בעד מע”מ על ירקות ופירות – הרחבה (ארוכה) בנושא

התנצלות קצרה:

קשה לגבש דעה בנושא כלכלי רציני, ולאחר שאחת מתגבשת גם קשה לשנות אותה.
ואת שניהם קשה לבצע כשאמורים לטוס לצרפת לכנס חשוב בנושא R ולהעביר שם הרצאה על שיטה בחירת מודלים ברגרסיה (נושא מרתק, אגב, ברגע שנכנסים אליו. ראוי שאכתוב עליו מתישהו בבלוג הסטטיסטיקה שלי).
ועם זאת, אני מוכרח להודות שעל אף ההשקעה שזה דורש – זה מאד מעניין!
כל ההקדמה הזו הייתה כדי להתנצל על כך שלקח לי שבועיים לפרסם את הפוסט הזה – אז סליחה בפני כולכם.

אז הנה תזכורת קצרה: לפני שבועיים פרסמתי פוסט של התדיינות בין שני חובבי כלכלה (בלשון המעטה), מר א’ ומר ש’ – אשר התווכחו בעד וכנגד הטלת המע”מ על ירקות ופירות. כפי שציינתי בפוסט, ההתכתבות שלי במייל עם א’ (שרובה לא פורסמה בבלוג), הובילה אותי לשנות את דעתי המקורית ביחס להטלת המע”מ על ירקות ופירות ולהחליט לעצור (לפחות מהצד שלי) את המאבק שהתחלתי כנגד הטלת המע”מ.
אם לסכם את הסיבה שלי בקצרה: מר א’ שיכנע אותי בניסיון הרב שלו בתחום והביא טיעונים אשר הובילו אותי להאמין בטענה שלו לפיה הטלת המע”מ על ירקות ופירות לא צפויה להעלות במיוחד (אם בכלל) את מחירי הפירות והירקות לצרכן הסופי.

אז אני השתכנעתי, אבל הרבה מהקוראים לא. בפוסט שבו הצגתי את שינוי העמדה שלי בפעם הראשונה, הפוסט זכה ל- 50 תגובות (מספר שיא בבלוג הזה, מלבד הפוסט הנודע לשימצה על פייס-בוק).

ועל כן אני מרגיש מחוייבות (וגם הקלה מסויימת) בלפרסם את הפוסט הזה שמציג:

  1. עוד דברים שנאמרו כנגד דבריו של א’ וכמה מתגובותי להם.
  2. ואז הרבה מלל ונתונים מדבריו של א’.

אני אתחיל דווקא מדברי הסיכום של א’ לדבריו, ואת השאר תוכלו לקרוא בתוך הפוסט:

אני חושב שכל החומר ששלחתי אמור לשכנע.
רוב אלה שהגיבו , אינם באמת מבינים ותגובתם מגיע מתחושה ומאינטואיציה ולא מידע .
תראה כמה פסלו את העובדה שלימון הוא אינו במוצר בסיסי – ולכך הבאתי אף מכתב ממשרד החקלאות – על כך שצריכת הלימון בארץ שואפת לאפס.
בעיקרון ולסיכום : כל עוד יהיו עודפי תוצרת כ”כ גדולים והמחיר בחו”ל לק”ג תוצרת חקלאית יהיה כ”כ משמעותי יותר גבוה מהארץ , 15% מע”מ זה לא מספיק להעלות את המחיר בארץ.
המחיר בארץ לא משפיע על עקומת ההיצע והביקוש – כי המחיר בחו”ל גבוה משמעותית מהמחיר בארץ ואת זה כן לומדים בכלכלה.
בנוסף לזה , כמו שכבר רשמתי , פרות וירקות בארץ הם מוצרי לוסט לידר מובהקים , ולכן 8 המוצרים המובילים , שכפי שהוכחתי – במכתב ממשרד החקלאות , הם רב סל הפרות והירקות – תמיד ימכרו בזול – ללא קשר לעלות .
בארץ, רב התוצרת החקלאית שמגיעה לרשתות , זה בעצם פסילות יצוא ועודפים , מה שהרבה פעמים מתנגש עם עניין הבריאות , כי אלפי טונות נפסלים בגלל ריסוס יתר ואיכות פרי ירודה מאד – ולרב זה מה שהציבור אוכל.

נתחיל במכתבו של שי זיו, אשר כתב באריכות כנגד דבריו של א’ (ובכתב מודגש התגובות שלי לדבריו של שי זיו):

טל שלום,

ברצוני להסב את תשומת לבך לקשת עמדה הכלכליות הקיומות.
כמו שקיימות מגוון דעות מדיניות משאל ועד הימין כך קיימות מגוון דעות כלכליות מסוציאליזים ועד הניאו-ליברליזים (שוק פרטי בכל מחיר).

האם המדינות האנגלו-סקסיות מוצלחות יותר ממדינות סקנדינביה? (טל: הדעות בנושא המדיניות הכלכלית האופטימלית הן במקרים רבים, בעיני, דיונים אידיאולוגיים שמתקשים להתבסס על מידע עובדתי. בדיוק היום הקשבתי לשיחה ב- econtalk.org שבה המנחה טען כיצד הוא מעולם לא זוכר כלכלן ששינה את דעתו האידיאולוגית-כלכלית על בסיס של מידע אמפירי.)

לגבי הטענות של א’

“ההון השחור בענף הירקות הוא עצום”
במדינה נאורה, טיפול בעברות על חוקי המדינה מוטל על ביתי המשפט.
איך התערבות ממשלה תטפל בנושאים שבסמכות בית המשפט? (טל: ממה שהבנתי מא’ יש סיבה מעניינת למדוע זה חשוב. הסיבה היא שעבירה על חוקי המע”מ הן פשע פלילי אשר יכול להוביל לריצוי זמן מעצר. מדובר במשרד ממשלתי משומן ואכזרי למדי בגבייה. כאשר מס הכנסה, לעומתו, איננו עבירה פלילית (אתם מוזמנים לתקן ולדייק את מה שאני אומר, למי שיש נתונים אחרים), ועל כן היכולת שלו לבצע גבייה וענישה מוגבלת יותר. או במילים אחרות – ההון השחור צפוי לספוג פגיעה עקב הכנסה של גוף ממשלתי רגולטורי נוסף למשחק. ורק כדי להמחיש עד כמה הנקודה הזו חשובה, באופן רטורי לחלוטין, אני רוצה לציין שאחת הסיבות היותר טובות ששמעתי למדוע אובמה לא איפשר פשיטת רגל של שורה של בנקים הייתה בגלל שלא היה לו את כוח האדם להתמודד עם פירוק של בנקים בסדרי הגודל שהגיעו לפשיטת רגל. או במילים אחרות – כוח אדם רגולטורי הוא משאב מוגבל שאין לזלזל בצורך לנתב אותו בתבונה)

“הלבנת ההון בהרבה מאד מקרים מממנת פעולות טרור כנגד מדינת ישראל”
יש כאן הוצאת דיבה, אתה יכול להוכיח את הקונספירציה? (טל: אני בטוח שאנשים שמלבינים הון הם האחרונים שמתעניינים בזה שגם מוציעים את דיבתם. כך או אחרת, הטיעון לא מעניין אותי מספיק כדי לחקור לעומקו. אולי זה נכון ואולי לא, זה פחות מעניין בעיני)

ערבים= פיגועים?!
מוצר ציבורי = הרס המשק?!

טל, איפה ההגיון שלך? הערכתי אותך כבחור ביקורתי הרבה יותר. (טל: אני מבקש שתפריד בין ההצגה שלי של מה שאנשים אמרו, לבין מה שאתה חושב ששיכנע אותי 🙂 )

“מהבעלים של החברות הגדולות העוסקות בהפצת פרות וירקות”
אכן, אם איני טועה נוחי דנקנר הוא הבעלים של מספר רשתות שיווק גדולות, כגון: שופרסל

“מצד שני ברשתות היקרות – הריווחיות גדולה מאד – וללא פרופרציה – עד כדי חשד להפקעת מחיר”.
נכון מאוד, אם לנוחי דנקנר יש קרטל על רשתות השיווק נדרשת התערבות ממשלתית, ברם לא בדמות מיסוי כי כל עלות המס תיפול על הצרכן. (טל: הפואנטה כאן איננה שהמיסוי ישפר את המצב, אלא שהוא לא ירע אותו, היות והמחיר בין כה לא משקף את מצב השוק)
אבל שוב עיין ערך ניאו-ליברליזים ותבין שאין קשר בין הפרטה להטבה עם הציבור, אלא עם בעלי הון בלבד. (טל: מה שכתבת כאן גדול עלי, ברשותך נעזוב אותו לכרגע)

“כל מי שלמד כלכלה בסיסית , יודע שתוספת המע”מ לא תשנה את מדיניות המחירים של פרות וירקות לצרכן”
כל מי שלומד כלכלה בסיסית יודע שכלכלה בסיסית לא עובדת במצב של קרטל.
שם צריך רגולציה חזקה. (טל: אמת, אבל הטיעון שהמע”מ לא ישפיע עדיין מחזיק)

החקלאים בארץ מקבלים סיוע מוגזם מהממשלה
אמת, בוא נקצץ בסובסידיות. (טל: אני מסכים, וגם מסכים שזה לא קשור)
את המיסים החקלאים יגלגלו על הציבור, ולכן הם אינם אפקטיבים.

