אני קורא בדמעות

את הכתבה ב- YNET . והנה התקציר:
ד”ר אבו אל עייש, ששכל שלוש מבנותיו ואת אחייניתו מפגז של צה”ל, כינס מסיבת עיתונאים בבית החולים כדי לבקש שבנותיו יהיו הקורבנות האחרונים. אם לחיילים התפרצה לדבריו ושאלה: “לא מבינה למה נותנים לו במה”

בכתבה של YNET נתקלתי אחרי שסיימתי לקרוא את הפוסט של יונית בשם “נאמנות למדינה“, בו היא כתבה:
“המדינה שבה לא בוגדים אביגדור ליברמן, האהודים ושאר הירקות האלו אינה מדינת ישראל. היא מדינה פרי דמיונם, שאין בה לא יהדות ולא דמוקרטיה, אלא עבודת אלילים ופאשיזם. נוח להם עם הציבור הבור, מנשק המזוזות וממלמל התהילים באוטובוסים כמו צ’אנטים של שבטים פגאנים. נוח להם עם הציבור המפוחד שבטוח שכל קסאם על שדרות הוא איום קיומי על מדינת ישראל, ושבחירת החמאס, שאיש לא נתן להם כאן להיבחר באמת, כלומר – לעבוד – מצדיקה את הרס עזה וטבח אזרחיה.”

וקריאת התגובות המודגשות באישור הקוראים היא זו שעזרה לי להבין למה התכוונה יונית, תגובות כגון:

1. אשה תותחית. אנחנו מנסים להיות יותר אנושיים מאמא תרזה.
עם כל הצער על הילדים, עזה היא מדינת אויב, והחמאס הוא גוף שנבחר בבחירות דמוקרטיות.
על כל עזתי יש את האחריות שבאה עם הזכות הדמוקרטית.

4. מחיר המלחמה
באמת כואב הלב לקרוא ולשמוע ששוב ילדים הם שמשלמים את מחיר המלחמה. נכון הם לא אשמים אולם גם ילדי שדרות וישובי עוטף עזה אינם אשמים.
ליבי קודם כל עם עמי – ילדינו יקרים בעיני יותר ,כן אני מבדילה בין דם לדם – דם ילדינו יקר לי יותר.
אינני יכולה לשכוח שעם כל הצער והכאב החמס לא עלה לשלטון בהפיכה צבאית, הוא נבחר בבחירות . רבותי העזתים זה מה בחרתם – תאכלו ותחנקו.
… לא להסכם כלשהו ללא גלעד שליט…
ומצידי שלא ישאר שם ולו בית אחד עומד על תילו.

6. ד”ר מלחמה
משתתפת בצערך על מות בנותייך
אבל במלחמה כמו במלחמה יש קורבנות בכל צד , אל נא לך לנצל את מעמדך כדי לנאום נאומים של שלום אהבה ובטחון כשמביתך נורים אלינו טילים , לפני שאתה מבקש את האמת אצלנו תבדוק את האמת בצד שלך – עצה שלי אתה תמצא שם הרבה שקרים……..

אני באמת חי בבועה…

20 תגובות בנושא “אני קורא בדמעות”

  1. דותן, לרייר על ערבים מתים זה בהחלט להפוך לחיות.
    יש הבדל בין לעשות תקיפה צבאית ממוקדת על מישהו אחד שיורה טילים (ועזוב את החסרונות שבזה לרגע) ובין לרצות לבצע רצח עם. אם אתה חושב שלגיטימי כבני אדם לרצות שכל הערבים ימותו ולהכריז על זה בקול רם, המצב מאוד עצוב.

    אבל נחמד שאתה קורא מה כתבתי ועל מי אמרתי “חיות”, זה מראה שאתה חושב לפני שאתה כותב.
    אה רגע..

  2. אני לא יודע כל כך לגבי ה”מנד”ט” של צה”ל (אחד הטעויות היותר מצחיקות שראיתי, אלא אם כן באמת יש ראשי תיבות כאלה ואז זה אפילו יותר מוזר) – אבל מה שאני כן יודע שזה מאוד נוח להגיד “אויבים הורגים”. זה אפילו מסוג הדברים שאתה אומר לעצמך כדי להרגיש סבבי בבי עם זה שאתה הורג ילדים וזקנים יחד עם האויבים האלה.

    אבל היי, אויבים הורגים, נכון?

  3. דותן, תודה על התגובה החמה.

