מטא-סקר הוא סקר של סקרים (או "סופר סקר").
בעשרת הימים האחרונים נסקרו כ- 4,609 איש על פני 9 סקרים, בשאלה למי הם יצביעו בבחירות הקרובות. בפוסט זה אני מאחד את תוצאות הסקרים הללו לכדי מטא-סקר (עם סייגים חשובים וקרדיטים רלוונטיים).
אם לסכם, אין שינויים גדולים ביחס לתוצאות המטא-סקר מלפני שבועיים. הדבר העיקרי שלמדנו הוא שהאיחוד של העבודה עם התנועה כנראה היה צעד נבון, ושהחלוקה של ש"ס מובילה להרבה בילבול שעוד לא ברור לאן הוא יתפתח.
נתחיל בתוצאות (הקליקו לתמונה בגודל מלא):
כרגע (כתום) = חלוקת המנדטים כרגע בכנסת.
תחזית (כחול) = צפי המנדטים על סמך איחוד 5 הסקרים.
פרשנות על התוצאות
סייגים: כשבאים לפרש את התוצאות חשוב לזכור שלמרות הכמות הגדולה של הנבדקים, ייתכן והמדגם שהופיע בסקרים איננו מייצג היטב את האוכלוסיה (לדוגמא, בגלל הקושי לסקור אזרחים/ות מהאוכלוסיה החרדית והערבית), אז קחו את הפרשנות בערבון מוגבל! כמו כן, אני מתעלם מהנושא של אחוז חסימה והסכמי עודפים. התחזיות הן של מספר מנדטים כולל שברי מנדטים. הנושא הזה הוא קשה במיוחד במפלגות שהן על סף אחוז החסימה (כמו "העם איתנו" של אלי ישי).
אם נניח שאין הטיות מדגם (וסביר שיש, בעיקר באוכלוסיות קשות לדגימה!), מידת הדיוק של המטא-סקר הוא פלוס מינוס 1.7 מנדטים לכל היותר (ב"רמת סמך" של 95%). בגרף אני מציג רווחי סמך יותר "אופטימיים".
בחרתי להסתכל על עשרת הימים האחרונים כתקופת זמן "יציבה" יחסית בזירה הפוליטית. הסקרים הללו בוצעו אחרי ההכרזה על הקמת המחנה-הציוני (האיחוד של העבודה והתנועה), ולאחר הפירוד בין ש"ס ל"העם איתנו". בשבוע האחרון כן פרצה פרשה בישראל ביתינו, ועוד לא ברור עד כמה הם השפיעו על התוצאות שאנו רואים. בכל מקרה, הבחירות עוד צעירות.
מסקנות ביניים:
- המחנה הציוני – כנראה אכן הרוויח מנדטים בזכות האיחוד (בין 0 מנדטים ל- 4). זאת לעומת התוצאות שראינו במטא סקר הקודם לפני האיחוד (שם נראה היה שבנפרד, המפלגות מפסידות מנדטים). אז כנראה שהרצוג ולבני ביצעו מהלך נבון.
- הליכוד – ירוויח מנדטים לעומת המצב הנוכחי (בין 2 ל- 6 מנדטים)
- הבית היהודי – ירוויח מנדטים (בין 1 ל- 5)
- יש עתיד – תפסיד מנדטים (בין 10 ל- 8)
- כולנו – תחזית של בין 8 ל- 10 מנדטים!
- ישראל ביתנו – תפסיד מנדטים (בין 6 ל- 4) (למרות שכנראה שעדיין אין עדות לירידה במספר המנדטים בעקבות פרסומים על פרשת שחיתות)
- יהדות התורה – אין עדות לשינוי במספר המנדטים
- מרצ – אין עדות לשינוי במספר המנדטים
- רע"מ תע"ל – יש מצב שהם ירוויחו בערך מנדט אחד
- ש"ס – יפסידו מנדטים (בין 4 ל- 6)
- חד"ש – ירוויחו כנראה מנדט אחד
- העם איתנו – קשה לתת תחזית מדוייקת בשלב זה. בגלל שהם כל כך קרובים לאחוז החסימה, חלק מהסקרים מראים שהם לא עוברים וחלק כן, מה שמקשה לדעת מה היה מספר האנשים שהצביעו להם (בסקרים שבהם הם לא עברו את אחוז החסימה). כך שפה יש הרבה אי וודאות.
נחמיה גרשוני-איילהו במסגרת פרוייקט 61 מביא ניתוח משלו לתוצאות. התוצאות דומות למדי עם הבדלים של מנדט אחד לפה או לשם לחלק מהמפלגות.
פרטים טכניים על יצירת המטא-סקר
מקור לנתונים: לקחתי את הנתונים אשר התפרסו בערוצי חדשות מרכזיים, ואשר רוכזו על ידי נחמיה גרשוני-איילהו בגוגל-דוק כאן.
"העם איתנו" לקח מנדט דרך שטבון ואלי ישי (מהבית היהודי ומש"ס). אבל בהצגה החלטתי להשאיר אותם איפה שהם בציון מספר המנדטים "כרגע".
הסקרים השונים הראו תוצאות לא-שונות מידי האחת מהשניה: עשיתי מבחן חי-בריבוע על תחזיות הסקרים השונות כדי לראות האם יש הבדל מובהק בתוצאות של הסקרים השונים. היות שלא היה, החלטתי להניח שכל הסקרים משקפים את האוכלוסיה של ישראל ואיחדתי את תוצאותיהן. זו הנחה אופטימית שאיננה בהכרח נכונה. וויתור על ההנחה הזו ידרוש מטא-אנליזה מורכבת יותר (מה שמכונה random effect model) שלרוב תוביל להגדלת טווח השגיאה של התחזית (ויתרתי על כך בשלב זה).
גודל השגיאה: אמדתי את השגיאה לכל מפלגה על סמך רווחי סמך wald ברמה של 95%. אני לא מתייחס לאפשרות של שגיאות שונות בגלל האופן שבו הסקר בוצע, אלא מניח שהוא "מדגם אקראי מייצג" (כפי שכתוב ברוב הסקרים), סביר שניתוח מדוייק יותר של שיטת הדגימה יוביל למספרים שונים (אבל בתקווה לא שונים מידי).
אנו מניחים שהסקרים בלתי תלויים האחד בשני: חשוב לדעת שהשגיאה מניחה שכל הנתונים נאספו באופן בלתי תלוי (וחסר הטייה). אם, לדוגמא, חלק מחברות הסקרים מסתכלות על התוצאות של מדגמים אחרים, ומשנות את הנתונים שלהם בהתאם, זה עלול לפגוע בתוקף של טווח השגיאה (והוא למעשה צריך להיות גדול יותר, כי מספר הנתונים שלנו הוא מעשית קטן יותר). ייתכן ונסתכל על זה בפוסטים הבאים.
אשמח להערות, שאלות, ושיתופים 🙂