סעיף 5 הוא דמגוגיה, הרי לא תחזור לב”ש לקנות בקבוק מים מינרלים.
גם אם היה מעם הייתה משלם 12 שח+ מע”מ ושותק כי הבררה היחידה שיש לך היא להביא מים מנרלים מהבית.
אולם אם היה מחיר מקסימום אפקטיבי, לדוגמא 9 שח, הייתה משלם את מחיר המקסימום ולא אגורה אחת יותר. (טל: אני דווקא לא חושב שזו דמגוגיה. זו דוגמא לגיטימית למצב שבו פטור ממע”מ לא מסייע כנגד מחיר שנקבע על ידי כוחות השוק)

סעיף 6 דמגוגיה גם כן. שופכים מים לחקלאות בגלל סובסידיות מוגזמות ולא בגלל חוסר במס.
אם הסובסידיה היא הבעיה בוא נפתור אותה. עם סובסידיה כזאת גם אן יהיה מס החקלאים ימשיכו לייצא לאירופה את תוצרתם. (מסכים שזה לא קשור. לקרוא לזה דמגוגיה זה להניח את מטרת הכותב, ובזה איננו מסכימים)

סעיף 7, זה כבר איבוד שפיות!
אם ארה”ב לא גובה מס שעלות גבייתו עולה על הסכום שמשולם, למה אנחנו צריכים להיות צקידים (טיפשים) יותר מהאפיפיור שהרי כל המודל של הניאו ליברלים הוא ארה”ב. (טל: אני לא מצליח לראות את הקשר בין מה שכתבת לסעיף 7. הוא בסך הכל סתר את הטיעון שיהיה קשה לגבות באמירה שזה יהיה משתלם כספית ועל כן יקרה)

סעיף 8, הפטור ממע”מ על ירקות נובע ממאינטרסים אישיים ותמיד כלכליים. כך גם האינטרסים האישיים על ביטול הפטור.

אך אם יש מע”מ הוא צריך להיות על כל המוצרים.
שטויות במיץ עגבניות, מטרת המס היא לממן את תקציב הממשלה. (טל: עד כמה אתה בקיא בפוליטיקה מבפנים שאתה טוען שזה שטויות במיץ ?)
כל עוד המס מממן את הוצאות הממשלה אין לערך הפטורים בסוגייה.
יש לפטורים ולסוג המס השפעה חיצונית על אוכלוסיות ומגזרים במדינה וזאת שאלה של שיוויוניות מול צמיחה.
אני באופן אישי מעדיף את השיוויוניות של מדינות סקנדינביה על פני הצמיחה של איסלנד ואירלנד. (טל: אני חושב שהמערכת הממשלתית שלנו מורכבת מעוד שיקולים מלבד שיקולי המדיניות שהצגת)

בנוגע לאמינותו של ש’

ג. לשאלתך, למדתי כלכלה באוניברסיטת בר-אילן. אותי לימדו שכאשר מטילים מס על מוצר זה שווה ערך להגבהת עקומת ההיצע, כך שנקודת המפגש שלה עם עקומת הביקוש מתקרבת לציר ה-Y. בשוק שבו הביקוש גמיש, הוצאות הצרכנים יגדלו והיקף הצריכה ירד. בשוק שבו הביקוש קשיח היקף הצריכה לא ישתנה, אבל הוצאות הצרכנים יגדלו עוד יותר. בכל מקרה, הצרכן הוא זה שיספוג את עלות המס. (טל: מה שאתה מתאר פה זה מודל פשטני. המקרה של מעמ מורכב מסל של מוצרים, אילו המחיר היה מושפע אז הצריכה הייתה נעה מסל מוצרים מסויים לאחר. ובאופן כללי, לא ברור באמת איך המיסוי היה משפיע על הצריכה זה סוגיה נחקרת ומאד לא ברורה אמפירית. כך או אחרת, אתה מניח שהמחירים של המוצרים באיזון ואז מטילים עליהם מס. הנקודה לגבי הירקות והפירות שהם מוצר בורסאי שסופג תנודות במחיר על בסיס של שעות ומורכב מהמון גורמים. להניח שכל הגורמים הללו יספגו את המס באופן (אפילו ממוצע) דומה, זו הנחה מאד חזקה שלא הייתי מזדרז להניח)

אכן ש’ מראה בקיעות בפרטים הכי קטנים של מיקו כלכלה.

עם כל הנתונים היפים שיש לא’ אני לא מוצא שום כלום בין טענותיו לבין כלכלה.
1. עבריינות צריך לטפל בביתי המשפט.
2. קרטל צריך לטפל באמצעות רגולציה.
3. כשל שוק שנובע מסובסידיות גבוהות מידי צריך לטפל על ידי ביטול הסובסידיה.
4. על מי יפלו ההוצאות, ראה גמישויות, ש’ הסביר על שני מצבי הקיצון של עקומת הביקוש. (אני עוצר כאן בלהגיב ונותן לא’ את הבמה 🙂 )

בברכה,
שי זיו

שי, אחרי כל שכתבתי אני רוצה להדגיש שאני מעריך את ההשקעה שלך במחשבה ודיון ושכל מה שיש לי לומר הוא ברמה העניינית בלבד. ברמה האישית, אני מודה לך על ההשקעה.

עכשיו נעבור לכמה דברים שא’ שלח לי. אני לא מכניס אותם ל”גרשיים”, כדי להקל על הקריאה. מכאן והלאה אלו דבריו של א’:

עוד מהמכתבים של א’

הי טל , בגלל החשדות שנוצרו לגבי האמינות , ניצלתי את קשרי והבאתי לך נתונים “חיים” ממשרד החקלאות.
דרך אגב – אם חשוב לך , אתה יכול לאמת אותם מול משרד החקלאות.

קובץ מס’ 1:
הבאתי לך נתונים ממשרד החקלאות , לחודש אפריל , בחרתי בחודש אפריל כי הוא קרוב אלינו בזמן , ואין בו ספקולציות של משרד החקלאות , שלהם יש אינטרס שהפרות והירקות יהיו ללא מע”מ .
העליה היא עלייה ממוצעת של 68% במחירים !!! מול חודש אפריל בשנה קודמת.
עגבניה , מהווה כ12% מסל הפרות והירקות הכללי , בנתוני חודש אפריל – מחיר סיטונאי של עגבניה הוא 7.12 ₪ , לעומת כ 3 ₪ באפריל 2007.
הבאתי לך מחירי מדף , מתוך Z של חנויות מובילות ברשתות המזון ,
המחיר הוא מחיר ממוצע לק”ג עגבניה , ברשתות , לתוצרת מובחרת , בחודש אפריל 2008 , בו כאמור מחיר הקניה של הרשתות עמד על 7.12 ₪ לק”ג.
רשת רמי לוי : 1.49 ₪ לק”ג עגבניה.
טיב טעם : 6.99 ₪ לק”ג עגבניה.
רשת ויקטורי : 1.99 ₪ לק”ג עגבניה.
רשת מסני השוק בדרום : 1.99 ₪ לק”ג עגבניה.
רשת חצי חינם : 2.99 ₪ לק”ג עגבניה.

עלות העגבניה עלתה ב108% לעומת חודש מקביל בשנה קודמת .
האם הרגשת את זה במחירים בסופר מרקט ???
לפני ההגיון הכלכלי של היצע וביקוש של ש’, מחירי העגבניות היו צריכים לעבור את ה20 ₪ לק”ג.
כך לפחות היה קורה בכל מוצר רגיל אחר בשוק .
לכן , אדם שלא מבין בפרות וירקות – לא מבין למה עליה של 15.5% מע”מ , לא תעלה את המחיר.
הבאתי בכוונה דוגמא קיצונית מאד של עליה במחיר , בכדי שתבין למה התכוונתי.
דרך אגב , כל הפרות והירקות בחודש אפריל , מראים את אותה המגמה.
ניהול מדף הפרות והירקות בארץ , שונה מכל ניהול אחר שאתה מכיר .
בענף הפרות והירקות , מתעלמים תמיד ממחיר הקניה , וכשמתמחרים מוצר במדף , השאלה היא תמיד !!! כמה הלקוח ירצה לשלם – ויהיה מרוצה ויחשוב שקנה בזול.
ביקשתי ממשרד החקלאות נתון לגבי הצריכה הנורמטיבית בחודש ממוצע בארץ ל80% מהסל הכללי
והנה הנתונים . (דרך אגב , אין שם “לימון” וגם אם הייתי מבקש 99% מהסל – לא היה שם לימון)
צריכה נורמטיבית חודשית , ממוצעת בטון:
בטטות – 1600
בצל – 9000
גזר – 7000
חצילים – 4000
כרוב – 5000
כרובית – 2500
מלפפונים – 9000
עגבניות – 14,000
פלפל – 6000
קישואים – 2500
תפו”א – 23,000
זה 80% מסל הצריכה בארץ.

הבאתי לך את הנתון הזה בגלל כמה סיבות.
1. בגלל הויכוח על הלימון – כמוצר בסיס .
2. בשביל להוכיח לך למה מע”מ לא יכול להעלות את המחיר.

בצל – צריכה חודשית נורמטיבית של 9000 טון , בחודש יוני צפויים לצאת לשוק כ28,000 טון בצל.
כלומר יותר מפי 3 מהצריכה החודשית שלנו.
צפי למחיר נמוך מאד , והשמדה של אלפי טונות בצל .
האם תוספת מע”מ של 15% תשנה את המצב ??
בשום פנים ואופן לא !!!

