובץ שאפשר לעבוד איתו – כדי שלא יצטרכו להקליד 12,500 שורות כל שנה. למעלה מ-2,000 תושבות ותושבים חותמים על עצומה התומכת בדרישה – יותר מ-1,000 ברחוב, 1,000 באינטרנט. עדיין דצמבר 2009 – התנועה לחופש המידע מקיימת יום עיון ובו מושב המוקדש לתקציב העירוני ולתקציבולטור. השר מיכאל איתן מודיע על תמיכתו בדרישה לשחרור התקציב. 21.12.2009: עיר לכולנו מעלה את ההצעה במועצת העירייה; מרצ, הליכוד, הירוקים, ה"צעירים", תל-אביב אחת מתנגדות אפילו לקיום דיון בשחרור המידע לתושבים. עיר לכולנו פונה לתנועה לחופש המידע, שמגישה אתה עתירה (לינק בתחתית העמוד) לפי חוק חופש המידע. העירייה משיבה: אנחנו לא מסוגלים להעביר את הנתונים, וגם לא חייבים. בדיון, עיר לכולנו מציעה שאנשי מחשבים מטעמה ואלה של העירייה ישבו יחד, ואם יש בעיה טכנית נעזור להם להתגבר עליה; בא-כח העירייה מסרב. השופט מחייב את העירייה לומר תוך 30 יום האם מסוגלת או לא; העירייה עדיין ממאנת, אך לפתע מתחייבת שתקים מערכת מידע משלה – כלומר, היא מסוגלת לעבוד עם הנתונים בפורמט הנדרש, אבל לא רוצה להעביר אותם לציבור.

זה מביא אותנו לדיון של יום שני, בו יטען היועץ המשפטי של עיריית ת"א-יפו שאין לה חובה חוקית להעביר לתושבים את המידע על התקציב העירוני בפורמט שמאפשר לנתח אותם, ואנחנו נטען שכן. הדיון מעניין, ובעל השלכות מעשיות מרחיקות-לכת. שימו לב שהעירייה כבר לא טוענת שאיננה מסוגלת – אלא שלא בא לה.
אתן ואתם מוזמנות/ים לדיון; נעדכן הלאה בקרוב.

(הופץ במקור על ידי נעם, בשם צוות תקציב "עיר לכולנו")

"טרור תקשורתי" – מסקנות מהרשת על מרמרה (המשט) לעזה ו"השתלטות" שייטת 13

לשם הגילוי הנאות אני רוצה להתחיל עם עמדתי.
בניגוד לחלק מחברי היותר שמאלניים, אני לא מאמין שמה שקרה במשט היה כניסה של חיילים במטרה להרוג אזרחים. אני מאמין שהתיאור של רון בן ישי לסיפור הוא מה שקרה.
כבר 24 שעות שאני מתוסכל מהטרור התקשורתי על תדמית מדינת ישראל.
ואם בפיגוע טרור מגיעים ישר מגן דוד אדום והמשטרה, הרי שבמקרה שלנו בקושי הגיע חובש בודד למערכה.

יש שלוש רמות שבהן קוראים ביקורות כרגע על ישראל. האחת היא אסטרטגית מדינית (כגון: "אולי לא צריך מצור על עזה, וכולנו נחייה בשלום?" אני מסופק. ומצד שני "כל ההתנהלות של ישראל עלולה להוביל אותנו למשטר פשיסטי" – זה כבר באמת מטריד אותי). טקטית בראיה-לאחור ("אילו רק היו משתקים את האוניה עם טיל ונותנים למישהו לגרור אותה, הכל היה בסדר", או "לא יכלו לחשוב שהערבים הרצחניים הללו ינסו לפגוע בחיילים?" – טענות מעניינות, מעניין מי שומע אותן ומה זה ישנה. או גם ביקורות על הטימטום שמשתקף מהתקרית הזו).

והביקורת השלישית, שמעניינת אותי, היא טקטית תקשורתית (וספצפית, תקשורתית-אינטרנטית).
מאד העציב אותי לקרוא את סגן אלוף אביטל שאמרה

מה עם רשתות חברתיות, מדיום שהשיח הוא נשמת אפו? "אנחנו לא מנהלים כרגע שיחה בטוויטר מבחירה", עונה ליבוביץ'. "המטרה שלנו היא כרגע להגיע לקהלי היעד שלא משתמשים במדיה המסורתית ולתת להם את כל המידע"

לפחות יש להם חשבון טוויטר ואפילו בלוג.
גם שימח אותי שהיא אמרה בכתבה ש:

"אנחנו בתחילת הדרך של הנושא של המדיה החדשה. אנחנו בהתחלה, אבל בהחלט מתכוונים להמשיך ללמוד ולפתח את הנושא. ולראיה כוח האדם והמשאבים שמושקעים בתחום הזה", היא מסכמת.