    לגבי המנדט של צה”ל – הלוואי והייתה לי תשובה פשוטה, אני לא רוצה להתיימר לדעת (עידן המלחמה המודרנית בטרור וכו’).
    אבל יש לי רק שאלה עקרונית בשבילך: נניח שהחמאס היה חי בתוך הערים שלנו. משגר טילים מתוך בינינים אצלנו (נניח, של ערביי ישראל). שחלקם (אם לא רובם) היו חפים מפשע ופשוט נתקעו עם אנשים חמושים בבית. האם אתה חושב שבמצב כזה ה”מלחמה” שלנו בעזה הייתה צריכה להראות אחרת ?
    (אני שואל ללא ציניות או ניסיון לריב – פשוט שואל את שעלה בראשי)

    ולגבי למעט בחדשות – אני מסכים ומשתדל לתרגל זאת. הסיפור הספציפי הזה חדר את השריון.

    שוב תודה 🙂

    טל

  4. ודבר אחד בשבילך, טל: אתה בנאדם טוב. לא מגיע לך כל הסבל הזה שאתה גורם לעצמך בגלל נבלות, חלאות, כלבים בני כלבים, רוצחים חסרי מצפון, שנמצאים בצד השני של הגבול וממררים את החיים שלנו ואת החיים של “בני עמם”.

    אני יודע שמה שאני מציע לך הוא לא דבר פשוט, אבל יש גבול לנזק הנפשי שבנאדם צריך לגרום לעצמו, בגלל מעשים של אחרים.

    לא טוב היות נפשי כמו שמש, שהחשיכוה ענניה“. ר’ שלמה בן-גבירול

    שלך,
    דותן

  5. גלי: סחתיין.

    ailaG: נו בחיאת. “הפכנו לחיות”. עד שיהודי מרשה לעצמו להוציא את הראש מתוך השריון, ולתקוף את אויביו כפי שהיה צריך לעשות לפני שנים רבות, את באה ואומרת שהוא הופך לחיה? אם כבר, אז הוא הופך לאדם.

    יש לך אוייב שמחפש להורגך? הרוג אותו.

    מה כל-כך קשה להבין במשוואה הזאת? אויבים הורגים. (שימי לב, ש- 2 המילים האלה הן בעצם דו-כיווניות…)

    ושוב אני שואל: האם המנד”ט שיש לצה”ל הוא רק לנסות ולהוציא את ה”אויבים” מתוך האוכלוסייה בפינצטה, בזמן שמדינת ישראל מופגזת?

    התשובה שלי היא: לא.

    כי אויבים הורגים.

    דותן

  6. לפחות לתגובה האחרונה היתה את ההגינות להגיד “צר לי על מות בנותך”. היו כאלה שפשוט אמרו שהוא מחבל כי כל הפלסטינים הם מחבלים. בחיי, אורוול מתהפך בקברו.

  7. גלי – אני לא חושב שניימן כיוון את דבריו אליך.
    למרות שאני כן יודע שאנשים שרוצים להפריע לחמאס לפעול, מקבלים קליע בברך (או דומיו). זו חוכמה קטנה לצפות מאנשים למנוע ממחבלים בעירם לפעול. (בעיקר כשהמחבל פועל נגד גוף שטני כמו ישראל, שרוצח נשים וילדים)
    (לא שאני אומר שזו העמדה שלי, אבל אני מסוגל להבין מדוע זו תהיה עמדה פלסטינאית)

  8. אםזה היה מכוון אליי – אני לא אמרתי שבגלל שהצביעו לחמאס, אלא בגלל רבים מהם תומכים בחמאס ובטרור ומאפשרים לחמאס לפעול ללא הפרעה.

  9. הייתה פעם כתבה בוואינט שסיפרה על איזה קרונועית (או איך שלא קוראים לדבר דמוי האופנוע עם שלושת הגלגלים האלה) שירדה לאיילון. מישהו התנגש בה, הרג את הנהג והורשע בבית המשפט בהריגה ברשלנות או משהו בסגנון.

    עכשיו, לקרונעיות אסור לרדת לאיילון, עובדה שצוינה בכתבה. מה שגרם לכך שרוב התגובות יהיו בסגנון: “מה אשם הנהג הדורס?! האדיוט לא היה אמור להיות שם!”. מסקנה? דמה של קרונועית באיילון מותר לדעתם של הטוקביסטים. מטרה שמותר להתנגש בה.

    זה פחות או יותר דומה לקטע עם העזתים. הצביעו אצלכם לחמאס? דמכם מותר. עזוב אם הקורבן הספציפי הצביע או לא הצביע, זה פשע קולקטיבי של כל העם ולכן כוווווווולם צריכים לסבול. היה מצחיק אם זה לא היה עצוב עד מוות.