לזה התכוונתי שלעיתים קרובות , צריכים להעלות מחיר מוצר ב180% בשביל לשנות את המחיר לצרכן. במקרה של הבצל – גם זה לא יעזור.
רק השמדה של המוצר – תשנה את המחיר.
האם ידוע לך כמה מים בוזבזו בהשקיית הבצל שיושמד ????
פה אני פוסל מכל וכל את הטענה , שצריך לעודד את גדולי החקלאות בשביל לשמור על ריאות ירוקות.
אני מעדיף שתילת עצים מיוחדים – שלא צורכים מים – ושנעימים למראה ולנוף ……
בצל הוא בהחלט לא התשובה לכך……………

קובץ מספר 2 .ביטוח לחקלאי

הוא קובץ מקורי , מאתר משרד הממשלה, על סובסידיות בכללי , מתוך הקובץ הוצאתי את מה שרלוונטי:
סיבסוד במחיר המים לחקלאים : 178 מליון ₪.
הכסף הוא לא העניין , מה שמרגיז אותי זה שזה מעודד בזבוז מים בחקלאות.
איך בדיוק המחיר המצחיק שחקלאי מקבל עבור חשבון המים – יביא לחסכון במים ??
הרי זה אבסורד !!!
המינימום שביקשתי זה שיתנו להם במחיר העלות !!!
דרך אגב , גם מחיר העלות הוא זול מאד. בעצם משק בית משלם מחיר לקוב מים כמעט פי 10 מחקלאי – וטוב שכך .
מה לעשות שאין לנו מים – שהוא שמשאב הכי חשוב – ממש בשביל הצורך לחיות !!!
כשאני אומר לך שיש בזבוז אדיר בחקלאות אני מתבסס על ידע ונתונים , ויודע שחקלאים לא מחשבנים לבזבוז במים בגלל המחיר המצחיק.
הם מגדלים בשטחים פתוחים – תחת השמש – שזה מגדיל את בזבוז המים ב600% מאשר בגידולי חממה מבוקרים.
עוד נתון מהקובץ : משק החקלאות צורך מיליראד קוב בשנה !!!! מתוך 2 מליארד מיים בצריכה ישירה !!!
בשנת 2010 – יש חשש שיהיה מחסור של חצי מליארד קוב מים.
עוד מהקובץ :
הממשלמה מממנת לחקלאים 35% מהפרמיה עבור השמדות תוצרת חקלאית.
בסה”כ שילמה המדינה ב2008 כ400 מליון ₪ פרמיות עבור השמדות תוצרת חקלאית.
האם אתה חושב שהוספת מע”מ על הירקות – היתה גורמת לכל מאות אלפי הטונות – עודפים בפרות וירקות – לצאת חזרה לשוק ??
כל עוד ההיצע כ”כ הרבה יותר גבוה מהביקוש – המחיר לא יעלה !!!
קובץ על ביטוח חקלאי

קובץ מס’ 3.
מצגת של משרד החקלאות על נתוני צריכת עגבניה.
הקדמה:
מחירי העגבניה בארץ הוא מהנמוכים בעולם !!!
למרות זאת צריכת העגבניה לנפש בארץ היא מהנמוכות בעולם !!!
תקרא את קובץ מספר 3 וקובץ מספר 4.
מה שאני רוצה להגיד , שבריאות זה עניין של שיווק , ולא עניין של מחיר לצרכן.
2 ₪ לק”ג עגבניה זה מחיר מצחיק.
ואתה תבין זאת מהקבצים.
חוץ מזה , הידעת שכפית רסק עגבניות שווה מבחינת הוויטמינים לגוף – כמו 20 ק”ג עגבניות ???

מציק לי עניין הלימון אז צרפתי לך קישור
http://www.plants.org.il/plants/www/Site_sub.asp?Subid=3&Subnum=1&NodePage=Site_sub_in

אין לי עניין או אינטרס בלימון , אך אני יודע כי הולכים להשמיד כ – 500 טון לימון בימים הקרובים.
גם במקרה הזה כמו ברב האחרים – גם מע”מ של 40% לא יציל את הלימון ולא יעלה את מחירו לצרכן.

טל, לגבי ההערה שהעלית שהמע”מ עלול היה להעלות את המחיר ביותר מ- 15.5:
תוספת מע”מ של 15.5% , בלי שום קשר לירקות , לא מעלה את המחיר ב30%. המע”מ בקניה מוחזר , לכן זה משפיע – רק ב15.5% .
נניח שהמע”מ היה 15%
דוגמא:
מחיר קניה לפני מע”מ 100 + 15% מעמ = 115
מכיר מכירה (נניח 50% רווח גולמי) – 200 לא כולל מע”מ + 15% מע”מ = 230.
תשלום למעמ:
מעמ על עסקה = 30 ש”ח
בניכוי מעמ תשומות = 15 ש”ח
בנטו שילמנו 15 ש”ח למעמ – הרווח נשמר (100 ש”ח)
תוספת למחיר 15%.
נקווה שבזה לא יהיו ויכוחים . כי זה באמת א , ב , בחשבונאות.. ואין פה עניין של דיעה – זו פשוט עובדה

כשהתכתבנו בפעם הראשונה , שלפתי לך מלא נתונים ומספרים על סמך זכרוני בעיקר ומבלי לקבל נתונים מדוייקים ממשרד החקלאות.
ככל שאני מקבל יותר נתונים , דעתי רק מתחזקת ואני אפילו מופתע לפעמים מרמת הדיוק של הנתונים שנתתי לך בעבר , בהשוואה לנתונים סטטיסטיים שאני מקבל מגורמים רשמיים .
תדע , שמס הכנסה אינו יודע לקרוא דוחות ולהיכנס לעומק דוחות של חברות לפרות וירקות. זוהי נישה , שרק מעטים יודעים באמת לטפל בה , ואני בינהם.
זה מתחיל מכך שאין תוכנה לניהול חשבונות בשוק היום שיודעת לטפל בחברות כאלה , הכל מורכב מטלאים של תיכנותים שונים.
כל חוקי החשבונאות שונים , חקלאי שמוכר תוצרת לחברה , אינו מוציא אסמכתא !!!
מי שמוציא את האסמכתא ורושם בה את הנתונים – זה הלקוח (דהיינו החברה שקולטת תוצרת מהחקלאי)
בכל מקרה אחר – זה עבירה על החוק.
בכל מקרה אחר – אסור אפילו להוביל סחורה בלי תעודת משלוח.
כל אלה הופכים את הענף למעצמה בתחום הלבנת ההון.
לא מפליא על כן שישנן בעלי חברות עם מינוס בבנק ועם הון שחור של יותר מליוני שקלים.

כל המתעסקים בעניין צריכים להבין דבר אחד חשוב מאד.
2 המליארד ש”ח שהממשלה רוצה לגבות בעקבות ביטול הפטור ממע”מ – הם בגלל גרעון בהון המדינה.
תקציב המדינה הוא שלילי – אם מדינת ישראל היתה “עסק” זה היה נקרא פשיטת רגל.
אתה לא חושב שהמדינה צריכה להיות מאוזנת ???
זה שכולנו חושבים שלא צריך להיות מע”מ בכלל – ושזה מס לא הוגן – זה חלום או אשלייה שגם אני רוצה שתתגשם.
זה מזכיר לי את האשליות של אשתי (שלא עובדת לדאבוני) שרוצה בית יותר גדול ובריכה לילדים ורכב חדש , ושסך חיובי הישראכרט שלה בסך 20,000 בחודש – זה סביר – ואי אפשר לעשות את זה בפחות.
מה לעשות שההכנסות שלי קובעות מציאות אחרת ???
כשמישהו ישמע את דעת שנינו משוחחים בעניין – גם שם יהיו דיעות לפה ולשם .
אך כמו המוטיב העיקרי במכתבי הארוכים – במספרים קשה לנצח אותי , זה התחום שלי ואני מתמחה בו.
שוק הפרות והירקות הוא שוק מרתק – אבל מבלבל הרבה כלכלנים.
לפני כ20 שנים , היה מונופול בתחום , ושלטה בתחום “תנובה ” .
אפילו שהיא היתה מונופול , היא לא הצליחה להכתיב מחירים לשוק , כמו שעושה קוקה קולה ושטראוב במוצרים אחרים.
גם הממונה על ההגבלים העסקיים לא התערב במחירים ובאכיפת תנובה – בתקופות שהיא הפקיעה מחירים וניסתה לכופף את השוק כולו.
אף שתנובה בשלב מסויים – היתה רב השוק בפרות וירקות – העלאת המחירים בשוק של מוצר בורסאי – הביאה לתוצאה מיידית.
תנובה חתמה עם המון חקלאים בארץ על עסקאות של מחיר שנתי קבוע במוצרים עיקריים (מלפפון עגבניה בעיקר) , ועשתה הסכמים מול לקוחותיה בינהם הרשתות, על מחיר קבוע.
וזה גם מדוע השיטה קרסה.
אי אפשר להשפיע ולקבוע את מחירי הפרות והירקות במדף – ואי אפשר ליצוא מונופול .
זה שתנובה היוותה בזמנו את המקור העיקרי לפרות וירקות – לא הופך אותה למונופול , כי אי אפשר לייצר בארץ מונופול בתחום הזה.
אמנם תנובה הצליחה ליצור מחירון מסויים לרשתות , אך הציבור לא היה מוכן לשלם את המחיר במדף והתאוריה קרסה .
פרות וירקות אינם מותג ובנוסף לזה הם מוצר בורסאי.
אין אף ספק שיש לו אינטרס לשמור על המחיר במדף .
למעשה זה המוצר הקלאסי – ללוסט לידר .
שופרסל מואשמת היום בכתב אישום חמור , שיכול להכניס את מנכ”ל הרשת לכלא , על עבירות מונופוליסטיות בתחום הרשתות .
שופרסל הורידה מהמדפים מוצרים שראתה ברשת מתחרה במבצעים – וקנסה ספקים.
לכן כולם מפחדים להוריד מחירי מותגים.
החברה למשקאות קלים (קוקה קולה) לא מספקת קוקה קולה למי שמוריד את המחיר במדף מתחת למחיר שהיא מכתיבה.
עין גדי רושמת את המחיר על המארז בקבוקים – ומי שמוריד מחיר נכנס לבעיה.
לפרות וירקות – אין אבא ואמא !!!
זה המוצר הקלאסי היחידי ללוסט לידר !!!
גם בעל מכולת קטנה יכול למכור עגבניה בשקל – ואף אחד לא יפריע לו.
בחג האחרון רשת רמי לוי – מכרה חבילת מצות ב1 ש”ח , לאחר שבוע ולאחר לחץ הרשתות הגדולות , הפסק לספק מצות לרשת רמי לוי.
בייחוד בתקופות מיתון , הרשתות מחפשות מוצרי לוסט לידר – ופרות וירקות יוצרים את האפקט המתאים .
לרמי לוי יש מרכז לוגיסטי ענק ומוביל בבעלותו לשיווק פרות וירקות עצמאי לרשת (בכורי השקמה) , אני מאמין שהוא מתפלל שיבטלו את המע”מ על פרות וירקות ושביום שזה יקרה הוא יוצא בהכרזה שהוא ימכור מלפפונים ועגבניה ב99 אגורות – ויממן את המע”מ מכיסו.
תאמין לי שזה יגרור את כל השוק אחריו.