אבל עוד רחוקה הדרך.
בבלוגוספירה כבר כמה כתבו היטב:
להמשיך לקרוא "טרור תקשורתי" – מסקנות מהרשת על מרמרה (המשט) לעזה ו"השתלטות" שייטת 13

גאגא – שיעורי שפת-התנועה של אוהד נהרין ולהקת בת-שבע (אודות ומערכת-שעות)

עידכון: אתר הבית הרישמי של גאגא אנשים עלה לאוויר. פרטים עדכניים על שיעורים לקהל הרחב אפשר לקרוא כאן.
* * * * * *
בשנתיים האחרונות התחלתי להגיע לשיעורי "גאגא", שפת-התנועה שפיתח אוהד נהרין.
היות וגיליתי הערב שאין מידע מאורגן על "גאגא" באינטרנט, אני מפיץ כאן ריכוז של מידע והסברים למען נוחיותכם: מתי, איפה, מי, כמה ומה (מה זה גאגא).

הנה סרטון קצר בו שתי רקדניות מבת-שבע מדגימות על עצמן תירגול גאגא (הסבר מילולי מופיע בסוף הפוסט):

מתי יש שיעורי גאגא (לוח שעות)

שיעורים בהם מלמדים "גאגא" לקהל הרחב (המכונה גן: "גאגא אנשים") מתקיימים בכל ימות השבוע:

  • בימים א,ב,ד,ה מתקיימים שני שיעורים בערב, בשעות 19:00 ו – 20:15
  • ובימים ג, ה, ו בבוקר בשעה 09:00

איפה מתקיימים שיעורי גאגא

להמשיך לקרוא גאגא – שיעורי שפת-התנועה של אוהד נהרין ולהקת בת-שבע (אודות ומערכת-שעות)

לחיות "לנצח" – ראיון עם טל גלילי (רגע, זה אני!) בתוכנית הבוקר של ערוץ 10

ביום ראשון האחרון (11.04.2010), זכיתי להתראיין בתוכנית הבוקר של ערוץ 10 (בעקבות הכתבה שפורסמה בהארץ על טרנסהומניזם) לאייטם של 7 דקות (במקור אמרו לי שזה יהיה 5, אני מוחמא).

אני מזהיר אתכם שראיונות מסוג זה אינן מתאפיינות בעמקות דיונית (אופיה של הטלויזיה המשודרת. ולמי שלא קרא, אני ממליץ על הסקר "לבדר את עצמנו למוות" בשביל הרחבה על תרבות ה"ועכשיו…. זה!").

מה שכן, למזלי, זכיתי לקבל שאלות טובות (דהיינו, שאלות שידעתי איך לענות עליהן), אשר איפשרו להעביר מסרים בעלי ערך. שאלות כמו:

  • "אתה מעריך שתחיה לנצח?"
  • "1000 שנה של מיסים?!"
  • "איך אנחנו נחיה לנצח?"
  • "זה הגיע מעולם המדע בדיוני?"
  • "עיצבנו את כדור הארץ גם ככה. נמלא את הארץ בזקנים ויהיה פיצוץ אוכלוסין, למה שלא פשוט תיתן לנו הזקנים למות?"
  • "להאריך בלא טיבעי, יגרום לעולם להתפוצץ"
  • "אז איך זה יקרה בפועל?"
  • "טרנסהומניזם – אתם תנועה רוחנית? אתה קבוצות דיון? מה אתם עושים בעניין?"
  • "יש משהו אמיתי שאתה עושה כדי להאריך את חייך?"
  • "אתה – במסגרת הרעיון – מפתח משהו?"
  • "זה לא רעיון הזוי?"
  • "האם תצפה לנצח בתוכנית הבוקר?" (פה התלוצצתי, לא התכוונתי ברצינות כשאמרתי כן!)

הראיון התחיל במשפט: "ממשהו לא בריא אנו עוברים אולי למשהו קצת מיסטי"
והסתיים במשפט המפוחד: "1000 שנה… נישמע לי ארוך מידי!"
שקיבל את המענה המרגיע: "לא יקרה, לא להיבהל!"

אז כנראה שלא "שיכנעתי" אף אחד באולפן, אבל אם הועבר אפילו שמץ מהרעיון לציבור הרחב, דייני.

והנה הראיון המוקלט:
(אם תוכלו להצביע בעד הסרטון, להפיץ בין חבריכם, לשמור כמועדף – זה יהיה מאד נחמד 🙂 )

להרחבה (שהיא כן מעמיקה) בנושא, אני מזמין אתכם לאתר "סינגולריות | הארכת-חיים" – מגאזין מקוון בנושא, על ידי וחברים אחרים.

תודה רבה מגיעה ל: נדב, נעם, רז, איליה, סרג'יו, שני, פינקי, ליאור ושאר הטרנסהומניסטים המקסימים שעזרו לי במייל בהכנתי לראיון – בלעדיכם זה היה יוצא הרבה פחות מוצלח. וכמובן, תודה לאסף מעיתון הארץ על שיזם וקידם את כתיבת המאמר על הנושא בעיתון, תודה מקרב לב!