אני מתנגד לחוק המאגר הביומטרי (רוצים לדעת במה מדובר?)

(לקוח מהאתר המתנגד ל- חוק המאגר הביומטרי)

חוק המאגר הביומטרי (המכונה גם “חוק האח הענק”) עבר קריאה ראשונה במליאה של 20 חברי כנסת, ומאז מנסים ליישם אותו בשטח תוך התעלמות מתהליכי חקיקה מסודרים.

לפי הצעת החוק, שאותה יזם משרד הפנים, יונפקו בישראל “תעודות זהות חכמות” הכוללות אמצעי זיהוי ביומטריים, ובהם טביעת אצבע ותמונות פנים ממוחשבות. בנוסף, החוק מורה על הקמת מאגר שיכלול את הנתונים הביומטריים של כל תושבי המדינה.

הקמת מאגר ביומטרי כזה תגרום לנזק בלתי הפיך ותפגע בזכות היסוד החוקתית לפרטיות:

1. החשש הגדול הוא מזליגה של נתונים לשוק הפרטי, לחברות מסחריות, לעבריינים, ואף לגורמים עוינים.
מרגע שהמאגר יוקם לא תהיה עוד דרך חזרה: נסיון העבר ממאגרים רגישים אחרים (מרשם האוכלוסין, למשל) מלמד
שכל הנסיונות לשמור על מאגר מאובטח נכשלים, ומאגרים כאלה מועדים להיפרץ או להיגנב.

2. קיימות שיטות רבות להקשות על זיוף תעודת זהות בלי להשתמש בנתונים ביומטריים. כרגע, קל יותר לזייף תעודת
זהות מאשר שטר חדש של 20 שקל. גם במדינות בהן הונהג זיהוי ביומטרי (גרמניה, למשל), הוא אינו מסתמך על מאגר
מרכזי (בין השאר כדי למנוע זיופים, האזנות ותקלות).

3. המאגר יוקם למטרה מוצהרת אחת בלבד: מניעת הנפקה של יותר מתעודת זהות אחת לאותו אדם (הרכשה כפולה). לא ברור עד כמה המאגר יכול להיות יעיל לצורך זה (למשל, חלק ממבצעי הפיגוע של 11 בספטמבר שיחדו פקידים כדי להשיג תעודות מזהות), אבל הנזק שבהקמתו ברור, ואין שום פרופורציה בינו לבין התועלת. מרגע שיוקם המאגר, אין מניעה שמטרותיו יורחבו בדיעבד, וייעשה בו שימוש למטרות אחרות באמצעות “חקיקה זוחלת”.

4. עוד לפני שהסתיימה החקיקה, אנחנו עדים להקמת מאגר ביומטרי של רשות שדות התעופה במעבר טאבה, ובקרוב גם
במעבר הגבול בנהר הירדן ובנתב”ג. מדובר בפגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, ויש לפעול נגד הקמת “מאחזים
ביומטריים” אלה שמנסים לקבוע עובדות בשטח.

מדינה שמקימה מאגר ביומטרי של אזרחיה מתייחסת לנתוניהם פרטיים כאל הפקר. ישראל עתידה להיות המדינה המערבית הראשונה בה יוקם מאגר כזה, והיא תצטרף למדינות בהן זכויות אדם והזכות לפרטיות מופרות בדרך קבע: כווית, תימן, ופקיסטאן.

אזרחי מדינת ישראל עלולים למצוא עצמם מוטרדים, הופכים לעבריינים על לא עוול בכפם, לא מתקבלים לעבודה או לא מקבלים ביטוח בריאות. מידע אישי כמו משבר כלכלי, דיכאון אחרי לידה, התמוטטות נפשית ומחלה, עלול להיחשף בפני פקידי ממשל שונים, וכאמור – בפני חברות מסחריות, עבריינים וגורמים עוינים, ברגע שידלוף.

הלוואי שחוק “האח הענק” לא יעבור באופן פזיז, ללא בקרה או פיקוח, מבלי שייבחנו ההשלכות והסכנות הטמונות בתהליך, לפני שייבדקו חלופות, ובלי דיון ציבורי מקיף בנושא, מעל במת הכנסת ובאמצעי התקשורת.

השאר תגובה