שלחתי מכתב למשרד החקלאות בנושא , ושאלתי למה הם נגד הוספת המע”מ.
לקח להם 14 יום להחזיר תשובה רשמית ואני יכול להגיד לך שהתשובה עלובה ממש , ונשענת בעיקר על 2 קריטריונים:
1. נושא הפגיעה בבריאות (כביכול יעלה המחיר והציבור יאכל פחות פרות וירקות)
2. נושא הריאות הירוקות .(גידול פרות וירקות לטענתם זה נוף ירוק – ועוזר לאיכות הסביבה)

ואת שניהם אני פוסל בקלות – בהתבסס על נתונים שהם כמעט מדעיים !!!
1. כבר כתבתי על נושא הבריאות , בנושא צריכת פרות וירקות נחלק את האוכלוסיה ל2 חלקים:
א.אוכלוסיה חלשה וענייה
ב.אוכלסיה ממעמד הביניים ומעלה.

אני טוען שהוספת מע”מ לא תעלה את המחיר , אבל נניח שהיא כן תעלה את המחיר:
הממשלה נתנה מענק כספי לאוכלוסיות החלשות שהיא בגובה הפגיעה בהם במידה והמע”מ יעלה את המחיר.

שאר האוכלוסיה :
בכל העולם , ללא יוצא מהכלל , גודל צריכת הפרות והירקות אינו תלוי במחיר לק”ג – ועל כך קיבלת הוכחות ונתונים לגבי צריכה מול מחיר.
בריאות והגברת צריכת פרות וירקות הוא מרכיב של “שיווק” בלבד – ולא מחיר .
שהרי איך תסביר את זה , שהמחיר לק”ג פרות וירקות בארץ הוא מהנמוכים בעולם , איכות הפרות והירקות בארץ הוא מהגבוהים בעולם , ולמעשה הטכנולוגיה הקיימת בארץ לגידול פרות וירקות – היא יותר טובה גם מארה”ב.
ולמרות כל זאת אנחנו צורכים פחות פרות וירקות ממדינות מפותחות.
בנושא הבריאות אנחנו מפגרים הרבה אחרי מדינות מפותחות ולא רק בנושא צריכת הפרות וירקות.
בארה”ב לדוגמא – יש חוק האוסר להציב מכונות שתייה בבתי הספר (של קוקה קולה וכו’) ובבתי הספר בכל ארה”ב , נכון להיום מותר לקנות רק מים , ותתפלא , בקפיטריות בארה”ב יש פרות וירקות למכירה !!! ואין ברב בתי הספר ממתקים למכירה.
זו רק דוגמא מאד קטנה לאיך מעלים צריכת פרות וירקות……….
טענת המחיר – היא טענה מגוחכת ועלובה.

2. בנושא הריאות הירוקות : זה רק תירוץ – כבר כתבתי לך שגידול עגבניה ובצל בשטחים פתוחים – וריסוסם ברעל – לדעתי בכלל פוגעת ולא מועילה.
יש היום ענף שמתפתח מאד – והוא גידול עצי נוי , ועצים לייצור נייר (יש מחסור בעולם ) שאינן זקוקים כמעט להשקייה.
גם יפה , גם יעיל , גם מוסיף לאיכות הסביבה – וזה ימנע את מגמת הריסת היערות בארץ לצורך ייצור נייר.
על 2 נושאים אלה נשען משרד החקלאות , יש פלא שהממשלה רוצה להוסיף מע”מ על ירקות ???

אני מפנה אותך לכתבה מתחום המזון – שמוכיחה כמה מטענותי .
מה שחשוב בכתבה , זה הנתון שמראה את העליה המטאורית של עלות מחירי הפרות והירקות .
למרות העליה החריגה בעלויות ובתשומות החקלאות , המחירים במדף יורדים ….
מעניין איך יסבירו את התופעה כלכלנים בכירים ???
http://www.mazon.co.il/39208/

טל: שלחתי לא’ את הדיון שנערך בוועדת הכספים שהיה בנושא המעמ על הירקות והפירות:
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/ksafim/2009-05-26.html
והנה תגובתו:
עצוב מאד שכך מתנהל דיון בנושא כ”כ חשוב
מע”מ על ירקות צפוי לתרום למדינה כ 2מליארד ש”ח בשנה .
מן הראוי שיביאו כמה מומחים בינלאומיים שיתנו מצגת בנושא.

עד כאן דבריו של א’.

ולמי שרוצה עוד התייחסות (למרות שהיא לדעתי פחות מקיפה במובנים מסויימים ממה שהבאתי כאן), מוזמן להכנס ולקרוא את ניתוח ההשלכות של הטלת המעמ על ירקות ופירות של מרכז המחקר והמידע במחלקה לפיקוח תקציבי, הקישור: http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m02247&type=pdf

אני חושב שאעצור פה.

37 תגובות בנושא “בעד מע”מ על ירקות ופירות – הרחבה (ארוכה) בנושא”

    1. http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3320962,00.html

      חבל מאד !!!!!!!!

      עיוות נוראי , נובע מחוסר הבנה של רב האוכלוסיה .

      ולגברת נועה , הדמגוגית ,

      בגלל אנשים כמוך ששולפים נתונים שפשוט לא נכונים ,

      ביטלו מס שהוא כ”כ נחוץ.

      מעולם מחיר הענבים לא היה 3 ש”ח כמו שרשמת !!!

      20 שנה אחורה – אין בנתוני מועצ הפרות נתון כזה , שהמצאת אותו מהראש – בכדי להטעות פה אנשים.

      10 ש”ח , זה מחיר של ענבי טלי ממושב לכיש , שזה מחירו כבר 10 שנים רצוף………………

      1. קנה בשוק ולא בסופר.
        אני, הכותבת אליך, הייתי קונה במשך שנים ענבים ב-3 שקל לקילו, בשוק מחנה יהודה בירושלים, בשנים 2000-2004. נכון, לא במאי, אלא לאחר שמחירם היה יורד, בשיא העונה (ואחרי זה עזבתי את ירושלים, וכבר אין לי שוק קרוב לבית).

        אגב, ענבי טלי הם יקרים יותר, והמחיר שלהם כבר מזמן לא 10 שקלים לקילו, היום אצל הירקן שלי הם נמכרו ב-20 שקל לקילו. זה מחיר שלפני כמה שנים היית רואה אותו רק לענבים מיובאים מדרום אפריקה, בחורף.

        אפרופו הנפצת נתונים, אולי יש לך לינק לנתוני מועצת הפירות? באתר שלהם מצאתי בעיקר מתכונים ומשחקים לילדים.

  1. טל, הואיל ואי אפשר לשרשר יותר מ-4 תגובות במערכת המתוחכמת הזו, אני מגיבה כאן.
    לגבי הסופרים:
    יש מעט מאוד מוצרים בפיקוח, והם המוצרים היחידים עליהם יש פיקוח. על האחרים – אין. וכל סוחר יכול לנקוב במחיר כרצונו, ירצו – יקנו, לא ירצו – לא יקנו.
    הפקעת מחירים של סוחרים כאלה ואחרים אינה משנה לעניין המע”מ, הואיל והעלאת המע”מ פירושה העלאה גורפת של *כל* הירקות והפירות, בכל מקום, שוק כסופר, ב-16.5%.

    לעניין השמדת היבולים – זה אכן עניין פושע בעיני, ואני לא מצליחה להבין אותו. הרי מחירי הירקות והפירות השנה הרבה יותר יקרים מבשנים עברו.
    רק כדוגמא – בשנים עברו בשיא העונה מחיר המשמשים היה יורד ל-3 שקלים, והשנה עוד לא ראיתי מתחת ל-8-9 ש”ח. מחיר הענבים בשלב הזה היה צריך לרדת, והשנה לא ראיתי פחות מ-12 שקל. והירקן שלי ניבא שהמחיר יתייצב על 10 שקלים – לעומת 3 שקלים בשנים קודמות.
    כמו שאמרו אחרים – יבולים היה צריך להקפיא. ליבש. לשמר. לשלוח כתרומה לארצות שיש בהן מחסור, אבל אני מתקשה להבין מה בין זה לבין המע”מ.

    1. אהלן ניר, אכן ראיתי – ממה שאני מבין כרגע, הלוואי שזה יעבור – זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות. מעמ דיפרנציאלי של פרומיל אחוז על הירקות והפירות 🙂

      טל

  2. טל שלום

    אתה כותב לשוקי שאתה לא מבין במעמ דיפרנציאלי ומתעלם מהנקודה – אבל זו בדיוק הנקודה (בעיני).

    במדינות רבות נהוג מעמ דיפרנציאלי ויש בכך היגיון רב.

    הדיון הציבורי – שאצלך הוא קצת יותר מעמיק ממה שקורה בכנסת ובתקשורת – לוקה בדיוק במקום הרחב של השאלה על מי מוטלים מסים ועל מה מוטלים מסים.

    גם אם נכון הדבר שמבחינה היסטורית הפטור נומק בבעיית גביה מבעלי בסטות שעכשיו הפכה לפחות אקטואלית, עדיין צריכה הממשלה להחליט כמה הכנסות היא רוצה לקבל מהציבור ומאיפה היא רוצה לקבל הכנסות – מהעניים (העלאת סך המעמ שהם משלמים על מצרכי יסוד) או מהעשירים (מס בורסה, מס ירושה וכו’).

  3. נראה כי א’ דואג לבסס כמעט כל משפט שלו בהוכחות מוצקות ,

    א’ מאד שיכנע אותי , וככל שאני חופרת יותר ויותר באינטרנט – כך אני רואה שא’ צודק יותר.

    כמעט כל בעלי הדיעה פה – שחושבים שא’ טועה , אינם מבססים את דעתם על עובדות , ונראה שהם סתם זורקים כל מיני סיסמאות ע”פ תחושות בעיקר.

    אף אחד פה לא הצליח לפסול אפילו טענה אחת מטענותיו של א’ .

    ולאורך כל הדרך , בכל פעם שמשהו לעג לו וביטל בקלילות את טענותיו , הוא דאג להביא מאמרים והוכחות כתובות לדבריו.

    אין לי ספק שא’ היא דמות מרכזית בענף הירקות והפרות – וגם יש לו ידע לא מבוטל בחשבונאות .

    הבעיה העיקרית בבלוג – היא שמראש א’ מגיע למקום שכולם היו בו נגד ביטול המע”מ , כולל אני.

    הוא שכנע את טל גלילי , שהיה נגד , וגם אותי שהייתי נגד .