  10. גלי – תכנסי לכל (כל!) מאמר ב- YNET בנושא המלחמה. ותמצאי בעשרייה הראשונה תגובה בנוסח “צריך להכנס בהם”.
    אני לא יודע אם ארץ נהדרת המציאו את זה, אבל זה מציאות שטוקבקיסטים מאמצים.
    ולא חשבתי שאת תומכת בזה – פשוט התייחסתי לגישה שנתקלתי בה, לנוכח מה שאמרת. ואגב, הנה עוד מאמר בנושא שקראתי עכשיו:
    http://www.notes.co.il/burstein/51906.asp

  11. am

    עוד פעם –

    אני לא תומכת בגישת ה”להיכנס בהם בכל הכוח”, ואם להיות סטיגמתיים, “להיכנס בהם בכל הכוח” זה “מודל” שקופירייטרים מהשמאל הצמידו לימין כתדמית.
    השמאל נוטה יותר לחלומות באספמיה, והימין בסך הכל קורא לפרק את חמאס מנשקו ולא “להיכנס בהם”

    זה נורא מצחיק בארץ נהדרת הלהיכנס בהם, אבל חוטא לאמת.

    וגם אני 🙁

  12. אני לא תומכת בגישת הליהכס בהם בכל הכוח ואם להיות סטיגמתיים, “להיכנס בהם בכל הכוח” זה “מודל” שקופירייטרים מהשמאל הצמידו לימין כתדמית. הימין יותר מהשמאל שנוטה יותר לחלומות באספמיה, רוצה לפרק את חמאס מנשקו ופחות “להיכנס בהם”
    זה נורא מצחיק בארץ נהדרת הלהיכנס בהם, אבל חוטא לאמת.

    וגם אני 🙂

  13. גלי –
    1) גם אני יכול להבין אותם. לכן לא ברור לי כיצד גישת “הלהכנס בהם בכל הכוח ושיראו מ’זה!” תסייע.
    2) הרופא הזה כתב שיר לשלום. הוא אבד 3 בנות וקורא לשלום בשם האהבה. אם זה לא שיר לשלום, אני לא יודע מה כן.

    אני לא בטוח אפילו על מה אני מגיב, פשוט עצוב לי עם מה שקורא 🙁

  14. ודאי שלא כולם תומכים, אבל רובם באופן זה או אחר. והאמן לי שאני יודעת, לא משנה איך, ובלי קשר דעת הרחוב הפלסטיני ברורה, ואגיד לך יותר מזה – אני יכולה להבין אותם.
    ראית פעם הפגנה של “שמאל ערבי”?
    שמעת פעם “שיר לשלום” בערבית שנכתב ע”י פלסטיני ?
    לא ראיתי יוזמות לשלום מצדם
    ולגבי מי שאנחנו מגנים עליהם – בזה אתה צודק בהחלט, החיילים שלנו – שהם אנחנו והחברים שלנו – נו, גם אנחנו קורבנות. וגם אנחנו לא בוחרים את מי להציל.

  15. היי גלי.
    ראשית, לא ניסיתי בפוסט הזה לטעון האם ישראל צריכה לנהוג איך שהיא נוהגת. מה שהתלוננתי עליו היה ההתייחסות חסרת הרגישות של האישה שהשתיקה את הד”ר. בעיקר כשכל מה שהוא אמר זה “אני בא אליכם חמוש באהבה, בואו נפסיק את זה” – נו באמת!

    לגבי זה שהפלסטינים הם שתומכים בארגוני טרור – יש לי שאלה אליך – כיצד את יודעת את זה?
    האוכלוסיה הפלסטינית היא גדולה, מאיפה את יודעת כמה מהם תומכים באירגוני טרור, כמה הם מובלים על ידי תעמולה שיקרית וכמה הם פשוט שבויים של מיעוט פונדומנטליסטי?
    מה גורם לך לחשוב ש”כולם” תומכים באירגוני טרור? מאיפה מגיע ההנחה הזו?
    ולגבי זה שהם בחרו בחמאס ועכשיו שיסבלו – איכשהו, זה נראה לי לא פייר כלפי כל אלו שלא בחרו בחמאס (שעדיין היו שם כמה אלפים רבים של אנשים כאלו). באותה מידה העולם יכל היה להתעלל בנו עכשיו ולהסביר לנו שמגיע גם לנו לסבול על שבחרנו באולמרט וקדימה (בזמן שאני בכלל לא בחרתי בו).

    תסלחי לי גלי אם אני בוטה בדברי, אבל אני מרגיש שאנשים רבים מדי מסתכלים רק על “בעד או נגד החמאס”, במקום להבחין שיש פה עוד הרבה גורמים במשוואה, שמהתעלמות בהן אנו מפסידים הרבה…

  16. הבעיה עם הפלסטינים היא שהם תומכים בארגוני טרור ואח”כ מבקשים שישראל לא תפגע בהם כשהיא מנסה להגן על אזרחיה. אני לא בעד מלחמה ולא בעד הרג אזרחים, אבל הד”ר הנ”ל הודה בעצמו שמהבנין שלו נורו טילים לעבר ישראל. אז על מה הוא מלין? ישראל לא מורשית לפגוע במשגר טילים? הפלסטינים הם המונים, והם כן יכולים להגיד לא לארגוני טרור.

השאר תגובה