משבר המים בישראל – האם זו בעיית ניהול או בעיית מדיניות ?

השבוע נתקלתי בשתי תכונות אשר אהובות עלי בבני אדם: הראשונה היא הרצון (ולקיחת המחוייבות) להפוך את העולם למקום טוב יותר. השניה היא הנכונות לקיים דיאלוג פתוח על כיצד עולם טוב יותר צריך להיראות (וכיצד להגיע אליו).

את שתי התכונות הללו זכיתי לראות אצל דניאל שלגי-שירה. באחרונה פנה אלי דניאל וביקש שאפרסם בלוג חדש שהוא הקים בשם “יש מים בישראל“. באודות האתר נכתב כך:

שלום לכולם,

שמי דניאל ואני אזרח שאכפת לו ממה שקורה במדינה שלנו.

במדינת ישראל אין בעית מים, במדינת ישראל יש בעית ניהול.

האתר הזה יתרכז בנושא זה. אודה לכל מי שיכול לתת כתף ולכתוב דעה, מאמר, מחקר, הצעה לדיון וכל טקסט, תמונה, סרטון וכל מדיה אחרת בנושא זה.

אצטט כאן מאמרים מהעיתונות ומבלוגים דיעות שונות לגבי הדרכים לפתרון בעיית המים שאין בישראל – תשדירי שירות עם סלב’ס מאופרים בסדקים הם אינם פיתרון!

ניתן לקרוא עוד בפוסט הראשון של בלוג/אתר זה.

ניתן ליצור עימי קשר כאן

עוד עליי באתר שלי

תודה.

בהצלחה לכולנו :)

דניאל

(נ.ב: ההדגשה בטקסט היא שלי)

הערכתי מאד את היוזמה והפניה של דניאל, ולאחר התכתבות קצרה ביני לבינו קיבלתי את האישור לפנות למומחה בנושא המים (מקהילת הוורדפרס) הלוא הוא אלעד מבלוגלי. התוצאה הייתה תגובה עניינית ומעניינת בנושא משבר המים בישראל. לאחר קבלת אישורם של אלעד ודניאל, אני מפרסם בפניכם את תגובתו של אלעד:

שלום טל,

ראשית צריך לברך על היוזמה שכן ככלל מעורבת אזרחית היא ברוכה.

אני חושב שלהגיד שיש בעיית ניהול זה לא מדוייק. ברגע שישנו פתרון טכנולוגי סביר, קרי התפלה, יותר נכון לומר שזה נושא של מדיניות. העובדות נכונות. הממשלה החליטה בעבר על זירוז ההתפלה אבל הביצוע התמהמה. אגב, פועלת בחודשים האחרונים ועדה ממלכתית לבדיקת משק המים.

המצב הנקודתי כיום הוא אכן מצב של מחסור אך בשלבי בניה ומכרז יש כמה פרויקטים גדולים שאמורים להביא את כמות המים המותפלים בשנת 2013 לכ- 600 מלמ”ק (מליוני מטרים מעוקבים) שזה בהחלט אמור להעמיד אותנו על הרגלים. אני יכול לפרט את המספרים במידה ותרצה.

נחזור לנושא המדיניות. הממלכה צריכה להחליט מה היא רוצה? לדוגמה נושא החקלאות: האם דניאל מסכים להמשיך ולסבסד את המים לחקלאות? אם כן, בכמה? אולי הוא יגיד שחקלאות מסורתית שאינה יכולה לשלם את המחיר הראלי של המים צריכה להיעלם (שוק חופשי). אחרים סבורים שלחקלאות יש ערך מוסף למדינה: עצמאות מסוימת באספקת מזון, שמירה על שטחים ירוקים, שמירה על קרקעות המדינה, ישוב הפריפריה ועוד.

רוצה עוד מדיניות? מדינת ישראל מתפארת בכך שהיא מובילה בעולם בתחום השבת הקולחים (כ- 70%). מדינות אחרות סבורות שאין מקום לעשות שימוש מסיבי כזה במים מושבים לחקלאות וצריך לטפל בשפכים עד לדרגה בה יהיה ניתן לשפוך אותם לנחלים ולים. בחודש שעבר פורסם תחקיר בשם poisoned waters של frontline מ- pbs (הלוואי עלינו טלוויזיה ציבורית כזו). ניתן לצפות בכתבה באינטרנט:
http://www.pbs.org/wgbh/pages/frontline/poisonedwaters/view
התחקיר מצביע על כל מיני חומרים כגון הורמונים ושאריות של תרופות שלא מסולקים בתהליכי הטיפול במים וגורמים לכל מיני דברים נהדרים – שינוי מין אצל חיות. בההה.

מילה נוספת בנושא ההתפלה. אומנם חלה התקדמות גדולה בתחום בשנים האחרונות ומחיר המים המותפלים ירד (כשלושה שקלים למ”ק בשער המפעל) אבל יש לכך צדדים נוספים. התפלה היא זללן אנרגיה. ישנו צורך בהגדלת הייצור כלומר להוסיף זיהום אוויר. ומה יגידו הפלפלים המסכנים שמתו ממחסור במגנזיום במים החדשים שקבלו?

לסיכום, אני לא חושב שמעבירים את האחריות לאזרחים אלא מבקשים מהציבור להשתתף במאמץ הנקודתי. באופן כללי, באזור בו יש מחסור טבעי במים, יש לחנך לחיסכון. הפחדה בדוגמנית מתקלפת לא נראה לי שעובד במיוחד. אבל החינוך דפוק, זה אנחנו כבר יודעים.

מקווה שעזרתי קצת. אשמח לענות על שאלות במידה ואוכל. אתה כמובן מוזמן להעביר את הדברים לדניאל.

שבת שלום,

אלעד

תחילת הדיון שהצגתי בפניכם הרחיב את אופקי, למידע נוסף ניתן לפנות לערך “משק המים בישראל” בויקיפדיה.

דעתי: שקטונתי מלהביא דעה. מלבד לומר שכל כלב משמר שנוסף באינטרנט לשמירה על אינטרסים ציבוריים, היא בעיני יוזמה מבורכת.

דעות, תגובות ותודות – ניתן להשאיר בתגובות…

6 תגובות בנושא “משבר המים בישראל – האם זו בעיית ניהול או בעיית מדיניות ?”

  1. טלצ’י, תודה על ההפניות המעניינות!
    (אבל אל תעלה *אף פעם* שום דבר בגופן שאינו אריאל (או טאהומה, אם מש מכוונים לך אקדח לרקה), ובטח שלא בנטוי!)

השאר תגובה