    אם א’ היה מופיע בכנס אובייקטיבי , שהקהל בו היה מגיע בלי דיעות קדומות , אין לי ספק שהיה סוחף בקלות את כולם אחריו.

    כל הכבוד לך !!!!

    עזוב את כל הטענות כאילו אתה דמגוג וכאלה….

    תמשיך את המאבק שלך , הוא נכון וצודק !!!

    הלוואי ויכולתי לשכנע אותך לעלות מול ציבור הרבה יותר גדול , או אפילו לכנסת – לנאום בנושא .

    אני עוקבת אחרי הנושא כבר הרבה זמן – וכל הטענות ששמעתי עד היום , בעד או נגד , היו חלשות מאד , ומבוססות על טענות בודדות ועלובות שבעיקר בילבלו את הציבור

  4. טל, אני לא יודע מה איתך אבל בעיני השמדת מזון בעולם שיש בו אנשים רעבים היא ברבריות לשמה. לנמק את זה בענייני היצע וביקוש זה בדיחה גרועה וזה רק מראה לך מאיזה עולם מושגים האיש הזה בא.

    אלפי טונות מיותרים של מזון אפשר להקפיא ולשמור, אפשר לשלוח למדינות שיש בהן רעב ואפשר לחלק לעניים בישראל.

    ובאופן כללי יותר, כשמישהו מנופף לך בטיעוני היצע וביקוש, קבל אותם בעירבון מוגבל.

    1. שוקי – לא אמרתי שאני בעד השמדת מזון, רק אמרתי שזה מה שקורה.

      אגב, ידוע לך על איזשהו מנגנון ממשלתי שמטרתו למנוע מדבר כזה לקרות ?

      1. זה לא “קורה” זה נעשה על-ידי אנשים. אין מנגנון שמטרתו למנוע את זה אלא להפך – מדינת ישראל לוקחת חלק במעשה הפשע הזה, כי משרד החקלאות מייצג את האינטרסים של החקלאים (או למעשה: של קבוצה קטנה של חקלאים וסוחרים כמו חברך א’) ולא של המדינה או תושביה. השמדת התוצרת החקלאית היא חוקית לגמרי.

        וזה עוד משהו שאתה צריך להבין: שמעשי הפשע הכי גדולים נעשים אצלנו ברשות ובחסות. כמו העלאת המע”מ, למשל. או כמו תוכנית ויסקונסין, שבמסגרתה זורקים לכלבים נכים, חולי נפש, חד הוריות ואנשים אחרים שלא מצליחים להתפרנס. יש לי חומר קריאה בשבילך גם בנושא הזה, אם אתה רוצה.

        אגב, המשפט המטומטם של א’ על כך שמדינת ישראל בגירעון ולכן חייבים את ההכנסה הנוספת מהמע”מ – בכמעט כל תקציב של כל מדינה יש גירעון. בתקופות מיתון נוהגים להגדיל את הגירעון ולכסות באמצעות הלוואות וכך “מרחיבים” את המשק – בדיוק כשם שעסקים לוקחים הלוואות כדי לצמוח.

        1. לקרוא להשמדת פירות וירקות פשע לוקה בחוסר הבנה של התהליך.

          חקלאות היא עסק בעייתי ביותר. הבעיה המרכזית של החקלאי היא איך להבטיח לעצמו רמת הכנסה מינימלית בשנות בצורת ושפע. אם הממשלה לא תתערב לא ישארו חקלאים בהרבה תחומים.
          התנודתיות במחירים של שוק “חופשי” לא מאפשרת לחקלאי לשרוד.

          לכן הממשלה נותנת לחקלאי פיצוי בשנות בצורת כדי שהוא ימשיך לגדל ולא יפשוט את הרגל, ומהצד השני בשנות שפע (חריג) היא קונה את עודף התוצרת שוב כדי לוודא שהחקלאי יקבל מחיר מינימום כלשהו עבור מה שהוא גדל.

          יש בעיות לוגיסטיות לא קלות בלהעביר תוצרת כזו לעולם שלישי (מסתבר שעלת ההובלה עולה יותר מהעלות של התוצרת)

          כמו כל “מנגנון” שמופעל על ידי בני אדם המנגנון לא מושלם ויש בו חריקות אבל יש מרחק גדול ממנגנון שהוא לא יעיל (ולא יכול להיות יעיל בהגדרה) לבין פשע.

          1. כנראה שלא הבנת בפעם הקודמת אז נחזור על זה שוב, לאט:
            א. ישנם אנשים רעבים.
            ב. אוכל יכול להשביע אנשים רעבים.
            ג. השמדת מזון משאירה את הרעבים ברעבונם.
            ד. לכן, השמדת מזון היא דבר לא מוסרי, אכזרי וטיפשי, מעשה איוולת מטומטם, שרק אנשים עיוורים וחסרי לב יכולים להצדיק.
            יש מדינות באפריקה שבהם אנשים, פשוטו כמשמעו, מתים כתוצאה מהשמדת יבולים. זו בושה וחרפה שעושים את זה גם אצלנו.

  5. @יונתן – תודה על הכנות והתמיכה. אני מסכים איתך שהיה ראוי להעלות לדיון את כלל המע”מ, בהקשר של הצדק החברתי שלו.
    לגבי זה ש”אין הגינות” לגבות מע”מ ממוכר לחם ולא מירקן, אני מסכים ברמה העקרונית, ברמה המעשית – אילו היה מדובר בצעד שהיה מעלה את המחירים, אני הייתי מתנגד לעמדתך – היות וטובת בריאות הציבור נראית לי קודמת.

    @ניר – נהניתי משיחתנו הטלפונית היום. הרבה דברים החלפנו בינינו בטלפון אך למען הדיון ה”ציבורי” הייתי רוצה להעלות כמה מילים גם כאן על הכתב:
    סיכום הטיעון שלך היה שאפילו והטלת המע”מ הייתה דבר טוב, אתה רואה אותה כחלק ממדיניות כלכלית כללית שאינך מסכים לה. ועל כן, ככזו, היה ראוי להתנגד גם להטלת המע”מ.
    כפי שאמרתי לך בעל פה, אני חושב שאתה מעלה נקודה חשובה. יכול להיות שיש לנו אינטרס לספוג “שגיאות” במטרה למנוע את הכיוון הכללי במדיניות הכלכלית בארץ, עליה יש הרבה ביקורות.
    מצד שני, מה שאנחנו עושים כאן הוא בדיוק ההיפך מפובליציזם. אנחנו לא כפופים לצורך לנהל דיון של משפט בדקת שידור על גבי הטלוויזיה, ויכולים דווקא להרשות לעצמנו טיעונים ודיונים מורכבים יותר.
    כך שהנטייה שלי היא שלא לרדד את הדיון שלנו ולבלוע שגיאות, אלא לנסות, באופן כן, להגיב פיסה פיסה לכל אלמנט שבאפשרותנו להתייחס אליו.
    וכפי שסיכמנו בשיחה, אני אשמח לשמוע אותך מברר עוד וחולק איתי עוד מידע כפי שאתה מגלה אותו.

    @מיכל –
    אני מצטער שאת מאוכזבת.
    אני לא יודע מה ציפית ממני שאיכזבתי אותך, אבל אני מצטער.
    אני (ביושרה) מקווה שבלי קשר לחילוקי הדעות שאולי יש בינינו, את תיהי מוכנה שנישאר ביחסים חיובים האחד כלפי השניה.

    אני ברשותך לא אענה לכל הטענות שלך, לא מתוך חוסר כבוד אלא פשוט כי זמני כרגע מוגבל ואני צריך להתכונן לטיסה. אבל כן הייתי רוצה להעלות נקודה אחת במכתבך שצרמה לי:

    אתחיל במשפט האחרון שלך. כתבת לי שזה שאני מתעלם מנקודה שאין לי עליה מה לומר מרתיח אותך כי:
    “אם אתב לא יודע לגבי זה, אז תברר. להתעלם זה כמו להגיד – “לא אמרת משהו שציפיתי לו, לכן אין לי תשובה עבורו, ולכן אני מוציא אותו מחוץ לדיון”. ”

    ובשלב אחר במכתב שלך כתבת:
    “יתן להגיד שאני בורה ולא מבינה את כל התהליכים שעוברים על מחיר בצל בשוק, וזה יהיה די נכון… אבל עבורי יש רק שתי עמדות…”

    כלומר, מצד אחד את אומרת לי “אם אתה לא יודע הכל בדיון הזה, תרוץ מיד לברר”.
    ומצד שני את אומרת “אני לא מבינה לעומק את המנגנון שאנחנו מדברים עליו, אבל בוא אני אתן מודל פשטני שלו ויראה למה המודל הזה מצדיק את העמדה שלי”.

    בואי נסכם זאת כך – את מוזמנת לעבור על המידע שפרסתי (שכולל עשרות רבות מאד של עמודים, רק בלינקים שמופיעים במאמר הנוכחי), ואני (כשאחזור מחו”ל), אנסה לקרוא עוד – ולהגיב בצורה יותר מקיפה לטיעונים שהועלו.
    ואני רוצה לשוב ולהדגיש, שגם אם לא נגיע להסכמה – אני עדיין אשמח שנישאר ביחסי ידידות 🙂

    1. מובן שאנחנו עדיין ידידים. לידידים מותר להיות מאוכזבים אחד מן השני ולא להסכים על הכל.

      אני רק מאוכזבת כי מכל מה שקראתי ומכל מה שהבנתי שקרה כאן, אתה השתכנעת מטיעוניו של אדם משום שהוא טוען כי הוא מבין יותר בעניין מכולם… גם עם הוא עובד במקצוע שצמוד לנושא, אין זה אומר שמילותיו חקוקות באבן. לא ראיתי איזה שהו טיעון מוחץ או תהליך שכנוע שמבוסס לוגיקה ומחשבה. ראיתי רק רברבן שאומר שהוא צודק וכל השאר טועים, ואותך מהנהן איתו… היה עוזר לו הייתי מבינה אילו טיעונים והוכחות שכנעו אותך להאמין שמחיר הפירות והירקות לא יעלה כתוצאה מהמע”ם. אולי אז הייתי אומרת – “וואלה, יש בזה משהו”. אבל בינתיים, מהצד, כל טיעוניו של א’ אינם מחזיקים מים עבורי, וזה די נראה כאילו הלכת אחרי מי שצועק יותר חזק ועם יותר פאתוס וזה חבל.

      לגבי מה שאמרת שצרם לך – כן, אמנם אמרתי את הדברים הללו, אבל לא שללתי את יכולתם של אנשים אחרים להגיב ולהסביר לי שהמודל אינו פשטני כמו שאני חושבת שהוא. אני הראשונה שתודה שאני לא מבינה הכל, אבל זה לא אומר שפתאום אין לי יכולת לפתח דיעה פשטנית על נושא בו אינני מבינה. זהו טבע האדם, לנסות לפרש את הלא ידוע ולהתאימו לתפיסת העולם האישית שלנו. אבל תמיד צריך להשאיר מקום לאחרים לבוא ולבקר, לטעון כנגד ולהסביר.

      מה שהפריע לי היה שלא באת ואמרת “טוב, אני לא באמת מבין בזה, אז אני לא בטוח שזה רלוונטי”, מה שהיה משאיר פתח להסברה בנושא. אמרת את המילה “להתעלם” שמשתמע ממנה שגם אם יסבירו לך את הנושא, לא תתיחס להסבר. אני אמרתי “עבורי”, דהיינו, “דעתי האישית הינה כך וכך”. זה לא אומר שעכשיו אתעלם ממישהו שיגיב לי וינסה להסביר לי שאני טועה.

      מעבר לכך, אין צורת ההתנסחות לא שלי ולא שלך רלוונטית לנושא של מע”ם על פירות וירקות, ולכן אשמח לשמוע ממך תגובה מפורטת לדברים היותר עניניים שכתבתי.

      1. היי מיכל, תודה על ההבהרה.
        אני מקבל את ההבחנה שלך – ובאמת המילה “מתעלם” לא הייתה מוצלחת. מה שרציתי לומר הוא שאין לי מה לומר, שאני לא מרגיש שהטיעון קריטי מספיק כדי לערער את כל תפיסתי, ושיש לשמוע עוד בנושא.

        לגבי מה ששיכנע אותי בדבריו של א’, אני שמח שאת מתארת לי את איך שראית את זה. לתחושתי, זה שאנשים צועקים יותר חזק לא היה מה שהשפיע עלי (כי אז, בפירוש שלא הייתי הולך עם א’, כי אנשים שדיברתי איתם שלא רוצים מעמ על ירקות ופירות צעקו עלי ממש, בעוד שא’ לא).

        לגבי דרך ההתנסחות של א’, ואמירותיו על רמות הידיעה של האנשים בדיון – אני מבין את הסלידה שלך מההתנסחות, ויכול לומר שאני פשוט מתעלם מזה.
        אני לא חושב שהלכתי עם דבריו של א’ בגלל שהוא אומר שהוא מבין, אלא בגלל הטיעונים שהוא הציג. והנה סיכום הדברים שכן שיכנעו אותי (אגב, שימי לב שזו, למיטב זיכרוני, הפעם הראשונה שמישהו בדיונים כאן אשכרה שאל מה היה הדבר ששיכנע אותי לדעה 🙂 )

        בואי נעשה כך, מכיוון שלהוציא בפינצטה חתיכה חתיכה של הטיעונים שנראים לי חזקים (והביקורות שיש לי עליהן, אבל שבסך הכל לא מצטברים לשלילת הטיעון), יקח עכשיו הרבה זמן. בואי נסכים שכשאחזור מצרפת אשב לעבור ולרכז את כל מה שא’ אמר, שיש בו טעם בעיני. ואעבור צעד צעד לבנות את זה לטיעון יותר שיטתי…

        בידידות 🙂
        טל

  6. לטל ולחברים-
    דיון מרתק, אם כי יהיה זה שקר להגיד שהצלחתי לעקוב אחרי כל השיקולים והנתונים שבו.
    ברצוני רק לציין בקצרה שאני לגמרי בעד מע”מ על פירות וירקות. פשוט בגלל שאין סיבה שלא יהיה. הסיבה ההיסטורית בגינה אין מע”מ על פירות וירקות היא שהוא היה קשה לגבייה מהבסטיונרים. כיום המכירה נעשית ברובה ברשתות הקמעוניות ולכן הגבייה אפשרית.
    אם יש מקום לדיון על צדק חלוקתי ומדיניות חברתית, הרי זה צריך להיעשות על כל המע”מ ולא רק על פירות וירקות. בינתיים, אין סיבה לתת פרס למי שהחליט למכור גוייבה ולא לחם.

    1. ה”פרס” הוא לא למי שמוכר גויאבה ולא מוכר לחם, אלא למי שקונה גויאבה ולא לחם.
      המע”מ הוא מס שמושת על הקונה, ולא על המוכר, ואני יכולה להעיד על כך כעוסקת מורשה.
      כשעסק קונה משהו, הוא משלם עליו מע”ם. כשהוא מוכר משהו, הוא מוסיף למחיר את המע”מ. המע”מ לא יורד מכיסו – מי שמשלם עליו הוא הלקוח, והוא רק מעביר אותו הלאה למדינה.
      כלומר. דויד מוכר שטיחים – הוא קונה אותם ממשה. משה מכר לו שטיחים במחיר + מע”מ. משה העביר את המע”מ הזה למדינה בדיווח המע”מ הדו-חודשי שלו.
      דויד מכר שטיח לגאולה. הוא מכר לה שטיח במחיר + מע”מ.
      דויד העביר את המע”מ הלאה. הואיל והיו לו הוצאות והוא קנה שטיחים ממשה, הוא משלם *פחות* מע”מ, משום שהוא הזדכה על המס.
      אבל גאולה שילמה את המחיר המלא.

      כך שלא משה ולא דויד קיבלו קנס כלשהו. וגם לא שלמה שמוכר גויאבות בשוק (ושיהיה לו כאב ראש עכשיו להתעסק עם המע”מ – אבל זה עניינו).
      מי שכן קיבל קנס, זו גאולה. ואני. ואתה. שעלות המע”מ תגולגל לפיתחנו.

      אגב, התגלה שכשמעלים מע”מ, המחירים עולים. אבל הם לא יורדים בחזרה כשמורידים מע”מ. בעלי עסקים נוטים להשאיר את המחיר כשהיה, רק שהם מרוויחים מהאחוז הנוסף הזה. והלקוח משלם כרגיל.

      מע”מ לא חייב להיות אחיד, וכמו שכתבתי בפוסט קודם – בהרבה מאוד מקומות בעולם הוא לא אחיד.
      בחלק ממדינות אירופה *אין* מע”מ על ספרים.
      למה שבארץ לא יהיה פטור ממע”מ על פירות וירקות, שהם מוצרי יסוד?

      1. היי נועה.

        ומה דעתך על הטיעונים שא’ הציג כאן בפוסט ?
        לדוגמא: על כך שמחירם של רוב מוצרי הבסיס של ירקות ופירות (תלוי ברשת הסופר מרקט) הוא מחיר נמוך שלא מתקשר לעלות האמיתית של המוצר, בעוד שבסופרט מרקטים אחרים, הוא מחיר גבוה בהרבה מהמחיר המומלץ לצרכן ?

        1. זה פשוט מאוד:
          לחיים יש רשת סופר-מרקטים. זולה. הוא רוצה למשוך קהל לקוחות מסויים.
          הוא מוזיל את מחירי העגבניות ותפוחי האדמה על מנת למשוך קהל, אבל מנקנק אותם במחירי מוצרים אחרים.
          טיב טעם, מצד שני, ממתגת את עצמה כרשת שפתוחה כל הזמן (בניגוד לסופרים של חיים), ושאפשר להשיג בה בשר לא-כשר ושלל מוצרים מיובאים בהתאם לטעמו של קהל עולה, ואין לה צורך למשוך קהל ע”י מכירת עגבניות במחירי הפסד. להיפך: הם מוכרים את העגבניות במחיר יותר גבוה, על מנת לפצות על המוצרים שהם מוכרים במחיר מופחת.
          ובינינו לבין עצמנו, זכותם ולגיטימי.
          אבל אי אפשר לגזור מזה שהעלאת המע”מ לא תעלה את מחיר המוצרים.
          היא תעלה גם תעלה.

          לצערי, התגובה של א’ ארוכה כל כך, שלא אוכל לענות עליה סעיף סעיף כפי שהייתי רוצה, רק אומר שהוא מערבב מיני מינים שלא קשורים כלל – הלבנות הון, טרור, השמדת יבולים…
          השמדת יבולים תהיה בכל מקרה, גם אם יוסף מע”מ וגם אם הירקות והפירות יהיו יקרים פי 3.
          מהמע”מ, בכל מקרה, רק הממשלה מרוויחה ורק הצרכן משלם. אגורה מזה לא מגיעה לכיסם של החקלאים. או של הסוחרים.

          ואגב – “הידעת שכפית רסק עגבניות שווה מבחינת הוויטמינים לגוף – כמו 20 ק”ג עגבניות” ???
          שטויות במיץ.
          העגבניות המגיעות ליצור רסק הן עגבניות בררה, והן עוברות כל-כך הרבה תהליכים בייצור הרסק, שיותר מדי ויטמינים, או ערך תזונתי כלשהו לא נשאר שם (קלוריות נשארות, זה כן).

          ובעניין אחר – הייתי שמחה אם בלימודי כלכלה היו מכניסים שיעור אחד בכתיבה ובעריכה (זה שיעור שהיה צריך להנתן עוד בתיכון ובחטיבה, בינינו): אין שום טעם בריבוי סימני שאלה וסימני קריאה. אחד מספיק. ריבוי סימנים אינו מעיד טובות על הכותב.

          1. היי נועה,

            1) אני מסכים שהרבה סימני קריאה לא מעידים על כותב בעל ניסיון בכתיבה!!!!1 אני גם חושב שזה מצער שזה המצב, אבל זה לא קשור לתכנים עצמם.
            2) אני מסכים שיש טעם בעריכה משמעותית ושהרבה דברים מתערבבים, אבל זה המצב – כמו שאת לא עורכת, כך גם אני. אני מביא את דבריו כפי שהם.
            3) לגבי הרסק – זו שאלה טובה. אני מניח שיש ויטמינים שנהרסים וכאלה שלא, ולכי נדע. אני כן יודע שתרכיזי פירות וירקות למיניהם אכן מכילים ריכוז גבוה יותר של סוגי חומרים ממוצר המזון המקורי. מה בפועל נשאר ושומר על עמידות – זה נושא למחקר. אני מנחש שאת צודקת ושחלק נאבד, אבל עד כמה זה לא ברור. גם הטיעון בצד השני של זה הוא שאין לנו אפשרות לאכול 20 עגבניות, ועל כן הרסק (או המיץ ירקות לצורך העניין) עשוי להביא לנו משהו שאנו זקוקים לו באופן מרוכז. כך או אחרת, אני, כמוך, מעדיף את הירקות ופחות את התרכיזים המעובדים…
            3) לגבי דוגמת הסופרים שלך – חיים ינקנק במחיר ככל יכולתו ובלי קשר למעמ על ירקות ופירות (וישאיר את מחירי הירקות והפירות נמוך). והסופר השני ימכור במחיר מופקע (לדוגמא, פי 2.5, כפי שהודגם בפוסט הקודם ששלחתי) ושוב, כשאנחנו מדברים על 250% מהמחיר המומלץ לצרכן, מה משנים ה- 16.5% ?
            וזה בכל מקרה על רקע זה שיש יותר היצע של סחורה מאשר ביקוש עד למידה שמשמידים ירקות. כך שזה מצב קלאסי שבו הביקוש בהתאם לאיזור הוא שקובע את המחיר.
            אני בטוח שמעבר למה שתיארתי יש עוד הרבה מורכבות. ואשמח לשמוע אותה ולראות כיצד היא מתיישבת עם העמדה הזו.

            נ.ב: החל ממחר אני בחו”ל ולא אוכל להשיב תגובות למשך שבוע 🙂

            טל

  7. אם כבר להתבלבל מנתונים,
    המע”מ עלה ל-16.5%.

    והפרה של חוק מס ערך מוסף, תשל”ו-1975 היא בהחלט עבירה פלילית, לפי סעיפים 117 ו-118 לחוק – והעונש הוא בין 3 חודשים ל-5 שנים מאסר, תלוי בסוג ההפרה.

    1. היי רון, בדקתי עם א’ לגבי הנושא הזה, והנה תשובתו:


      רב עבירות המס הרגילות , אינן עומדות בתנאים לעבירה פלילית , אלא נחשבות לעבירה אזרחית ,

      אני לא משפטן ולא מתיימר להיות כזה ,
      אבל רב עבירות המס הפליליות הינן בגין “אי רישום תקבול” ועבירה זו מגיעה מתחום החוקים של מס ערך מוסף – ולא ממס הכנסה, ולכן בגלל שאין בירקות מע”מ – ואין להם אפילו קופה רושמת , לא ניתן להאשים אותם בעבירה פלילית , כי כשהם מתחמקים מתשלום מס – קל להם מאד לפסול את הקריטריונים המעמידים עבירה כעבירה פלילית.

      בפרקטיקה , מס ערך מוסף – עושים בכל יום ביקורות על עסקים מתחומים שונים באגרסיביות.
      מס הכנסה אינם עושים זאת , מה לעשות שזאת המציאות

      לא סתם קוראים בפרקטיקה למע”מ – משטרת המס , יש להם סמכויות של שוטרים.

      http://www.finance.gov.il/taxes/hodaa010709_3.htm

      הקישור הזה הוא אחד מתוך 100 שנערכו השבוע בלבד !!!

      בפרקטיקה – חשבונית פקטיבית – סופה במאסר , בגלל העלמת המע”מ

      התחמקותת מתשלום מס – ב99% מהמיקרים , אם שילמת מע”מ – זה יסתיים במקרה הגרוע בתשלום כספי בלבד.

  8. המדינה לא צריכה להיות מאוזנת כמו עסק, להיפך, היא צריכה להיות בגרעון כמו בעסק, כדי לצמוח…
    מעבר לכך, העליה במע”מ מועברת בתקציב אחד יחד עם הפחתה הרבה יותר משמעותית במס החברות, כך שאם האיזון התקציבי מפריע כל כך, אפשר לבטל את ההפחתה ולפגוע בעשירון העליון ולא באוכלי הירקות.

    1. אהלן חגי.
      אתה חושב שהמדינה לא צריכה להיות מאוזנת, הוא חושב שכן. יש גם עוד כמה בעלי דעות בנושא: http://en.wikipedia.org/wiki/Balance_of_trade
      אישית, אני לא מבין מספיק כדי לדעת את ההשפעות המלאות של גירעון תקציבי.
      לגבי ההפחתה במס החברות – אתה בטוח במה שאתה אומר? אולי יש פה סיטואציה שבה הפחתת מס החברות תעודד צמיחה כלכלית שתאפשר לחזק את הכלכלה פה? אני לא אומר שזה המקרה, אני שואל האם אתה מביא את עמדך באופן שהוא רטורי, או בצורה רצינית אתה מאמין שזה טיעון רציני.

  9. אני חושב שמרוב נתונים נתבלבלה דעתך.

    העובדות פשוטות: כאשר מטילים מס על מוצר הוא מתייקר, אלא אם הביקוש גמיש לחלוטין, כלומר הצרכן מוכן להוציא על המוצר X שקלים בכל רמת מחיר ולא יותר. מקרה הקיצון השני הוא כשהביקוש קשיח לחלוטין, ואז הצרכן יספוג את כל עליית המחיר.

    לא ייתכן מצב שבו לא יחול שינוי במחיר ולא בהיקף הצריכה בעקבות הטלת מס. בכל תסריט, הטלת מס על פירות וירקות תפגע במי שהם מהווים מרכיב עיקרי בתפריט שלו – כספית ו/או בריאותית. זה שיעור ב’ בכלכלה ומי שחולק על כך או שאינו יודע כלכלה או שמבקש לבלבל אותך.

    לפי הנתונים שא’ הביא, סביר להניח לא שהוא עוסק בממכר תוצרת חקלאית אלא שהוא עובד בשביל משרד האוצר. מכיוון שהאיש דמגוג, גס רוח ועילג, אני בספק אם הוא יחבל במטה לחמו מסיבות אידיאולוגיות.

    עוד כמה דברים מגוחכים בדבריו של א’ ובפרשנות שלך:

    א. העלמת מס הכנסה והעלמת מע”מ הן עברות פליליות באותה מידה ומאותו סוג. הטלת מע”מ לא תשנה דבר. מי שמעלים מס על הכנסה גם לא ישלם עליה מע”מ ואם לא ניתן היה לגלות את ההעלמה שלו קודם עכשיו שום דבר לא ישתנה. מי שיידפק הם רק הסוחרים ההגונים שלא העלימו גם קודם.

    ב. לומר שהלבנת הון על-ידי חקלאים ישראלים משמשת לטרור פלסטיני זה אחד מהדברים היותר מטומטמים ששמעתי. בכל אופן, לשב”כ יש יותר משאבים וסמכויות כדי לטפל בזה מאשר למע”מ וחוק איסור הלבנת הון הוא הרבה יותר דרקוני מפקודת המיסים.

    ג. אם יש תיאום מחירים בענף אז על אחת כמה וכמה שאם יוטל מס אז בעלי הקרטל יגלגלו את כולו על הצרכן. אם הם יכולים לקבוע את המחיר אז איזו סיבה יש להם לספוג עלות של מס חדש?

    ד. אין שום רע ואין שום בעיה עם שיעורי מע”מ שונים על מוצרים שונים. בגרמניה, למשל, יש מע”מ של 3% על מוצרי יסוד ו-18 אחוז על מוצרי מותרות. נניח שכל הטענות בעד המע”מ היו נכונות – למה לא להטיל מע”מ בשיעור 1%?

    1. שוקי – אתה יודע שהמקצוע שלי הוא סטטיסטיקאי, להגיד עלי שנתונים מבלבלים את דעתי זה מאד מבדר.

      לגבי העובדות הפשוטות – אני לא רואה אותך מגיב לכתוב. הוא אומר לך שהמחיר של הירקות והפירות נקבע, בחלק רב של המקרים, באופן שאיננו קשור במחירם האמיתי. או במחיר מאד מופקע (וזה לא קשור בעלות שלהם, זה קשור בביקוש, ואילו היה אפשר היו כנראה מוכרים אותם יותר ביוקר), ומהצד השני הם נמכרים בהפסד (שוב, בלי שום קשר למחירם האמיתי), ככלי שיווקי (לגבי זה לא מדובר בכל הירקות והפירות, אבל כן מדובר בסל מכובד, ראה גם הפוסט הקודם).

      לגבי א’: מאד מיותר בעיני לקחת את הדיון הזה לפסים אישיים. כמו גם, אני לא חושב שהוא דמגוג (שוב, בגלל שזה מרמז על כוונה זדונית למניפולציה בטיעון), אני פשוט חושב שהוא מכניס הרבה נושאים לסל אחד. לגבי זה שהוא עילג, אני לא חושב שכך. אבל אפילו אם כן, זה שהוא ניחן בפחות יכולת רטורית משלך, לא מחליש בעיני את הטיעונים שלו. ולגבי הסיבות למה שהוא עושה, אני באמת מסופק שאיש מהאוצר ישקיע כל כך הרבה אנרגיה בלהגיב לי כרגע, אם יש לך עדות אמיתית לזה, מעבר לספקולציות – אתה מוזמן להציגם.

      לגבי שאר הדברים של א’, שאתה טוען עליהם שהם מגוחכים:
      א) לגבי ההשפעה של המעמ על מניעת העלמות המס, אני מפנה אותך לכתבה שפורסמה לפני כמה ימים בדה-מרקר, תקרא ותהנה:
      http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090630_1096593
      ב) לגבי הלבנת הון וטרור. אין לך ידע על זה, ועכשיו השאלה היא האם לא’ יש או אין. אני לא יודע, הוא זרק את זה לאוויר – לשיקולך. בכל מקרה, כפי שטענת קודם, הטיעון הזה שלו לא חשוב עבורי לכאן או לכאן.
      ג) אז לפי מה שאתה אומר – הם יכלו להעלות את המחירים כבר עכשיו ב- 15.5, מה איכפת להם ?
      ד) לגבי שיעור מעמ לא אחיד – אני לא יודע לגבי זה, אז אני מתעלם מהנקודה.

      1. טל,

        הדעה שלך מפתיעה אותי, אם כי אני די שמח שמישהו מעלה את זה.
        ידיד היקר, אתה מסתכל על הסוגיה מחור המנעול הכלכלי שלה.
        בפריזמה כלכלית, אכן העלאת המע”מ על ירקות ופירות אכן תשפיע במעט על כלכלת המדינה ותפחית את העלמות המע”מ. אך מבחינה ערכית מדובר בשיקוץ.

        תקציב המדינה הוא עניין למקרו לא למיקרו. בתקציב המדינה הנוכחי המס הנגבה מהאזרחים מועלה ב- 9 מליארד ש”ח במיסים עקיפים, רגרסיביים, ומופחת ב- 7 מיליארד ש”ח מהמיסים הישירים- הפרוגרסיביים.

        על פי נתוני בנק ישראל הדרך הזו של הממשלה תוביל עד ל 2011 לצימצום של 5% בשירותים הניתנים לכל אזרח ואזרח בממוצע. וכסטטיסטיקאי שאתה אתה בטח יודע שהפגיעה באופן יחסי בהכנסה הפנויה של משפחות מעמד הביניים והמעמדות החלשים תהיה אדירה ולעשירים זה לא ידגדג, מה גם שלעשירוני ההכנסה הגבוהה מצפים עוד 6% הורדת מס עד אותה 2011.

        את נותן כאן יד למהלך אידאולוגי שיש לו הצדקות כלכליות מסוימות אך מבחינת מדיניות הוא רשע טהור. אין כאן שום הסתכלות מדינית, חברתית, או כלכלית אשר מטרתה לשפר את חייו של האזרח. יש כאן רצון אחד לאזן את מאזן הגרעון והתשלומים של ישראל ולעזאזל הפיונים האלה שאנחנו קוראים להם אזרחים.

        ניר

      2. הי טל,

        ברצוני להגיב בקצרה לדברים שכתבת.

        “הוא אומר לך שהמחיר של הירקות והפירות נקבע, בחלק רב של המקרים, באופן שאיננו קשור במחירם האמיתי”

        אין לי ספק שהדבר הזה נכון, אבל גם אין לי ספק שאין קשר של ממש בין זה לבין הדאגה שהמחיר יעלה. אז מה? אז פתאום יבואו 20 פרמטרים שיביאו להורדת המחיר רק כדי “להילחם” בפרמטר שבא להעלותו? למה עכשיו, כאשר אותם פרמטרים יכלו להוריד את המחיר עוד יותר כבר עכשיו? אמנם לטעון את זה זה כמו לטעון שכבר היום חנויות יכולות להעלות מחירים – אך, הפלא ופלא, הן אכן עושות זאת. מחירי הפסד עדיין יכולים לגדול ולהישאר מחירי הפסד, והם עושים זאת משנה לשנה. לגבי הטענה כי תעשיית הפירות והירקות מרוויחה את הכסף הגדול שלה מייצוא ולכן לא יהיה להם אכפת לא להרוויח עוד שקל מסכן מהאזרחים הישראליים היא מגוחכת. כל שקל חשוב. טבעול, שמרוויחה חבל על הזמן מהייצוא שלה, עדיין מוכרת לישראלים את המוצרים הכי גרועים שלה במחירים מופקעים שעולים משנה לשנה, כי הם יכולים. ההנחה הבסיסית צריכה להיות שעסק ינסה להרוויח כמה שיותר כסף בכל זמן נתון. הורדת מחירים מרוויחה יותר אך ורק אם כתוצאה מכך כמות הקונים תעלה.

        ניתן להגיד שאני בורה ולא מבינה את כל התהליכים שעוברים על מחיר בצל בשוק, וזה יהיה די נכון… אבל עבורי יש רק שתי עמדות עבור כל שלב ושלב – סוחר וקונה. חקלאי מוכר לסיטונאי, סיטונאי מוכר לסופר וסופר מוכר לי (וכל שאר שלבים מעניינים שבדרך), אבל התוצאה היא זהה – כולם רוצים לעשות רווח, והתחנה האחרונה בשרשרת -הצרכן – הוא משלם החשבונות הסופי. לכן ניתן להתייחס לזה כאילו החקלאי מוכר לי וכל שאר השרשרת היא ספקי משנה שהוא “משלם” להם מהסכום שאני מוציאה על המוצר לפני שהוא לוקח את הרווח שלו. ככה, שאם המע”ם מגדיל את עלות “ספקי המשנה”, מי שישלם על זה זה אני, הצרכנית.

        כבר היום יש הרבה צרכנים שמוותרים על פירות וירקות, בגלל שלא שווה להם להשקיע כי צריך מוצרי בסיס אחרים בבית קודם כמו לחם ואבקת מרק עוף (תתפלא כמה זה מותר בסיסי). הצרכנים שכן משקיעים, לעומת זאת, הם אנשים גמישים, ועסקים יודעים את זה. עבור אלה שאומרים שחייבים מללפון ועגבניה בבית זה בסדר שהמחיר עולה לאט לאט… זה כמו צפרדע במים קרים שמחוממים לאט. הם כבר ביצעו את ההחלטה לקנות, ו-“חימום” המחיר האיטי לא יבהיל אותם לשנות את דפוסי הצריכה שלהם.

        כלומר, בין אם המחיר יעלה או לא, צריכת הפירות והירקות תשתנה אך ורק באוכלוסיות שלא קונות אותם באופן סדיר, אלא רק כאשר התקציב מרשה זאת. אלו לוא דווקא אוכלוסיות חלשות, אגב, אבל עבורן עליית המחירים משפיעה מיידית על צריכתם. לצערינו אוכלוסיות אלו קטנות יחסית – הרוב המכריע כן גורס שצריך עגבניה ומלפפון בבית. אחרת ישראל לא הייתה מדורגת כל כך גבוה בסקרים שבודקים תזונה בריאה בין מדינות שונות, וברי סלטים ובתי קפה לא היו נפוצים כל כך.

        אז, אם הורדת המחיר באופן משמעותי, עד כדי ניגוד עלייתו בגלל המע”ם, לא תביא לעסקים יותר לקוחות באופן רווחי, אז הם לא יורידו במחיר. אדרבא, תהיה להם כל סיבה להעלותו כי הלקוחות הקבועים, הצפרדעים, עדיין לא מרגישים שחם מדי.

        בנוסף לכך, ישנו הטיעון הפסיכולוגי שאומר שהציבור כרגע מצפה לעליית המחירים. כבר עכשיו משפחות אומרות לעצמן, “טוב, אין יותר סלטים בבית, כי המע”ם בטוח יעלה את המחירים ולא נוכל לעמוד בזה”. סופרמרקט שלא יעלה את המחירים אולי יוכל לגרוף את האוכלוסיות האלה ולהרוויח קצת יותר, אבל מרבית הסופרים דווקא ישמחו להעלות את המחירים להתלונן על זה שהמע”ם אשם, כי עדיין יהיו הרבה אנשים שיקנו גם במחירים המופקעים. עליות המחירים בשנים האחרונות רק תומכות בטיעון הזה.

        סך הכל, עליית המע”ם לא באמת תפגע בצריכה של הפירות והירקות – לא באופן שנחשב ממשי במונחים סטטיסטיים. אבל זה לא אומר שהמחירים לא יעלו – כי הסופר, גם אם שילם מעט על המלפפונים כי עשו לו מחיר טוב עליהם, עדיין יוכל לדרוש יותר כסף מהצרכן ולהתבכיין על המע”ם, במיוחד אם יש לו בסיס לקוחות קבוע שהוא מסתמך עליו ועל הרגלי הצריכה שלו (כמו סופר שכונתי בקיסריה).

        מה שכן, זה חשוב לשאול האם גם פגיעה שאינה ממשית, אך עדיין קיימת, באוכלוסיות שיפסיקו לקנות פירות וירקות ויספגו גם את כל הפגיעות הבריאותיות שנובעות מכך, שווה את התועלת שהמע”ם יביא.

        אני לא חושבת כך. זה נחמד לזרוק משפטים מקוממים כמו “העלמת מס מפירות וירקות ממנת טרוריסטים”, שאי אפשר להוכיח או להפריך בלי שיש לך סיווג בטחוני מיוחד. במיוחד כאשר חושבים על כמה סכומי הכסף המדוברים הם טיפה בים לעומת המימון מהמדינות והארגונים שאשכרה אכפת להם אקטיבית מארגוני טרור, אידיאולוגית או עסקית. ירקנים רנדומליים מישראל זה קטן עליהם.

        לגבי הלבנות ההון, אינני יודעת. אבל אני כן יודעת שזהו יום עצוב שבו אדם חושב ונאור מקבל אמרות כמו “הם עושים המון הלבנות הון, אז הנה נעלה לך את מחיר המוצרים הללו כדי לתפוס אותם” כמן מן השמיים, בלי לדרוש הוכחות להלבנות. מה שמשפיע עלי באופן אישי חייב להיות מנומק היטב, עם הוכחות. לא ייתכן שאהנהן לכל דבר רק כי אני לא יודעת אם הוא כן נכון או לא נכון. זה כמו הצהרת הנאמנות המפגרת – “תחתמי, תחתמי, את נאמנה נכון? תתעלמי מהכתב הקטן שאומר שאת מוכרת את נשמתך לשטן. זה לא חשוב. את הרי נאמנה, לא?”

        אסיים ואומר שהמשפט שכתבת – “לגבי שיעור מעמ לא אחיד – אני לא יודע לגבי זה, אז אני מתעלם מהנקודה.” מרתיח אותי לא מעט. אם אתב לא יודע לגבי זה, אז תברר. להתעלם זה כמו להגיד – “לא אמרת משהו שציפיתי לו, לכן אין לי תשובה עבורו, ולכן אני מוציא אותו מחוץ לדיון”.

השאר תגובה